מוקדם בבוקר, מיד לאחר שהגיע לעבודה (בשעה 10:30),נקרא הסוכן גיא אג"ח 008 בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק אל משרדה של מ' בדחיפות.
גיא לא היסס לרגע. מיד לאחר סיום השיחה עם המזכירה גברת כספית מצחיקה הוא זינק מכסאו כאריה המזנק מכסא משרדי ומיהר לשירותים – כדי ששום לחץ חיצוני (או פנימי) לא יפריע לו בפגישה המכרעת עם מ' האגדית.
לאחר שיצא מהשירותים הוא מיהר לרחוץ ידיים ולנגבם היטב בלי להשאיר טביעות אצבע ואז מיהר עוד יותר למשרדה של מ'.
לאחר שיצא מהשירותים הוא מיהר לרחוץ ידיים ולנגבם היטב בלי להשאיר טביעות אצבע ואז מיהר עוד יותר למשרדה של מ'.
מ' בירכה אותו לשלום אך לא הציעה לו לשתות. גיא הבין מיד בחושיו המחודדים כי הזמן קצר וגורל העולם החופשי מונח על הכף. הוא חיפש את הכף, אך לא ראה אותה. הוא ציין לעצמו כי ככל הנראה הכף מונחת בכספת של מ' – מעשה חכם לכל הדעות.
מ' פתחה ואמרה: "גיא! יש לנו משימה מיוחדת בשבילך! גורל המדינה מונח על הכף!"
גיא חשב לעצמו כי במשימות להצלת המדינה בלבד עדיף לקרוא ל-003, אבל הוא לא העז לקטוע את דבריה של מ' שהמשיכה: "כידוע לך, מתקיימת כעת האולימפיאדה בריו ועד כה לא זכינו באף לא מדליה אחת! עלייך לצאת מיד לברזיל ולעשות את כל הנדרש כדי שנזכה לפחות במדליה אחת!"
גיא חשב לעצמו כי במשימות להצלת המדינה בלבד עדיף לקרוא ל-003, אבל הוא לא העז לקטוע את דבריה של מ' שהמשיכה: "כידוע לך, מתקיימת כעת האולימפיאדה בריו ועד כה לא זכינו באף לא מדליה אחת! עלייך לצאת מיד לברזיל ולעשות את כל הנדרש כדי שנזכה לפחות במדליה אחת!"
גיא הצדיע ועמד לצאת אך מ' לא סיימה. היא הוסיפה: "ואם אתה תכשל, נאלץ להתקשר לאחד המקובלים".
"על גופתי" – אמר גיא בקול הפלדה המפורסם שלו ומיהר לשדה התעופה.
הטיסה לברזיל עברה מהר יחסית. גיא ניצל את הזמן לעבור על המידע שניתן לו לפני צאתו. הסתבר לו כי ברזיל מלאה בבחורות סקסיות שככל הנראה ינסו להסיח את דעתו מהמשימה ובכך למעשה יהוו סוכנות אויב. אבל גיא היה נחוש להצליח במשימה ויהי מה.
מיד לאחר שעבר את ביקורת הגבולות, אסף את המזוודה שלו, אכל ארוחה דשנה וטעימה, נסע למלון, נמנם קצת, התקלח, ביקר בשירותים (שוב) ובדק איזה ערוצים משודרים בטלוויזיה במלון הוא מיהר לאצטדיון האולימפי, שם נערכו תחרויות הג'ודו.
בדרך הוא גילה שהוא קצת מאחר – ירדן ג'רבי כבר הפסידה בקרב מול המתאבקת הברזילית וזאת בגלל שיפוט עוין מצד אחד וחוסר בסוכן חשאי מוכשר מצד שני.
אבל עוד היה לה סיכוי למדליה!
אבל עוד היה לה סיכוי למדליה!
גיא מיהר לזירת ההאבקות (ועצר בדרך רק פעם אחת לנסטי אפרסק מנוער ולא מעורבב, פעם אחת לשירותים ומספר מועט של פעמים כדי לבדוק מקרוב את מידת הסכנה הגלומה בסוכנות האויב הסקסיות שלא שיתפו איתו פעולה בבדיקה) והגיע בדיוק בזמן: הקרב של ירדן ג'רבי היה בעיצומו.
הוא התיישב במקום טוב ושלף מכיסו דגל ישראל שהכין מראש. לאחר שכחכח בגרונו הוא החל לקרוא בקול רם וצלול: "אל אל ישראל!"
לצופה התמים נראה היה כי גיא הינו עוד אחד מהאוהדים המנסים לעודד את ירדן (כלומר את ישראל) אבל גיא ידע כי המתאבקת היפנית שהתמודדה מול ירדן ג'רבי שלנו עברה התניה בידי סוכן 009 שגרמה לה לאבד את עשתונותיה כשהיא תשמע את הקריאה "אל אל ישראל" בתדירות מסוימת (עליה התאמן גיא בשירותים).
גיא כמובן לא הופתע כשירדן ניצחה בקרב וזכתה במדליית הארד. הוא שקל לעלות איתה לפודיום אבל החליט לא לוותר על חשאיותו ולכן עזב במהרה ובחשאיות את האצטדיון וחתר למגע עם סוכנות האויב הסקסיות שהסתובבו בקרבת מקום.
כמובן שהוא התכוון לחזור לתחרויות הבאות ולהביא עוד כבוד ומדליות למדינה, אבל פתאום הוא הרגיש מטושטש והכל החשיך סביבו.
כמובן שהוא התכוון לחזור לתחרויות הבאות ולהביא עוד כבוד ומדליות למדינה, אבל פתאום הוא הרגיש מטושטש והכל החשיך סביבו.
גיא התעורר במיטתו קצת מופתע. האם הכל היה חלום? הוא הדליק את הטלוויזיה בדיוק בזמן כדי לשמוע את נשיא המדינה מברך את ירדן ג'רבי על זכייתה במדליית הארד. גיא נשם לרווחה: אמנם נראה שאחת מסוכנות האויב הסקסיות הצליחה להערים עליו, לסמם אותו ולהחזיר אותו לביתו – אבל היא איחרה את המועד והוא הצליח במשימתו.
מוסר השכל: לא רק מקובלים יכולים להביא לנו מדליות
שבת שלום וברכות לירדן ג'רבי על זכייתה!
והרשומה המומלצת היא – ציירים כמאיירים - בבלוג של דני קרמן
התמונה באדיבות אתר pixabay