Quantcast
Channel: בלוגים המדוברים
Viewing all 25516 articles
Browse latest View live

תשובות לחידון הינשוף ב-מיקמק

$
0
0

אם לא ידעתם יש חידון במיקמק איך תגיעו? איך תדעו איפה? ועל זה אי אפשר לדבר איך תדעו את התשובות? כאן אתם יכולים לדעת! כן כן אז החידון הוא אצל היער בחנות הקסמים אתם רואים ינשוף על כיסא כחלחל של מלך? עם עיניים שנפתחות עם מסמנים עליו? אז לחצו עליו! לא משנה מה ישאל אני יודע אותן אז הנה תשובות!

 

 

עידכון*

 

 

 

 

כינוי  למבצע העלאתם של יהיודי תימן למדינת ישראל

תשובה

ביאת המשיח

איך נקרא המנונה הלאומי של מדינת ישראל


התקווה

האתר מלא בבאגים (בנתיים) אז הינשוף יקבל את התשובות הללו כתשובה שגויה :/
מיקמק מיקמק יקמק
איך קוראים למטבע יפני?
ין

איזו חיה מיץ פטל?
ארנב
מה היה עיסוקו של קין?
חקלאי

מק מיקק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמ
המקום הנמוך ביותר בעולם?

ים המלח
איך קוראים לחזירה המזמרת מחבובות?
מיס פיגי
באיזו עיר ישנן תעלות מים במקום כבישים?
ונציה
איזה גז חשוב מייצרים צמחים?
חמצן
מהו המכשיר להגדלת פרטים קטנים?
מיקרוסקופ
באיזו שנה הוכרזה מדינת ישראל?
1948
מהו הביג בן?
שעון
איפה חי זאוס מלך האלים במיתולוגיה היונית?
אולימפוס 
(השאלה הזו מקולקלת אצל הינשוף, כמו כל העולם של המיקמקים)
 איזה מדינה העניקה לארצות הבראית את פסל החירות?
צרפת
 באיזו יבשת נמצאת מקסיקו?
צפון אמריקה
באיזה שנה נחת האדם הראשון על הירח?
1969
מה שמה של הגלקסיה שלנו?
שביל החלב

H2O  מהו היסוד?
מים
באיזה טמפרטורה רותחים המים?
מאה
 היכן נוצרים הוריקנים
בים
איזה אחוז מכדור הארץ מכוסה במים?
שבעים
איזה כוכב לכת הכי דומה לכדור הארץ בגודלו
נוגה
מה מכונה זהב שחור
נפט
באיזה אוקיאנוס נמצאת הוואי?
השקט
באיזו עיר נמצא הבית הלבן?
וושינגטון
מהו ההר הגבוה בעולם?
אוורסט
 איזו יבשת מכילה את מספר הארצות הגדול ביותר?
אפריקה
באיזה ארץ נמצאת הטאג` מאהל?

הודו
איזו ארץ הוצעה ליהודים כתחליף לארץ ישראל?
אוגנדה
מהי האת הראשונה באלף בית היווני?
אלפא
מהו כוכב הלכת המרוחק ביותר מהשמש?
פלוטו
 מיהו הנביא שנבלע ע"י לויתן?
יונה
מה החומר הקשיח ביותר?
יהלום
מה היה שמה הקודם של אילת?
אום רשרש
מיהו אבי תורת היחסות?
אלברט איינשטיין
על שם איזה מנהיג נקרא חודש יולי?
יוליוס קיסר
איזו חיה נחשבת קדושה בהודו?
פרה
סביב איזה כוכב לכת יש "טבעות"?
שבתאי

הנהר הארוך ביותר בעולם הוא נהר הוא
הנילוס
איזו המצאה חשובה המציא אלפרד נובל
דינמיט
מהו הכח המושל גופים לכדור הארץ?
כח המשיכה
מי היה האסטרונאוט הראשון בחלל?
אלן שפרד
שם אישתו של המן?
זרש
מי היה מוצרט?
מלחין
מי היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל?
חיים וייצמן
מה פורץ מהר געש?

לבה
כמה פלאי עולם יש?
שבע
 מה שמו של אביו של דוד המלך?
ישי
בירת אורוגוואי היא?
 מונטווידאו
מהי המדינה האחרונה שהצטרפה לארצות הברית של אמריקה?
הוואי (ואל תתנו לינשוף להגיד לכם אחרת)
במה עסק הריסון פורד לפני שהפך לכוכב קולנוע?
נגר (מי מכיר את הריסון פורד?)
מי הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל?
שי עגנון

מי גילה את אוסטרליה?
גיימס קוק
המילה "צימר" היא תרגום של.... בגרמנית
חדר
 מה היה מקום הולדתו של נפוליאון?
קורסיקה

כמה מכתשים יש בישראל
שלוש
*הערה: התשובה הנכונה הייתה אמורה להיות שלושה מכתשים כיוון, שהמילה מכתש היא זכר
.

פירוש המילה יוגה
איחוד או מיזוג

מהי בירת אקוודור?
קיטו

המעבורת הראשונה ששוגרה לחלל
ספוטניק

איזו חברה מייצרת את הI POD
אפל

איך אומרים בזיליקום בעברית?
ריחן

מי אמר "באתי, ראיתי, ניצחתי?
יוליוס קיסר

מקרן של איזה חיה עושים שופר?
אייל

כמה שיניים יש לדוב נמלים
אפס

מה בירתה של אוסטרליה
קנברה

קרן הקרנף עשויה מ:
שיער

אתמול אמרנו מחר, מחר נגיד אתמולף באיזה יום מדובר?
היום

במיתולוגיה היוונית-ענק בעל עין אחת מכונה בשם
קיקלופ

איזו חיה משחקת בתפקי הראשי בסרט רטטוי
עכבר

מה מזונו העיקרי של דוב הפנדה
במבוק


מה שמה של אומנות גידול עצים וצמחים אחרים, בצורה השומרת את הצמח ננסי?
בונסאי

שמו של הילד שרכש בית חרושת לשוקולד הוא-
צארלי

גלו מי מסתתר מאחורי החידה: הוא נברא ראשון ומיד אח"כ עליה הוא דרך
אדם ואדמה

מה זה: קונים אותו מרובע כשפתוחים את זה זה עיגול כשלוקחים את זה זה משלוש?
פיצה

אני אוכלת מילים בלי לדעת, חיה בספרים אך לא לומדת מהם כלום, מי אני?
תולעת ספרים

מי יכול לקרוא בלי ספר?
תרנגול

צבע שנובח?
צהבהב

כשזקוקים לי זורקים אותי וכשלא זקוקים לי מרימים אותי, מי אני?
 עוגן

סוגרים אותי ללא מנעול, פותחים אותי ללא מפתח ומי שסוגר לא פותח יותר. מי אני?
מכתב

מלכודת עכברים בארבע אותיות
חתול


העשיר יתעשר והדל ידולדל: (טז): לא יהיה צורך בבני האדם

$
0
0
בקיצור: הרצאה שלי בבאר שבע; עוד על השינויים הצפויים בחברה האנושית, בה רובוטים אינטליגנטיים ימלאו את רוב התפקידים. $$$ [4048]
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
הרצאה שלי
       בשבת 20.5.2017 בשעה 10:00 תתקיים במוזיאון הנגב בבאר שבע הרצאה:
יוסף רגב
999 האלפיונים הנמוכים
האם אנחנו חוזרים לימי הביניים?
כולם מוזמנים.
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
 
       כל הדברים שאני כותב עליהם במאמר הזה, ובמאמרים הקודמים בנוא – אינם "מדע בידיוני". אני מדבר רק על מחקרים שנמצאים כבר היום במצב מתקדם.
בסכנת הכחדה
       קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן מאונ' אוקספורד פירסמו בספטמבר 2013 מחקר שבו בדקו 702 מקצועות בארה"ב ומצאו כי תוך עשרים שנה 47% מהמשרות בארה"ב תמצאנה בסכנת הכחדה. אני מדבר על שלושים שנה, ואז המספרים יהיו גדולים יותר. קחו למשל את נושא גניבות הרכב, שמעסיק לא מעט גנבים, שוטרים, סוכני ביטוח ופקידים בחברות הביטוח. כאשר תהיינה מכוניות אוטומטיות, לא פרטיות, ששייכות לחברה שנותנת שירותים – כל האנשים הללו יאבדו את פרנסתם. זאת רק דוגמה אחת קטנה לשינוי שיהיה כאשר רובוטים אינליגנטיים ייכנסו לפעולה. עבודתם של 90% מהפקידים בממשלה, בעיריות, בבנקים ובגופים מסחריים לא תהיה דרושה, כי רובוטים אינטליגנטיים, שמדברים בקול אנושי (ממוחשב), ועושים החלטות אינטליגנטיות על סמך המון נתונים, הרבה יותר נתונים ממה שהמוח האנושי יכול להכיל - יוכלו לעשות את עבודתם אפילו טוב יותר מהם. אפילו כותבי נאומים כבר לא יהיו דרושים, כי רובוטים אינטליגנטיים יודעים כבר היום לכתוב נאום משכנע, לעניין, טוב יותר ממה שאדם יכול.
הבעות פנים
       התחום המשמעותי הבא שרובוטים אינטליגנטיים יוכלו להיכנס אליו הוא הבנת הבעות פנים. מסתבר שתוכנה אינטליגנטית מסוגלת לעשות זאת בדיוק כמו בן אדם. תנועות העיניים, תנועות השפתיים, הקמטים בצידי העיניים – את כל אלה יכולה תוכנה אינליגנטים ללמוד מהסתכלות על אלפי פרצופים והבעות פנים ולימוד שלהם.
       נקודה זאת מחברת אותנו לנקודה אחרת, הקשורה לנושא המכוניות האוטומטיות. בשלב מסוים נגיע למצב שבו אדם יזמין מכונית אוטומטית לביתו, ייכנס אליה, יאמר לה את מחוז חפצו - ואז יקרא עיתון, או יירדם, מתוך ידיעה שהמכונית האוטומטית תביא אותו בביטחה ליעד שנתן לה. אבל עד שבני אדם יגיעו למצב הזה, של מתן אמון מלא במערכת של המכונית האוטומטית, המצב יהיה שכל אדם שיושב במכונית אוטומטית שנוסעת, יהיה כל הזמן בחרדה שמא המכונית תעשה טעות ותגרום לאסון. לכן במכונית האוטומטית יהיה (יש) מסך שמראה לנוסע הראשי מה המכונית רואה ולאן היא נוסעת. בנוסף לכך תהיה מול פרצופו של הנוסע העיקרי תוכנה אינטליגנטית, שמזהה את הבעות פניו, מבינה שהוא חושש לתקלה, ותפעל בהתאם.
קריאת מחשבות
       בנוסף לכך ניתן יהיה להתקין במכונית קסדה, שמאפשרת לתוכנת הפיקוד של המכונית לקבל מסרים ישירים ממוחו של הנוסע העיקרי. המחקרים האחרונים הצליחו להביא את הקסדות הללו לרמה גבוהה של תיפקוד, וזאת ע"י חישני EEG. המערכת איננה ממש קוראת מחשבות, אבל המשתמש יכול לאמן אותה (ואת עצמו) לזהות שהוא חושב על מספר קטן של הוראות, כגון סע, האט, האץ, ימינה, שמאלה, עצור, פיפי, אור, כבה אור וכו'. יש גם מחקר של חיבור חישנים רבים ישירות אל תאי המוח, אך אני לא צופה לזה עתיד גדול, ואולי אני טועה.
אין צורך בבני האדם
       במיבנה הכלכלי הצפוי עלינו לרעה, לאיגודים המקצועיים לא יהיה כוח, ואולי כלל לא יהיו איגודים מקצועיים. רוב האנשים לא יעבדו במישרות קבועות, אלא בעבודות מזדמנות, נוסח "אובר", שמחלקת עבודות לנהגים מזדמנים ולא לנהגים מקצועיים, ו-AirBNB, שמחלקת השכרת חדרים באופן מזדמן, ולא לבתי מלון, שפועלים באופן סדיר ומקצועי. אם אנשים לא יעבדו במישרות קבועות, לא יוכלו לצבור חסכונות, ולא לחסוך לפנסיה – וגם לא לדאוג לצורכי ילדיהם. תחשבו על זה.
       אם אכן יהיו 999 אלפיונים של בני האדם בכל ארץ חסרי עבודה, כלומר חסרי תועלת, הצורך בחינוך טוב כדי שיהיו עובדים טובים, ומערכות רפואה טובות, כדי שיהיו עובדים בריאים – הצורך הזה יקטן. גם הצורך בבני אדם כדי שיהיו חיילים טובים, כאשר את המלחמות ינהלו רובוטים אינטליגנטיים, בפיקוד של מערכות תוכנה אינטליגנטיות, עם כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט בלתי מאוישים וטנקים בלתי מאוישים, הצורך הזה יקטן. כבר היום מערכות החינוך ומערכות הרפואה סובלות ממחסור בתקנים ובמחסור במשאבים, ובעתיד, לאט לאט, המערכות הללו תהיינה יותר ויותר מוזנחות. זה בתנאי שאנחנו נאפשר לאנשי האלפיון העליון לקחת את כל הכסף שזורם בכלכלה, ולהשתמש בו כדי לשלוט עלינו באמצעות עיתונות ומערכות שילטוניות שפועלות תחת קשר הון - עיתון וקשר הון – שילטון.
מה יהיה?
       יש מי שמתנבא שמערכות הרפואה ישתכללו. הן תפעלנה ע"י איבחון בדרך שכוללת פענוח הגנום הגנטי של החולה, מתן תרופות וטיפולים מותאמים אישית, על סמך מידע שנצבר ממיליוני אנשים וטופל בשיטות של Big Data, עם טיפולים ותרופות ותאי גזע והשתלות שעולים סכומי עתק. התוצאה תהיה שרק אנשי האלפיון העליון יוכלו להרשות לעצמם לקבל טיפול רפואי ראוי – והם יוכלו לחיות אלפי שנים, וכל היתר...
אליטה והמונים
       ההסטוריון נוח יובל הררי תיאר זאת במילים הבאות: אנו נחיה בחברה של "אליטה על-אנושית והמונים חסרי תועלת וחסרי כוח".
המודעה על ההרצאה
 
המלצה
       אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את יתר המאמרים על
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 705,212 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
      את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
 
תגיות: כלכלה, פיקטי, האלפיון העליון, עוני, עניים ועשירים, הרצאות שלי, רפואה, חינוך, צבא, תקשורת, עתידנות, ביטוח, מין, EEG, לנאום, יובל נח הררי

לעשות שינוי

$
0
0
לעשות שינוי - שחושבים על זה, בגדול זה לשנות את ההרגלים שלנו, את הדפוסים שלנו, אם זה בחשיבה, בהתנהגות, פשוט לשנות משהו שאתה רגיל עליו תקופת חיים מסוימת ולשנות  לפעמים זה שינוי מהיסוד ולפעמים זה קצת פחות מסובך, לתת לאחרים עצות עת שינוי זה נחמד והכל  אבל. שזה מגיע השינוי בתוך. עצמנו רק אז מבינים כמה שינוי זה לא דבר כזה קל  להתמודד מול אותה סיטואציה ולהגיב שונה, לחשוב שונה, זה לא כזה קל כמו שזה נשמע  בסיס רות זה נשמע "just do it"  כאילו כל מה שהיית רגיל פתאום לשנות זה קורה ב3 דקות  אז שינוי לוקח זמן, לפעמים לוקח פחות לפעמים יותר ולפעמים זה יכול להיות מיידי  תלוי בכן הרצון  אבל גם ליצור כוח רצון ומוטיבציה זה לא כזה קל כמו שחושבים, אבל שמוצאים את הכוח לשנות ובאמת משנים  אין הרגשה טובה מזו, אבל עד שמגיעים לשינוי ולהרגשה המדהימה עוברים לא מעט קשיים  התנגדות רגשית  ותסכול   המחשבה שאתה לא ממצה את עצמך ומבזבז זמן, אבל שינוי משמעותי לוקח זמן כדי לשנות כל דבר בצורה יסודית ומשמעותית, לגדל במבוק לוקח 7 שנים, כל השנים האלה מופחים את הקרקע ולא רואים כלום  אחרי 7 שנים לוקח לבמבוק 4 חודשים לצמוח לממדים עצומים, אז כמה זמן לוקח לבמבוק לצמוח מעל  7 שנים או 4 חודשים? ב4 חודשים רואים שינוי אבל ללא הכנת הקרקע לא יצמח שום דבר, ככה זה בחיינו  אנשים לא יראו שינוי במהרה רק אתם יודעים מה התהליך לפריצת דרך 

רימונים וענבים / סיגל עומר

$
0
0

כשאתם קוראים ספר יוצא לכם לחשוב על הסופר שכתב אותו? מה עבר לו בראש, למה כתב אותו וכו'. בספר זה מתנהל פינג פונג בין הסופרת והדמות שיצרה ובכך מתקבלת תמונה והצצה לספר בזמן התהוותו, תהליך מעניין מאוד שרץ ומתפתח כל הזמן לעיני הקורא. רק במחצית הספר נפל אצלי האסימון שבעצם הסופרת שבספר גם היא דמות ממוחה הקודח של המחברת ולא יוצרת הספר בעצמה. מבולבלים גם אני בחלק מהזמן שקראתי את הספר.
סימני הזהות בין שתי הדמויות זו האמיתית והמומצאת נושקות אחת לשניה. לשתיהן כמיהה לילד, שתיהן במצב משפחתי לא קל. הדמויות בסיפור רימונים וענבים הן: דפנה מחברת הספר כותבת בנשמתה נושקת לשנתה הארבעים, שחלמה על אישה היושבת באמצע רחוב כשהיא לבושה בחצאית רחבה וצבעונית ומוכרת רימונים וענבים. כך בעצם מתחיל הספר ודמותה של אלה גיבורת הסיפור של דפנה מתחילה לקרום עור וגידים. לא פעם עברה בי מחשבה האם דפנה כותבת את עצמה בעצם במסווה של אלה? דמותה של דפנה בסיפור נכתבת בכתב  כהה יותר וכשאלה מפציעה הכתב בהיר יותר. רק שלא פעם תהיתי את סיפורה של מי אני קוראת? של דפנה או של אלה.
לעתים אלה זוקפת ראש ומחליטה להחליט במקום דפנה, זו שיצרה אותה. דפנה לעומתה רוקדת טנגו עם הדמות שלה. איך לשכתב אותה איזה אישה תצא לבסוף? ובינתיים נראה שלאלה חיים משלה מעניינים מושכים מאתגרים ככה בונה אותה דפנה ומושכת במכחול את חייה שלה שייראו גם הם טוב, עם בנה דניאל והבחור יונתן שהכירה ובנו איתי. סיפור בתוך סיפור מי היוצר? מי הראשון ומי יצר את מי?
מבנה מעניין לספר יש לציין כמו הפסקה הבאה שמופיעה בו שממחישה ולו במעט את הלך הרוח שבו: "אלה, כפי שדפנה יצרה אותה, היא בסך הכל בחורה טובה עם לב רך. היה לה חבל לאכזב את הסופרת שלה, אחרי שזו בחרה בה כדמות הראשית."
דפנה בונה את הדמות שהיא רוצה והרבה מהכמיהות והרצונות שלה משתרבבות לתוך אלה הדמות שיצרה ונושקות בדמיונה לגעגועים ולהחמצות שלה בחיים.
"אלה זוכרת שבגן אהבה לשחק במשחקים אחרים ופחות בפאזלים, אבל בבגרותה הבינה שלא תוכל לברוח מהם לנצח. יש צורך להרכיב, אין ברירה. כי אדם בנוי מרסיסים קטנים של אושר, עצב, תהיות, ואי אפשר להניח לאלו להישאר רסיסים. בעצם רק קצת, כי ברגע שהכול מתחבר, זה כבר לא נראה כל כך מושלם."
ספר מעניין על אנשים, היומיום שלהם, מערכות יחסיהם, כמיהה למשפחה, ילדים וכל היתר.
הוצאת ניב/ עריכה ספרותית ולשונית: טל איפרגן/ צילום כריכה: סיגל עומר/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 147 עמודים 2019.

