ביום שיש יצאתי לסידורים שגרתיים ולא מלהיבים, וישר נחתתי מתחת לבית על ההתארגנות של מצעד השרמוטות. איך שהזמן חולף לו חשבתי. פעם לפני איזה 25 שנה גם אני הייתי מורידה וחולצה וצועדת איתם בגאון. היום נראה לי שהקהל לא יעמוד במראות, אבל למזלי גידלתי בנות ורוממתי פמינסיטיות, שרצו ללכת לצעדה. אז אם כבר צעדה ליד הבית, ובנושא כל כך חשוב של אלימות נגד נשים, מי אני שלא אעודד אותן. וכך היה.
מפגינות לבושות דווקא
והנה לשמחתי בימים האחרונים פושטת ברשת (תרתי משמע) מחאה פמיניסטית ראויה, מחאת המכנסיים הקצרים. ואני מרוצה. מכל אותן צעירות שמבינות שביגוד הוא לא סיבה לכלום. לא לאלימות מינית, לא לאפליה שוביניסטית, ולא לדיכוי המין שהוא אחרי הכל הרוב באוכלוסיה.
אז חשבתי לי קצת. נזכרתי איך בבית הספר התיכון שלי עמד בשער סגן המנהל וסקר את הבנות האם הן עונות על קוד הלבוש של בית הספר: שהמכנס לא יהיה קצר מידי (כן גם אצל הדינוזאורים היה מכנסון חושף ישבן), שאין כפכפים (וואו זה לא הומצא היום?), ושיש חולצת תלבושת. אם אני זוכרת נכון היה אסור גם איפור (כן, כן פס שחור בעינים זה איפור). זכרתי שזה נראה לי מביך שזה התפקיד שלו, ואיך פרסמנו פעם אני וענת מודעה על לוח המודעות הגדול של בית הספר, ובה הודענו "בשם ההנהלה" כי החל מלמחרת כל הבנות יאלצו ללבוש חזיה ותחתון אחידים, לבנים, ועליהם נקודות כחולות. ובשם הפמיניזם הודענו שגם לבנים תהייה חובת תחתונים אחידים, לבנים עם נקודה אחת כחולה, במקום אסטרגטי. על הבדיקות של התלבושת החדשה הפקדנו לבנות - את המורה שנראה לנו הכי סליזי, או הכי יהנה מלהביט על הבנות, ולבנים - גם מורה שנדמה היה לנו שהוא סליזי.
אחרי חצי יום איבדנו את האומץ הורדנו את המודעה ועד היום לא ברור לי אם זה הגיע להנהלה ומה היתה דעתה.
אני חושבת שהאמירה שהרגשנו כבנות היתה מאוד ברורה: נכון שיש קוד לבוש, ואנחנו כבני תשחורת נלחמנו על הדרכים לעקוף אותו, אבל הבחינה המדוקדקת בשער של מידת חשיפות רגליינו גרמה לנו להרגיש כמו בשוק בשר, והבדיקה נדמתה לנו כלא יאה על גבול ההטרדה.
אז זה היה מעין קונדס של שתי בנות עם תודעה מפותחת, והיום זהו גל של נערות פמיניסטיות. כנראה שעשינו משהו נכון בדור שלי.
ממרום גילי הנה התובנה שלי:
1. קוד לבוש - מותר שיהיה קוד לבוש. אמנם בבית הספר של הילדים שלי אין לא תלבושת אחידה ולא קוד לבוש ולא קרה כלום לאף אחד, ואף אחד לא הגיע עד היום עירום או עם הציצי בחוץ. אפילו תתפלאו החברה מצליחים להצליח מאוד בלימודים, אבל אני לא עוצמת את העיניים מהערכים הגלומים בחולצת תלבושת אחידה, ובקוד לבוש שאמור לשדר כבוד לגוף.
2. כשחם, ויש שרב כבד, חם לשני המינים אותו דבר. אין הבדל.
