שלום
הפרק לא עבר ביטוא לאחר שיעבור החליף לגרסה המבוטאת . אם אתם/אתן רואים טעות מטורפת מבחינה דיקדוקית אתם מוזמנים לכתוב לי
שקד ישבה בשקט בתחנת המשטרה ובהתה בעגמומיות בקיר.
ברקע שמעה את אביה צועק בחדר הסמוך על השוטרים "היא רק ילדה זה מגוחך!".
מה שהשוטרים ציפו לא לאחר ששמעו את שיחת הטלפון למשטרה לא היה מה שראו בלשון המעטה,
השיחה הלכה בערך כך:
"שלום אני רוצה להודיע על שוד אשמח אם תגיעו ל..."
לפתע נשמע כל הפקידה
"שלום ילדה בת כמה את?"
"אני בת 14. היו לי שלוש גברים בבית נעלתי את הדלתות"
"כן ילדה ,מה הכתובת?"
"אפיקי רחל 31 איגטו"
ילדה את בטוחה שאנחנו צריכים לבוא? אם נגלה שאין שוד נאתר את השיחה ונכנוס את הורייך."
"אשמח אם תבואו .. אחד הגברים מתחיל להתעורר ....אחכה בחוץ.... להתראות "
וניתקה במהירות את השיחה מאחר שלא רצתה להתחיל וויכוח אם הפקידה .
בגלל ששקד ניתקה את השיחה היא לא זכתה לשמוע אתהפקידה צועקת לתוך הפלאפון
"מתחיל להתעורר?!"
"שקד" היא שמעה את אביה קורא לה והפסיקה לבהות בהקיץ "השוטרים רוצים לדבר איתך"
"בסדר גמור" היא הלכה ועמדה צמוד לחדר החקירות אביה אמר בקול מתגונן
"רציתי להיות איתך אבל הם ביקשו או יותר נכון ציוו עלי לדבר איתך לבד אם תירצי" הוא נקטע באמצע תשובתה המהירה
"אני בסדר" שקד נכנסה במהירות אבל לא לפני שהספיקה לראות את הפנים הפגועות של אבא שלה
החדר היו בחדר כשלושה גברים ושתי נשים כולם מעל נראו מוטרדים משום מה ונראו מסוקרנים אחת מהנשים שככל הנראה הייתה המפקדת התחילה לדבר;
"הגברים שניסו לשדוד אותך גילו את שמם בחקירה"
''טוב מאוד '' שקד ענתה
"הם היו מיומנים מאוד. איך עילפת אותם?" האישה הביטה בשקד במבט חודר כאילו כל דבר רע ששקד עשתה בחייה חרוט על פניה למרבה הצער או המזל תלוי למי את מייחלת לטוב שקד הייתה מיומנת בלהסתיר דברים.
האישה לא הצליחה לקרוא דבר מהפנים שלה.
"ובכן?" אמרה האישה. שקד הבינה שחזרה לבהות באוויר ושהאישה או המפקדת כפי ששקד קראה לה בראשה עדיין חיקתה לתשובה
"אני לומדת לחימה יותר מעשר שנים"
"מעניין .... את מבינה מה שראינו בתיק של הנערים או יותר נכון הארון שלהם הם לא היו דגיי רקק בעולם הפשע: פשע מאורגן ,חטיפות ,הכול הם לא בוחלים בכלום בשביל להגיע למטרתם"
" מה שאני יודעת הוא שלא היה קשה מדי להביס אותם ובקשר ליכולותיי הציעו לי ללמד לחימה. אני נחשבת לטובה בתחום"
לא צנוע במיוחד שקד ידעה אבל מתבקש , משום מה אנשים תמיד יצאו מנקודת הנחה שמי שלומד לחימה הוא קולני ויהיר אמר לה רין פעמים רבות נראה שצדק .
סביר להניח שהם ידעו כל מה שאמרה על ההצעת עבודה מאביה ושרק בדקו אם היא מסתירה משהו מה שבמקרה הזה היה נכון .
"חכי רגע "אמרה האישה. והיא וחבריה יצאו מהחדר.
הם חזרו כעבור מספר דקות ואמרו לה או יותר נכון ''המפקדת'' אמרה
'' יתכן שניצור איתך קשר אם את עוזבת לזמן ממושך את העיר ''והושיטו לה כרטיס ביקור.
''אבל ככל הנראה אין לך ממה לדאוג. אנו נודיע לך במהירות ככל האפשר על ביטול הכלל הזה ''
שקד ואביה יצאו מתחנת השטרה שותקים אביה לא שאל אותה מה אמרו השוטרים הוא הקפיץ אותה הביתה ונסע לעבודה
שקד נתנה לבסוף תשובה לרין חיובית .
