1
שבועות תרצ"ט 1939 במושבה רעננה. האם מדובר במדרגות של בית העם הרב תכליתי נשקפים בתמונה? מזהים את הגננת והילדים? ארכיון מורשת רעננה).
2.
בית התרבות של רעננה. איפה הוא ממוקם?
3.
האמפיתיאטרון של רעננה בשנות ה-70. (ארכיון מורשת רכננה). מי מכם מזהה את את עצמו או אחרים?
4
מעלה פעם נוספת כיוון שלפוסט תמונות רעננה שאליו הועלתה התמונה בפעם הקודמת, יש קשיים בכניסה.
בית החינוך רעננה. מחזור ב' תשי"א 1951. כל המורים כל התלמידים.
5.
שלמה לנגרמן על אופניים כדוור צעיר בדואר המנדט הבריטי של 1937 ברעננה. גם אבי יצחק עבד אז לצידו. בהמשך התבלט לנגרמן, בין השאר, כסולן במקהלת רעננה בניצוחו של המוסיקאי הנערץ, ניצול השואה, צבי כספי, ששימש גם כמורה למוסיקה בביה"ס העממי בשנות ה-40 וה-50. תמונה מארכיון מורשת רעננה.
6.
עליזה ואהרון בן יליד רכובים על סוס בפרדס. ארכיון מורשת רעננה.
7.
תמונה היסטורית משלהי שנות ה-40. מקהלת רעננה בניצוחו של צבי כספי על מדרגות בבית הספר העממי (כיום מגד). התמונה הועלתה כבר קודם לפוסט תמונות רעננה, אך בינתיים יש שיבושים בכניסה לפוסט, וכן היא מעולת, עם עידכונים, גם בפוסט זה. צבי כספי, מורה מוערך למוסיקה, לימד בבית הספר העממי ברעננה ובמקביל ניהל גם מקהלה של ביה"ס ומקהלה למבוגרים. זאת היתה מורכבת מאנשי עמל ועקרות בית. בין המזוהים : שלמה לנגרמן ( יושב ראשון מימין) עובד הדואר, ששימש גם כסולן במקהלה, ושרה זברובסקי זיו ( בשורה השנייה ראשונה משמאל), אשתו של אברהם זברובסקי, מראשוני נהגי אג"ד של המושבה, ושוער מצטיין בהפועל תל-אביב בשנות ה-20 וה-30.
8.
שיירת גמלים ברחוב אחוזה במושבה בשנות ה-20. נוף בתולי שבו לא שלטו עדיין חוקי התנועה. דצמבר 1929. בכיוון ההפוך של תנועת הגמלים אפשר לראות את עגלת הלחם שבה נוהג , ביום שלג, שמואל אנקר, הבעלים של המאפייה הראשונה במושבה. עוד פרטים מעניינים על חלקה של מאפיית אנקר ברעננה ובשרון ועל סיפורם של הגמלים של רוכביהם (בעיקר מבחינה מסחרית) באופציית תגובות (כולל תגובות נוספות) בפורום רעננה המושבה.
9.
בני אוסטרובסקי רכוב על סוס בדרכו לבית הספר .בני למד בביה"ס העממי במושבה. סיים כיתה ח' במחזור השישי 1936. המשפחה היתה גרה ברח' אחוזה 110. ותודה לאחיינית תחייה.
10.
רעננה מאמצת את בה"ד 7, בסיס ההדרכה של חיל הקשר. 1966.אמפיתיאטרון רעננה. האימוץ התבטא, בין השאר, גם במפגשי ספורט. (ארכיון מורשת רעננה).
11.
ימי רעננה. 1. רעננה של שנות ה-20. 2. קפה מסעדה בטעם של פעם במושבה רעננה. 3. בריכת המיים ומגדל השמירה הנוסטלגים של המושבה. 4. תמונת ילדות של המחבר. 5. בית אריזה בפרדס המושבה-שנות ה-30. (מתוך סיפרי בין רעננה לב"ש שיצא לאור ב-2007.
12.
צביקה גפקוביץ עם אחותו חנלה בחצר ביתם. שנות ה-50 הראשונות. פריט 12 (ארכיון מורשת רכעננה).
13
הפועל רעננה של 1946. ב-1950 עברה הקבוצה לארח במגרש הגובל בצידה המזרחי בבית העלמין הישן ושעליו נמצא כיום גן גורדון. ב-1955 עברה הקבוצה לשחק במגרשה הנוכחי הגובל בשכונת הותיקים, אף שבפועל , בליגת העל, היא מארחת באצטדיון החדש בנתניה.
שחקנים שאני מזהה:
עומדים מרטין דרוקר (המזכיר המיתולוגי, ייוצא גרמניה, שהגיע מקיבוץ בצפון כדי לכהן שנה בתפקיד אך נשאר לתקופה של ...34 שנים-ראשון מימין),
קמפנר (שישי), טיבי קראוס (שביעי), ישראל בן צבי-לולקה (תשיעי), שאול ברזניצקי (תשיעעי),
יושבים מימין: מותוש (שלישי), שלום דומב (שמיני), יהודה ויין (תשיעי), (התמונה בלבד מארככיון מורשת רעננה).
14.
מתוך סיפרי"בין רעננה לבאר-שבע " שיצא לאור ב -2007.
15.
רח' היובל 53 רעננה שבו התגוררנו בין השנים 1951-1968. במקום "רח' תשעת הבתים" בעלי קומה אחת אחת, הפך הרח' לשיכון של בתי קומות. הרחוב גובל ב"שיכון ותיקים ואצטדיון הכדורגל. בתמונה: אמי פרידה ואבי יצחק זכרם לברכה, אחי הצעיר אבינעם (לימים פורת) ואני, בחוזרי הביתה לחופשה לאעחר סיום קורס צניחה. יוני 1956.
