בקיצור: מי דואג לכך שאזרחי ישראל יחושו את הנזק שחמאס רצה לגרום להם? $$$ [3120]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
ידיעה בעיתונות: לקראת סיום "צוק איתן" התכנסה ועדת הכספים של הכנסת לדון בפיצוי שיינתן לאזרחי ישראל על הנזקים שנגרמו להם במהלך 50 הימים של "המבצע". ההצעה של משרד האוצר היתה שיינתן פיצוי רק לאזרחי הדרום, אלה שחיים עד 40 ק"מ מרצועת עזה. חברי ועדת הכספים דרשו לאשר פיצוי גם לאלה שחיים מעבר ל-40 ק"מ, שגם הם הם נפגעו. נציגי האוצר הסבירו להם שהמדובר במיליארדים רבים, סכום עתק, שמדינת ישראל לא תוכל לעמוד בו. חברי ועדת הכספים קיבלו את דברי נציגי האוצר וויתרו. זאת נקודת המוצא שלי היום.
לכל חוק יש גבול
כשנשאלו כמה עורכי דין וכמה כלכלנים על חוסר הסבירות בהחלטה הזאת. למה אדם שעסקו היה מושבת למעשה 50 יום, במרחק 41 ק"מ – לא יזכה לפיצוי כלשהו, ואילו חברו שהעסק שלו נמצא במרחק של 39 ק"מ – יזכה בפיצוי? התשובה שלהם, כ"א במילים אחרות, היתה: לכל חוק יש גבול – ואין מה לעשות. אז אני שואל: למה? בשם אלוהים, למה?!!! הגבול של 40 ק"מ נקבע ב"עופרת יצוקה", כשהטווח של רקטות הגראד היה רק 40 ק"מ. בינתיים הטווח של הרקטות של חמאס גדל והגיע עד לחדרה. החוק ההוא מבוסס על עובדה שאינה נכונה. אז, בשם אלוהים, מה קדוש בחוק שמבוסס על עובדה שאינה נכונה?!
זאת אחת הדוגמאות למה שנקרא "חשיבה פרינציפיונית". החוק הוא עליון על בני האדם. שאנשים יסבלו, שאנשים ימותו – העיקר שהחוק יישמר. עורכי הדין, הכלכלנים, ועוד אנשים רבים אינם מבינים שהחוק נועד לדאוג לטובת בני האדם, ולמנוע מהם סבל – ולא להיות כלי בידי הפקידים האטומים, חסרי הלב שמשתמשים בו כדי לגרום סבל לאנשים, כפי שתראו בהמשך דברי.
מי ישא בנזק?
לפי דברי פקידי משרד האוצר "המדובר במיליארדים רבים, סכום עתק, שמדינת ישראל לא תוכל לעמוד בו". אם משרד האוצר מסרב לשאת בו – מי יישא בנזק? התשובה היא אזרחי ישראל, בעיקר בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. משך 50 יום חיו האנשים הללו תחת איום של רקטות מעזה, רצו למרחב המוגן בכל פעם שנשמעה אזעקה, חזרו למקום העסק כדי לראות שאין קונים, וכי העובדים שלהם יושבים בבית, כי העובדים שהם הורים היו צריכים להישאר בבית כדי לטפל בילדיהם, שלא היה להם סידור. 50 יום של מתח, עצבים – וכמעט אין הכנסות. אבל את הארנונה צריך לשלם. את חשבון החשמל צריך לשלם. את חשבון המים צריך לשלם. את שכר הדירה צריך לשלם. את הוצאות הבית, מזון וכו' צריך לשלם. כל אלה מצטברים לכדי מיליארדים רבים – שאותם אזרחים צריכים לשאת בהם.
חמאס ירה רקטות במשך 50 יום כדי לגרום נזק וסבל לאזרחי ישראל. אנשים ישבו בבית ונמנעו מלצאת לבילויים ולקניות. באים אנשי האוצר, "נערי האוצר" וודואגים לכך שאזרחי ישראל אכן יחושו את הנזק ואת הסבל, שאנשי חמאס רצו לגרום להם. כל אותם אזרחים שלא יקבלו פיצוי על הפסדיהם במלחמה (לכן לא הגדירו אותה כמלחמה, כדי שלא יצטרכו לשלם את הפיצוי עבור הנזקים) הם לא עשירים. גם ככה הם נלחמים עם האוברדראפט בבנק. הם לקחו הלוואות מהבנק כדי להקים את עסקיהם, קוסמטיקאית, חנות בגדים – ועכשיו אין להם ממה להחזיר את הכסף. חלק מהאנשים הללו ימשיכו לגלגל את החובות כדי לקיים את עסקיהם. חלק מהאנשים הללו אולי יפשטו רגל, כי לא יהיה להם במה לשלם את החובות. חלק מהאנשים אולי יירדו מהארץ. חלק מהאנשים אולי יתייאשו – וימשיכו את חייהם כשבר כלי. חלק מהאנשים אולי יתאבדו, אנשים שחלמו כל חייהם לפתוח עסק קטן משלהם, אספו פרוטה אל פרוטה במשך שנים - ואז באה המלחמה, והעסק נהרס. אבל מדינת ישראל אדישה לכאבם. משרד האוצר אדיש לסבל של האנשים הללו. הם נמצאים מעבר לקו 40 הק"מ – מזלם הרע.