הספר ימכר בפורמט מודפס ודיגיטלי בחנויות מקוונות אלה: ניבוק, ע-ברית, מנדלי מוכר ספרים ברשת, אינדיבוק, גט בוקס, ביבוקס, בוקסילה, נטבוקס, אלף-בסט, בוקלי.

מהגרת

$
0
0

 

מהגרת

מהגר טכנולוגי הוא, משהו/י מעל גיל 40, אשר נחשף לטכנולוגיה חדשה, ומתקשה להשתמש בה.

ואני בהחלט מהגרת טכנולוגיה כזו. אומנם אישה לא חושפת את גילה, אבל אני אעיד כי אני מעל גיל 40 ובהחלט יש לי בעיה בשימוש בטכנולוגיה חדשה , בכל הקשור למחשב שלי, ולשימושי הרשת השונים.

בקורס שלנו התבקשנו להכין סרטון ולהעלות אותו ליוטיוב. כל מנורות ההזעקה התחילו להבהב. מה עושים? אז ברור שמיד פניתי לעזרתה של הילדה הטכנולוגית שלי, שהיא ו"העכבר" הם  חברים צמודים, שלא לדבר על תוכנות העריכה. ותגובתה הייתה, "מה הבעיה זה פשוט".

מה פשוט? אני יכולה לשבת מול התוכנה, להתבונן בה במשך שעה שעתיים, יום יומיים וכן הלאה ,ולא אבין דבר, עד שיבוא ההסבר המפורט, הכולל הדגמות פלוס הסברים וכתיבה מפורטת על איזה כפתור צריך ללחוץ, כדי לעשות משהו אחד. ומה עושים, אם צצה איזו כתובית באנגלית שברור שאין לי שום סיכוי להבין בהקשר. לא שהבנתי משהו בסופו של תהליך איך להפעיל את התוכנה לבד. בעבודה "משותפת" הסרט נערך.

ועוד אתגר, הפעם קליל. טוויטר.  אותו צלחתי יחסית בקלות. הדבר היחיד שהייתי צריכה לבדוק כל הזמן שאני מעלה ציוץ ושלא עברתי את מספר המילים בטקסט המוקלד. ואז מתחילות הבעיות. מי עוקב ואיך אני יודעת? על מה לוחצים? פתאום הופיע סימן חדש בתגובה, איך מבינים מה הוא? ומה הוא אומר? אחרי ניסיונות, התעצבנות ותהיות התחלתי להבין (והפעם לבדי ), איך מתנהלים.

ועוד אתגר בדרך, צריך לפתוח בלוג ולכתוב 7 בלוגים בהקשר לדברים שעלו בשיעור. מה לי ולבלוג? למה עשיתי רע? גם ככה אני לא אוהבת לפרסם את דעתי ברבים ועוד בתחום ידע וטכנולוגיה?

בחוסר התלהבות נכנסתי לאתר הבלוגים של תפוז ופתחתי בלוג. שלב ראשון עבר בקלות יחסית. והייתי ממש מרוצה מעצמי. ואז הגיע השלב הבא, להתחיל לכתוב את הבלוג. אני מחפשת היכן עלי ללחוץ כדי לנהל ולכתב את הבלוג. חיפשתי, חיפשתי ולחצתי על כל מיני קישוריות וכלום. לבסוף לחצתי על קישור ניהול. ונפתח דף הגדרות למלא שאם לא אגדיר כנראה, לא אוכל לכתוב בבלוג. מילאתי, סימנתי אני לא רובוט, אישרתי תקנון ושלחתי. שום דבר לא קרה. הכל נשאר כשהיה. ושוב בודקת מחפשת ופותחת הגדרות ומתחילה מחדש. ושוב אותו הדבר. ושוב בודקת כוכביות אדומות שצריך למלא ומה שכחתי הפעם, חוזרת אל כך שאני לא רובוט, מאשרת כמו רובוט את התכנון שולחת ו.... שום דבר.

בייאושי אני מתקשרת לחברה, שבכל הקשור לטכנולוגיה, היא לא מהגרת, ובתמיכתה אני מנסה להבין מה לא עשיתי בסדר.

תצלמי מסך היא אומרת. זאת אני עושה, מצלמת ושולחת. אז תעשי ככה וככה זה לא בעיה. אז אני עושה ככה וגם קצת ככה לוחצת על..... ושום דבר. אחרי מספר ניסיונות חוזרים המסתיימים בכלום, היא אומרת לי, תני לי את הבת שלך. ביתי לוקחת את הטלפון והניסיונות חוזרים על עצמם. לשמחתי הקטנה (היא רק קטנה, כי לא יצאתי הלא מצליחה היחידה), היא לא מצליחה לעדכן את ההגדרות. נשארתי ללא בלוג לכתוב בו.

מה יהיה הסוף?

אז אם אתם קוראים בלוג זה, סימן שבסופו של דבר הבלוג נפתח ותזכו לקרוא עוד מהגיגי.

 

כי "שקט תמורת שקט" הוא רפש. כישלון הקונספציה של בנ"ג

$
0
0
בקיצור: חודשיים שישראל מכה בעזה וזה לא מועיל. למה? $$$ [3073]
     - 738 איש כבר קראו את המאמר הזה -
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       אתמול בתאריך 19/8/2014 חידש חמאס את שיגור הרקטות על ערי ישראל, ועל ישובי עוטף עזה, בהיקף גדול, כמו בתחילת ימי "מבצע" "צוק איתן". הסבב הנוכחי החל בתאריך 12/6/2014, עם חטיפת שלושת הנערים מגוש עציון. למעלה מחודשיים - ואנחנו עדיין אנו לא רואים באופק את סיומו. יש פה כישלון הקונספציה של בנ"ג – ברק, נתניהו וגנץ. מהי הקונספציה הזאת שהכשילה אותנו הפעם?
מה הטעות שלנו?
       בתאריך 11/7/2014, בתחילת "צוק איתן", כתבתי בבלוג הזה: "זה מתאים לראש המערבי – "אבל לא לראש הערבי. ההנחה העומדת בבסיס ההפצצות הללו היא שהנזק שאנו גורמים לערבים – פוגע בהם, ולכן הם צריכים להרים ידיים ולבקש 'תפסיקו'. אבל הראש של הערבים פועל אחרת. מבחינתם, ככל שאנו פוגעים בהם יותר, הורסים בתים, הורגים נשים וילדים  זה יותר טוב... המטרה העיקרית של החמאס היא להראות שישראל היא מדינה כובשת אכזרית, שכל אדם ישר בעולם צריך להצטרף למאבק ולחרם נגדה, כמו שנעשה כנגד דרא'פ של האפארטהייד".
       זאת לא הפעם הראשונה שאני כותב דברים מעין אלה. כבר ב-27.6.2006 (לפני שמונה שנים!) כתבתי: "כניסה של טנקים לרצועה תשרת רק את אנשי החמאס והג`יהאד האיסלמי, המעוניינים בכך שאנו ניכנס לאיזורי ישוב, נהרוג, נהרוס ונפגע, כמו בג`נין – כדי שיוכלו להפיץ בעולם את הטענה שהישראלים הכובשים פוגעים באוכלוסיה שלווה. ככל שיהיה יותר רע לפלשתינאים, כך יתחזק הטיעון הפלשתינאי. אם ילדים ימותו ובתים ייהרסו, זה בדיוק מה שהם רוצים. אם יהיה רעב ולא תהיינה תרופות – יופי".
נכה בהם בכל העוצמה
       בכל פעם שעומדת להסתיים הפסקת אש, אנו שומעים מנתניהו ומאנשיו את האיום: "אם הם יעיזו לחדש את הירי – אנו נכה בהם בכל העוצמה". האם לא שמתם לב לכך שהאיום הזה לא עושה רושם על החמאס, וזה מחדש את הירי שוב ושוב? איך נתניהו וחברי ממשלתו לא שמו לב לכך שהאיום הזה לא עושה שום רושם על החמאס, וזה מחדש את הירי שוב ושוב? איך הגיע המצב לכך שהרמטכ"ל בני גנץ משמיע את "נאום הכלניות" וקורא לתושבי עוטף עזה לחזור לבתיהם, יום לפני שהחמאס מחדש את הירי – כפי שהיה ברור לי, כפי שהיה צריך להיות ברור לו.
מודיעין לקוי?
       מפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, הסביר לתושבי עוטף עזה שהרמטכ"ל "התבסס על מודיעין שלא היה חזק דיו". אכן היה פה כישלון חמור של המודיעין, של אמ"ן ושל השב"כ. אבל זה לא כישלון רגעי, של האזנה לשיחות בקווי התקשורת הפנימיים של חמאס והסקת מסקנות פזיזות בדבר כוונותיהם. יש פה קונספציה מוטעית, שמעוורת את עינינו כמו לפני "מלחמת יום הכיפורים", קונספציה שמתחילה בשנת 2006. הקונספציה הזאת נוצרה ע"י מי שהיה באותם הימים שר הביטחון, אהוד ברק. זאת קונספציה מוטעית לחלוטין, שגורמת לנו לעשות שטויות בכל שמונה השנים הללו – ולשחק את המשחק שהחמאס רוצה בו. החמאס מושך אותנו לעשות מהלכים שיגרמו לכך שכל אדם ישר בעולם יתמוך בחרם על ישראל ובסנקציות נגד המדינה הכובשת, רוצחת הילדים, מדינת האפארטהייד, של היהודים, של הגזע המגונה, שצריך להרוג את כל בניו.
בנ"ג
       אני חוזר על הקונספציה המוטעית הזאת: "ככל שיהיה לתושבי עזה רע יותר – החמאס ייאלץ להרים ידים ולהיכנע". האמת היא "ככל שיהיה לתושבי עזה רע יותר – זה טוב מבחינתו של החמאס כי זה מקדם אותו למטרתו: יצירת מצב שבו כל העולם יהיה נגד ישראל". אהוד ברק הוא שהמציא את התובנה המוטעית הזאת. הוא שפעל לפי התובנה המוטעית הזאת בכל השנים בהן שימש כשר ביטחון. אומנם ברק כבר איננו שר הביטחון, אבל הקונספציה המוטעית שלו ממשיכה לעוור את עיניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, של שר הביטחון משה "בוגי" יעלון, של הרמטכ"ל בני גנץ, של ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, ושל ראש השב"כ יורם כהן. כל פעם אנו פועלים לפי הקונספציה הזאת, נופלים על האף, איננו משיגים את המטרות שלמענן פעלנו, מקבלים גינוי מכל העולם – וכל האנשים החכמים הללו אינם מבינים שיש פה קונספציה מוטעית! חודשיים שאנו סובלים מאזעקות ומרסיסים של רקטות. חודשיים שעסקים רבים סובלים ופעילויות רבות מתבטלות – ואף אחד לא שם לב לכך שאנו לא מתקדמים לשום מקום?
מצור על עזה
       הנזק של הקונספציה הזאת החל הרבה לפני "צוק איתן". הקונספציה הזאת עמדה בבסיסו של המהלך שנקרא "מצור על עזה", מצור שהגיע לשיאו במה שנקרא "מצור הכוסברה". ההנחות שעמדו בבסיסו של המצור הזה היו שתיים:
ע"י המצור אנו נמנע מחמאס להתחזק ולהתבצר נגדנו
כשלתושבי עזה יהיה רע – הם יתקוממו נגד החמאס ויסלקו אותו מהשילטון.
       שתי ההנחות הללו התבדו לחלוטין. המצור לא מנע מהחמאס (בעזרת המנהרות של ציר פילדלפי) להתחזק מסבב אלימות אחד לשני, להגדיל את טווח הרקטות שברשותו ואת מספרן, ולהתבצר ב"עזה תחתית", כך שכמעט בלתי אפשרי לפגוע באנשיו וברשתות הקשר שלו. אשר לתושבי עזה – הם לא התמרדו. אולי היו שם כמה אנשים חכמים שהבינו כי החמאס הוא הסיבה לרעב ולעוני ברצועת עזה, אבל מי שהעז לומר משהו – ירו לו בברכיים, ואף אחד לא העז לארגן בעזה הפגנות נוסח כיכר התחריר. יתר על כן התעמולה של החמאס הביאה את רוב תושבי עזה לחשוב שמי שעושה להם רע – זאת ישראל. הרעב מקורו במצור על עזה. ההרס הוא מידי חיל האוויר של ישראל. לנו זה ברור שהרעב וההרס הם תוצאה של הירי של החמאס על ישראל. אבל זה לא ברור לתושבי עזה. זה לא ברור לרוב צופי הטלביזיה וקוראי העיתונים בעולם, שרואים רק את המטוסים המפציצים, ואת הילדים הפצועים, ולא רואים את הרקטות שנורו מאותם הבתים שבהם ישבו הילדים המסכנים. האמת היא שגם בישראל ישנם לא מעט ישראלים, במיוחד בקרב קוראי וכותבי "הארץ" – שגם הם לא מבינים את זה.
משט המרמרה
       אנו מקשים על חייהם של תושבי עזה, איננו משיגים בזה שום דבר, ואנחנו לא רואים איך השנאה לישראל הולכת ומתעצמת מפעם לפעם. אנו פועלים כנגד החמאס וכנגד תושבי עזה, ואיננו מתחשבים בהיבט של הנזק התעמולתי שניגרם לנו. פרשת "משט המרמרה" היתה אחד השיאים בקונספציה המוטעית הזאת. אם היינו נותנים לספינה "מאווי מרמרה" להגיע עם מטענה לעזה – לא היה קורה שום נזק אמיתי. גם אם הספינה היתה מליאה טילי גראד (שלא היו בה), לא היה בה שום דבר שלא היה בידי החמאס כבר מקודם. והנזק התדמיתי שניגרם לנו הרי היה עצום. אנשים טובים הביאו מזון לתושבי עזה הרעבים, והישראלים רצחו תשעה מהם. זה מה שכל אדם בעולם שמע.
ועדת גולדסטון
       כמה מילים על "עופרת יצוקה". שם גבי אשכנזי, הרמטכ"ל דאז, היה מודע לנזק התדמיתי שתגרום לנו המלחמה, ודאג לכך שכל פעולותינו תהינה מלוות במינימום של פגיעה באזרחים. אבל הנזק האדיר נגרם - אחרי המבצע, כאשר ועדת גולדסטון אספה את כל השקרים של החמאס, התעלמה מהתשובות הישראליות (שנמסרו לה ע"י עו"ד דני רייזנר, באורח לא רשמי) – אבל סייגה אותן בכך שאלה האשמות שדורשות חקירה ע"י הרשויות בשטח, כלומר החמאס ומדינת ישראל. חובה היתה לבקש ממזכיר האו"ם למנות ועדה בינלאומית אובייקטיבית, שתחקור ותגלה שהכל שקרים. אבל שר הביטחון אהוד ברק עמד על כך שישראל תימנע מחקירה כזאת. התוצאה היתה שדו"ח גולדסטון, על כל אוסף השקרים והעלילות שבו – הפך לאמת עובדתית, שידועה לכל איש צעיר בעולם, וקובעת את דעתו השלילית על ישראל – כל איש צעיר בעולם, כולל רוב הצעירים היהודים בארה"ב.
מלחמת דומבקופף
       "עופרת יצוקה" הופסק באמצע, בהתבסס על הקונספציה המוטעית שהכינו בהם, בתושבי עזה, ולכן הם יחששו לחדש את ירי הרקטות. ההנחה הזאת התבדתה מייד, כאשר החמאס חידש את הירי מייד לאחר סיום המבצע, בהתחלה בקצב קטן, טיפטוף, ואז יותר ויותר עד שהגענו למבצע "עמוד ענן". ושוב, הכינו בהם, ועכשיו הם לא יעיזו להתחיל איתנו שוב. ותוך שנה וחצי מצאנו את עצמנו בסבב הבא, מבצע "צוק איתן", שעדיף לקרוא לו "מלחמת דומבקופף", ראש אטום, ולא צוק איתן. כשאנחנו עדיין לא מבינים, אחרי חודשיים של ירי רקטות מצידם ושל הפצצות מצידנו – שאת החמאס לא הצלחנו להכניע, את תושבי עזה לא הצלחנו להמריד – אבל להשניא את עצמנו על כל העולם, זה הצלחנו לעשות.
איך זה?
       מה שמפליא אותי זה: אני בסך הכל בלוגר קטן ומושתן, שאף אחד אינו שם לב למה שהוא מצרצר. אבל איך זה שאף אחד מכל הפוליטיקאים, וכל הגנרלים, וכל העיתונאים – לא עמד על כך שיש פה קונספציה מוטעית.  היו כמה שהזכירו בשפה רפה, שההפצצות על עזה אינן משיגות את מטרתן, להביא ל"שקט תמורת שקט". אורן נהרי העיר פעם ואמר שכל ההפצצות לא השיגו את הפסקת הירי, אלא רק הגבירו את השנאה לישראל. חוקר בשם דורון פסקין הצביע על כך ששבע שנים של מצור על עזה לא הביאו לנו שום תועלת. ח"כ ישראל חסון העיר היום שחמאס אינו מפסיק את הירי כי הוא חש שהוא מצליח לתקוע טריז בין ישראל ובין המערב, והוא מצפה לכך שהמערב יכפה עלינו הפסקת אש בתנאים שחמאס דורש, תנאים שיאפשרו לחמאס לחדש את מלאי הרקטות ולהתחיל בסבב הבא בעגלא ובזמן קריב. אבל אף אחד מהם לא הסיק את המסקנה המתבקשת: ישראל פועלת נגד החמאס לפי קונספציה מוטעית.
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 543,199 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
       אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
 
 
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, מלחמת עולם נגד ישראל, צוק איתן, עופרת יצוקה, מצור הכוסברה, ברק אהוד,  ביבי, בוגי יעלון, אביב כוכבי, בני גנץ, אמ'ן, שב'כ, חמאס, דו'ח גולדסטון, טפשות, מחשבות והגיגים,

פוסט של שאלות

$
0
0

ניהול ידע? האמנם אפשר להכניס את כל מה שמידען צריך לדעת על ניהול ידע ב-13 מפגשים אחת לשבוע במשך שעה וחצי? די מתסכל. ידע והניהול שלו הם לא נושא לקורס אחד שלמרות שהוא מועבר באופן הכי מעניין שיכולתי לחשוב עליו, הוא כל כך ענק. התחלנו בשאלה מהו ידע ואיך ניתן להכניס אותו לתוך מערכת של הגדרות. האמנם אפשר? אני חושבת שהשאלה היא קודם כל פילוסופית ועקרונית ורק אחר כך ניתן לגשת לנושא באופן פרקטי, איך מנהלים ידע, איך מחליטים מה נכנס איפה ולמה.

