שם מלא: דפנה אונגר
גיל: 49
מגורים: רבבה, ישוב קהילתי דתי באזור אריאל בשומרון
מצב משפחתי: נשואה + 6 ילדים + 7 נכדים :)
הגדרת העיסוק שלך: מלווה משפחות במשבר על רקע רפואי, או מחלה של אחד מבני המשפחה.
הסיפור שלך- איך הגעת דווקא לתחום הזה:
עד לפני 7 שנים הייתי בכלל במקום אחר: עמוק בתחום החינוך, מנהלת תיכון כמה שנים, תואר שני בחינוך ובדרך לדוקטורט.
אבל אז עברתי משבר, כשבתי הבכורה שהיתה אז בת 22 חלתה בסרטן.
קשה להסביר במילים את השנה המטורפת שעברנו: בדיקות, המתנה מורטת עצבים לתשובות, טיפול אינטנסיבי, תופעות לוואי.
וההשלכות של כל זה על שאר ענייני החיים: על הילדים האחרים שזקוקים לשלהם, העבודה התובענית שלי, מערכות היחסים עם החברים והמשפחה המורחבת, הזוגיות.
לראות את הבת שלי סובלת כל כך בלי יכולת להבריא אותה, ובלי לדעת אם היא בכלל תצא מזה – היה קשה מאד.
בשנה שאחרי המחלה לקחתי חופשה מהעבודה.
המורכבות של התקופה טלטלה אותי וגרמה לי לשינוי בתפיסה. פתאום ידעתי שאני לא רוצה לחזור לניהול, ולעבודה בהיקף שכזה.
אבל לא ידעתי מה אני כן רוצה. עד שיום אחד כשישבנו בחדר המתנה בבית חולים ודיברתי עם עוד הורים לילדים חולים, אישה אחת אמרה לי שכאשר ביתה תבריא – היא לא תחזיר אותה לאותו בית ספר שהיתה בו, כי המורים והחברים לא שמרו איתה כמעט על קשר בתקופת המחלה.
זה הזכיר לי דילמות שהעסיקו אותי – למי לספר על המחלה, האם לבקש עזרה וממי, זה גם הזכיר לי חברה טובה שניתקה קשר איתי כל השנה של המחלה .
ראיתי שלא רק לי, גם לאחרים יש התמודדויות שניתן לחסוך. הבנתי שניתן ללמוד מניסיונם של אחרים, והחלטתי לעשות עם זה משהו.
החלטתי להקדיש את זמני לליווי של משפחות במשברי בריאות.
למדתי אימון יהודי ב"מכללת כוונה", הנחיית סדנאות, והתמחות במערכות יחסים, והתחלתי ללוות משפחות.
בניתי מודל להתמודדות עם משברים, מודל שמבוסס על המשבר האישי שלי, על ניסיוני בליווי של עשרות אנשים, ועל מחקרים שנעשו בתחום.
ב"ה בתי הבריאה, היא נשואה וגרה בפרדס חנה. והדבר הכי כיפי בעולם הן התאומות המדהימות שלה.
מה את בעצם עושה, את מי מלווה, מה קורה שם, מאיזה שלב זה מתחיל
אני נפגשת עם אנשים בשלבים שונים של ההתמודדות. הפגישה הראשונה עם משפחה שפנתה אלי כוללת בדיקה מקיפה של תחומי החיים שלהם, איפה הם עומדים בענייני עבודה, ילדים, זוגיות, תחום רגשי, כלכלי וכו. מה קורה בתחומים אלו נכון להיום, ומה הצרכים בכל אחד מהתחומים. בפגישות הבאות אנחנו בודקים כיצד ניתן למלא את הצרכים בתחומים השונים, על ידי כך שאני עובדת איתם על המשאבים העומדים לרשות המשפחה המתחלקים לשני סוגים:
משאבים פנימיים - חוסן אישי ומשפחתי. למידה על דרכי ההתמודדות המוכרות להם, חיזוק המוכר וחשיפה שלהם לדרכי התמודדות נוספות (אני מלמדת כלים להרחבת החוסן האישי).
משאבים חיצוניים - היעזרות במשפחה מורחבת, חברים, גופים רלוונטיים.
אני מלווה באופן אישי את המשפחה הקרובה של החולה. אם מדובר בילד חולה, אני מלווה את ההורים, בנפרד וביחד באופן המתאים למשפחה. אם מדובר במבוגר חולה העבודה נעשית מול בן הזוג.
האם אנשים מתמסרים ומיד נפתחים או שזה תהליך
מניסיוני, אנשים זקוקים לליווי ולתמיכה, והם משתפים בקלות. עניינים אישיים יותר, כמו קושי בזוגיות, לעיתים לוקח מספר פגישות עד שהנושא עולה, ואנו מתחילים לעבוד על נושאים לפי סדר קדימויות שנבנה במשותף.
איך זה בדיוק עובד: כמה מפגשים בשבוע- אצלך?אצלם? בבית החולים? מה עושים במפגש כזה?
המפגשים הם אחת לשבוע. לעיתים ולפי הצורך מגבירים את קצב המפגשים.
מה שמנחה אותי זו גמישות מירבית במיקום ובלו"ז. מתוך ניסיוני האישי ועם משפחות שליוויתי, יש צורך גדול בפגישה שבועית קבועה. אנשים מחכים כל השבוע לשתף ולהתייעץ (אומרים דברים כמו 'חיכיתי כבר לספר לך ש...' 'רק את תביני את מה שאני אומר...' )
יחד עם זאת אני חייבת להיות גמישה עקב צרכים מיוחדים ולעיתים שינויים וביטולים של הרגע האחרון.