הוא סיכם איתה שהיא תלמד חמש קבוצות כל אחת של שני שיעורים בשבוע , שיעור ארך כשעה למרת השיעורים הראשונים ערכו שעתיים .
שקד הייתה מעט המומה מאחר וזה העביר לה יותר משלוש תרבעי מהשיעורים שהוא מלמד ורין אהב מאוד את עבודתו היא התחילה לדאוג מעט אם קרה משהו שחייב אותו לעשות כך. את המשכורת הם סיכמו הוא יביא לה אחת לחודש בשני לכל חודש .
היא הייתה היחידה שהוא לימד באופן פרטי היא התחילה בתוך קבוצה אבל תוך זמן קצר פנה רין לאביה ואמר שאין טעם שתלמד בקבוצה מאחר שהיא טובה יותר מרוב התלמידים שאצלו כבר ארבע שנים הוא הציע לאביה שהוא ילמד אותה באפן פרטי תמורת תשלום גדול יותר . לאביה מעולם לא חסר הכסף ולא היה לא שום בעיה לשלם מאחר שנראה כאילו הלחימה הוציאה אותה מהאבל על אימה היא התחילה לדבר מדי פעם מחדש ולפעמים אפילו חייכה אחרי שיעור .
היא התחילה ללמוד אצל רין כשהייתה בת שש וחצי בשלב הזה כבר עברה חצי שנה ממותו של אמא שלה והיא עברה כבר לא מעט חוגי לחימה גם בזמן שלמדה עם רין היו לה עוד מוריי לחימה .ככל שהשנים חלפו כך גברו כמות השיעורים והוא התחיל ללמד אותה עוד ועוד סוגי לחימה.
בנוסף על לחימה בלי כלי נשק למדה מספר רב של חוגי לחימה בנשק סכינים ,חרבות , חץ וקשת הכל אביה מעולם לא הסתכל לבדוק איזה חוג הוא אישר לה , הוא היה עסוק מדי בשביל זה .
היא ישבה בחדר הקטן שרין נתן לה בתור ''משרד'' אחרי הכל היא זאת שתדאג לניירת של החוגים שהיא מלמדת היא גם זאת שתקבל את הצ'קים מההורים ותביא אותם לרין.
המקום אותו היה אפשר היה לכנות בניין שרין קנה לפני שנים כשרצה להתחיל ללמד היה בעל שלושה קומות ;
קומה התחתונה עליה התלמידים לא נכנסו בה היו מספר חדרים - המשרד שלה , המשרד של רין , מטבח - שעכשיו היא צריכה להיות אחראית גם למילואו כיוון שנראה שרין מעולם לא חשב להשתמש בו אף שאמר לה לעשות בו כרצונה , שירותים ועוד מספר חדרים שרין הודיע לה בחגיגיות שאם היא צריכה אחד מהם שתרגיש חופשיה כל עוד היא מפנה בעצמה את השטח שהיא צריכה .
בקומה השניה היה האולם בו לימדו בדרך כלל ושירותים .
הקומה השלישית הייתה ברובה מחסן - שקי איגרוף, כפפות ,מקלות ועוד היו שם בערבובייה [שקד האהבה מאוד את החדר הזה] בנוסף היו שם גם שני אולמות קטנים שבהם ''יכלו ללמד אם רוצים'' כפי שרין טרח להגיד לה ושירותים.
נראה שרין לא ידע איך להודות לה על שהסכימה ללמד . הוא הסביר לה שהיא פחות או יותר יכולה לעשות כרצונה בבניין הזה ושמצדו היא יכולה אפילו להחליט לשנות לחלוטין את מראה המשרד שלה או אפילו להיות שם כל הזמן מאחר שכמעט ואינו נמצא שם חוץ מהשיעורים- מיד אחרי השיעורים הוא היה רץ לאוטו שלו ונוסע משם
היא הייתה מתוחה השיעור הראשון שהיא מלמדת אי פעם עמד להתחיל בעוד עשר דקות.
הקבוצה הזו הייתה של נערים בני שש עשרה בקבוצה היו כשלושים נערים ונערות. אותם היא עמדה ללמד גודו [ היו קבוצות שהיא שהיא לימדה אותם סוגים אחרים של לחימה] והיא לא הייתה בטוחה איך הם יגיבו כשיגלו שהמורה שלהם היא נערה נמוכה שקטנה מהם בשנתיים.
הקבוצה המסוימת הזאת לא למדה עם רין מעולם זו הייתה השנה הראשונה שלהם מה שאומר שהיא תצטרך להסביר להם את החוקים בתוך האולם בו לימדה הנקרא ''דוגו'' .