כשהילדה שלי בת ה-7 שואלת אותי מאיפה אני יודעת את מה שאני יודעת ואיך אני יודעת מה להגיד לה ואיך היא תדע בעתיד לדעת אני תוהה מאיפה להתחיל לענות על השאלה הזו ובאמת איך אנחנו יכולים ללמד את הדור הבא איך לנהל את הידע שלו ושלנו? מה הוא צריך לשמור ומה לא. בכלל, האם יש למישהו מאיתנו זכות להחליט מה לשמור ומה לא? איך אנחנו יכולים להורות לאחרים מה עליהם לשמור? ובכלל למה צריך לשמור? למען מה? או מי? ואולי בכלל שהם יחליטו לבד? אבל איך הם יחליטו לבד בצורה הכי נכונה? האם הדור שלנו, של המהגרים יכול ללמד אותם את תהליך קבלת ההחלטות הזה?

מסתבר שהיום זה בלוג של שאלות.

מה זה עוזר שפתחתי חשבון בלינקדאין אם אני מפחדת לבקש קונטקט עם אנשים? מה זה עוזר שאני בטוויטר אם יש לי רק ארבעה עוקבים? האם אני קיימת במרחב הרשת אם אני כל כך מפחדת לייצר שם קשרים? למרות שאני מבינה שזו מקפצה טובה להמשך קריירה?

כמו שויקיפדיה לא שווה הרבה כשיש רק משתמש אחד, מה שווה אדם עם חשבון ברשת חברתית שיש לו אפס קשרים בה? האם ניתן להיות רק צופה מהצד ברשת? האם זה בסדר או שזה כמו להיות stalker?

הבוקר גיליתי שאני יכולה להעז ולעקוב אחרי כוכבי הסדרה ״חברים״. התרגשתי כמו בת עשרה. ואז נזכרתי בי בתור בת עשרה מתלהבת וניסיתי לחשוב איך הייתי חושבת אם הייתי בת עשרה ילידה טכנולוגית, איך שבטח הייתי מנצלת את הרשתות ועפה עליהן. בטח הייתי שוקעת בדמיונות שכוכבי הקולנוע יעקבו אחריי גם כן. אתמול שמעתי בטעות שתי תלמידות מדברות במסדרון, הן לא ממש דיברו, יותר צעקו כדי שכל מי שנמצא ברדיוס של 100 מטרים ישמע שהן פגשו איזה כוכב נוער והוא התייחס אליהן והן עשו את עצמן כאילו שהן לא מכירות אותו כדי לעשות רושם. הנאיביות ששמעתי בשיחה הזו ריגשה אותי מאד, התמימות עדיין קיימת! וגיליתי שלא רק אני שגיתי בדמיונות שווא בתור טינאייג׳רית.

אני קופצת פה מנושא לנושא, אבל מילא אף אחד לא עוקב אחרי הבלוג שלי, אז מותר לי? או שמא באחד מן הימים מישהו ישקע לתוך קריאה של בלוגים שאין להם עוקבים ויקרא את ערימת ההגיגים הזו ויתהה על מה ולמה? או שמא הבלוג הזה ישקע לתוך תהום הנשייה של האינטרנט וייעלם בתוך החור השחור של הידע, החור הזה שאף אחד לא מוצא בו את עצמו?

אני בטוחה שהבלוג שלי הוא לא כזה שאני אפיק ממנו איזו שהיא תועלת מעבר לסימון וי על מטלת הקורס הזה. מה שבטוח הוא שזה די נחמד להגג וללהג ואז לקבל על זה ציון.


 

נפרדת מכם לשלום- הפעם באמת!

$
0
0

שלום לכולם,

 

אחרי כמעט 3 שנים כמנהלת הבלוגיה אני נאלצת להיפרד מכם- הפעם באופן סופי.

כמה עברנו ביחד בזמן הזה!! surprise

לצערי עברנו לא רק דברים טובים וחווינו הרבה נטישות ועזיבות של חברי הקהילה, קשיים טכניים, תסכול, באגים ועוד.

למרות כל הקשיים אני חייבת לסכם באופן חיובי ולהגיד לכם כמה נהניתי מהתקופה שלי פה בתפוז, ואתכם הבלוגרים בפרט.

הכרתי חבורה של אנשים מיוחדים, יצירתיים, שונים ומעניינים.

יצא לי להכיר כמה מכם באופן אישי (motior, חתולי 8, שדרן ממכר 3, ויקטוריה, נירה מנסה, עופרD, המטייל הצפוני)

ועם חלקכם שמרתי על קשר הדוק באופן וירטואלי (אתי כק, שחרזדה, לוליטה, יוסי רגב, שלום ימין, purple mushroom-אלון ועוד)

היה לי העונג לקרוא מדי בוקר את כל הרשומות של כולכם, לעזור ולסייע לכם לפתור בעיות טכניות (כמה שיכולתי), לעצב את הבלוגים, להחליף ולסדר סיסמאות, לאשר לכם תגיות וכל מה שצריך. 

אני מעריכה מעבר למה שמילים יכולות לבטא את כל מי שנשאר נאמן לתפוז ונשאר פה עם הבלוג שלו.

אני יודעת שזה לא היה קל ונתקלתם בהמון תסכולים ובעיות, אבל בסופו של דבר יש פה אוירה מיוחדת שאין בשום פורטל אחר ומאוד ניסיתי בתקופתי לשמר את הקסם הזה, כמה שיכולתי.

כעת אני ממשיכה בדרכי אל עבר האתגר הבא, אני כאן בתפקיד בשבוע הקרוב (עד ה-11.3) ומי שרוצה מוזמן לכתוב לי ולהיפרד אישית.

תודה שקראתם את הבלוגים שלי 

כמו כן כולכם מוזמנים לשמור איתי על קשר ביוזר הפרטי שלי בתפוז- blondi2212

ונסיים עם תודה ענקית לכל הבלוגרים וסילחה מראש אם שכחתי מישהו----

אוהבת אתכם!!!   שרון

וזה המייל שבו תוכלו לקבל עזרה, תמיכה טכנית ומענה מעתה- forums@tapuz.co.il

 

תודה לכל הבלוגרים המסקרים ספרים- 

juli1974 ; בשבילים ; טליונת1 ; שוגי21 ; גלי1היחידה ; קליספרה ; uheyurhv ; קסנדרה ; אורי החמודה ; מחשבות, נהורית1

 

תודה לכל הבלוגרים שהעלו מתכונים מעולים-

haviva9 ; אתי כק; אילנית12;פזית72; rmizrahe ; נסלישיליפוז15; פנינה ט; ;רחל אטיאש; לינדה7;נמושקה1;הבת המתהוללת;נירהמ1; המגודלת ; רמונה הכושית; ש י א 1; מתכוניםפה ; הים הרגוע; אפי קרייף ; פזית 72; rinatpol; lseugy , nois24

תודה לבלוגרים שכתבו לנו בלוגים אישיים-

נסיכת הכוכב, פה שם ושוב פה, , dshk, lulita0010 , motior , טעות אנושית, ANNA, מיKאלה, בדרך להיות אימא10, ניבה יוסף, גלשי, DOCTOR W H O,  מנורה, פנתרית סגולה, elana5554, גרושה טרייה, שקופה, גלית יחידה

תודה לכל הבלוגרים שכתבו שירים-

סבאוהב, שלום ימין, אלי משעלי1, טוקסידו, נופר מור, מישהיX, דב קוטב9; סיגל דה בוטון, שמיים1; קרנף לבן 1, SHELI MAOR,  DanielD7, גולן מיוזיק, המשורר5, פנינת החן, נרקמת, מנורה, בן אבי 12, גדעון היחידי

ולכל אלה שלא נכנסים לשום קטגוריה-

קליגולה, רעמת זהב;  מרדכי היהודי ללא ספק; אמנון שחר; תאום 2 ; nit li, מילה רעה, הלל הזקן, צביאל רופא, lifeandstuff, צלמת טבע, פקידת קבלה, GILADOS, עובר אורח, t42, אס האחת, tzachy, באבאיגה, לשונאי 10, מאיר מירב כמובן!! 

תודה לכל הבלוגרים בקטגוריית צרכנות-

תפו ופוזה, saritp3 , מפקדת הערוגה, השכנה מהדלת ממול, juli1974, אור יחיד, tigersr, yoramya1, shirsa5, לאלי, בילוי תרבות, yuli775, שני 1971, ממודיעין

 

 


ליברפול נגד טוטנהאם שידור חי

מה גברים רוצים לצפייה ישירה

$
0
0
מה גברים רוצים לצפייה ישירה
אין ספק שאחד הסרטים המדוברים ביותר של הקיץ האחרון הוא מה גברים רוצים לצפייה ישירה , בסרט הזה יש בדיוק כל מה שהצופה מחפש, דרמה, אקשן, הומור שנון. המבקרים הקשוחים ביותר משבחים את מה גברים רוצים לצפייה ישירה והצופים אהבו אותו מאוד

לצפייה בסרט לחצו כאן

הזוהר הצפוני: המקומות הכי טובים לצפייה תמונות מדהימות

$
0
0

הזוהר הצפוני, אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר, נכנס בקרוב לשלב שיא בפעילותו, מה שמבטיח תצוגות רבות וצבעוניות מהרגיל. הנה כמה מקומות בהם יש סיכוי רב במיוחד לחזות בשמי החורף נצבעים בשלל צבעים מרהיבים

 

 

 

חתול הכתר / מיה אחת & Charmed Or

$
0
0

פאנדום: Merlin 2008
ז`אנר: הומור, פלאף, רומאנס
דירוג: PG-13
שיפ: מרלין/ארתור
אורך: כ-7,400 מילים
נכתב בעקבות השיחה הבאה:

מיה: אני חושבת שבראדלי (השחקן שמגלם את ארתור) דומה ליוסף.

אור: נפלא, אז אני קוראת פאנפיק על מישהו שדומה לחתול שלך.

מיה: היי, יוסף מהמם!

אור: הוא קצת כמו הגרסה האנושית של יוסף. אולי יוסף הוא אנימגוס - ויום יבוא והוא יהפך לבראדלי- 

מיה: יוסף מסורס-

אור: -ותתחתנו?
...את סירסת את בראדלי ג`יימס??

מיה: לא ידעתי שהוא בראדלי ג`יימס! למעשה, דעתי היא שגם יוסף צריך להפיץ את הגנים המהממים שלו. אבל... את יודעת. יותר מדי חתולים עזובים.

אור: כן.

מיה: :-/
אחרת בשמחה הייתי נותנת לו למלא את העולם ביוספים קטנים ולהשביח את הגזע החתולי (בתקווה שהאם הייתה מפצה על האינטליגנציה).

אור: LOL, יאפ.

 

מרלין כלל לא תאר לעצמו כי הפיכתו של ארתור לחתול עתידה לחולל כל כך הרבה צרות. הוא הכיר אי-אלו חתולים באילדור, וכולם היו יצורים חביבים;- מרוצים להעביר את חייהם ברדיפה אחר חולדות והתכרבלות מול האש. ארתור החתול היה שונה מהם בתכלית. למעשה, אישיותו החתולית של ארתור דמתה מאוד לזו האנושית. הוא היה מרוכז בעצמו, מתנשא ומעצבן. מרלין צריך היה לחשוב על כך מראש.

על אף שתוך פרק זמן קצר הרגיש מרלין כי הוא מטופל בחתול משך מרבית חייו, לא חלפו כי אם שלושה ימים מאז נהפך ארתור לחתול. באמת, המכשפים של תקופתו הלכו ונעשו יצירתיים! מה קרה לימים הטובים ההם, בהם נחשב רעל לשיא האפנה? מרלין חשב כי זהו רעיון לא רע בכלל. רעל היה מהיר, יעיל ומעל הכל: הזיק אך ורק לנסיך, או למשרת שלגם את הרעל במקומו.

אך בל נקדים את המאוחר...

היה זה ערב נאה (אם נתעלם לרגע מהעובדה שמרלין נאלץ לחבוש את המצנפת). ארתור פלרטט את דרכו לאורך האולם, שוכח, לרוב, לחייך בזדוניות לכיוונו של מרלין (כמסתבר, החלה המצנפת לאבד מקסמה).

לרגע אחד נדמה כי הכל מתנהל על מי מנוחות. מרלין הסיר את המצנפת מבלי שארתור יבחין בכך, ארתור הקסים את אחת מנשות החצר, ואז... מרלין התקשה להניח את אצבעו על הרגע המדויק בו התהפכו היוצרות.

רעם עז, מלווה בניחוח גפריתי התגלגל ברחבי האולם. עננה של עשן תכלכל אפפה את השולחן העליון ופניו של אות`ר הלבינו כמוות. לצד המלך – במקום בו ישב נסיך הכתר, צוחק ושותה עם האורחים – עמד כעת חתול ג`ינג`י ומבוהל. שנראה מוכר להחריד. למעשה, כשהביט בפרצופו של החתול, התקשה מרלין להתחמק מן התחושה כי זוג עיניים מוכרות משיבות לו מבט.

החשד התאמת בשעה שהחתול קפץ על השולחן, הזדעף, והעניק למרלין מבט מתנשא ועם זאת נעלב. אותו רגע ידע מרלין בוודאות.

המצנפת.

ומרלין מהר לשלוף את המצנפת הארורה ולהניח אותה על ראשו. החתול – ארתור – גרגר בעליצות.

מרלין גלגל את עיניו.

* * *

"הו.”

הו? זה כל מה שיש לך להגיד לי?! המילים בקעו כנהמה. לא, ארתור כלל לא היה מרוצה מהמצב הנוכחי. הוא היה חתול, לכל הרוחות. חתול מהמם – אם תשאלו אותו – אבל בכל זאת, חתול! ומרלין עתיד היה לטפל בו! מרלין, משרתו האישי הלא-יוצלח, שהצליח בקושי לדאוג לעצמו.

ובכן, אין ספק כי ניתן היה לטעות ולחשוב כי מרלין עצמו הוא סוג של חיה נדירה, אך הדבר היה רחוק מלהכשיר אותו לשמור על נסיך. נסיך חתולי. חתול נסיכותי. לעזאזל.

"אתה חושב יותר מדי. אני יכול לשמוע אותך.”

ארתור רשף לעברו.

"אין סיבה להיות גס-רוח,” אמר מרלין, שערסל את ארתור תחת זרועו. ארתור שקל ברצינות לנשוך אותו. הוא שקל לנשוך אותו תחת נסיבות אחרות, אולם לפתע נראתה האפשרות נוחה במיוחד. שלא לומר: קוסמת.

לאן אתה לוקח אותי?! אתה יודע, זו יכולה להיחשב בגידה במלכות! ובאמת, ארתור כבר צריך היה להתרגל לעובדה שהוא לא מסוגל לדבר, ובמיוחד לחלק הוראות. החלק הזה חסר לו במיוחד. לא שמרלין הקשיב לו בכל מקרה, חתול או אדם.

"ארתור, רק למקרה שלא שמת לב, אתה חתול. חתולים לא מסוגלים לדבר עם בני אדם – אאוץ!” גנח מרלין, שכן באותו רגע נעץ ארתור את ציפורניו בזרועו החשופה.

כן, רשף ארתור, אבל חתולים מסוגלים לשרוט.

"אפילו כחתול אתה בלתי נסבל. תקשיב לי רגע.”

ארתור רצה לגלגל את עיניו, אולם נזכר במצבו הנוכחי. הוא הסתפק במבט מתנשא. כן, אפילו כחתול הצליח ארתור להראות למרלין כי הוא טוב ממנו. הא!