השפעה על הכלכלה
אמר שר האוצר יאיר לפיד: "אסור להעלות מסים, כי המשק כבר במצב קשה, ולא צריך להכביד עליו". אבל האם המיליארדים הללו, שאזרחי ישראל איבדו, ולא יקבלו פיצוי – האם זה לא יכביד על המשק? האנשים שלא יקבלו פיצוי, יסבלו חסרון כיס. לא יהיה להם כסף כדי לקנות מוצרים. אם הם לא יקנו – זה יגרום נזק למשק. אם הם לא יקנו, הסוחרים ימכרו פחות והיצרנים ייצרו ולא יהיו קונים לתוצרתם. כלומר, זה לא רק סבל לאנשים – זאת עלולה להיות גם מכה למשק הישראלי. אולי יהיה מיתון. אולי תהיה צמיחה פחותה, קטנה ממה שהיתה מתרחשת אילולא "צוק איתן".
תגידו: מה לעשות, אין למדינה כסף כה רב כדי לפצות את כל המסכנים הללו. אז למה דווקא רק האנשים הללו צריכים לשלם מחיר כה גדול, בשעה שאתם ואני נמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה? אם אין כסף תטילו מסים, תטילו מילווה חובה על כל אזרחי המדינה – ואל תטילו את הנזק רק על אותם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעסקיהם נמצאים מעבר ל-40 הק"מ?
הביצוע
עד עכשיו דיברתי על העיקרון. אבל איך הביצוע? האם כל האזרחים שנפגעו בתוך תחום 40 הק"מ מקבלים את הפיצוי המלא באופן מיידי. יש פקידי מס רכוש שבאים מייד, בודקים את הנזק, ודואגים לתשלום מהיר. ישנם כאלה. רוב האזרחים מקבלים פיצוי חלקי, שאינו עונה על הצרכים. אם נפגע לול תרנגולות מפגיעה של פצמ"ר ב"עוטף עזה", הפיצוי הוא כמחיר של לול ישן משומש. אבל אין בשוק הפשפשים לול ישן ושבור. צריך לקנות לול חדש – ולשלם את ההפרש. וזה נכון לא רק ללול תרנגולות, אלא נכון ברוב המיקרים. תשלום מיידי? זה לא המצב הכללי. ישנם אזרחים שעדיין לא קיבלו את הפיצוי שהובטח להם על נזקי "עמוד ענן". ישנם כאלה שעדיין לא קיבלו את הפיצוי עבור נזקים מזמן "עופרת יצוקה". ישנם כאלה שצריכים ללכת למשפטים כדי לזכות בפיצוי המלא, ולפעמים אפילו להגיע לבג"ץ. וגם אחרי שבג"ץ פוסק לטובתם, על נזקים משנת 2004, אומרים להם ממס רכוש: תביאו לנו את כל ההוכחות על מה שהיה לפני עשר שנים, ואז נבדוק ונחליט מה לשלם. בזמנו, סירבו פקידי מס רכוש לשלוח שמאי ולבדוק את הנזקים ועכשיו הם מטילים את חובת ההוכחה על האזרח הנפגע. ועכשיו לך תשיג את כל המסמכים והצילומים, מלפני עשר שנים. אמר האיש מ"עוטף עזה", שחי כבר 14 שנים תחת פצמ"רים: יש פה שמאי שמתעלל בנו!
מעשה באישה ששמה אורנה עדן, אם חד-הורית. היא נפגעה במלחמה ושתי רגליה נקטעו. כתוצאה מכך היא איבדה את עבודתה. משך זמן רב לא טיפלו בה אנשי ביטוח לאומי - לא טרחו לטפל בה. "תגישי בקשה" אמרו לה. כשפנתה לעיריה אמרו לה: אם אין לך שתי רגליים – לא תוכלי לטפל בילדתך. אז ניקח לך אותה ונעביר אותה למשפחת אומנה. היא פרסמה את זעקתה ב"פייסבוק" וכמה אנשים טובים נזעקו לעזרתה. אשר ל"ביטוח לאומי", הם עדיין מחכים שהיא תבוא למשרדיהם להגיש בקשה. אין לה אפשרות להגיע למשרדי ביטוח לאומי? אז תשלחי את הבקשה בדואר. לא עולה על דעתם שאישה מסכנה, שאיבדה את רגליה ואינה יכולה לנוע באופן חופשי – צריך לבוא אליה ולעזור לה להשתקם?
יאיר לפיד
אתם בטח שואלים עכשיו: ומה עם יאיר לפיד? מה אתה אומר עליו? כפי שכתבתי כבר כמה פעמים בבלוג הזה, יאיר לפיד עשה שטות קולוסאלית כשהסכים לקבל על עצמו את תיק האוצר וליפול לתוך בולען של 39 מיליארד שקל, חור בתקציב. מאז הוא לא הוכיח את עצמו, להיפך מאז שהתחיל לעבוד עם "נערי האוצר", הוא הפך אחד מהם. אשר ל"נערי האוצר", במקום לכתוב סופרלטיבים, או ליתר דיוק מינילטיבים, אני מזמין אותכם לרדת למטה, לעשות קליק על התגית
ולקרוא על כל המעשים המגונים ש"נערי האוצר" עשו בשנים האחרונות, גם לפני, וגם אחרי שיאיר לפיד נעשה שר האוצר.
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את מלחמת ששת הימים – המיטה עלינו אסון? בכתובת:
מאמר ש-276 איש כבר קראו אותו.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 548,398 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
תגיות: אוי לנו מן הביורוקרטיה, צוק איתן, כלכלה, אקטואליה, נערי האוצר, מס רכוש, ביטוח לאומי, עסקים קטנים, חשיבה פרינציפיונית, מחשבות והגיגים,