גבורה, גיבורים
פנים רבות לגבורה ולגיבורים
ילד קטן שמקבל זריקת חיסון, לדוגמה, בא הביתה ומספר להוריו-
קיבלתי זריקה, לא בכיתי אפילו שכאב, מיד אומרים לו אתה גיבור.
גם זאת גבורה. אני עד היום פוחדת מזריקות.
אצל המטייל שנופל לבור בגונגל או במקום בודד
ומצליח לצאת בכוחות עצמו מהבור בלי עזרה מאיש- גם הוא גיבור
ואצל השלישי, זה שמעד- אם הוא מצליח לקום ולהמשיך הלאה מחוזק
זאת גבורה, כי קל למעוד קשה לקום .
בילדותי הגיבור שלי ושל כל הבנות, היה המדריך
לגדנ"ע, הערצנו אותו.
כאשר כבר הייתי אמא
בני היה בצבא קרבי, מפקד טנק, השתתף במלחמה,
אלה היו הימים הקשים ביותר שידעתי בחיי
הוא והחברים שלו ,חזרו מהמלחמה שפויים,
הם היו בעיני הגיבורים האמתיים של החיים .
כולם גיבורים בדיבורים אבל להילחם על החיים של ההורים, המשפחה והמדינה
זאת בעיני גבורה הכי אמיתית.
כל אחד בחייו נתקל במצבים קשים, מי יותר ומי פחות
השאלה איך מתמודדים עם הכשלון בהמשך ,
אלה שיודעים להתמודד עם קשיים, הפסדים, מחלות , שכול ועוד
ולהמשיך הלאה בחיים בחיוך הם גיבורים.
אותי מקומם לפעמים שהופכים אדם לגיבור או חשוב אחרי לכתו מהעולם
אפילו שבחיו היה רחוק מזה מאד.אבל זאת דיעה שלי
אילה