מרלין גלגל את עיניו. "תקשיב לי-” הוא אחז בכפתו של ארתור שאיים לשרוט אותו בשנית. “אות`ר וגאיוס הלכו לחפש את הנערה ההיא -”

הו, ידעתי שלא הייתי צריך לפלרטט איתה. היא נראתה חשודה למדי.

"הם ינסו להפוך את הכישוף כמה שיותר מהר. אבל אתה צריך להישאר בחדר, אתה פגיע ככה.” קולו של מרלין התרכך יותר כשאמר את המשפט האחרון, וארתור הרים את עיני החתול שלו לעברו, בוחן את משרתו מן הזווית החדשה. ראייתו, כך הבחין, הייתה חדה יותר כעת, וכן גם תווי הפנים של מרלין: עצמות לחיים גבוהות, עיניים כחולות ושפתיים אדומות כנגד עור חיוור.

עכשיו הוא חושב על השפתיים של מרלין. כחתול. נהדר.

"אתה חושב יותר מדי שוב, הא?” מרלין נשמע מוטרד, וארתור נהם בעצבנות.

משב אוויר חמים הכה בפניו כשנכנסו לחדרו, וריח מוכר, ביתי, עטף אותו.

ארתור רחרח בחשדנות. הוא מעולם לא אתר את הניחוחות הללו כבן-אדם. הוא יכול להריח את העץ המתפצח באח; עשב כלשהו (לבנדר? בו השתמשו החדרניות על מנת לבשם את מיטתו); ריחם החריף של עור ומתכת... החדר כולו היה אפוף בריחם שלו ושל מרלין – ריחם הכבד של צמר ומשי, ריח עורו של מרלין וזיעתו של ארתור הישן, מסובך בשמיכות. כל זה היה... מטריד באורח מוזר.

"אתה שקט פתאום-” אמר מרלין – אמן התזמון – בדיוק באותו רגע. למרבה המזל, הגדיל מרלין לעשות והניח אותו על הרצפה. ארתור מהר לנצל את ההזדמנות ותפס מחסה במיטה. אם מרלין התעקש להתעלם מרצונותיו של ארתור, המעט שארתור יכול היה לעשות הוא לגרום לו להקשיב.

ארתור ניקה את גרונו. זה נשמע כך:

"מיאו.” בסדר. זה היה מעורר-רחמים למדי.

מרלין הביט בו בחמלה.

ארתור נשף בזעם.

מרלין לא התרשם. “אתה זקוק לשינה, אדוני. עלי, בכל מקרה, עבר יום ארוך.”

לכל הפחות, ידע מרלין לזהות הבעה מזלזלת כאשר הופנתה לעברו. "טוב, אני הולך לישון-” הודיע לארתור. “רק שתדע לך שחתולים ידועים כחיות שמעבירות את מרבית שעות היום בשינה-”

ארתור ניסה שוב (ללא הצלחה) לגלגל את עיניו.

"אתה בסדר? זה נראה כאילו יש לך בעיה בעין...” מרלין רכן לעברו, “תן לי להסתכל-”

ארתור התכוון לנשוך אותו (הוא ידע כי שיניו חדות, ולמרלין לא הייתה כל זכות להניח כי הוא סובל מבעיה בעין) אך מרלין התקרב אליו ו... ובכן. נדף ממנו ריח נעים. והיו לו ידיים גדולות ונעימות. שעיסו וליטפו את ראשו של ארתור. מי ידע כי ליטופים יכולים להיות מהנים כל כך? הוא באמת לא התכוון לעשות זאת, אולם ארתור מצא את עצמו טומן את ראשו בתוך כף-ידו של מרלין ומחכך נגדה את סנטרו. העובדה כי כי הוא יכול להריח את עצמו על מרלין נשאה חן בעיניו מאוד.

"אווו,” המה אליו מרלין, “ידעתי שעמוק בפנים אתה טוב ונחמד.”

ואז ארתור נשך אותו.

"ממזר.”

* * *

מרלין התעורר כשצווארו וחלקם התחתון של פניו מכוסים במספר קילוגרמים של פרווה ג`ינג`ית. מגרגרת. הוא השתנק, ומיד נאבק לנשום (למרות שככל הנראה העביר את הלילה בצורה דומה).

מאבקו של מרלין נענה בפיהוק, ולאחר מכן בסט ציפורניים מחודדות שהברישו בעדינות את לחיו. ארתור, כך נראה, לא העריך את ניסיונות המילוט של המיטה החדשה שלו.

"ארתור...” הפציר מרלין. ארתור רק התמתח בשביעות רצון.

הו! עד כאן! אם לא די בכך שהשתמש בו כמזרן, כעת הגדיל הנסיך לעשות וטרטר אותו ללא מילים! זה לא יכול להמשך ככה! מרלין הרים את ידיו, נכון להרים את הבריון החתולי, בעת שהדלתות נפתחו ברעש. כמסתבר, לא היה כל צורך להרים את ארתור. בפתח החדר ניצב אות`ר, מלווה על ידי פמליה קטנה. ארתור נעלם מזמן.

מרלין קפץ על רגליו. “הוד מעלתו-”

"אני רוצה לראות את בני-”

מרלין נשך את שפתו התחתונה. “אדוני.”

עיניו של אות`ר הצטמצמו לזוג חריצים אפורים. נראה כי גם הוא לא מוצא את הפיכתו של ארתור לחתול משעשעת במיוחד. מרלין לא יכול להאשים אותו. “אמרתי לך, ברצוני לראות-”

"אדוני!” ובכן, סביר להניח כי בנסיבות אחרות לעולם לא היה קוטע את המלך, אך ברגעים אלה ממש, נסיך אחד, חתולי למדי, שוטט ברחבי הארמון: חשוף ופגיע לכל מכשף שינסה לתפוס אותו. “הוא היה כאן-" ניסה מרלין להסביר, "אבל עכשיו -”

"היה?” סינן אות`ר.

מרלין החווה לעבר הדלת.

ההבנה זרחה על המלך, ופניו התקדרו בפתאומיות. "הו לא!”

מרלין לא חיכה דקה נוספת, אף לא על מנת להתנצל בפני אות`ר. הוא יצא בסערה את חדרו של נסיך הכתר, עיניו סורקות כל חדר, מסדרון וגומחה. מה קרה לימים בהם מאן ארתור להתרחק ולו בצעד אחד ממשרתו הנאמן? הו, כן. הימים האלה היו הזיה – פרי מוחו הקודח של מרלין.

אחרי קרוב לשעת חיפושים, שקל מרלין להרים ידיים ולהרחיב את חיפושיו לחצר. הוא עמד לפנות לעבר המסדרון המתאים בעת שנתקל בגוון.

"מרלין!” חייכה גוון, “אתה נראה מותש.”

"ובכן, חתול הכתר, אה- סליחה, נסיך הכתר, הלך לאיבוד-”

"הו, אתה לא יודע?”

"יודע מה?” הוא ממש מיהר.

"ארתור נמצא במטבחים. המשרתת שפגשתי טוענת שהוא עושה להם את המוות.”

"הו.”

"אל תתמהמה; כולם מחכים שמישהו יבוא ויפטר ממנו.”

כשהוא נשמע לעצתה של גוון, מרלין הכין את עצמו לגרוע מכל.

הייתה זו נאיביות לשמה. דבר לא יכול להכין אותו לכאוס המוחלט ששרר במטבחים. מחבתות עמדו על הדלפקים; קדרות התגלגלו על הרצפה; מנות נותרו מבושלות למחצה וצנצנות תבלינים מנותצות התגלגלו בין רגליהם של משרתים מוכי-אלם.

הכל, כך נדמה, שימש תפאורה לחתול האדמוני שניצב במרכז האנדרלמוסיה, מלקק את כפתו הקדמית בתמימות.

"אתה, אתה-”

ארתור נעץ בו זוג עיניים עגולות.

מרלין נאנח ופנה לצוות המטבח. “למה לא עשיתם שום דבר?”

"הוא הנסיך,” מלמלה אחת המשרתות. הטבח, כך נראה, עדיין היה המום מכדי לדבר כהלכה.

"הוא חתול,” השיב מרלין.

"הוא חתול מלכותי...” השיבה המשרתת בנימה מעוררת רחמים.

"הוא חתול רע.”

ארתור נהם. בקול. מרלין הביט בו בזעם.

"הוא חתול רע שצריך להישאר בחדר שלו עד שגאיוס ימצא פתרון למצב!” דם געש בעורקיו של מרלין. לחייו האדימו בעת שתפס את ארתור ותחב אותו תחת זרועו.

לצידו, התפתל ארתור ובעט באוויר.

“חשבתי שכחתול תהיה נחמד יותר- פחות ממזר, נגיד. אבל לא! אפילו כחתול אתה מצליח להיות בלתי-נסבל!”

* * *

"אתה צריך להתבייש בעצמך.”

ליקוק כפתו הקדמית התגלה ככשרון מועיל למדי.

"בעתיד, אני מצפה שתצא מהחדר הזה אך ורק בלוויית המשרת שלך.”

כן, אבא. ארתור הוסיף וליקק את כפתו.

"ואני רוצה שתתרחק מהמטבחים.”

אבל אבא- מה שהתקבל היה "מרררף" אומלל.

"לא, ארתור. הדיון הזה נגמר.”

ארתור ידע כי זהו קרב אבוד. ככלות הכל, הוא התווכח (והפסיד בכל אותם ויכוחים) עם אביו מזה שנים.

הוא צפה באות`ר יוצא בסערה מהחדר וניצל את ההזדמנות להביט במרלין הנזוף.

"מה ציפית שאני אעשה?” התרעם מרלין. “אתה הטלת טרור על צוות המטבח!”

ובכן... זהו צוות המטבח שלי!

"הם יצאו מדעתם- ופחדו לעשות משהו בגלל שאתה הנסיך!”

התנהגות למופת.

"ידעתי שאין טעם לנסות לדבר איתך בהיגיון.“ מרלין שיכל את זרועותיו. “אתה בושה למין החתולי.”

ארתור בהה בו. זה בגלל שאני לא חתול!

"ואני באמת צריך להפסיק לדבר איתך- היית חתול רע. זה היה מאוד לא אבירי מצידך להשתמש במעמד שלך בצורה כזאת-”

היי! ארתור היה אבירי! ואצילי, ואמיץ! ארתור היה נסיך הכתר של קמלוט! הוא הציל עלמות במצוקה! הוא לחם במפלצות מרושעות והביס יצורים נבזיים. למרלין הייתה החוצפה- רק בגלל שארתור העז להנות כחתול – חיה שמעולם לא בקש להפוך לה, תודה רבה! - למרלין לא הייתה הזכות...!

ארתור התכרבל לכדור, מפנה את גבו למרלין. אוזניו זעו והוא חש דחף מוזר וחזק ביותר להניע את זנבו ברוגז. הוא עשה זאת פעם אחת, מניח לזנבו ליפול נגד המיטה (הוא השמיע חבטה מספקת ביותר). ואז פעם נוספת.

"הא. אז אתה רוצה לעשות ברוגז! בסדר. אני הולך!”

מאוכזב בסתר, ארתור האזין לדלתות הנסגרות מאחורי גבו של מרלין.

* * *

מרלין זה עתה הסתבך בויכוח עם חתול. וחמור מזה: מרלין חשד כי הפסיד את הויכוח האמור. ארתור החתול היה החתול המרגיז ביותר שאי פעם נתקל בו. ומרלין השאיר אותו לבדו. במצב שאפשר לו לגרום נזק חמור יותר. או... להיפגע.

פגיע.

לעזאזל. לא נותרה לו ברירה אלא לחזור על עקבותיו.

מרלין מצא את ארתור מכורבל על המיטה: ראשו נח על כפותיו והוא נראה אומלל.

"היי, אל תעשה את זה.”

ארתור רק משך בכתפיו.

"חזרתי, רואה?” ומרלין נופף בעליזות (הוא הרגיש טיפש, אבל הייתה לכך מטרה טובה).

נדמה כי לארתור כלל לא היה אכפת.

נדרשו למרלין מספר שניות על מנת להיזכר בליל אמש. ארתור החתול אהב להיות מלוטף. יתכן והיה זה אורח החיים שניהל- ללא חברים של ממש, תמיד מופרד מעמיתיו ובני גילו. מעמדו של ארתור סייע לבודד אותו לא פחות מכל מחסום ממשי.

לא בפעם הראשונה מאז הגיע לקמלוט, חשב מרלין כי חיי הכפר עדיפים על מה שמצא בחצר המלוכה. הוא והנערים והנערות האחרים נהגו לעבוד זה לצד זה, קוצרים את החיטה באביב, אוספים את הכבשים לעת חורף, נופלים זה לזרועותיו של זה בבלטאן. המזון אמנם חולק במשורה, אך מגע היה בשפע. מעולם לא היה מחסור בידיים שיחבקו אותך, או אפילו חיק חמים לזחול לתוכו ולמצוא בו פורקן. מרלין מעולם לא פקפק בכך שלארתור היו חיי מין פעילים: הוא ראה את הנסיך מקסים נשות-אצילים ומשרתות כאחד. עם זאת, מרלין כלל לא ידע האם לנסיך היה מישהו שפשוט יחבק אותו.

ולפיכך: זה מה שעשה.

מתעלם מנהמתו הנזעמת של הנסיך, מרלין התיישב לצידו על המיטה ובזהירות, ליטף את ראשו.

אוזניו המחודדות של ארתור זעו. הפרווה על ראשו הייתה רכה מאוד ומרלין החליק באצבעו את הקמט הזועף שהתהווה בין עיניו. ארתור נדמה להרשות זאת. כך שמרלין המשיך, מלטף בעדינות את צווארו. הדבר מצא חן בעיני ארתור. עיניו נעצמו קמעה, ולאחר ששקל זאת משך דקה, ארתור פיהק, התמתח, והניח לראשו ליפול לאחור.

"אתה רואה, יש גם יתרונות בלהיות חתול-”

גרגורו של ארתור דמה באופן מחשיד לנהמה. הוא אף הזכיר למרלין את אזהרתו של הנסיך לשתוק ולסתום את פיו בטרם יאמר משהו טיפשי.

"כן, אדוני.”

כשארתור קם על רגליו וטיפס לחיקו, קיבל זאת מרלין בהבנה. מסיבה כלשהי, אהב הנסיך לשבת שם. ועל אף שלא רצה להודות בכך, הדבר נשא חן גם בעיני מרלין עצמו. במיוחד מפני שברור היה לו כי המנהג לא יוכל להמשך ברגע שהנסיך יחזור לגופו האמיתי.

* * *

קרני השמש שחדרו ברכות בעד לכילה העירו את ארתור. הוא אפילו לא זכר שנרדם: רגע אחד שכב בחיקו של מרלין, עטוף ומוגן, וברגע השני הסתלקה השינה ממנו והלאה. הוא לא ידע מתי בפעם האחרונה ישן טוב כל-כך; שינה כל-כך מספקת. תפקידו כנסיך הכתר, בניגוד למה שחשב מרלין, כלל הרבה יותר מתהילה ונשים. היה עליו להיות הטוב ביותר: האביר החזק והאמיץ ביותר, המפקד בעל שיקול הדעת המהיר והחד ביותר – מנהיג רחום אך צודק. ארתור לא ידע איך לעמוד בכל זה.

שלא להזכיר את הפיכתו לחתול. פרט שולי, באמת.

הוא הרים את ראשו כדי לחכך את אפו בסנטרו של משרתו. הוא כמעט נבהל כשהבין ששפתיו של מרלין נמצאות בזווית ישרה אל מול עיניו. הוא מצמץ, אולי מקווה שייעלמו, וארתור ימצא את עצמו בזרועותיה של אישה יפיפייה. לא שהשפתיים של מרלין לא היו אדומות ונפוחות ונשיות (ארתור היה מקניט אותו על כך אם זה לא היה, ובכן, משונה).

הוא עיקם את אפו. בנוסף לכל הכרבולים האלו – וארתור לא התכרבל. במיוחד לא עם מרלין – הוא היה רעב.

קום עצלן, הוא גנח לעבר מרלין, אתה צריך להביא לי אוכל!

מרלין נחר.

ארתור גלגל את עיניו. הו, לכל הרוחות. ארתור ניסה לגלגל את עיניו. ואז החליט שעליו להעיר את מרלין, יהיה מה שיהיה (או לרעוב למוות. ונסיך הכתר לא רעב למוות).

טיפוס על ראשו של מרלין הייתה שיטה שנוסתה בעבר ונחלה הצלחה.

"ארתור!” מרלין התרומם בבת אחת, מעיף את ארתור בחזרה על המזרן. “אתה לא יכול לחנוק אותי כל פעם. זה-”

ארתור לא הקשיב. אוכל, הוא רשף.

מרלין הזדעף. “מה עכשיו?”

אוכל!

"אתה מבין שכל מה שאתה מנסה לומר לי נפלט כיללה, נכון?”

ארתור חשף את שיניו. אם לא יקבל אוכל ברגע זה ממש -

"מרלין?” שניהם הפנו את ראשם לעבר הדלת.

"מורגנה! חזרת!” צהל מרלין. ארתור טלטל את ראשו. לא צריך היה יותר מבחורה יפה כדי לגרום למרלין לצאת מגדרו (או, אתם יודעים, מטבח הרוס). מורגנה יצאה למסע עם כמה מאבירי הארמון לפני כמה ימים, ועל כן החמיצה את הפיכתו של נסיך הכתר לחתול.

"כן. מה אתה עושה בחדר של ארתור?” היא הרימה את גבתה, ולאחר מכן פנתה להביט בארתור. “עם חתול?”

"אהה-” מרלין הסיט את מבטו מארתור למורגנה ובחזרה. ארתור יכול לראות את הניצוץ הזדוני שהבהיק בעיניו. “ארתור יצא לפגוש איזו, אמ, גבירה- אני לא בדיוק יודע. אות`ר אמר משהו על נישואין. הוא ביקש ממני לשמור על החדר שלו.”

"עדיין לא מסביר את עניין החתול.”

