יום ירושלים הוא יום חשוב. יום לאומי. יום שכורך היסטוריה, דת, ולאום. יום שחשיבותו חשובה. וכל העם חוגג שבעה ימים. מכל קצוות הארץ מגיעים נחילים של חוגגים, ילדים ונוער, עם ובלי דגלים.
הבעיה היחידה שמעיבה על החגיגות היא העובדה שיש גם ירושלמים. אתם יודעים, האנשים שקמים בבוקר, הולכים לעבודה, וללימודים, ויש להם תעסוקה גם אחרי העבודה, וחוגים ותחביבים, ובכלל דבר כזה שנקרא חיים. ככה זה ירושלמים, אנשים עם אופי מיוחד.
הירושלמים לא ממש אוהבים לשבת באוטו שלהם שעות בפקקים, או לנסוע בעיקופים, או לגלות שכדי להגיע הביתה הם צריכים לקחת רכבת קלה, אחריה אוטובוס מעקף, ועוד ללכת חצי שעה מהצומת. כאלה הירושלמים. משונים.
אוטובוס אחד אחר השני עומדים להם מתחת לחלון של הירושלמים, עם מנוע דולק עד שהם גומרים להוריד קבוצות קבוצות של אנשים נרגשים, ששוכחים שבלילה הירושלמים, מה לעשות, משונים כאלה, ישנים. ושבכלל הירושלמים צריכים חמצן בשביל לחיות ולא ריכוז של דו תחמוצת הפחמן.
מצחיקים הירושלמים האלה. מצפים שתהיה להם חניה במקום שבו היא תמיד. הרי ברור שהאוטובוסים גם תופסים להם את כל מקומות החניה, כדי שהירושלמים יוכלו לשבת שעה או שעתיים בזמן איכותי במיוחד בתוך האוטו עד שתתפנה להם איזה חניה קטנה.
איזה כיף, פעם בשנה מסיבה הגדולה שנחוגה בעיר (אם לא סופרים את שלושת הרגלים, שועי עולם שבאים לבקר חדשות לבקרים, מצעדי גאווה, מצעדים פוליטיים, הפגנות, ואירועים גדולים מהחיים שראש העיר דואג שנחגוג מידי פעם בפעם כשממש משעמם לנו, אבל מי סופר.) נחמדה וחגיגית, מזנטרופים הירושלמים הללו, אחרת איך אפשר להסביר שבמקום לצאת במחולות הם הולכים לעבודה ומתלוננים? נכון שהמסיבה לא ממש עולה בקנה אחד עם האופי הירושלמי המיוחד הזה של ללכת לעבודה, ולחזור הביתה באותו היום ממש, אבל מי חשב שכאלה כבדים הם הירושלמים.
אז היום בבוקר קמה לה המפזזת. לשמחתה הרבה היא לא תוכל לחזור הביתה כי העיר חסומה. מזל עוד יותר גדול הוא שבגלל חסימות הכבישים ביטלו את התזמורת של הקטנה, עכשיו גם אין לה בשביל מה לחזור הביתה מוקדם.
אז תודה לכל מי שארגן לי לכבוד יום ירושלים חגיגת עבודה מצאת החמה ועד צאת הנשמה.
ודרך אגב, איך זה שיש מסיבה בלי עוגה?
ובנימה אישית: למה בשם האלוהים הצמדתם את היום בו העדה האתיופית מבכה את מתיה בדרך לישראל ליום ירושלים? אי אפשר היה לתת להם את הכבוד של יום זכרון נפרד?
וקרדיט לסיום: התמונה הראשית הינה "אור מעל ירושלים" של האמנית ההולנדית סימונה דה קנכט