היא יצאה מהמשרד ועלתה למעלה לקומה השניה בה היה האולם הגדול ונעמדה על יד הדלת כולם כבר הגיעו ודיברו והסתובבו בקבוצות בצד אחד של החדר בו היו שרפרפים ארוכים מקיר לקיר,נראה כאלו הרוב מכירים אחד את השני. היא ראתה מספר נערים מסתכלים עליה בסקרנות מן הסתם תוהים למה היא שם .
היא נכנסה לחדר בצעדים מהירים בדיוק בחמש השעה שבה השיעור אמור להתחיל ונעמדה בצד השני של החדר בו לא היה איש ברגע שעשתה כך התחילו התלחשויות
''מי היא חושבת לעצמה שהיא - עומדת בצד שברור שהוא של המורה... '' ו''אני לא חושב שהיא בכלל בגילנו '' או '' מתי המורה המטופש הזה יגיע כבר?'' היו הברורים ביותר.
בצד של המורה [היא] היה דונג מתכת גדול היא פנתה עליו והוציאה את המקל בו נוקשים עליו מכיסה ונקשה עליו בעודה מתעלמת מההתלחשויות.
''שלום לכולם אמרה בקול ברור בבקשה שבו על הספסלים ''היה ברור שהם לא מבינים מה היא רוצה מהם אבל כעבור דקה כולם ישבו על הספסלים בצד אחד .
''אני היא המורה שלכם לאומניות לחימה '' התחילה להגיד .
שקט עמד בחדר בפעם הראשונה כנראה מההלם '' קוראים לי שקד אבל אתם תקראו לי מאסטר , מאסטר זה שם כבוד בו פונים למי שמלמד אותך לחימה ולא משנה איזה סוג לחימה הוא מלמד .
אני בת 14 ולומדת כבר 8 שנים אצל רין המנהל של החוג. לפניו למדתי אצל מספר מדריכים שונים רין פנה עלי לא מזמן ושאל אם אני רוצה ללמד. אני מצטערת מראש ייקח לי מעט זמן ללמוד את כל השמות של כולכם את השיעור הראשון נחלק לשניים ; בחלק הראשון אני הסביר לכם מספר חוקים בסיסיים שצריך לדעת ובחלק השני נתחיל ללמוד באופן תאורטי ומעשי'' הם הביטו בה בשקט ההתלחשויות סוף סוף שקטו
'' נתחיל עם שמות של דברים בגודו ובכלל באומניות לחימה''
לפתע נשמע שאלה מנער בעל שיער שחור שהביט בה בפנים משועשעות כאילו חיכה שתודה שכל זה בדיחה ותזמין את המורה האמיתי ''את יודעת עוד סוגים של אומניות לחימה בכלל? '' כולם הביטו בו כאילו חיכו לזה נראה כאילו הוא הליצן בחבורה חשבה לעצמה שקד בזעף
''אני יודעת בצורה מעמיקה כשולש עשרה סוגיי אומנויות לחימה עם הידיים בלי כלי נשק כלומר. ועוד כעשר בצורה מעט פחות מעמיקה ועוד מספר רב של אומניות לחימה בלי נשק באופן בסיסי. אני מלמדת כרגע ונראה אם זה ישתנה לפי בקשתו של רין כשלושה סוגי לחימה ועכשיו אני רוצה להתחיל ללמד . מי שרוצה לשאול שאלות עלי מוזמן אחרי השיעור יש כרבע שעה עד שהקבוצה הבאה נכנסת בדרך כלל. מה שמך? '' אמרה שקד
הנער בעל השיער השחור שעכשיו נראה נבוך הביט בה בעיניים כחולות ואמר ''קוראים לי מייקל''
''הבכן מייקל כשאתה עונה אתה צריך לסיים את המשפט במאסטר אם אתה מדבר עלי ועכשיו אני רוצה להמשיך. ''שקד הייתה מודעת לכך שלא הייתה נחמדה אבל למדה מזמן מצפייה ברין ובכלל שבדברים כאלה כדאי שיהיה להם יראת כבוד מסוימת ממנה ומאחר שהיא קטנה מהם בשנתיים יהיה לה קשה להשיג את היראה הזאת .