"מצאתי אותו מטייל בחצר. תסתכלי עליו!” ארתור לא ציפה לידיו החמימות של מרלין שנכרכו סביב מותניו והרימו אותו מעלה. הוא מצא את עצמו פנים אל פנים מול מורגנה, שהביטה בו ברכות.

"הוא מקסים,” היא ליטפה את ראשו.

"בדיוק. איך אפשר שלא לקחת אותו איתך? הבעיה היא שהוא לא בדיוק הדוגמה האידאלית להתנהגות חתולית נאותה.”

"למה אתה מתכוון?”

"הוא ממזר.”

"כבר מצאת תחליף לארתור?” חייכה מורגנה.

היי!

"הוא נראה חכם.” מורגנה בחנה אותו במבטה. “זה כאילו שהוא מבין את מה שאנחנו אומרים.”

"אה,” היסס מרלין. “לדעתי הוא סתם אוהב להיות מרושע.”

מרלין, אתה הולך להיות קשור בחצר למשך שנה שלמה, אני נשבע לך, רשף ארתור.

"בכל מקרה,” מרלין הרים את קולו, קצות אצבעותיו טיילו על פרוותו של ארתור. “אני חייב ללכת... אה, לעשות דברים בשביל ארתור. אבל הבחור הזה כאן,” הוא הושיב את ארתור בחיקו. “צריך מישהו שישמור עליו.” ארתור כמעט יכול לראות את עיני הכלבלב של מרלין. לעזאזל איתו.

"אני אשמור עליו!” ידיה הקרירות של מורגנה נשלחו לחפון אותו, ואחיזתו של מרלין השתחררה. זרועותיה של מורגנה היו דקות יותר, אחיזתה פחות יציבה ובטוחה. היא הדיפה ניחוח בושם שהיה מתוק-דביק מדי לחוש הריח החדש שלו. ארתור מצא את עצמו מתגעגע לריח של מרלין: תערובת של צמחי מרפא וזיעה ומשהו שארתור לא יכול לזהות במדויק.

הוא הביט במרלין. אל תעזוב אותי, טיפש. אבל במקום רשיפה חתולית מרושעת, נשמעה יללה אומללה.

"הו, תראה, הוא כבר מתגעגע אלייך.” מורגנה טלטלה אותו קלות, ואז קברה את אפה בפרוותו.

מרלין העניק לו מבט לא קריא. ארתור היה מפוחד; לרגע נדמה היה לו שהוא רואה חמלה בעיניו הכחולות של מרלין.

"אני אחזור תוך שעה, אולי פחות.” הוא טלטל את ראשו, והמבט ההוא נעלם.

* * *

הכל היה לטובה. מרלין היה בטוח בכך... הוא לא מצא אפילו שנייה אחת לעצמו למן הרגע בו נחתה הקללה על ארתור, שלא לומר: רגע אחד לשבת ולחפש פתרון לנושא. מרלין לא שקע באשליות: קסם גרם לבעיה, ולפיכך, קסם הוא שיפתור אותה. יהיה עליו לדבר עם גאיוס.

אשר להעלמת האמת ממורגנה... ובכן, ארתור רק ירוויח מכך שמישהו יתייחס אליו כמו בנאדם (סליחה, חתול). הוא היה כה מורגל במשרתים המזדרזים למלא כל גחמה שלו, שארתור חדל לתפוס את הסובבים אותו כאנשים בשר ודם. בעבורו, לא היו משרתים אלא כלים שתכליתם להגשים את משאלותיו. אם תחשבו על זה, מרלין בעצם עשה לו טובה.

הוא הזדקף, נשם עמוקות, ומהר לחדריו של גאיוס.

* * *

לכל הרוחות והשדים! מורגנה לא הבינה כיצד חתול כה מקסים יכול להיות כה נבזי. ה... חבר החדש של מרלין היה צבא נושף, רושף, מיילל, יורק וככל הנראה: נושך, בן חתול אחד. כעבור שלושים דקות, קיללה מורגנה את הרגע בו הניחה את עיניה על היצור השטני.

היא תהרוג את מרלין. ואת החתול שלו. לא בהכרח בסדר הזה. יתכן שתפתח בחתול, בהתחשב בכך שלא תוכל לשאת את נוכחותו עוד רגע נוסף...

"שרץ קטן שכמותך-” מורגנה תפסה בעורפו של החתול, מטלטלת אותו שעה שהדלתות נפתחו בסערה והמלך התפרץ פנימה, מלווה באביריו ומשרתיו.

"מורגנה!” קרא אות`ר. “מה לכל הרוחות את עושה! הניחי את ארתור מיד-”

"ארתור?” מורגנה הביטה בחתול בפקפוק. היו אלה אותן עיניים תכולות, אותה התנהגות בריונית... היה עליה לדעת. “ארתור הפך לחתול?”היא שחררה את הממזר הקטן.

"ארתור!” הרעים אות`ר, אך ללא הועיל. החתול – נסיך – חמק בריצה מהחדר.

"אתה יודע,” הרהרה מורגנה, “זה הגיוני באופן מוזר.”

"הגיוני?! בני איננו חיה מטונפת! הוא נסיך הכתר של קמלוט.”

כן, חשבה מורגנה, אבל הוא בהחלט אותו אידיוט אנוכי. אך היא לא חלקה את מחשבותיה עם אות`ר. המלך רתח מזעם, ומעולם לא ראה את חסרונותיו של בנו בלאו-הכי.

"הפקדתי אותו בהשגחת המשרת שלו!” המשיך אות`ר. “איפה הנער האידיוט ומדוע הוא לא מטפל בנסיך...?”

"אה-” מורגנה חשבה בזריזות. מרלין אמנם שיקר לה, אך הוא היה ברנש טוב ובוודאי התעייף מהטיפול בארתור- שלא לומר: לא יכול לחזות כי הנסיך יפגין התנהגות הרסנית עד כדי כך. “גאיוס זימן אותו- הוא אמר שזה חשוב.” תקוותה היחידה הייתה להסיח את אות`ר כך שלא יטרח לגלות את האמת.

"ובכן-” המלך ניפח את חזהו. “אני עדיין סבור-”

"אנחנו צריכים לעשות משהו,” קטעה אותו מורגנה.

"לעשות מה, בדיוק?”

"לחפש את הנסיך?”

אות`ר פנה אל אביריו, משפריץ סמכות ועצמה. “שמעתם מה הגבירה אומרת!”

"כן, הוד מלכותו!” זעקו האבירים. מפקד הפלוגה, נבוך למראה, הרים מבט נבוך אל המלך. “אה...מה בדיוק אנחנו מחפשים?”

אות`ר הזדעף. “הו... חתול ג`ינג`י עם עיניים כחולות, שוקל בערך שבע קילו-”

"מאוד יפה,” הוסיפה מורגנה, “אבל תזהרו-”

“להיזהר?” האבירים נשמעו משועשעים. “הוא חתול.”

“הוא לא חתול נחמד במיוחד.”

“מה?”

הו. לפתע, הבינה מורגנה מדוע מרלין מתלונן כל הזמן. “אני מתכוונת, פשוט תהיו זהירים, בסדר?”

* * *

מרלין ישב בשיכול רגליים על מיטתו, מעלעל בעצבנות בספר שקיבל מגאיוס. שום אזכור להפיכת בני אדם לחיות ולהיפך נראה באופק. הוא נאנח, מסרב להיכנע, והעביר דף.

גאיוס עזב לטובת הספרייה (בחיפוש אחר פתרון מדעי לבעיה הפרוותית של ארתור), אולם מרלין חשד שכוונתו של הרופא הזקן הייתה להניח לו לנפשו, כנראה במחשבה שמרלין זקוק למעט מנוחה.

וכן, מרלין בהחלט נזקק למנוחה, אך הוא ידע כי לא יוכל לעצום אפילו עין אחת כל עוד החתול הנסיכותי עדיין חתול.

לכן המשיך מרלין לסרוק את הספר בחיפוש אחר הכישוף המתאים.

הוא מצא כישוף לחימום נוזלים, לחש לפתיחת מנעולים, שיקוי שהופך את כל השותה ממנו לבלתי נראה, ושיקוי המפיל תרדמת נצח – מתאים במיוחד להסוואה בתפוחי עץ. מרלין נתקל גם בלחש מועיל במיוחד לצחצוח מתכות, וכישוף ביזארי שתכליתו להוריד גשם של צפרדעים... (מי לכל הרוחות השתמש בזה?! לא פלא שאות`ר אסר על שימוש בקסמים).

מרלין השליך את הספר בייאוש. הוא ייאלץ לעשות את הדבר שאותו שנא יותר מכל: לדבר עם הדרקון. אז כן, מרלין אמנם נשבע בעבר כי לא יעשה שוב את הדרך למערות שבבטן הטירה, אך היה זה עניין של חיים ומוות (והרס כאוטי של המטבחים).

אולי ינסה שוב, רק עוד קצת (באמת שלא היה לו כוח לברבורים על גורל, מטבעות ועניינים כאלה). מרלין עצם את עיניו והושיט את ידו לעבר הספר – לא היה לו כוח לקום, והוא היה מותש (ארתור נשך אותו בכל פעם שהעז להירדם) – מזמן אותו לחיקו.

מרלין סגר את אצבעותיו סביב כריכתו המחוספסת של הספר, ובאותה השנייה שמע ייללה צורמת.

הו לא.

הוא קפץ ממקומו, נפל, הסתבך במצעיו והרים את מבטו אל החתול הג`ינג`י שעמד בפתח.

"ארתור!” מרלין ניסה לחייך, מתפלל שארתור לא ראה דבר.

ארתור, בתגובה ורבאלית מרשימה, נהם לעברו וברח מן החדר.

הו לא.

* * *

מרלין היה מכשף. המחשבות התרוצצו כה וכה בראשו של ארתור, בזמן שרגלי החתול הזריזות שלו נשאו אותו אל מחוץ לטירה. אולי אם היה חושב בצלילות, היה מודע לכך שבתור חתול לא היה זה הרעיון החכם ביותר לרוץ אל עבר היער בשעת ערב, אך כל מה שיכול היה לחשוב עליו היו עיניו הזהובות של מרלין והספר שזינק אל תוך ידו.

מרלין – מכשף. מרלין – משרתו הנאמן, האדם שארתור סמך עליו יותר מכל – מכשף. הוא מעולם לא הרגיש נבגד כל-כך. לא כשהבין שמעל הכל רואה בו אות`ר יורש-עצר; לא בן או אפילו איש-סוד. לא כשגילה את האמת על מוצאו של לנסלוט. לא כשנוכח שכנסיך לעולם לא יהיו לו חברים – רק משרתים, אבירים, אנשים לפקד עליהם.

כשנתן לכך את דעתו, הבין ארתור כי מעולם לא סמך על מישהו כפי שסמך על מרלין, ועכשיו... עכשיו.

הרבה דברים הסתדרו עכשיו, כשחשב על זה: האור שבא לעזרתו במערה; נרדף על-ידי עכבישי-ענק, הכישוף שאִפשר לכפרו של מרלין להביס את הפושטים, הדרך בה נרפא מנשיכת הגלאטיסנת`...

"ארתור!” הוא נמצא עמוק במעבי היער כששמע את קולו של מרלין קורא לעברו. “ארתור, בבקשה-”

תחינה, ייאוש; ארתור שקל להיכנע לכל אלה ולשוב אליו. אבל הכעס היה גוש כבד של מרירות בקרבו, והוא לא יכול היה להיפטר ממנו.

כיצד הצליח מרלין למצוא אותו בכל-מקרה?

הא, ארתור טלטל את ראשו, למכשף כמו מרלין וודאי לא הייתה זו בעיה. בירכתי מוחו, תהה מה מרלין מתכוון לעשות בו עכשיו, כשידע את סודו – אולי להרוג אותו, או למנוע מגאיוס למצוא תרופה. עם זאת, היה בו חלק (אווילי למדי, חשב ארתור) שהאמין כי מרלין לעולם לא יפגע בו: מכשף או לא מכשף.

הוא עצר, זוקף את אוזניו על מנת להאזין לצעדיו המתקרבים של מרלין. הוא פנה להביט במרלין בעת שהמכשף הרים אותו מהקרקע. ארתור רצה לשרוט אותו, אבל מרלין, מסתבר, הכין את עצמו לאפשרות הזו.

"תקשיב לי.” הוא הרחיק אותו מגופו. “בבקשה, ארתור.”

ארתור המשיך לנשוף ולרשוף ולנסות לשרוט את מרלין. באמת שלא היה למה להקשיב. מרלין שיקר לארתור. שיקר לו מההתחלה. ארתור לא יכול לסלוח לו.

"אני יודע ששיקרתי, ואני באמת מצטער- אבל אתה יודע איך זה כאן. איך אבא שלך מתייחס לאנשים כמוני...” הוא לכד את מבטו של ארתור (בכישרון רב, כיוון שארתור לא הפסיק לנוע). “פחדתי שתשנא אותי.”

לא הייתי שונא אותך, מרלין. למה לא אמרת לי?

"ארתור, בבקשה-” מרלין הידק את אחיזתו, "מעולם לא התכוונתי לפגוע בך! ניסיתי לחפש כישוף שיחזיר אותך למצבך הקודם.”

ומצאת אחד?! הייללה שבקעה מגרונו נשמעה נרגשת למדי.

מרלין העניק לו חיוך עקום. “עדיין לא מצאתי כלום-” הוא קרב את ארתור אל גופו, מאמץ אליו את החתול שבינתיים חדל להיאבק. “אבל אני יודע את מי לשאול.”

ארתור גרגר לתוך כף ידו של מרלין. הוא התגעגע לגוף הזה: לריח, להרגשה, לנוחות. הידיעה שמרלין טיפל בעניין סייעה להרגיע אותו. הוא עצם את עיניו.

כשפקח אותן שוב, מצא את עצמו שוכב על מיטה רכה, מוכרת באורח מעורפל. כשהרים את ראשו נוכח כי זהו החדר של מרלין. ארתור רבץ לבדו על המיטה, האור היחיד שמאיר את החדר בוקע מנר בודד. מרלין ישב בגבו אליו, ראשו רכון. רק לאחר שקפץ מן המיטה והתקרב, הבחין ארתור כי מרלין קורא לאורו של הנר.

"הא, התעוררת.” מרלין מצמץ. הבעתו התחלפה בהבעה של שעשוע כשארתור התגנב מתחת לזרועותיו וטיפס לשבת בחיקו.

"אתה יודע שכל הטירה מחפשת אותך,” סיפר לו מרלין.

ארתור ליקק את כפתו.

"אבל אל תדאג-”

ארתור לא דאג – הוא ידע בדיוק היכן הוא נמצא.

"-אמרתי להם שמצאתי אותך ושאתה איתי עכשיו.” מרלין ליטף את ראשו, אחר נאנח. “זה ממש לא מעניין אותך, הא?”

ובכן... זה לא שארתור לא היה מוטרד... בדיוק. אחריות לא הייתה זרה לו. אדרבא. ארתור פנדרגון, נסיך הכתר של קמלוט, ידע כל מה שיש לדעת על אחריות. וזו הייתה, בעצם, הבעיה. נדמה היה לו שכל מה שהכיר היא אחריות. מרלין, על כל מה שייצג, התקבל מבחינתו בטבעיות גמורה, ועם זאת כאנטיתזה מוחלטת. מרלין רצה שיהיה אחראי, ועם זאת- רצה בו כידיד.

תפיסת המוסר של מרלין לא הכירה בתפקיד או מעמד – הוא התיידד עם ארתור לא מפני שהיה נסיכהּ של קמלוט, אלא חרף זאת.

עם זאת, עננה של אי-וודאות עדיין רחפה מעל פעולותיו של מרלין. ארתור יכול להבין את המניעים להתנהגותו- אות`ר רדף קוסמים ומכשפות בכל רחבי קמלוט ואוי לאדם שנחשד בביצוע קסמים. ארתור עצמו השמיע הערות מרושעות בנוגע לקסם בעבר. ועדיין- מרלין היה איש-סודו. ארתור הפקיד את חייו בידיו של מרלין, ויותר מפעם אחת. האם היה זה אנוכי מצידו לייחל לכך שמרלין יבטח בו במידה שווה...?

"אתה שוב כועס...”

אני לא כועס, אני- אררג. ארתור ויתר. מעליו, נפלו פניו של מרלין בדכדוך. אפילו אוזניו המטופשות נדמו נפולות מעט.

“אל תהיה עצוב,” אמר מרלין ונראה כמי שמנסה לשכנע את שניהם. “אנחנו נמצא משהו, רק חכה ותראה...”

בטח. ארתור בהה בעגמומיות בכרך הכבד שנח לפני מרלין.

"כן, טוב,” מרלין ליטף את גבו של ארתור (היו לו ידיים נפלאות – גדולות וחזקות, שידעו בדיוק כיצד לעסות את גבו הכואב של ארתור), “זה תמיד מועיל לדעת איך לגרום לבגדים שלך לרקוד-” והוא הצביע על הדף הרלוונטי.

ארתור נאנח. למה שארצה לדעת לעשות זאת.

“או...” מרלין עלעל בספר. “בוא נראה- קסם להגדלת שדיים-”

אוזניו של ארתור זעו בעניין.

מרלין גלגל את עיניו. “ידעתי שזה מה שיגרום לך לשים לב.” אפילו כשהוא ישוב בחיקו, לא הייתה דרך להתחמק מחיוכו האווילי של מרלין. ארתור התפתל קמעה, מבין לפתע עד כמה התגעגע לחיוך הזה.

"הנה,” אמר מרלין, “תן לי להראות לך משהו-” עיניו הבזיקו בזהב והוא הפיק ספרת אור קטנה. היקפו של כדור האור היה כעשרה סנטימטר, קטן אך דומה לאחד שהדריך את ארתור אל מחוץ למערה. ארתור חש דחף פתאומי להסתער על הכדור.

"הו לא!” קרא מרלין, "שלא תעז!” והוא סגר את ידו סביב כדור האור והעלים אותו. “אם אתה רוצה לשחק, אני אארגן לך משהו.” וברגע הבא, התממש כדור צמר באוויר הריק, נוחת בכף-ידו של מרלין.

