לאחר שבילינו בכיף את הלילה בחניון משק לוי, נסענו בבוקר אל תחילת המסלול לבריכת המשושים, כחצי שעה נסיעה מהחניון.
בריכת המשושים נמצאת בתוך אפיקו של נחל משושים, הארוך בנחלי הגולן. הבריכה מוקפת תצורות בזלת מרשימות שנתנו לבריכה את שמה. הבריכה עמוקה מאוד (הפעם נאמר לנו שהעומק המרבי הוא עד 8 מטר) ומיימיה קרים, נקיים יחסית ומרעננים מאוד בקיץ. ניתן לשחות בה, אך אסור לקפוץ פנימה וחשוב לזכור כי אין במקום שירותי הצלה. הכניסה בתשלום (לא גבוה).
גישה: נוסעים בכביש 97 לאורך הצד הצפוני של הכינרת עד שמגיעים אל צומת בית צידה, שם פונים בכביש 888 לכיוון חד נס. נוסעים בכביש עד שמגיעים אל שלט בולט המפנה אל כביש שבחלקו הופך לכביש עפר, המוביל אל החניון בתחילת המסלול.
האתר והמסלול: בחניון יש תחנת מידע עם קפיטריה ושולחנות פיקניק צמודים, שניתן להשתמש בשירותיהם לפני או אחרי המסלול.
יוצאים לדרך בשביל המסומן בסימון שחור ומתחילים בירידה לתוך הנחל.
בדרך עוברים כמה הצטלבויות עם מסלולים נוספים, ובשלב כלשהו ממשיכים לרדת עם השביל האדום, אך כל הזמן ממשיכים בירידה לתוך הקניון. הירידה כולה נמשכת כ-30 דקות.
מעט לפני שמגיעים לבריכה נראה מהמסלול גשר מעל הקניון. כדאי לסטות לרגע מהמסלול ולעלות עליו כי נשקף ממנו נוף מרהיב לשני הכיוונים.
כשמגיעים לבריכה עצמה, אי אפשר שלא להתרשם מדפנותיה, העשויות מתצורות בנות 5 או 6 צלעות שקוטרן כ-40 ס"מ. המצולעים נוצרו תוך כדי התקררות הלבה. הפרשי הטמפרטורות והלחץ בשכבות השונות של הלבה הזורמת גורמים לסידוק, וכאשר זרימת הלבה איטית והשיפוע מתון נוצרים משושים מושלמים.
הבריכה מוקפת בצמחיית מים עשירה, המספקת צל למי שיושב על הסלעים שעל שפת המים.
בקצה המרוחק של הבריכה יש מפלון קטן אך חביב. מי שמסוגל לשחות עד אליו ייהנה לשבת על הסלעים הבולטים מהמים מתחת לזרם המרענן.
אפשר להביא כלבים, אך יש לקחת בחשבון שאין פחי זבל באתר או לאורך המסלול. אנחנו נאלצנו לסחוב את התוצרת של הכלב שלנו את כל הדרך מהבריכה עד החניון. אבל לכלב זה לא הפריע ונראה שהוא נהנה מאוד להשתכשך במים הקרים ואף לשתות מהם.
חוזרים באותה הדרך. העלייה, הכוללת טיפוס בשביל העפר התלול או על מדרגות מסולעות, מאומצת למדי ונמשכת כ-45 דקות.
מומלץ לעצור מדי פעם לנוח ולהתבונן תוך כדי כך בנוף המרהיב של הגולן.
עם קצת מזל, כמו שהיה לנו, זוכים לצפות במעופו המרשים של הרחם.
דרגת קושי: המסלול עצמו הוא באורך שני קילומטרים, אך בשל הירידה והטיפוס במדרגות הסלעיות אינו מתאים לנכים או למתקשים. הזמן הקצר ביותר שבו ניתן לרדת, לבלות בבריכה ולחזור הוא בין שעתיים לשלוש. אסור להביא אוכל לבריכה, ויש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים את זמן השהייה במקום. המסלול ברובו חשוף לשמש, אך יש פה ושם פינות מוצלות מתחת לעצים שאפשר לנוח בהן. יש לשים לב לשעות הפתיחה של האתר.
ציוד: נעלי הליכה, כובע, קרם הגנה, מים, ציוד רחצה. מאוד מומלץ להיכנס למים בנעליים מתאימות עם סוליה עבה כי יש המון סלעים בתוך המים. כאמור, אסור להכניס לאתר מזון.
