מאז הפוסט `החיים זה לא פיקניק`, כולם כבר יודעים שאני לא אוהבת ללכת הרבה ברגל ובטח לא במסלולים קשים שמיועדים למיטיבי לכת. בחירת הסביבה המועדפת עלי היא סביבת הליכה נוחה עם הרגשה שהקרקע יציבה מתחת לרגליי וכזו המאפשרת לי להסתובב להנאתי עם קבקבי אצבע או סנדל פתוח. טיפוס בהרים בין נחלים ודרכים משובשות מעצבן אותי, כי זה מאלץ אותי אחר כך לעבור מיד למצב מנוחה, להיעזר במשחה להקלה על שרירים, או לתלות תקווה בכדור אדקס או נורופן שישכך לי את כאבי הגב. גם אם במקרה עברתי את הטיול בשלום מבלי לסבול מכאבים, עלולה להיות האלרגיה שלי, זו שתשבית אותי. לאור זאת, לא מפתיע שהבלוג שלי הוא לא בדיוק הכתובת המתאימה עם המלצות לחובבי טיולים בטבע..
יש אנשים שאהבת הארץ מתבטאת אצלם בהליכה בין מעיינות וואדיות, אבל בגלל המגבלות שיש לי, למדתי לאהוב את המולדת שלי בדרכים חלופיות. אחת מהן היא תוך כדי ביקור במוזיאונים. אני חובבת מושבעת של מוזיאונים ולא משנה איזה. מוזיאונים למדע, לאומנות, לתנ"ך או כל מוזיאון אחר המספר על תולדות ישוב אחר בארץ ישראל. אני אישית לא אוהבת "להיתקע" במוזיאון עם פעילויות וסדנאות, אבל ברור לי שלמשפחות עם ילדים זו יכולה להיות אופציה נהדרת. לי הביקור במוזיאון תמיד מצליח לגרום לאיזו תחושת שלווה ורוגע, לא פחות ממה שהטבע מעניק. הרגשת סיפוק כזו שיש לנו מדינה וארץ נפלאה, אבל גם בגלל אהבתי הרבה להסטוריה ונוסטלגיה. למזלי הרב, הזוגי שלי חולק איתי את אותה אהבה ולכן כשאנחנו יוצאים לחופש, אנחנו תמיד שמחים לסייר ביחד במקומות כאלו.
אני רוצה לשתף אותכם בטיול נחמד שעשינו באחד מימי חוה"מ פסח. כן, אני יודעת, פסח כבר עבר מזמן, אבל כידוע לכם אצלי רוב הפוסטים בדיליי. רק שבמקרה הפעם, ממש בצירוף מקרים נהדר, מתקיים בימים אלו יום המוזיאונים הבינלאומי. כך יצא שהפוסט הפך לאקטואלי. מה גם שביקור במוזיאון מתאים לכל ימות השנה..על פניו נראה שאין הרבה מוזיאונים בארץ כי אנחנו בעיקר מכירים את הגדולים והמוכרים יותר, אבל יש לי חדשות בשבילכם. כל פעם אני מגלה מוזיאון חדש במקום שלא ידעתי ולא שמעתי על קיומו. מה שאומר שיש עוד הרבה מה לראות וששווים ביקור לדעתי.