אני מקיימת פגישות בקליניקה שלי בביתי, או בתל אביב. וכן בסמוך לבתי החולים. לפי הצורך הספציפי.
ספרי על מקרה מיוחד שליווית
ליוויתי בן זוג צעיר לאישה שחלתה בסרטן. לזוג שני ילדים קטנים. הבעל התמודד עם יחס המשפחה המורחבת, ועם עומס רגשי ומעשי רב.
החל מתחילת המחלה משפחתה של האישה הפסיקה את הקשר איתם. למרות שלפני כן היו בקשר ממש קרוב ותומך.
בן הזוג שהתקשה מאד בטיפול בילדים ובבית, וכמובן בדאגה לאישתו החולה ולצרכיה, היה מוטרד מאד מייחסם של בני משפחתה של אישתו, שלא רק שלא נוטלים חלק ועוזרים, אלא מקשים עליו (נעלבים אם הוא כן או לא אומר משהו, מעדכן וכו). עבדנו בפגישה על הנושא, ובן הזוג הבין שמדובר בבעיה נפוצה, ושזהו קושי אישי שלהם, ולא משהו חריג שהוא עושה.... כל אחד מתמודד באופן שונה עם מחלות ומשברים, זיהינו סגנונות התמודדות שונים בסביבתו, וכך בן הזוג נרגע וקיבל את דרך ההתמודדות שלהם. הוא הפסיק לקחת קשה את היחס שלהם, שיתף אותם במה שראה לנכון, ובהדרגה המשפחה הקרובה של האישה התקרבה אליהם והתחילה לקחת חלק בתמיכה.
כדי להתמודד עם העומס הרב שבן הזוג היה מצוי בו, הוא הכניס לחייו פסקי זמן למילוי מצברים. נופש זוגי קצר. יציאה עם חבר טוב לטיול מעיינות בגולן למנוחה ורגיעה. הכנסת עוגנים של עשיית ספורט מספר פעמים בשבוע.
לעיתים עולים קשיים זוגיים, קושי בקבלת החלטות כששני בני הזוג מחזיקים בדעות שונות (למשל האם לספר על המחלה לסביבה או להסתיר זאת, האם לקבל עזרה מהחברים או להסתדר לבד).
לעיתים כשאחד מבני הזוג חולה מתעוררות דילמות מהותיות, למשל האם החולה אוטונומי להחליט החלטות רפואיות בעצמו, האם להתחיל טיפול מסויים או לא (היות שמדובר בגוף הפרטי שלו) או שבן הזוג זכאי לקחת חלק בקבלת החלטות שהן הרות גורל לעתיד המשפחה כולה.
כאשר החולה מחלים- את ממשיכה להיות בקשר?
ממשיכה להיות בקשר טלפוני הדדי מידי פעם. יש מקרים שגם קבענו פגישות אחדות בהמשך. בסך הכל היינו ביחד בתקופה מאד קשה ומורכבת, ויש משהו פנימי שמחבר בינינו.
כאשר חלילה קורה משהו לחולה, עד מתי את בקשר עם המשפחה?
לא עוזבת את המשפחה... תלוי ברצונם להמשיך את הליווי.
ספרי על כל העניין של ההכלה של סיפור כזה: עד כמה נוגע בך אישית, לוקחת את זה הביתה איתך? את הצער והכאב שלהם? ספרי עם יד על הלב על החלק הקשה בעיסוק הזה ומאין את שואבת ונותנת את הכוח?
כן, אני רגישה, ודברים נוגעים בי מאד. אבל אני לא נעצרת בכאב ובצער. פיתחתי במשך השנים את היכולת לנתב את הקושי שלי לעשייה. גם סגנון ההתמודדות האישי שלי הוא העשייה – איסוף צרכים, מתן פתרונות, הפעלת גורמים שיכולים לקחת חלק בעזרה. זה נכון עבורי בכאבים הפרטיים שלי, ובצער ובכאב של המשפחות אותן אני מלווה. כל הזמן אני מחפשת איך אני יכולה להקל עליהם את ההתמודדות. זו השליחות שלי.
מאין אני שואבת כוח?
מהאמונה בה'. אני מאמינה שלא לחינם שם אותי הקב"ה בניסיון הזה, במקום של אמא לבת חולה בסרטן. אני לוקחת את המקום הזה, את ההתמודדות שהיתה לי, ועוזרת באותו מקום לאחרים, במקום שאחרים לא יכולים בכלל להבין.
את מי מבני המשפחה את מלווה? הורים? אחים? ילדים של? זה בא מיוזמתם?
אני מלווה הורים ובני זוג של חולה.
יש לי סדנה מיוחדת לאחים של ילד חולה, וגם סדנה למשפחה מורחבת (סבים וסבתות, בני דודים).
לעיתים המשפחה עצמה פונה, ולעיתים חברים ששמעו עלי מציעים זאת למשפחה.
איך אפשר להכיר אותך יותר?
יש לי אתר, ניתן לקרוא בו על הפעילות שלי, ולקרוא מאמרים שכתבתי. אפשר להתייעץ איתי, לשלוח לי שאלות דרך האתר, אשמח לענות ולעזור.
איך אפשר ליצור איתך קשר?
דרך האתר www.dafnaunger.co.il
דרך הפייסבוק https://www.facebook.com/DafnaUnger.co.il/?pnref=lhc
דרך האימייל dafna.unger@gmail.com
או בדרך הישנה והטובה, להתקשר אלי לנייד 052-3405922
והעיקר הבריאות