4. למכנסיים יש כמה אורכים. לא כל מכנס קצר הוא מכנס "דפוק אותי", ולא כל מכנס ארוך מכבד את לובשיו. "כבוד לגוף" יכול להכיל גם מכנס מעל לברך, עד אמצע הירכיים, כי כאן לשמחתנו לא איראן, והילדים שלנו הם לא ילדים של אמא טאליבן. אם נרצה שהם יתלבשו כמו חרדים נשלח אותם למוסדות חינוך אחרים.
תלמידה "לא צנועה" על פי משרד החינוך:
5. מכבסת מילים כתרוץ להפליה - קוד לבוש לא יכול להיות תרוץ להפליה. המחשבה שגם בנות הן יצורים מיניים היא קשה. גם המחשבה שאולי למורות קשה להתרכז בשיעור כשמולם בחור שרירי, צעיר, לבוש בלבוש מינימלי ונוטף הורמונים גם היא משהו שלא יורד לנו בגרון, אבל היי - זו המציאות. אם לבנות אסור להיות חשופות בשם הבלבלול המיני כך גם לבנים.
תלמיד צנוע על פי משרד החינוך:
6. מכבסת מילים כתירוץ לדיכוי מיני והחפצה - מתחת לדרישה מנערות לכסות את עצמן היטב מתחבאת די גלוי ההתייחסות לבנות כשונות מהבנים, ככאלה שצריכות כיסוי כי אחרת יהיו אשמות באונס (זוכרים, מצעד השרמוטות?), כי אחרת הן יעשו משהו לאותם הגברים המסכנים המבולבלים שלא יוכלו לשלוט ביצריהם. כי האישה היא זונה מפתה והגבר הוא יצור תמים. אז זהו, שלא. גבר שלא שולט על עצמו מוזמן ללכת לטיפול פסיכולוגי. נכון. יש לבוש שלא משאיר מקום לדמיון, והוא באמת פרובוקטיבי שלא במקום, אבל היי, יש דרכים לחנך ולהסביר. החפצה בשם החינוך, תמיד תיאשר החפצה ולא חינוך.
7. היום נגביל אותן במה ללבוש לעומת הגברים, מחר נגביל אותן בשם אותם ערכים שאין מאחוריהם כלום גם במה לעסוק, כמה הן תרווחנה, ומי ישלוט בחייהן. כי כשמתחילים עם דיכוי בשם הכבוד, וכבוד המשפחה, כבוד החברה, וכבוד הגבר, אין גבולות אמיתיים לכמה ניתן לדכא נשים. אז מערכת חינוך יקרה, אם את באמת רוצה להוציא מתוכך נשים חזקות, אסרטיביות, חקרניות, בעלות מקצוע, שיודעות מה הן רוצות בחיים ומממשות את עצמן - אל תשמיעו את המילה כבוד האישה, כבוד הגוף או כבוד החברה בתור תרוץ להפלות אותן למול חבריהן הזכרים ולדכא ואתן רק כי הן נשים. זה לא חינוך. זה בדיוק ההפך. ואל תתפלאו כשהן רואות דרכם שקוף.
8. המלצתי למשרד החינוך היא פשוט להודות בטעות. כי רק כשמודים בטעות אפשר לתקן אותה. סה"כ יש לכם בחירה. להרשות לבנות ללכת עם מכנס קצר עד אמצע הירך, או להורות לבנים להפסיק ללכת באופן פרובוקטיבי.
אז מבלוגי הצנוע שלוכה לכן נערות ישראל ברכת הדרך, עם חיבוק והרבה אהבה. נערות ישראל היקרות, הפגינו, מחאו, עמדו על שלכן. אל תתנו שיפלו אתכן לרעה, אל תנו שירדו בכם ללא סיבה הגיונית. ולעולם אל תגידו גשם כשמשתינים לכן על הראש. חם לכן? לכו עם מכנס קצר בדיוק כמו הבנים.
כי ככה עושים מהפכות, וככה נבנית חברה שיוויונית וצודקת