''לאולם שבו לומדים לחימה ולא משנה מה גודלו או איזה סוג לחימה קוראים דוג'ו'' שקד עצרה לרגע ונקשה שוב בדונג - קבוצת נערות מאחור לא הפסיקו לדבר ולצחוק ''אתם מאחורה אמרה אתם צריכות להקשיב לפחות להתחלה מאחר שבלי כללי הבטיחות שאני אומר אתם עלולות להיפצע בחלק המעשי . עכשיו לאולם קוראים דוג'ו ולמורה קוראים מאסטר , לספסלים קוראים סיפ ונשתמש בהם במהלך האימונים לעיתים קרובות בהמשך. נלמד עוד שמות וכללים רבים ולכן אני מבקשת שמעכשיו תביאו לכל שיעור מחברת וכלי כתיבה לא תמיד נשתמש בה אבל ברוב הפעמים כן.''
היא עצרה לשאוף אוויר ''בנוסף למחברת וכלי כתיבה צריך לבוא עם נעלי ספורט מתאימות כלומר לא את המותגים היפים בהכרח אלה נעליים שתוכלו לעבוד איתם , בנות צריכות לבוא עם מכנסיים . אפשר ללבוש מעל המכנסיים חצאית רחבה אבל לא חובה . מכנסיים גם לבנים וגם לבנות צריכות להיות מבד נושם כלומר לא גינס וכדומה'' .
''עכשיו נתחיל בחלק התאורטי תסתכלו עלי בבקשה . אגרוף צריך להיות כמו שאני עושה אסור שהאגודל יהיה בפנים או שציפורן תיהיה כלפי חוץ כיוון שאם תפעלו כך עלולים להישבר לכם או האגודל או הציפורן. בשלב הזה של האימונים אתם עוד לא תילחמו זה נגד זה אלה תלמדו דברים בסיסיים על שקיי איגרוף או עלי .
את החלק של האגרוף אנשים נוטים לחשוב שהם יודעים אך באופן אוטומטי הם מוצאים ציפורניים החוצה- זה האינסטינקט הטבעי . בדרך כלל זה לא מפריע לאדם מאחר והוא לא נלחם בדרך כלל לחימה רצינית אך מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שהרוב המוחלט של הפעמים שהציפורן שלך נשברת זה מכיוון שעשית בלי לשים לב אגרוף לא כמו שצריך''
צחוק קטע אותה זה היה שוב הבחור בעל השיער השחור ,מייקל
'' היא באמת נשמעת כאילו היא רצינית 'עכשיו תלמדו איך לעשות אגרוף' חיקה אותה ''כאילו זה לא הדבר הברור ביותר בעולם''
היא פנתה עליו ואמרה בקול רגוע'' מאחר ואתה משום מה בטוח כל כך בזה שאתה יודע הכל על גודו אני מאתגרת אותך לקרב '' בשלב הזה פנתה לכולם ''לאתגר לקרב זה הזמנה לקרב ידידותי או לימודי אם אדם אומר לך אני מזמין אותך לקרב הפירוש הוא שזה או תחרותי או מעשה לא ידידותי הנעשה בדרך כלל על ידי אויבים אם בלי לחשוב תפנה אל אדם בצורה הלא נכונה אתה עלול להסתבך אית ועכשיו היא פנתה למייקל אתה מקבל את האתגר?''
''בוודאי'' אמר מייקל
'' בוודאי מאסטר. אם כך בפינה יש ערמה של מזרונים אני ואתה כל אחד יקח שניים ונסדר שטח להלחם בו כולכם מוזמנים לראות'' שקד ידעה מה היא עושה. בכך שאיתגרה אותו גרמה לכך שלא יוכל לסוג בלי להיות מובך הוא ילחם איתה רק כדי להוכיח לכולם שהוא מסוגל לנצח אותה וכשיובס יעמדו בפניו שני בררות ועל פי בחירתו תדע מה היא צריכה לעשות איתו אופציה אחת היא שהוא יפרוש ולא יחזור האופציה השניה הייתה שיהיה זהיר יותר.
הם לקחו את ארבעת המזרונים ויצרו זירה כל התלמידים הקיפו אותם ''לפני שאנחנו מתחילים נלמד עוד כללים כשאתה נכנס לדוג'ו אתה קד קידה עם שני ידיים צמודות כדי לסמל שזה מקום של למידה ותרבות מסויימת כשאתה בתוך זירה והקרב עומד להתחיל אתה קד קידה עם ידיים פרושות כדי לסמל שאתה עומד להילחם יש עוד מספר רב של חוקים בזירה ובדוגו אבל בנתיים נתחיל כך''
הם קדו הוא מעט בתנועות מגושמות , ואז הוא שלח בעיטה לפניה היא הסתכלה על התנועה והבינה שהוא סומך לחלוטין על ההעובדה שהוא חזק והוא בהחלט היה חזק .