ארתור גרגר בשביעות רצון. הוא העביר את השעה הבאה בתרגול כישוריו הצבאיים (תוקף ומביס את כדור הצמר המרושע) בעוד מרלין צופה בו בשעשוע. הידיעה כי מרלין מעולם לא היה אביר – או חתול – ניחמה אותו במקצת. מרלין לא יכול לדעת כי כדורי צמר הם מרושעים.

למרבה הצער, גם השעה הזו הגיעה לסיומה. הפעם היה זה גאיוס שהפריע להם, מיידע את מרלין כי הוא והנסיך מצופים להתעתד לארוחת הערב, בעוד שעתיים מעכשיו.

בגיהינום היה מדור מיוחד, שמור לנסיכים שהפכו לחתולים. ארתור היה בטוח בכך.

* * *

עבר זמן רב מאז ביקר במערות, כמה חודשים בערך. ריח הגפרית המוכר הכה באפו, והוא תהה האם ייצא מההרפתקה הזו בחיים (אפשרות אחרת הייתה לעזור לחתול הנסיכותי להתארגן לארוחת הערב. מרלין העדיף להסתכן בחברתו של הדרקון).

“מכשף צעיר.” הקול היה רך מן הצפוי. “ידעתי שתחזור.”

“אפשר לדלג על כל החלק של `אמרתי לך`?” זעף מרלין. “יש עניינים דחופים יותר על הפרק.”

“הנסיך הצעיר נמצא בסכנת חיים?” שאל הדרקון.

“לא.” השיב מרלין, ואז חשב על העניין: “לא בדיוק.”

“למה אתה מתכוון?”

“ובכן, הוא בסכנת חיים בגלל שסביר להניח שאם לא אני, אחד מהמשרתים האחרים יהרוג אותו.” הוא הרהר בדבר. “או מורגנה, אם חושבים על זה. או גוון. או גאיוס. או -”

“אני מבין,” חייך הדרקון.

“הו, אתה אפילו לא קרוב להבין!” החווה מרלין בעזרת הלפיד שבידו. “נסה אתה לחיות אפילו חמש דקות עם ארתור – שאגב, הפך לחתול, ואני זקוק לעזרתך במציאת פתרון לעניין – ותראה איך זה!”

“מרלין, הפתרון אינו אצלי.” ובאמת, הוא היה צריך לצפות לזה. למה חשב שפעם אחת הדרקון יעניק לו תשובה נאותה?

“אל תגיד לי-” מרלין הניף את ידו, "הפתרון הוא אצלי, הגורל שלנו קשור ביחד, אנחנו שני צדדים של אותו מטבע ואני צריך לנשק את כפות רגליו הפרוותיות כדי שיום אחד הוא יוכל לשלוט באלביון.”

“רואה?” עיניו של הדרקון זרחו בסיפוק. "אתה לא זקוק לעזרתי.”

מרלין רצה לזרוק עליו את הלפיד.

במקום, מרלין נאנח ופנה לצאת מן המערות (כי באמת, קוביות שזזות לבד היו אפקטיביות רק לזמן מוגבל).

כשהגיע לארמון, מצא מרלין גוון מתנשפת אחת וגאיוס עצבני אחד. “מרלין, תודה לאל שאתה כאן!” גוון נפלה על צווארו. “קח אותו מכאן!”

"ומהר,” הוסיף גאיוס.

"זה לא עד כך כאא-” מרלין קטע את עצמו בראותו את ארתור עומד באמצע ערימת ספרים שעדיין העלו אבק וכמה מבחנות שבורות. “בסדר ארתור, הבנתי את הרמז.”

ארתור ליקק את כפתו בשביעות רצון. הוא נדמה לעשות זאת בכל הזדמנות.

"אנחנו הולכים מכאן לפני שתעורר איזה חיה מסוכנת, כלומר מסוכנת יותר ממך, לחיים.” מרלין הרים את ארתור ונטל את כפתו הקדמית, מנופף בה לעבר גוון וגאיוס. "תגיד יפה שלום.”

גוון וגאיוס עטו ארשת דומה של מחנק ואי-אמון. “להתראות הוד מעלתו,” מלמלה גוון. גאיוס, לעומתה, רק קבר את פניו בכפות ידיו ומלמל משהו בדבר שירות נצחי באורוות.

ארוחת הערב התנהלה בשתיקה רועמת. האצילים השפילו את עיניהם, ואיש לא העז להביט בחתול הג`ינג`י שעמד על השולחן לצידו של המלך. בעוד שאות`ר נראה כמי שעומד להתפוצץ בכל רגע, נדמה ארתור החתול שלו ונינוח. מרלין חשב שהסיבה לכך ברורה. לפני ארתור נחה צלחת גדולה עמוסה בנתחי בשר שצוות המטבח המנוסה הכין בעוד-מועד. כמובן שארתור, כמו ארתור, הרגיש מחויב לטעום מכל צלחת שנחה בקרבתו. מרלין, מאידך, כבר הבין שאיננו עומד להכניס לפיו דבר הערב. הוא היה עסוק למדי בפליית שבעה קילו של חתול מצלחות המסובים.

בינו לבין עצמו תהה מרלין מה מונע מאנשי החצר להתייחס לחזיר השמן כראוי לו. קידה מתרפסת של אחת המשרתות, שהתנצלה בפני ארתור וכינתה את החתול "הוד מעלתו," הזכירה למרלין כי החזיר השמן הוא חזיר שמן ומלכותי. למרבה המזל לא הייתה לאצילים בעיה להניח למרלין לשאת את ארתור בחזרה למקומו כל אימת שתבע בעלות על אחת המנות.

לבסוף, לא נותרה למרלין ברירה אלא לעבור בין המגשים וללקט פיסות מזון שיענו על טעמו המעודן של הנסיך. ארתור, כמסתבר, היה בררן להפתיע בכל הנוגע לאוכל: הוא אהב בשר ציד, אבל לא בשר ארנבת (בשר הפסיון מצא חן בעיניו במיוחד), הוא אהב את הדג, אבל נשף על מרלין אחרי שנכשל להוציא את כל העצמות. באופן מקרי לחלוטין, גילה מרלין שארתור החתול אוהב מאוד זיתים; כמה מהם צפו ברוטב של הפסיון.

מרלין נאלץ לעבור בין האורחים וללקט את כל הזיתים מצלחותיהם, תוך מלמול בקשות סליחה חוזרות ונשנות.

"אתה חתול מיוחד, אתה יודע, הא?”

ארתור פיהק.

"חתול עייף,” ציינה מורגנה שצפתה בארתור מעבר לכתפו של מרלין.

אות`ר נאנח בייאוש. “קח אותו לחדרו, נער. והפעם נסה לוודא שיישאר שם.”

הוא יישאר שם אם אף אחד לא יתפרץ בברוטליות לחדר, חשב מרלין בגלגול עיניים.

ארתור היה עייף מכדי להתנגד כשמרלין הרים אותו בזרועותיו, ולפיכך נחסכו ממרלין מספר שריטות קשות. החתול היה רך ופרוותי בחיקו, ומרלין היה עייף מכדי לנהל משא ומתן עם ארתור על תנאי השינה שלו. הוא חלץ אפוא את מגפיו, נשכב על המיטה והניח לאנחת-תסכול להיבלע בפרוותו של ארתור שקיפץ והתיישב על פניו.

הצורך לנשום זכה להערכת יתר בלאו-הכי.

אכן, היו אלה שלושה ימים בלבד, אך מרלין חשב שהיו אלה שלושת הימים הארוכים ביותר, המתישים ביותר והמרגיזים ביותר שהעביר בחברת נסיך הכתר של קמלוט.

סליחה, חתול הכתר.

* * *

ארתור התעורר לקול נחירותיו החרישיות של מרלין. היה בהן משהו... חינני. ארתור פיהק ונצמד לצווארו של מרלין. הוא וודאי החליק מפניו של המכשף במהלך הלילה וכעת נח לצד מרלין, מכורבל לכדור בין פניו לכתפו. מרוצה, התחכך ארתור בלחיו של מרלין, מגרגר בעת שהגבר השני סובב את פניו להביט בו. ריסיו של מרלין זעו, חושפים אישונים כחולים. ההבנה נגהה עליו לפתע. מרלין היה מרהיב.

וארתור היה חתול.

מנומנם, הניח ארתור למחשבה, מבחין בקושי כי תזוזתו של מרלין גרמה לפיותיהם להבריש זה את זה.

"ארתור...?”

"כן...?” ארתור היה עייף. הוא רצה לישון ומרלין הפריע לו.

"אתה עירום...”

"ברור ש`ני עירום, אידיוט. `ני חתול.” והוא ליחך את צווארו הלבן והרך של מרלין.

"ארתור-”

"מה?” מרלין היה נעים וריחני.

"אתה אנושי.”

"ובכן, ברור שאני אנושי,” מלמל ארתור בנמנום, “אלא ש`כשיו אני חתול.”

ובאמת, מרלין היה אידיוט עם כשרון מיוחד לאמירת המובן מאליו. כלומר- האם אי פעם ראיתם חתול לבוש?

"ארתור!” מרלין הפסיק ללחוש. “אתה אנושי שוב!”

"אנ`לא אנושי!” מחה ארתור, “מתי בפעם האחרונה ראית חתול עם- עם-” הוא הביט בכפותיו, שלא היו עוד קטנות ומכוסות פרווה. “אל אלוהים, אני עירום!”

מרלין גלגל את עיניו. “אמרתי לך.”

"ובכן- למה אתה בוהה! אני עירום- לך ותביא לי בגדים!” מרלין היה כל כך נאיבי, שוכב שם לצידו, עיניו מעורפלות משינה, לא מבין כי הדברים לא ישובו עוד לקדמותם. זה אמור היה להיות קל, להתעורר לצד האדם החשוב לך ביותר, לפקוח את עיניו כדי למצוא את חברך הטוב – יותר מחבר טוב – מחזיר לך מבט. אבל מרלין היה המשרת שלו, ארתור לא היה חתול, ואיש מהם לא חי בפנטזיה.

כשהוא מושך על עצמו את הסדינים, ארתור הפנה את גבו למרלין. “לך מכאן.”

"א-אבל, ארתור?” מרלין ניסה לגעת בכתפו.

ארתור התנער. “זאת לא הייתה בקשה- לך מכאן.”

"ארתור, בבקשה אל תעשה את זה.”

"לך, לפני שאקרא לשומרים.”

הוא יכול לשמוע את הדלתות נסגרות מאחורי מרלין, בטרם קרס על המיטה.

* * *

לרוב החזיק מרלין בדעה כי לדרקון אין שמץ של מושג על מה הוא מדבר (שנים בחושך מתחת לטירה וודאי לא היטיבו עם המפלצת המזדקנת). עם זאת, לאחרונה החל מרלין לשקול את האפשרות כי יתכן והצדק עם הדרקון.

כמי שזה עתה הגיע לקמלוט, חדור תחושת מטרה ודחף עז להשתייך, התקשה מרלין לראות את גורלו שלו ושל ארתור משתלבים. הם היו שונים מדי זה מזה, תפקידם ומעמדם בעולם נבדלים מדי, תפיסת הטוב והרע שלהם, הצדק והעוול – שונות מדי האחת מהשנייה. ואז החל מרלין להכיר את ארתור- לכבד את הגבר שמאחורי העמדת-הפנים של מעמדו ובדידותו. מרלין החל... לאהוב אותו. זה היה בלתי-נמנע. ארתור האמיתי היה נדיב והרואי, חומל והגון. ובתוך תוכו, התקומם מרלין נגד המחסומים הבלתי-נראים שהפרידו ביניהם. סירב לראות את הדברים כפי שהיו באמת.

לא משחקי-חצר פנימיים. לא יהירותו של בריון או חומות ההגנה שעיצב לעצמו נסיך הכתר. היה זה חלק מהותי מעולמו של ארתור, חלק מישותו של ארתור. ארתור צריך היה להיות בודד ומתנשא על מנת להיות ארתור. והיה בו חלק שמרלין לעולם לא יוכל לגעת בו- יוכל, תמיד, רק לשאוף אליו...

מרלין צפה בארתור: בדרך בה התהלך בגאוותנות ברחבי הטירה, בדרך בה נרדם על מפרק ידו בעת ארוחות ומשתאות חשובים, בדרך בה נלחם באויבים ובאבירים אחרים. נסיך הכתר של קמלוט היה גבר מרשים: נמרץ ומלא-חיות בקרב, חינני ויפה-תואר במצב מנוחה. מרלין הבין לפתע כי מאז ומתמיד צפה בארתור באותה אדיקות. לפני כן, לעומת זאת, מעולם לא חשב על כך יותר מדי.

נדמה היה שכל מה שמרלין עושה לאחרונה הוא לחשוב יותר מדי.

גם ארתור צפה בו. בדרך שגרמה לגופו של מרלין לעלות בלהבות. העיניים הכחולות שהכיר כל-כך טוב נדמו לעקוב אחרי כל תנועה ותנועה של המכשף הצעיר. מרלין הרגיש חשוף, כמעט... עירום; פגיע כשארתור הסתכל עליו. אבל הוא לא רצה שזה ייפסק לעולם.

מדי פעם תפס את ארתור מלקק את גב ידו, הבעה של שביעות רצון מרוחה על פניו. מרלין לא יכול שלא לחייך.

“אתה כבר לא חתול,” שמע את עצמו אומר, שפתיו מתעקלות לחיוך רחב (עכשיו יקרא לו ארתור אידיוט והכל יהיה בסדר).

“אני יודע,” היה כל מה שאמר לו הנסיך, לפני שפנה ללכת.

מרלין נשען כנגד הקיר, מטה את ראשו לנוח על האבן הקרירה. הוא נאנח. הוא רצה שארתור יחזור לצחוק איתו ועליו ויצווה על מרלין להיפטר מן החולדות שמחוררות לו את המגפיים. הוא רצה- הוא רצה שארתור יהדוף אותו כנגד הקיר וינשק אותו עד שכל האוויר יתרוקן מריאותיו. הוא רצה שארתור יסתכל לו בעיניים.

הוא רצה הרבה דברים. כולם היו מעבר להשגתו.

זה כאב.

כמה ימים לאחר מכן התעורר מרלין לחשכה מוחלטת. האוויר היה כבד ולח והוא התקשה לנשום. הוא דידה בזהירות מן החדר (נופל במדרגות. לפחות הפעם יכול להאשים את החשכה), והביט סביבו.

הוא לא ראה דבר. מרלין מצמץ בעיניו ועדיין לא ראה דבר. הוא הושיט את ידו, מניח לקסם לזרום אל בין אצבעותיו ויצר כדור אור קסום.

“מרלין!” הוא שלח את הכדור אל עבר מקור הקול, ומצא את גאיוס, נשען על אחד מהשולחנות.

“מה קרה?” שאל, מבוהל.

“זה קסם ערפל,” ענה גאיוס. עיניו עקבו אחרי כדור האור שטייל בחדר. “אחד ממכשפי הטבע הטיל אותו.”

“מכשפי טבע?” זה וודאי היה חסר תועלת להרים גבה בחשכה, אך מרלין עשה זאת בכל מקרה.

“סוג נדיר של מכשפים שיכולים לשלוט בארבעת היסודות- אות`ר הרג עשרות כאלו. הוא וודאי מחפש נקמה.”

“יש דרך לבטל את הכישוף?”

“להרוג את המכשף שהטיל אותו-” גאיוס עצר, מהרהר. הוא הישיר מבט למרלין ונאנח בייאוש. “ארתור יצא בעקבותיו.”

“ארתור?!” הוא כמעט זעק, הדאגה מציפה את גופו כמו הערפל.

גאיוס הניד בראשו. “מרלין, הוא יהרוג אותו והכישוף יעלם, זה יהיה-”

אבל מרלין לא הניח לגאיוס לסיים את דבריו. הוא יצא מן החדר, מרחיף את כדור האור לפניו. הוא לא יספיק, הוא בחיים לא יספיק. הפחד פיעם בעורקיו כמו סם: הופך את הכל לחד יותר, אמיתי יותר.

מספר דקות לאחר מכן מצא את עצמו במעבה היער. מרלין מצמץ. אם לא היה עסוק עד מעל לראשו בעניינים אחרים, בהחלט היה משבח את עצמו על גילוי הכוח החדש הזה. הוא סרק את סביבותיו, מאזין בדריכות לכל רחש שבקע מן היער. לא מספיק טוב. מרלין עצם את עיניו, וכשפקח אותן, יכול היה לשמוע כל ציוץ ואוושה שהסתננו מבין העצים.

“ארתור!” הוא רץ לעבר מקור הרעש: שריקת מתכת כנגד מלמול לחשים. מרלין מצא את הנסיך שרוע על הקרקע, יד אחת אוחזת – איתנה ויציבה – בחרבו, והשנייה תופסת בכתף מדממת.

הו לא.

מעליו רכן אדם לבוש שחורים: שכמייתו מסתירה לחלוטין את פניו, ומרלין יכול לראות את העיניים הזהובות שהבזיקו מתחת לברדסו.

“מרלין,” הנסיך הפנה את ראשו כדי להביט בו. פחד וכעס ודאגה נמהלו כולם במבטו של ארתור. “לך מכאן, אידיוט!”

ואם לארתור היה זמן לכנות אותו בשמות, למרלין היה זמן לנצח את הממזר שתקף את ארתור.

הוא הרים את ידו, מעיף את המכשף אל הקרקע, וחש כיצד עיניו של ארתור ננעצות בגבו. כל מה שרצה היה להסתובב ולאמץ אליו את הנסיך, להגיד לו שזה בסדר עכשיו – שהם כאן ביחד, ולא בגלל הגורל הטיפשי או כישוף מרושע – שהם אחד, אחד עם השני כי ככה הם פשוט הכי טובים.

אחר כך.

המכשף קם על רגליו והחל ללחוש כישוף חדש. מרלין הרגיש את הגשם מתחיל לרדת: טיפות כבדות מכפי שאי פעם ראה שוטפות את הארץ ושוטפות את פניו.