במסגרת שבוע הפעילות שתכננתי לנו, היה בלו"ז גם יום מוזיאונים באזור המרכז. ריכזתי לנו שלושה מקומות שנמצאים במרחק סביר אחד מהשני כדי שיאפשר לנו להגיע בזמן לסיורים שמתקיימים בהם, מבלי להתברבר יותר מדי בדרכים. הביקור הראשון היה ב`מוזיאון הבילויים` בגדרה. לא אתחיל לפרט כאן על המקום כי את זה אתם יכולים לקרוא בויקיפדיה, אבל כן אוסיף רק כמה מילים בקצרה, כי אם אני כבר ממליצה, מן הראוי שגם אכתוב עליו משהו. המקום נקרא `בית מינץ`, ע"ש ד"ר משה מינץ שהגיע עם ראשוני הבילויים. למרות שהיו חילוקי דיעות בין הבילויים ואדון מינץ לא הסתדר כאן והיגר לאמריקה, הוא בכל זאת חזר ארצה ורכש את הבית בגדרה. הבית שימש כמרכז המושבה והתנהלו בו פעילויות חברתיות. צאצאיו של ד"ר מינץ החליטו לשפץ ולשמר את הבית כמוזיאון. מאז, המקום דואג לספר ולהעביר את מורשת הבילויים. הבית נמצא ברחוב הראשי בגדרה, רח` הבילויים. למרות שהרחוב הזה מתיימר להידמות למדרחוב בזכרון יעקב רק שזה לא כל כך מצליח לו..בכל זאת מומלץ לשלב סיור קצר לאורכו ולו רק כדי להסתובב במקום שנוצר בתוכו אווירה הסטורית מיוחדת. חוצמזה, למי שנעשה רעב בדיוק שם, יש גם סניף של רולדין במורד הרחוב, מה שמאפשר לכם להנות כמוני, מטוסט טעים בתוספת סלט מרענן, ולקינוח כוס קפה עם אחת מהעוגות המדהימות שלהם.
משם במרחק של כ-20 דקות נסיעה, הגענו למוזיאון נוסף, `מכון אילון` ברחובות. מכון אילון שנמצא בפארק המדע בגבעת הקיבוצים ברחובות, היה בעצם מפעל מחתרתי לנשק בימי המנדט הבריטי. מוזיאון מרתק ומסתורי שחובה להגיע אליו. זהו שחזור מדוייק של המפעל שהוקם מתחת לאפם של הבריטים ושהיה מוסווה על פני השטח כקיבוץ. הסיור כולל ירידה מתחת לאדמה למפעל עצמו, חזיון אורקולי והדרכה מעניינת ומרתקת ע"י מדריך מקומי. את הסיורים המודרכים צריך לתאם מראש.
אחרי הביקור ברחובות, שמנו פעמינו לסיור במזכרת בתיה, שנמצאת במרחק של כ-15 דקות מרחובות. הפעם מדובר בסיור בחוץ ברחובות המושבה, בליווי תזמורת כליזמרים שמנעימה את הדרך. כמו כן משולבים במהלך הסיור קטעי קישור מומחזים ובסיומו מוקרן במוזיאון המושבה, סרטון קצר על פעולתו ומשנתו של הרב מוהליבר, שהיה אחד ממייסדי תנועת חיבת ציון ושהפך את רעיון ישוב ארץ ישראל למרכז חייו ועיסוקו. מספרים שלאחר פגישה שהיתה לו עם הברון רוטשילד, הוסכם על הקמת ישוב בארץ, בשם עקרון, שלימים מאוחר יותר, הפכה להיות מזכרת בתיה, ע"ש אמו של הברון, שהחליט לאחר ביקור במקום, לתת לה את השם של אמו.
אני יודעת שיש אנשים שלא בדיוק מעניין אותם הסיפורים ש"מאחורי" וזה משעמם אותם, אבל לאדם נוסטלגי כמוני, תמיד מרתק לשמוע וללמוד כמה שיותר על כל מיני ישובים בארץ ומי היו מייסדיו. וזה לא משנה לי אם זה מזכרת בתיה, מוזיאון המושבה בכפר תבור או מוזיאון חניתה..("על הדרך" קיבלתם עוד שני מקומות מעניינים מומלצים).
לסיום היום החלטנו לקנח (לא, לא בעוד מוזיאון..) במופע של הזמרת דיקלה, שהתקיים במסגרת פסטיבל תור הזהב באשדוד. אני ממליצה לכם לא לחכות לפסטיבל בשנה הבאה, אלא לעקוב אחרי מועדי ההופעות שלה באזור שלכם וללכת להנות. הזמרת הזו מוזיקאית מוכשרת ונותנת הופעה מדהימה. אם יש מישהו שעוד לא יצא לו להכיר את השירים שלה אז חלק מהרפרטואר שלה כבר מושמע לעיתים קרובות ברדיו כמו: בסמה, ואם פרידה, שבע בערב, יהיה לנו טוב ועוד.
בקיצור, לכו ותהנו!
* התמונות מ-Google