אני שונאת דמגוגיה, אני שונאת דמגוגיה יותר מגזענות. כשגזען מדבר אתה יודע לזהות שדבריו הם גזענות ולהתאים את התנהגותך אליו בהתאם. כשדמגוג מדבר או לעינינו כותב, אתה צריך לשים לב היטב על מנת להבחין במסתתר מאחורי דבריו. במבט ראשון, כשדמגוג מדבר אתה רוצה מיד להצטרף לדגל וללכת אחריו. רק עיון מדוקדק מראה לך שמאחורי הדברים מסתתרים: גזענות, דיסאינפורמציה, ודברים ריקים.
הכתבה בקישור שצירפתי שונה קלות מהדף בעיתון אותו קראתי, והתרגזתי. מאחר ואם מישהו מכם יקרא את הכתבה, הוא בטח ייגש לאתר, אני אתייחס רק לכתוב בו. והינה נתחיל:
בפסקה הראשונה היא כותבת: " המנהיגים הלבנים לא כאן" כולם נזהרים בכבוד יוצאי אתיופיה, וכך הם מכונים, לפעמים כמו העדה האתיופית ולפעמים בקיצור אתיופים. אף פעם לא כמנהיגים שחורים. זו תהיה הערה גזענית, המתייחסת לצבע עורם, ולא אליהם כבני אדם. אך את האנשים ממוצע אשכנזי כמובן מותר להעליב, זו אינה על פי דעת כותבת הכתבה הערה גזענית. האומנם?
כמובן שבהתבטאות כזו מפנה הכותבת אותנו מיד לשתי אסוציאציות גזעניות בהן מתואר ה"אדם הלבן" כ"גזע העליון". והשנייה ה"אדם הלבן" כמחזיק עבדים.
הפסקה השנייה שלה מתוארת מנקודת מבט אישית ופונה לרגש של הקורא: "הרגע הזה שבו עמדתי מול חלונות הזכוכית והסתכלתי פנימה והיו שם המון אנשים שהמשיכו לאכול כאילו מה שקורה בחוץ הוא לא עניינם ולא נוגע להם וכאילו זאת המדינה של מישהו אחר"
כלומר כל מי שלא עוזב את המסעדה ויוצא מיד להפגין הוא: אדיש, המדינה לא מעניינת אותו,חסר רגשות " כאילו לא נפצעים בחוץ אנשים ומדממים וזועקים. זה גמר עליי". האם אין פרושים אחרים? האם לא ייתכן שהמון זועם מפחיד? האם לא ייתכן שיושב במסעדה אותו בחור צעיר שרק עתה חסך כסף להוציא את חברתו ולהציע לה נישואין? ופתאום הפגנה זועמת שמוחקת ברגע את כל הרגע הרומנטי לו ייחל? אין ספור סיפורים כאלו אוכל לכתוב כאן, ולא יהיו בהם אדישות או חוסר אנושיות.
אבל הכותבת אינה מסתפקת בפסקה הזו והיא ממשיכה בתיאוריה הרגשיים על ריצתה המפוחדת: " והמשכתי מתנשפת לרוץ, הרימונים מתפוצצים מטרים ממני, ונעצרתי, למרות הפחד, מול חלונות הזכוכית והעץ האלגנטיים של הבראסרי, הביסטרו הצרפתי היוקרתי. לא יכולתי שלא לעצור מול המקום הזה שנראה תמיד מתקשה להתחבר למציאות הישראלית המזיעה והמהבילה ומעדיף להישאר במחוזות העידון האירופי"
עכשיו כולנו כבר ממש מגבשים דעה על המקום הצרפתי (אנחנו שונאים את הצרפתים האנטישמיים הללו, מאז ההרג במעדנייה הכשרה בפריז) ועל יושביו והכותבת ממשיכה " כל עוד יישבו אנשים עם כוסות יין מול עוולות חברתיות ויתנהגו כאילו זה לא קורה — אנחנו נפסיד " אלו היושבים שם, "האדם הלבן" הם האשמים.
הכותבת ממשיכה לתאר את ההפגנה, ובנקודה מסוימת : " המוחים, בני העדה האתיופית ואנחנו אחיהם, בני עדות אחרות שהיינו איתם במחאה הזו, שוברים כדי לזעוק את הדיכוי,"
דיכוי? אהה כן "האדם הלבן" שהביא את "העדה האתיופית" בניגוד לרצונה כדי שיהיו לעבדים עבורו? האם כך?
אמרתי כבר שאני שונאת דמגוגיה, אז נעזוב את הכתבה ונדבר קצת על סוגיות שונות בהקשר למחאת יוצאי אתיופיה.
כן, יש גזענים במדינה, אבל המדינה לא גזענית. אין חוקים המפלים את בני העדה האתיופית לרעה.