הבעיטה הראתה זאת - לא מאוד חזק אבל חזק הבעיות העיקריות שלו הייתה התנועות , אי שיווי המשקל, העובדה שהסתכל בידיה מכל המקומות ולא בצאוורה או בבטן ועוד היא קפצה אחורה כשהוא ניסה וניסה לבעוט בה משועשעת מעט מחוסר המקצועיות עד שנימאס לה והיא נתנה אגרוף לבטן התחתונה שלו ממש מתחת לפופיק והוא מעד ונפל למזרון היא הניחה את ידה על המקום בו נתנה לו אגרוף והוא התנשף כנראה הייתה לו שם חבורה רצינית. אם ינסה לקום עכשיו עצם העובדה שידה שם תפיל אותו היא התחילה לספור בקול רם ''1,2,3 הקרב נגמר''
היא הורידה את ידה ממנו והוא קם בצעדים כושלים למקומו והיא פנתה בחזרה לכולם'' ועכשיו כפי שאמרתי באגרוף אסור לשים אגודל בפנים או ציפורניים בחוץ כפי שאפשר לראות מהקרב שערכנו עכשיו לכל תנועה ותנועה יש דרך בה צריך לבצע אותה למשל מהבעיטות קל מאוד להתחמק אם לא מבצעים אותם כמו שצריך ועכשיו נעבור לצד המעשי כולם לבוא בעקבותי '' הם עלו בעקבותיה למעלה וחיכו בסבלנות בזמן שהוציאה את צרור המפתחות [ לכל חדר בבניין אפילו לשירותים צריך מפתח בכניסה צריך שלושה רין היה פראנויד רציני שקד באופן אישי חשבה שזה בגלל המקצוע שלו] ופותחת את הדלת ''כולם לקחת שק איגרוף כחול''
כחולים היו שקי איגרוף רכים למתחילים . כולם לקחו שק וירדו למטה היא לקחה שק אדום . היא לקחה גם חוט ארוך וחזק ונעלה את הדלת
היא ירדה מטה וביקשה מזוג נערות עם שיער בלונדיני שנראו אחיות לתלות את החוט בקשירה מצד אחד של החדר על מסמר שהראתה להם לצד השני למסמר שני לאחר שסיימו והיא חיזקה את הקשרים שאלה ''מה שמכן?''
אחת הבנות ענתה''אני היא לבנדר וזו אחותי ג'ו מאסטר''
שקד ''תודה רבה על העזרה לבנדר וג'ו''
ואז פנתה אל כולם ''בכל שק אגרוף יש סוג של מתלה בראש בקצה חבל תלו את המחזיק על החוט ואני העבור בינכם והתאים לכם את החוט תסתכלו איך אני עושה זאת כיוון שאחרי זה תצטרכו לעשות את זה לבד בפעמים הבאות '' כולם תלו את השק על החוט והיא עברה והתאימה את החוטים
''כשאנקוש בדונג התחילו לתת אגרופים כפי שהסברתי'' היא נקשה בדונג וכולם התחילו לתת אגרופים לשקים היא התחילה ללכת בין השקים כשהיא מסתכלת ומעירה לפעמים על תנוחות לא נכונות ועוד עם לכל מי שפנתה שאלה לשמו .
כעבור שעה אמרה בקול רם '' יש עוד 10 דקות לשיעור ''ותלתה את השק איגרוף האדום על החבל ''כולם לעמוד בתור בפני השק האדום ולתת לו אגרוף בתורכם . אחרי זה הגידו לי אם זה הרגיש שונה מלתת אגרוף לשק רגיל ותחזירו את השקים הכחולים למקומם ''
זה ילמד אותה מי יודע לתת אגרוף ומי לא כי לכל מי שיודע צריך לכאוב לתת אגרוף לשק אדום בשנה הראשונה .
אחרי זה ואחרי שהתירו את החוט ושמו את שקי האיגרוף למעלה פנתה אל כולם'' ביציעה מדוגו צריך לקוד את אותה קידה בה נכנסים לדוגו'' היא קדה לכיוונם והם קדו לכיוונה ואז הם התחילו ללכת בקבוצות החוצה
היא התחילה ללכת לכיוון המשרד שלה כשמייקל קרא בשמה היא פנתה עליו מרימה גבות''כן''
''מאסטר . רק רציתי להיתנצל באמת לא הייתי בסדר'' הוא נראה נבוך אבל כנראה הבין שאם תחשוב עליו רעות עדיף שיפרוש כבר עכשיו מהחוג
''זה בסדר גמור ערב טוב'' היא אמרה והלכה
בסך הכל חשבה כשהתיישבה במשרד לא שיעור ראשון רע כל כך