“הוא בורח!” שאג ארתור מאחוריו, אבל מרלין היה זריז ממנו. הוא רץ בעקבות המכשף, הגשם עדיין מכה על עורפו, וכשאיתר אותו לבסוף, עמד הלה באמצע הטלת כישוף נוסף. מרלין עיווה את פניו ונתן לכל הקסם בגופו להצטמצם לכדי נקודה אחת של אנרגיה עצומה. משך רגע אחד, איבדו העיניים הזהובות מזוהרן ולאחר מכן התרחש פיצוץ מרהיב ובוהק שהרעיד את האדמה והציף את היער באור.

“מרלין!” שמע את ארתור מתנשף מאחוריו. הוא לא ציפה מארתור להודות לו; בימים אלה, כבר לא ידע מה יהיה הצעד הבא של נסיך קמלוט (פעם ידע. יכול לצפות כל מהלך. זה היה... נוח יותר, הרבה יותר).

“כן אדוני?” הוא ניסה להסדיר את נשימתו, אך כל גופו – לוהט מן הקסם, קפוא מן הגשם – רעד. ראשו הסתחרר, ומרלין הופתע למצוא את עצמו מאבד את שיווי משקלו. הוא חשב שייפול לקרקע, אך ברגע האחרון נשלחו זרועותיו של ארתור – חזקות ובטוחות – ומנעו ממנו למעוד.

“אתה טיפש! יכולת למות!” אצבעותיו של ארתור נסגרו סביב כתפיו, ומרלין נשען אל אחיזתו.

“ולהניח לך למות היה רעיון טוב יותר?!” וזהו, באמת. כל התסכול יצא ממנו כמו מוגלה המתנקזת מפצע: שלושת הימים בהם נאלץ לרדוף אחרי ארתור החתולי ולטפל בו; הימים הארוכים לאחר מכן, במהלכם היה ארתור מרוחק ואדיש, ועכשיו, רטוב ונזעם מול ארתור שטלטל אותו בזעם, כועס על מרלין כיוון שלא הניח לו ל- “לעזאזל איתך,לעולם לא. אתה שומע אותי?!" לעולם לא.” את המילים האחרונות סינן מבין שיניים משקשקות.

“אתה-" ארתור התנשם בכבדות, אצבעותיו חופרות לתוך כתפו של מרלין. “אתה-” אבל ארתור לא סיים את המשפט. הוא דחף את מרלין לאחור, מסמר אותו לעץ הקרוב, ונישק אותו.

זו לא הייתה נשיקה רכה או מעודנת. לא היה בה דבר מהאוויר המתוק, המבושם של סוף הקיץ, או ניחוח השלג והלהבות הרוחשות, עור לעור תחת לפרווה בתחילת האביב. הכל היה רטוב- שפתיים רטובות, בגדים רטובים, אצבעות רטובות; מברישות את עורו ורועדות כנגד צווארו ופרקיי ידיו. מרלין עצם את עיניו, מניח ללשונו של ארתור להחליק לפיו, קשה ורועד מקור נגד זרועותיו וחזהו של הנסיך.

העולם היטשטש סביבו: שפתיו וידיו של ארתור בערו על עורו, אולם מרלין ידע כי הוא קופא בתוך הבגדים הרטובים. הדרך בה נצמד הנסיך לגופו גרמה לגל של חום לזרום לגופו, והוא רעד; ספק למחשבה ספק מהקור. מרלין גנח לתוך פיו של ארתור ונשך את שפתו התחתונה, מרגיש את ליבו פועם בחזהו ואת טעם הדם מתכתי על לשונו.

מרלין רצה לומר לו שהוא מצטער, שלא התכוון לפגוע בו, שזה הדבר האחרון שרצה לעשות, אך ארתור סירב להרפות ממנו, מעמיק את נשיקתם. מרלין עצם אפוא את עיניו והעביר את ידו בשיער הזהוב- הגשם הכהה את שיערו של ארתור לצבע חיטה בשלה.

"א-ארתור, אני-" המילים מצאו את דרכן לפיו, ספק אנחה-ספק לחישה על שפתיו. 

הנסיך השתיק אותו בנשיקה נוספת.

* * *


"ממ-הממ." הנסיך קבר את פניו בעיקול צווארו של מרלין.

הם נותרו לעמוד כך משך מספר דקות.

"ארתור..." מרלין ניקה את גרונו. הגבר השני התחכך בצווארו ובעיקול של לסתו. "ארתור- מה בדיוק אתה עושה?"

הנסיך נעץ בו מבט נרגן.

"אל תגיד לי שאתה מסמן טריטוריה."

"שתוק."

מרלין רק גלגל את עיניו.


סוף 

מתים לרגע עונה 1 פרק 8 לצפייה ישירה

$
0
0

סדרה מבוססת על קבוצת סטודנטים לרפואה, שמתקבלים להתמחות בבית חולים על ידי פרופסור מוכר, ונערץ עליהם. במהלך התוכנית, והשהות בבית החולים מגלה חבורת הסטודנטים ניסוי שאותו ערך הפרופסור לפני כשנים רבות, ובו הצליח להרגיש את תחושת המוות וחזרה לתחיה. הקבוצה נהיית סקרנית ביותר, ומהר מאד מחליטים להפעיל את הניסוי על עצמם, וצצות בעיות. תוצאות הניסוי משפיעות על כישוריהם של הסטודנטים בסדרת מתים לרגע, ההשלכות לניסוי הם שהם זוכים להכיר את המוות לקרוב, וידעו למה לצפות בבוא יומם.

לצפייה ישירה בפרק --->
DailyMotion
 

רשומת יום הולדת 2019- חודש מרץ 2019

$
0
0
שלום בלוג. שלום לכולם. 
בקיצור: חגגתי השבוע יום הולדת לועזי ועברי. 
יום א' בעבודה 17/03 ומחוצה לה. יום חמישי בבר גוריון, עם חברים, ומעבר. עם יועד וישי באגדיר ובמנזר. וחזרתי הביתה בקווי לילה. 
הלילה רוצה לחגוג אצל אלכס. עם עוגה. עוד עוגה. חגגו לי בדירה גם, והיה פורים, ומשלוח מנות משותף שלי. 
השנה, גיל יום הולדת בסימן 30 שנים לבר מצווה, ו25 שנים לחיים בוגרים כביכול. למרות שנשארתי ילד מזדקן. רק חסרה לי אהבה זוגית אמיתית. 
מנסה. וכל המשפחה שלי חגגה בצפון הארץ בלעדי. כי היה לי חשוב לחגוג עם חברים בתל אביב. 
חודש הבא פסח. מקווה להיות גם עם המשפחה. מצלם הרבה. אנסה לשתף גם בתמונות. 
מוצאי חג פורים שמח. ערב טוב, לילה טוב, ושבת שלום, 
אלון :) 
     =] ... 



Help - The Beatles : 

 

 

 

הסיפור העצוב של בנצי

$
0
0
בקיצור: מה שקרה לאיש מוצלח ומצליח $$$ [4745]
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       בנצי היה אז איש צעיר. הוא פגש נערה נהדרת, התחתן איתה ונולדו להם שתי בנות חמודות. בנצי התמחה בתחום מסוים. תוך זמן קצר הוא הפך למומחה ממדרגה ראשונה בתחום הזה. כשכבר היה לו מוניטין, הוא החליט לפתוח עסק, חנות שבה הוא מוכר את המכשירים שבהם הוא מומחה. הוא שכר חנות גדולה בקניון במרכז הארץ – והצליח. אנשים מכל הארץ היו באים אליו, לחנות שלו, וקונים את הציוד הדרוש להם, לפי ההמלצות המקצועיות שלו. ההצלחה היתה גדולה. הוא שכר שני עובדים שיסייעו לו בעומס הגדול בחנות. הוא בנה למשפחתו וילה יפה, בישוב במרכז הארץ. היו לו חובות לא קטנים, אבל ההכנסות מהחנות איפשרו לו לשלם על החובות בקצב שבו הוא חישב שבתאריך מסוים הוא יגמור לשלם את כל החובות, גם על החנות וגם על הווילה.
       הכל היה טוב. הכל היה ורוד. ואז התחילה האינתיפאדה השנייה, אינתיפאדת המתאבדים. מחבלים היו מגיעים למקומות ציבוריים בישראל, לאוטובוסים, למסעדות ולקניונים – מתפוצצים שם, וגורמים למותם של כמה עשרות ישראלים. חודשים ארוכים נמשכה האינתיפאדה הזאת. ממשלת אריאל שרון לא הצליחה לדכא את האינתיפאדה, עד לפיגוע במלון פארק בנתניה, שאז הוחל במבצע "חומת מגן", שבסופו האינתיפאדה נגמרה. חודשים רבים נמשכה האינתיפאדה הזאת, 4 שנים ו-22 שבועות. הציבור הישראלי הגיב בהתאם. אנשים חדלו לצאת מהבית. לא נסעו באוטובוסים, לא באו לאכול במסעדות, לא באו לקניונים לעשות קניות.
       בנצי ישב בחנותו, עם שני העובדים – ואף אחד לא בא לעשות קניות. לקוח אחד, או שניים, בשבוע. וצריך לשלם את החובות, ושכירות בקניון (סכום גבוה), וחשמל, ומים, וארנונה, ומשכורת לשני העובדים. צריך לשלם – וכסף אין. מדינת ישראל לא באה לעזרתו של בנצי, כמו שלא באה לעזרתם של עשרות אלפי ישראלים, שעסקיהם הוכו באינתיפאדה ההיא. אף אחד אינו זכאי לפיצויים על הנזק האדיר שניגרם לו. בנצי ואישתו המשיכו לחיות על המשכורת של האישה, כשבנצי תורם רק את החובות. זה גרם למתיחות במשפחה. האהבה פורחת כשיש כסף. כשהכסף נעלם, כשצריך לריב על כל גרוש – גם האהבה נעלמת.
       הסוף היה לא טוב. בנצי סגר את החנות, התגרש מאישתו, ועזב את הווילה היפה שבנה – חייו נהרסו. בהתחלה הוא היה אומלל, אבל אז הוא התעשת והחליט ללמוד מקצוע חדש. הוא עבר קורס והחל לעבוד כשכיר – ולשלם את החובות שהצטברו במהלך האינתיפאדה. הוא גאה בכך שהוא שילם את כל החובות, "עד הפרוטה האחרונה" - אבל חייו הטובים אבדו לבלי שוב. אנו יודעים על ההרוגים שנהרגו ועל הפצועים שנפצעו בפיגועים. אנו לא סופרים את כל האנשים שעסקיהם התמוטטו וחיייהם נהרסו, בימים הרבים, שכל האזרחים ישבו בבית, מחמת הרקטות, או מחמת המתאבדים, בכל האינתיפאדות, בכל ה"מבצע"ים ובכל ה"סבבים".
       בנצי – זה לא שמו האמיתי. פגשתי אותו לא מזמן, ושמעתי ממנו את כל הסיפור הזה. לא ביקשתי ממנו רשות לספר את הסיפור העצוב שלו, לכן הסתרתי את שמו, ואת יתר הפרטים המזהים. אבל הסיפור שסיפרתי – זאת האמת שלו.
עוד
       אם אינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את נזק איתן בכתובת:
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 931,659 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
       חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
 
תגיות: סיפורים, סיפורים שקרו באמת, אינתיפאדה, כלכלה, עסקים, חומת מגן, זוגיות, קניונים, אוי לנו מן הביורוקרטיה, מחשבות והגיגים,

עץ במאה שערים

$
0
0

ראיתי עץ

עץ במאה שערים

ראיתי עץ ירושלמי עצוב

עמד בשלכת

ערום ועלוב

פירות אחדים מצומקים ומיובשים

נותרו עליו,

מתביישים.

להזכיר

שניטע פה עץ לשמח

ועתה

הוא רק קולב לניילונים

שברוח ירושלים

מתעופפים וניתלים.

שבת חמימה

האהובים והרגעים היפים של התקופה האחרונה

$
0
0

אני מתרגשת לכתוב פוסט חדש לאחר תקופה ארוכה. מקווה שתאהבו ותהינו לקרוא

החלטתי שהספתח יהיה בנושא שהכי אהוב עליי, על מוצרים מוצלחים שעושים עבודה נפלאה, שריגשו, שנכנסו לשגרה היומית שלי ועל כל הרגעים הבלתי נשכחים שנצברו בזיכרון במשך התקופה האחרונה.kiss


את חמאת גוף החדשה מבית אורכידאה, קיבלתי להתנסות וכמו כל שאר המוצרים שיש ברשותי מהחברה, היא לא אכזבה אותי. 
מצאתי את עצמי מושיטה אליה את היד בכל הזדמנות, נהנת ממנה על בסיס יומי ואפילו לוקחת אותה איתי לחופשה שיצאתי אליה בתקופה האחרונה, מה שבאמת הוכיח את אהבתי אליה כי איתי יוצאים רק המוצרים שאני הכי הכי אוהבת.indecision


אורכידאה ~ במלון אורכידאה... מול הנוף המרהיב של הים 

 

כל מה שכתבתי בסקירתי על קרמי הגוף של אורכידאה (לקריאת הפוסט- ליחצו כאן) חל גם על חמאות הגוף החדשות, הן מבחינת הנראות והן מבחינת הפורמולה והניחוחות.
המרקם עבורי כקצפת אוורירית שנספג בקלות ובמהירות בשל המרכיב הראשון שהוא מים! המרכיב השני הוא חמאת שיאה מה שמרווה מרגיע ומלחח את העור בצורה הכי מופלאה שיכולה להיות
וזה פשוט מוצר משובח שהציל אותי החורף הזה וגרם לי לפינוק גדול.
לאתר הבית של חברת אורכידאה: https://www.orchidea-pharm.co.il/

 

בפעם האחרונה שחידשתי את המלאי ורכשתי את השמפו והמסכה האהובים שלי מסדרת הארגן של אורכידאה, הוספתי לסל גם את קרם הלחות לשיער מאותה הסדרה ומה אני אגיד? אני משוגעת על המוצר הזה!
בתור אחת שעושה באופן קבוע בקבוקים עם רולים ללא שימוש בחום! זה משדרג את כל הלוק כשאני מוסיפה בסיום נגיעה קלה ועדינה של קרם הלחות המוסיף לבקבוקים ברק יפייפה ללא שום שומניות ודביקות.

 

השפתון Blush Nude של Tom Ford הוא השפתון היוקרתי הראשון שלי!

לא קורה לי הרבה שאני צופה בסרטון יוטיוב מסויים, והמוצר שמציגים כובש את ליבי מבעד למסך. ידעתי שבחופשה הבאה שלי אבדוק אותו מקרוב בדיוטי פרי ואדע מיד האם הוא צריך להיות שלי או לא וכך קרה.. לפני כמה חודשים טסנו אני ובן זוגי לרומניה וכשנכנסתי למתחם של הדיוטי פרי התמלאתי התרגשות ופרפרים בבטן כמו ילדה קטנה.. רגליי הובילו אותי באופן טבעי לסטנד של Tom Ford ומאז אותו רגע שראיתי אותו ועד היום, זהו סיפור אהבה שאינו מסתיים.

אני אוהבת בו פשוט הכל! את הגוון האפרסקי את המרקם החמאתי את התחושה על השפתיים שאינה מורגשת את הניחוח המתקתק. יחד עם עפרון השפתיים מס' 26 של ביוטיקייר זהו מראה השפתיים המושלם בעיניי.

איזה מארזים משגעים, נכון? 

מוצרי Benefit תמיד יעלו לי חיוך גדול ויזכירו את הפעם הראשונה שניכנסתי לספורה בעיניים נוצצות ובהתרגשות כמו ילדה בחנות ממתקים... הדבר הראשון שתפס את תשומת ליבי היה הסטנד של חברת Benefit המעוצב כל כך צבעוני ומקסים שעושה ישר שמח בעיניים ובלב.

רכשתי את הסומק Galifornia וההילייטר/ פודרה מאירה Dandelion Twinkle בגירסה מוקטנת המושלמת לנסיעות ובכמות שבהחלט מספקת אותי. הפיגמנט שלהם עדין מה שמאפשר שליטה בכמות ובבנית המראה שאני אישית מעדיפה והשילוב בין השניים מעניק מראה קייצי פיצ'י, זוהר ומתוק.indecision

 

בשמי ה- To Go של Spring הם אחת האהבות הגדולות ביותר שלי בתקופה האחרונה.
יש להם ניחוחות משגעים המשדרים מתיקות, איכות, קלאסיות יוקרתיות. לא נופלים מאף חברה יוקרתית וגדולה. משאירים שובל נעים בכל מקום שתהיו והעמידות פשוט מדהימה אותי, בכל פעם מחדש.

הניחוח הראשון שברשותי הוא Golden Vanila שהוא כמובן מס' 1 עבורי בתור אחת שאוהבת כל דבר הקשור לוניל.indecision הוא מתוק בדיוק במידה הנכונה, מתוק איכותי

והשני הוא Velvet Crystal שמשדר אשת עסקים, קלאסית, מסתורית. הוא מורכב משני תווים שבכל פעם מופיע אחד מהם ומסקרן, מפתיע...

 

הגענו למוצרי הטיפוח הטבעיים שלי, שזו אהבה מכבר שנים. אני משתמשת אך ורק במוצרי הטיפוח שרוקחת עדי שטיין~ אישיות ענקית ומופלאה שאני מעריכה עד אין סוף, יש לה לב רחב וידי זהב!
מדובר במוצרים טבעיים לחלוטין וטבעוניים העשויים מחמאות, שמנים טהורים ארומטיים וצמחי מרפא איכותיים. אני סומכת על עדי בעיניים עצומות, נפעמת ומתרשמת מהידע העצום שנצבר מלימודים ועבודה בלתי פוסקת והעור שלי מוקיר לה תודה בכל יום שעובר. אני יודעת במדוייק מה אני מורחת על עור פניי, ללא כימיקלים ותוספות שאנחנו לא יודעים לאיית. כל חומרי הגלם באמת תורמים משקמים ומייפים.

הדבקתי באהבתי גם את אמא וסבתא שלי יקרות ליבי, שמשבחות וחוזרות לרכשות כמוני, שוב ושוב.