בני העדה האתיופית הם מהגרים. כמו כל המהגרים שעזבו את ארצות אפריקה, הם חיו בתנאי העולם השלישי. חלק רב מהם כמו מהגרים אחרים נהרגו בדרכם. חלק אחר להבדיל משאר המהגרים זכו להגיע בטיסה ארצה, לקבל מגורים במרכז קליטה ושיעורים ללמוד את השפה. מי שמעניין אותו מוזמן לקרא כאן על סל הקליטה ליוצאי אתיופיה.*
לכל המהגרים קשה. ולאלו שבאו מהעולם השלישי קשה שבעתיים. ולבניהם שהם צברים לכל דבר קשה גם. אין להם הורים שיעזרו להם בלימודים, שפת האם שלהם אינה עברית והבית עני. חלקם מצליחים בכל זאת ונתקלים לעיתים קרובות בדעות קדומות וסטריאוטיפיות. מה לעשות? אנחנו בני אדם וכך אנחנו נוהגים. עלינו להשתפר, בוודאי. אך הפגנה אלימה רק מאוששת את הדעות הקדומות והסטריאוטיפיות. אגב – דעות קדומות הן כלי אנושי חשוב. לרוב הן נכונות ושימושיות. לרוע המזל – לא תמיד. ויש מי שנפגעים מכך.
זוכרים את הסרטון המופלא של לול?
אף עליה לא ליקקה דבש, כל אחת סבלה בדרכה, ומי שמהגר מארצו צריך להבין זאת. מי שמדלג על פני אלפיים שנות תרבות – על אחת כמה וכמה. נשאלת השאלה מה רוצה העדה האתיופית? זעקתם מלבד מחאתם על הכאת צעירי העדה על ידי שוטרים (ועל כך בהמשך) היא רצונם בעזרה לצאת ממרכזי הקליטה ולקבל דיור טוב במקום טוב. בקשה בהחלט מובנת, היא מצטרפת לכל מחאת הדיור שהייתה כאן לאחרונה. האם יש סיבה לעזור ליוצאי אתיופיה יותר מאשר לעזור ל: קשישים, נכים, יוצאי צבא וכו?
" על פי נתוני הסנגוריה הציבורית, מספר הקטינים יוצאי אתיופיה הנעצרים על ידי המשטרה גדול באחוזים מבהילים מחלקם באוכלוסייה. " הנתון מבהיל אך האם משהו בדק מה שיעור נערים מהגרים בכלא בארצות אחרות? האם הנתון אצלנו שונה? האם שיעור הנערים ממוצא אתיופי, שונה משיעור נערים ממוצא מזרחי? אין לי נתונים על כך, אך לפני שמדברים על אפליה ודיכוי רצוי לבדוק זאת.
השוטרים מכים אתיופים, כן זה איום. זה איום כשיש אלימות משטרתית, בלי קשר למוצא. השבוע ראינו שוטר מכה נער על חוף הים באשדוד. אינני יודעת מה מוצאו של הנער, כשראיתי אותו היה הרושם שאינו אתיופי. אי אפשר היה לדעת את מוצאו גם מדברי האב, הוא לא טען שהייתה כאן אפליה על רקע מוצא, הייתה רק קריאה נגד אלימות משטרתית.
לטעמי זו הקריאה הנכונה. לשיטתי - עדיף שיותר צעירים ממוצא אתיופי ששירתו בצבא יצטרפו לכוחות המשטרה. כך יוכלו להשגיח על בני עדתם ולהכניס נורמות חדשות גם למשטרה. כאשר נראה יותר שוטרים מבני העדה יש סיכוי שחלק מהדעות הקדומות והסטריאוטיפיות ייעלמו.
ענת
איתן מוסיף: בכדי שתהייה מדינת רווחה מתוקנת צריך שיותר אנשים יעבדו, ישתכרו שכר סביר וישלמו מיסים. קשה להשיג זאת כשרק 10% מהעובדים משלמים מס משמעותי. איך משנים את המצב הזה?
*סל הקליטה הינו סיוע כספי המיועד לעזור לעולה בתקופת ההתארגנות הראשונה בארץ. הסיוע ניתן כדמי מחייה בתקופת הלימודים באולפן (6 חודשים) וכולל סיוע בשכר דירה עבור 12 החודשים הראשונים בישראל. סל הקליטה ניתן לעולים מכל ארצות העולם. מ־ 2002 אין הבדל בסל הקליטה בין עולים לפי ארצות מוצאם. ההבדלים היחידים שכן נותרו הם סיוע נוסף לעולי אתיופיה הכולל גם מענק כספי לרכישת ציוד בעת העברתם ממרכז קליטה לדיור קבע. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שונות לעולים חדשים רוב התוכניות האלה מופנות אל יוצאי אתיופיה.