Quantcast
Viewing all articles
Browse latest Browse all 25516

ביטוח לאומי - הסיפור האמיתי = על מקרה שקרה באמת

היא אמא לחמישה ילדים מקסימים, כאשר הגדול מביניהם הוא בן 12, לאחריו בן 11, 8, ותאומים בני שנה ועשרה חודשים. היא חלתה בסרטן, כן, סרטן. מסתבר שיש לה גידול במוח שיושב על העצב השולט בצד השמאלי. למזל היא ימנית, אבל הגידול הזה מתברר, כי הוא גידול מאוד נדיר, לא הורמונלי, לכן הוא לא יכול להפוך לגרורותי, אבל, הוא לא בר טיפול. כבר זמן רב שהיא חיה ככה, עם הגרורה במוח. הגידול הזה גורם לה להתקפים דמויי אפילפסיה. היא נאלצת לחוות כאבים מטורפים, היא לא שולטת בגוף שלה, היא זקוקה לעזרה והשגחה צמודה, בכדי לא לפגוע בעצמה, כי כאמור היא לא שולטת בגופה בעת ההתקפים. הבן שלה, בן ה-12 נאלץ לצפות באימו בזמן התקף ולאחוז בה חזק בכדי שלא תפגע בעצמה. זה מחזה מחריד, לראות ילד, שאמור בגיל כזה להיות ילד, נאלץ להתבגר מהר מדי. היא אמא מדהימה, שעושה הכל בשביל הילדים שלה, משתדלת לעזור להם ככל האפשר העיקר שלא יידעו, אלא שתהיה להם ילדות מאושרת, שמחה, כמעט ככל הילדים. האישה המקסימה הזאת, היא חברתי היקרה לירן באומה.

אם אתם לא מבינים מדוע אני מספרת לכם את סיפורה, אני מספרת, כי אתמול הייתה לה וועדה רפואית בביטוח לאומי. היא עמדה להיכנס לוועדה, אבל אז, כמו כל פעם בזמן האחרון, התחיל לה התקף. מכיוון שאסור לה בתכלית האיסור להיות לבד, היא הגיעה לשם עם אביה. אז בוועדה הסבירו לאבא שלה שאם היא לא תירגע מהתקף הזעם שלה, הם לא יכניסו אותה. כאמור, זה לא התקף זעם, זה לא דבר שבשליטתה. אבל הם מבחינתם היא בכלל בריאה, ועצמאית. זאת הייתה ועדה אונוקלוגית, מדהים איך מבחינתם היא בריאה, לא מסתכלים אפילו על הניירת שיש להם, עם אישורים מהרופאים שלה. מדהים איך משפילים בן אדם, גורמים לו לחשוב שהוא השקרן כאן בסיפור. גם לי הם גורמים לחשוב ככה, מאז שהשתחררתי מבית החולים, ניסיתי להעלות את אחוזי הנכות שלי, מבחינת שירותים מיוחדים, מבחינת ניידות, כי אני עם הליכון ואני לא יכולה להיות לבד, אני זקוקה לעזרה בבית, אני לא יכולה לבשל, לנקות, כלום. אבל מבחינתם עזרה, זה רק עזרה לי פיזית, כלומר לעזור לי להתלבש, להתקלח, וגם בבית זה בקושי משהו, גג להגיש לי אוכל או אולי להכין אותו. לא עזרה בבית מבחינת הילד, מבחינתם אם את נכה, הילד לא בעיה שלנו, מדהים, כל פעם שבאתי לוועדה, וביקשתי מהם עזרה, כי לפני שנתיים, הילד שלי נעזר בנו בכל דבר, הוא לא הלך, זחל, ולפעמים החזיק את הקירות, אז מבחינתם שבעלי יישאר בבית ויטפל בו. הכי יפה שבעלון שלהם נכתב הטקסט הבא שהוא חזון הביטוח הלאומי:

 

"חזון המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הנו הגוף המקצועי והמוביל בתחום הביטחון הסוציאלי בישראל.

הביטוח הלאומי פועל על פי חוק ליישום מדיניות הרווחה של מדינת ישראל, והוא שותף משפיע בהתווייתה ובשמירה עליה.

רעיון הערבות ההדדית, הקטנת הפערים בחברה, צמצום העוני והבטחת קיימות מערכת הביטחון הסוציאלי לאורך זמן, עומדים בבסיס פעילות הארגון.

הביטוח הלאומי  יפעל באופן יזום, ביעילות ותוך גילוי רגישות לכבוד האדם, כך שכל מבוטחת ומבוטח יוכלו למצות את זכויותיהם.
דרכו של הביטוח הלאומי תהיה מושתתת על חתירה מתמדת למצוינות, תוך התאמה לצרכים המשתנים של מקבלי השירות ושמירה על קשר רציף עם המבוטחים והקהילה.

הביטוח הלאומי יהיה אבן שואבת לכוח אדם מקצועי, איכותי וערכי, המבצע את עבודתו מתוך תחושת שליחות, אחריות ושייכות.
הביטוח הלאומי יפעל לפיתוח המשאב האנושי ולשיפור מתמיד של הכלים העומדים לרשותו.
"

 

אני מצטערת, אבל גוף כמו ביטוח לאומי, שמשפיל חולים, ללא הרף, חולים כמוני, שגורמים לי להרגיש כאילו אני לא בסדר, כאילו אני השקרנית כאן, שבעקבות היחס המשפיל לחמי, הוא נכנס לדיכאון עמוק עד כדי אישפוז באברבנל. מוסד שגרם לאנשים לשרוף את עצמם למוות בעקבות היחס הזה. אני הושפלתי, התחננתי בפניהם לעזרה בבית, כי אני עם גרורות באגן, קשה לי ללכת, אז הם נתנו עזרה, 1,700 שקלים, שאני לא יודעת למי זה אמור להספיק. זה מדהים אותי, החוסר רגישות שיש לביטוח הלאומי. שבן אדם צריך לעבור מסכת עינויים עד שמישהו בכלל יסתכל עליו. אני מנסה עכשיו לעזור לחברה שלי לירן באומה, בכך שאני אפרסם את הסיפור שלה בכל מקום אפשרי, קישרתי בינה לבין הכל כלול ואכן הייתה עליה כתבה בשבוע שעבר. אני מנסה להגיע לעיתונות, לתוכניות בטלוויזיה, העיקר שהיא סוף סוף תוכל להגיע לאנשים הנכונים, בכדי שישנו את המצב שלה כבר, לא ייתכן שהיא צריכה להלחם ככה. יש לה מספיק צרות על הראש, היא צריכה בראש ובראשונה לנסות להחלים מהסרטן, למרות שכרגע זה לא נראה באופק. היא צריכה לדעת שעוזרים לה, ולא גורמים לה להרגיש כאישה הרעה בסיפור. שתדעו, בנוסף לסרטן, היא נלחמת גם במחלה פיברומיאלגיה, היא אדם חזק נפשית, אבל היא כבר מיואשת, אז בבקשה ממכם, עיזרו לה ושתפו את הרשומה הזאת.

 

זאת חברתי לירן באומה, אנא ממכם, תשתפו את הסיפור שלה, העיקר שזה יגיע לאנשים הנכונים ושיתנו לה סוף סוף את השקט המגיע לה, שהיא תוכל לחיות בשקט, בנוסף, היא זקוקה נואשות לכסף, יש לה חובות בסך של 30,000 שקלים.

 

Image may be NSFW.
Clik here to view.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 25516