הגעתי לארץ חדשה - הגשמת חלום וסיכום שנה

אתמול, הגשמתי כמה חלומות, בזכות אישה אחת מדהימה, הצלחתי להגשים את החלום הכי גדול שלי, הופעה של שלמה ארצי. זאת הייתה לא סתם הגשמת חלום, זאת פעם ראשונה שהייתי בהופעה, זה היה כיף. בנוסף זאת הפעם הראשונה שלי בקיסריה, מקום מושלם, כל כך הרבה היסטוריה במקום אחד, הסתכלתי על הכל מסביב ולא האמנתי שפעם הקוליסאום הזה היה מקום להצגות עבור הורדוס. בנוסף, זה היה ערב מדהים עם אמא שלי, אמא המקסימה שלי, סוף סוף יכולתי להודות לה על כל מה שהיא עשתה עבורי בזמן האשפוז. אתמול בזמן השיר "ארץ חדשה", אני חיבקתי את אמא שלי ללא הרף, ופשוט בכיתי מהתרגשות, פרקתי את כל מה שהיה לי על הלב במשך השנה האחרונה. אז לפני שנה בדיוק, לפי תאריך עברי, שכבתי במיטה בבית החולים, עצובה, כואבת וכועסת, על העובדה שאני כנראה אשאר לשכב בבית החולים בזמן שכולם חוגגים את שבועות. אומנם באותה התקופה התחלתי מעט לנסות לעמוד על הרגליים, אבל לא תמיד זה הצליח לי. חשבתי לתומי כי אני יכולה להשתחרר מעט הבייתה, לראות איך אני מסתדרת בבית, לכן ביררתי עם הרופאה המטפלת במחלקה, האם אני יכולה להשתחרר הבייתה לכבוד החג. היא אמרה שהיא מאמינה שכן, אך היא צריכה לבדוק. לשמחתי היא הסכימה לשחרר אותי לכבוד החג ולראות איך אני מסתדרת בבית. אז אבא שלי בא לקחת אותי, אסף את כל חפציי, ונסענו לעבר האופק, או יותר נכון לעבר חמותי. חמותי קיבלה אותי בשמחה, והכינה לי את כל המאכלים שאני אוהבת לחג. אני הלכתי לחדר שלה לישון, נחתי עד כמעט הארוחה עצמה, אך לצערי הרב, למרות שתכננתי לישון בבית, התרגשתי לרגל העובדה שאני עומדת לישון במיטה שלי, לספר לבן שלנו סיפור, לצערי הרב החלו כאבי תופת שגרמו לי להתחרט על הרגע שביקשתי לצאת הבייתה לחג.

אלו היו שלושה וחצי חודשים של סיוט. חודשיים מתוכם פחדתי שאני יותר לא אוכל ללכת. מהרגע שאושפזתי, הכאב היה כל כך איום, שלא יכולתי לסבול את זה, דרשתי אפילו שירדימו אותי בכדי שאני לא אוכל לסבול את הכאב. באותה התקופה היו דיבורים על ניתוח עמוד השדרה, ניתוח שבו היו אמורים לייצב את עמוד השדרה, כנראה לקדוח שם ולייצב את הכל עם ברגים והכל. אבל מכיוון שהחוליה שהתפרקה היא החוליה L5 היא זו שמקשרת בין עמוד השדרה לאגן, כך השרופאים התייעצו כל הזמן ביניהם לגבי הניתוח, ועברתי כל כך הרבה בדיקות, עד שלבסוף החליטו שלא כדאי לעשות את הניתוח כי זה היה עלול לגרום לי לתוצאות בלתי הפיכות. לכן הטראומה שלי היא גדולה, אפילו היום, ממבט של שנה מאז, גם היום יש לי סיוטים מזה. אבל אתמול בזכות רבקה המקסימה שהכרתי דרך הפייסבוק, הצליחה להגשים לי חלום. אמא שלי המדהימה, ליוותה אותי יום ביומו, כל יום היא הגיעה אליי לבית החולים, לא עזבה אותי, יום יום הביאה לי טייק אווי, בהתחלה בגלל שהייתי עם מורפיום אז לא היה בכלל תיאבון, אז היא דאגה כל יום להביא לי משהו טעים אחר. קנתה לי גבינה צפתית ועשתה לי טוסט, קנתה לי אבטיח וחתכה לי לקוביות. אפילו יום אחד התחשק לי פופקורן, היא הלכה הבייתה הכינה לי פופקורן בסיר והביאה לי. כשאושפזתי בפעם הראשונה זה היה לפני פסח, אז חברות שלי לחדר השתחררו לסוף השבוע, ואמא שלי המדהימה לא רצתה שאני אשאר לבד בחדר, לכן היא הביאה בגדים, ונשארה לישון איתי בחדר, עשינו מסיבת פיג'מות. אמא שלי, שלא יכלה להשאר אדישה, והייתה צריכה לקחת כדורי שינה בכדי שתוכל לישון, כי הידיעה שהיא בבית והבת שלה בבית החולים, קרעה לה את הלב. אז היא עשתה ככל יכולתה בכדי לשמח אותי, היא אפילו כמעט וויתרה על נופש באילת, עד שאנחנו לא צעקנו עליה שתלך ותהנה ושלהורים שלי יהיה זמן איכות ביחד, אחרי כל הקושי הזה שהעברתי אותם בגללי. אז אני רציתי להודות לה מאז, ניסיתי כל הזמן לחשוב איך אני מצליחה להודות לה על כל מה שהיא עשתה עבורי.

אז באה רבקה המדהימה, מטעם העמותה "שמחת אהרון", העמותה הוקמה בעקבות חבר שלה אהרון ז"ל, שהיה חולה בסרטן, והיא הייתה לוקחת אותו להופעות, לראות אומנים, והיא ראתה כמה זה משמח אותו. אז המדהימה הזאת, גם הפגישה ביני לבין רן דנקר המדהים, אני כל כך אוהבת אותו, הקול המדהים והמלטף שלו, הכישרון המדהים שלו, האמביציה המטורפת שיש לו לכל תפקיד והרצון העז לחקור כל תפקיד, לפענח, ללמוד עד הסוף, וכמובן לא פחות חשוב היופי שלו, אני לא רק מדברת על היופי החיצוני שלו, אלא היופי הפנימי שלו, מין בן אדם עם לב כל כך עצום. אז המדהימה הזאת, אירגנה לי פגישה איתו, אירגנה לי כרטיסים להופעה של שלמה ארצי המדהים. היה כל כך מושלם אתמול, הוא עם הקסם האישי האדיר שלו, השירים המדהימים שלו. האפשרות המדהימה שניתנה לי להודות לאמא שלי על התמיכה העצומה שלה בי. אז אתמול באותו הרגע, ששלמה ארצי שר את השיר "ארץ חדשה" היה מבחינתי האות להתחלה חדשה. זה היה רמז להתחלה חדשה, זה היה מסר שהנה הגעתי לארץ חדשה, חלפו להן השנים הרעות, ועכשיו אני נכנסת לשנים הטובות של חיי. אז אני רוצה להודות לכל מי שתומך בי, שמנסה לעשות לי רק טוב. עוד תודה ענקית, אני רוצה להודות לנהג מונית גבי, שהעביר לנו את זמן הנסיעה בנעימים, שחיכה לנו מחוץ להופעה עד שהיא נגמרה, שהביא לי מעיל בכדי שלא יהיה לי קר, שרק דאג לי, תודה רבה לך.