לאחרונה עדי שטיין יצאה עם מותג חדש הנקרא CosmetiFix (לאתר- ליחצו כאן), מדובר באותם המוצרים בדיוק! אך בגרסה מוקטנת ששובה את הלב המושלמת לנסיעות, חופשות ולכל מי שרוצה קודם כל להתנסות ולראות האם הוא מתחבר, בעלות של 5 ש"ח בלבד! ממליצה באמת מנסיון ארוך טווח מאהבה גדולה ומכל ליבי.

 

את הגוון Gift Of Gold Never Gets Old של המותג O•P•I ראיתי בספורה בחופשה האחרונה שלי בקלוז'-נאפוקה רומניה ומיד נשבתי בקיסמו.

מדובר בגוון זהב קר מטאלי. מאד מיוחד וייחודי. דבר קטנטן שמיד עם מריחתו על ציפורניי, מזכיר לי חופשה חלומית ובלתי נשכחת וזה עושה לי כל כך טוב על הלב....

 

אני מאד אוהבת תכשיטים עם משמעות, מילים/ משפטי השראה והתכשיטים של מיידלה קסומים בעיניי.
אני עונדת צמיד עם חריטה " Believe " וכל מבט לעברו מעניק לי השראה וכוחות בלתי נדלים בכל מיני תחומים בחיים....

תוספת קטנה ועוצמתית לשגרת היום יום.

 

מי שמכיר אותי יודע שקפה זו אהבה עצומה וקפה בטעמים זהו הפינוק וההנאה הגדולה בחיי.

לקפה Beanies יש מגוון טעמים שלא תראו באף מקום אחר ואני אוהבת במיוחד את הטעם בצק עוגיות שנותן לי פסק זמן של חלום באמצע היום.

 

עוד המלצה חמה בתחום הקפה זה הקפוצ'ינו בטעם אגוזים/ קרמל/ וניל של Nescafe 
בכל מארז יש 10 שרוולים שכל שרוול מתאים להכנת כוס קפה אחת. כשמוזגים מים חמים ומעט חלב, נוצר קצף עשיר ואוורירי כאילו יצא ישר ממכונת הקפה והטעם פשוט חלומי!

 

דיברתי על כל מיני מוצרים שנרכשו ושמזכירים את החופשה שהיתי בה לאחרונה.. ועכשיו, הגיע הזמן להרחיב עליה קצת indecision
קלוז'-נאפוקה שברומניה... בתקופת הכריסטמס... זו היתה חוויה יוצאת דופן מהממת ומרגשת

לא בין היעדים הכי בולטים אך זו עיר יפייפיה, ידידותית לתיירים ומלאת בתי קפה שאני ממליצה בחום לכל אחד בעיקר בתקופה הזו שכל העיר מוארת, עם שוק הכריסטמס, הניחוח המיוחד והחגיגי שבאוויר, שלג... קפה חם... אושר עילאי!


אם תבקרו בה, אל תשכחו לבקר בבית הקפה Tucano Coffee  (לינק לדף הפייסבוק שלהם) שמגיש פרנץ' וניל מושלםם!! ועם אווירה חמימה וממלאת בהמון אושר.

וגם לקחת לדרך קפה משגע מרשת Marabou שהקונספט שלה הוא בעיקר To-Go, נמצאת בכל פינה ברחובות קלוז' ומאד אהובה בקרב התושבים שלה.



ולבקר בדוכן Cartofisserie, לשבת לאכול פוטטו (אחד המאכלים האהובים עליי ביותר) או לקחת לדרך בקונוס מיוחד ולאכול אותם באמצעות שיפודים יחד עם עם קטשופ בטעמים מיוחדים וייחודיים... 


ועוד קצת המלצות: כשאתם בשוק הכריסטמס אל תפסחו על מעדן ערמונים כי הוא מטריף חושים! kiss להזמין ממליגה במסעדה אוטנתית מסורתית kiss ולהתפנק ב- Toffee Nut Latte מ- Starbucks.
          

 

בחודש פברואר חגגנו את יום הולדתו של בן זוגי בחופשה קצרה במלון אורכידאה הרצליה והחוויה והאווירה שם היתה פשוט קסומה, השירות האיכפתי, האנושי והחם של מנהלת המלון וכל נותן שירות היה מעל ומעבר, הנוף המרהיב של הים, הפינוקים הקטנים, הקפה המשובח והארוחה, שהות חלומית שתחקק כזכרון מתוק. מי שנמצא באיזור חוף הים של הרצליה, אני ממליצה לו בחום רב לשבת לאכול במסעדת חומוס כספי- חווית חומוס שעוד לא הכרתם! indecision  

 

וזיהוו  זהו סוף הפוסט, תכתבו לי בתגובות למטה, מה היו האהובים והרגעים היפים שלכם בתקופה האחרונה, אהיה מאושרת לקרוא 

 

 

דרכון פורטוגלי (וספרדי) - איך מוציאים ? מדריך ממישהו שעשה את זה

$
0
0

עדכון אחרון: 30.03.2019 (העדכון הוא על ביטול הצורך בטבלת כניסות יציאות ושצריך לאמת רק שני עמודים ראשונים בדרכון)

מטרת הבלוג הזה היא להסביר לכם בדיוק, שלב אחר שלב, בצורה כי מדויקת שניתן - איך להוציא אזרחות פורטוגלית ללא עורך דין.

בעקבות הבלוג הזה, הרבה אנשים פונים אליי לעזרה - הרוב מבקשים שאני אכתוב להם את המכתב בקשה לקהילה היהודית ואלווה אותם בתהליך, אתם מוזמנים לפנות אליי גם כן - 0542811833

קישור לאתר של הבלוג, שם תמצאו הסברים מורחבים יותר: דרכון פורטוגלי בלי עורך דין

קישור לדף פייסבוק של הבלוג  - שהוא בעצם המקום שבו אני מפרסם עדכונים וחדשות ופתרונות יצירתיים.

 

 

שלום רב,

אז בהמשך למסעותיי בהוצאת אזרחויות שונות. גיליתי שאני יכול להוציא דרכון פורטוגלי (או ספרדי) בהתבסס על כך שאבותיי גורשו מספרד (ב"גירוש ספרד").

אני נתקל בהמון אנשים שמנסים להוציא דרכון, ועוד לפני שביררו מה צריך הם מסתבכים המון עם להביא כל מיני מסמכים לא נדרשים כמו תעודת לידה מארץ המוצא או כל מיני מסמכים חתומים מארכיונים שונים, זה סתם ללכת סחור סחור - ברוב המקרים לא צריך שום דבר. כמעט בכל הוצאת אזרחות הדברים פשוטים יותר, וכמעט תמיד שיחת טלפון פשוטה לשגרירות תפתור את כל הבעיה ויגידו לכם בדיוק אילו מסמכים אתם צריכים להביא. במקרה של אזרחות ספרדית או פורטוגלית זה אפילו יותר קל והפוסט הבא מפרט בדיוק מה צריך, אני אספתי את המידע הזה ממגוון מקורות (גם אני שהוצאתי בעצמי, גם אנשים אחרים שהוציאו, גם מהנציגים בשגרירות בתל אביב וגם מאינספור שיחות עם עורכי דין בתחום)

 

אז למה אני מוציא לפורטוגל ולא לספרד ? פשוט בגלל שבשביל להוציא ספרדי צריך לעשות גם מבחן שפה ואני לא יודע ספרדית וגם כן מבחן על תרבות ספרד. ופורטוגלי לא צריך. וגם בגלל שקראתי דירוג של האזרחויות הטובות בעולם ופורטוגלי נמצא שם במקום 4 (!)

 

את הפוסט הזה אני משפר כל הזמן כשאני לומד עוד ועוד מאנשים ומשיחות עם עורכי דין בתחום. כדי שזה יהיה הפוסט הכי חכם שאפשר למצוא ויהיו בו תשובות לכל השאלות. וחשוב מכל, שהמידע בו ימנע מכם ליפול בבורות בירוקרטיים שאנשים אחרים נפלו. אני משפר אותו כל הזמן בעקבות שאלות שלכם ומידע שאתם נותנים לי כך שאם אתם מוצאים טעות או משהו לא ברור או מדוייק - בבקשה פנו אליי וספרו לי.

אני אכתוב למטה למטה צ'קליסט קצר לאנשים שרק רוצים לראות את השלבים או לכאלה שקראו הכל ורוצים את זה מקוצר

אז מה הם השלבים? 

התהליך מתחלק ל 2 חלקים:

בחלק הראשון צריך לקבל אישור רשמי מאחת מהקהילות היהודיות של פורטוגל שאתה יוצא ספרד. ישנן 2 קהילות כאלו, אחת בעיר "פורטו" והשנייה בעיר "ליסבון".

אני בחרתי לפנות לקהילה של העיר פורטו מכיוון שהם מקבלים מסמכים בעברית ומדברים עברית, כך שלא צריך לתרגם כלום (אם פונים לליסבון הכל צריך להיות מתורגם לאנגלית) 

 

קבלת אישור מהקהילה היהודית

 

באופן כללי, מה שהם מבקשים דיי פשוט להשיג. אם אתם מסתבכים תדברו איתי, אשמח לעזור ולייעץ 0542811833

הם רוצים ממך:

1) מכתב בקשה בו אתה מצהיר שאתה מגורש ספרד ומעוניין לקהל הכרה בכך (אפשר לכתוב הכל בעברית!). הם מבקשים לתאר במכתב למה אתה חושב שאתה מגורש ספרד. כמעט כל מי שיש לו מוצא מזרחי יכול לעשות זאת בקלות יחסית - באתר הבא ישנם מספר רב של שמות משפחה והפניות למקורות שציינו שמדובר בשמות של מגורשי ספרד. מעל כל שם משפחה יש הפנייה אקדמית שאפשר להכניס למכתב ובאמצעותה להסביר שזו הוכחה נוספת שמשפחתכם מגורשת ספרד. 

http://www.sephardicgen.com/names.htm

בנוסף, הנה מאגר גדול מאד שמרכז כמה מאגרים בתוכו. שימו לב שאחרי שמצאם את השם שלכם, יש מימין אליו בסוגיים אות - תעלו למעלה במסמך ותראו לאיזה מאגר שייכת האות הזו:

http://zeevm.co.il/surnames-spharadic.pdf

ועוד:

http://www.avotaynu.com/csi/csi-home.htm

וגם:

https://www.sephardim.co

בנוסף, הם רוצים שתציג זיקה לגירוש ספרד. ואת זה בכלל קל לעשות. למשל ע"י תיאור אורך החיים במשפחה, כמו למשל שמתפללים בבית כנסת ספרדי, המוזיקה בבית, אם מישהו ביקר בספרד או למד קורס באוניברסיטה, חברות במועדון כדורגל ספרדי\פורטוגלי, עניין אישי כמו ספרדים שקראת על גירוש ספרד והמסורת הפורטוגלית.

אני גם הבאתי הוכחה שהקהילה שבה גדל סבי דברה לדינו (שפה שמשלבת ספרדית ושפה מקומית), עשיתי זאת ע"י כך שנכנסתי לאתר של "ארכיון הקהילה היהודית בירושלים" והוצאתי משם רשימה של מסמכים שיש להם על העיר שבה סבי נולד, רוב המסמכים שם נכתבו בלדינו וזו הייתה הוכחה מספקת. בנוסף לכך, אפשר לפנות גם לגניאולוג (מה שיעלה הרבה כסף) או לאדם מכובד שימליץ עלייך. יש כמה כאלה - כמו למשל ראש קהילת יהדות ספרד בישראל, לאלו שפניתי העלויות הלו בין 250 ש"ח ל 1000 ש"ח להמלצה כזו.

אני פניתי לרב ברוך גרזון (או גרשון) שביקש תרומה עבור איזו עמותה על סך 360 ש"ח. הוא שולח שאלון ולאחר מכן, אם הוא סבור שאכן אתה מקיים אורח חיים ספרדי, הוא יכתוב לך מכתב המלצה (כמובן שכל רב ספרדי אחר מהשכונה יכול לעזור, ואולי אפילו יותר אם הוא מכיר את המשפחה)

יחד עם זאת, מומלץ לשלב מסמכים אקדמיים שמקשרים בין עיר הלידה של הסבא לגירוש ספרד. לרוב מאד קל לעשות את זה אם מחפשים קצת ב GOOGLE SCHOLAR. ראו בבקשה הסבר מורחב על הנושא הזה בוידאו הארוך

בנוסף, הם מבקשים פרטים טכניים:

1) הוכחה שאתה יהודי וישראלי - את זה אפשר להוכיח דרך תעודת לידה ממשרד הפנים (שם כתוב שאתה יהודי) - אפשר להגיש בקשה באתר של משרד הפנים והם ישלחו לכם בדואר (פשוט לכתוב "הזמנת תעודת לידה" בגוגל) - שימו לב להזמין תעודת לידה פעמיים, פעם אחת בעברית בלבד ופעם נוספת בעברית-אנגלית (הסיבה לכך היא שבהמשך תצטרכו לתרגם את המסמך הזה, זה שיהיה לכם את המסמך הזה פעמיים ירחיב את האופציות שלכם לתרגום גם אצל נוטריונים שהם לא ישאליים. בנוסף, לעיתים יש חוסר תיאום בין השמות בתעודת הלידה בגרסה העברית-אנגלית ולכן תמיד טוב שתהיה אופציה לעברית בלבד גם)

2) תמצית רישום אוכלוסין ממשרד הפנים - שם גם כתוב שאתה יהודי וגם שמות הורייך (אנחנו צריכים את התמצית כדי לחבר אותך להורה שדרכו מגישים את הבקשה)

3) תמצית רישום אוכלוסין של ההורה שדרכו אתה מוציא את התעודה - כלומר - זה שדרכו יש שורשים ספרדיים. אם זה דרך שני ההורים אז לא יזיק להביא תמצית של שניהם. בתמצית הרישום של ההורה יהיה כתוב ארץ הלידה שלו - שזו הוכחה שהוא אכן עלה משם, לעיתים רבות כתוב להם במחשב גם עיר הלידה ואז צריך לבקש מהם לכתוב ידנית את עיר הלידה. זה עוזר מאד מכיוון שבמכתב בקשה אפשר למצוא הוכחות לא רק בין גירוש ספרד לארץ המוצא אלא ממש לעיר המוצא (לדוגמא, העיר קזבלנקה במרוקו)

4) תמצית רישום של הסב או שני הסבים שדרכם מגישים את הבקשה (כנ"ל, שהם מגורשי ספרד). כמובן שאם ההורים שלכם עלו לארץ אז אין צורך להביא שום דבר מהסבים. כל המטרה פה היא להראות הוכחה שהגעתם מארץ המוצא.

הערה: את התמצית אפשר פשוט להגיש בקשה באתר של משרד הפנים והם שולחים את זה אלייך בדואר (פשוט תכתבו בגוגל "תמצית רישום אוכלוסין" בגוגל).

5) צילום של תעודת זהות עם הספח - שם גם כתוב שאתה יהודי (הוכחה נוספת) וגם כתובת המגורים - זה משהו שהם דורשים

6) כל ההוכחות שיש לך שמוכיחות קשה, כמו שאני כתבתי: במקרה שלי צירפתי את התוכן עניינים של המסמכים מהארכיון היהודי, חתימה בדרכון שלי שביקרתי בספרד, מכתב המלצה מאדם מכובד, וגם כל מיני תמונות של סמלים מזרחיים שסבא שלי מצא.

7) תעודת נישואין, אם אתם עדיין לא נשואים - אז תעודת נישואין של ההורים שלכם

8) לפעמים יש כתובות נישואין שיכולות לסייע המון. למשל, אם להורים שלכם יש כתובה שכתוב עליה משהו שיכול לחבר לגירוש ספרד - זה מעולה. לדוגמא, ראיתי כמה כתובות שכתוב עליהן "לפי מנהג מגורשי קאשטיליה" - שזה מעולה כהוכחת זיקה

9) עץ משפחה - הם רוצים שתציירו עץ משפחה, עד כמה שאתם יודעים, שיכיל תאריכים לידה, נישואין ופטירה ויקשרו בניכם לאדם שדרכו אתם מבקשים. את העץ הזה צריך לעשות כמיטב יכולתכם, אם אתם לא יודעים תאריכים או פרטים אחרים - תשאירו ריק. הנה מסמך וורד שיעזור לכם למלא את העץ משפחה: קישור למסמך

10) צילום של הדף הראשי בדרכון (זה עם הפרטים וכו)

 

זהו ! אחרי שעשיתם זאת אתם שולחים את המסמכים למייל של הקהילה היהודית (זה המייל של הקהילה בפורטו: portuguesenationality@comunidade-israelita-porto.org ) ושואלים אותם אם זה מספיק כדי לקבל את התעודה. במקרה שלי ענו מייד שכן וכל שעליי לעשות הוא לשלם להם תרומה של 500 יורו (לאדם הראשון ועוד 250 אם צירפתם בני משפחה).

אנקדוטה חמודה: כשאתם עושים להם העברה בנקאית הפקיד ישאל אתכם מה מטרת ההעברה, אם תגידו לו שזה סתם העברה - אתם תשלמו מס של איזה 30 יורו. אם תגידו לו *אגרה* אז אין מס

לאחר מכן ישלחו לכם עוד מסמך קטן בו ממלאים שמות פרטיים ומשפחה לצורך הוצאת התעודה וגם כן הם מבקשים שתשלחו להם את כל המסמכים פיזית אליהם לפורטוגל (זה עולה 20 ש"ח בדואר, המסמך הסופי ישלח רק אחרי שהמסמכים יגיעו אליהם בדואר, אז כדאי להזדרז ולשלוח את זה זריז)

קריטי קריטי קריטי - המשפט הבא שאני הולך לכתוב הוא אחד הנקודות שהכי הרבה אנשים נופלים בה והיא עלולה להשמיד לכם את התיק אם לא תוודאו אלף פעם שאין טעות:

הקהילה היהודית תשלח לכם קובץ וורד למלא, על בסיס הקובץ וורד הזה הם ינפיקו לכם את המסמך הסופי. בקובץ וורד הזה יש מקום למלא את השמות של ההורים שלכם ואת השם שלכם. חשוב מאד מאד מאד שהשמות של ההורים שלכם במסמך הזה יופיעו בדיוק כפי שהם מופיעים בתעודת הלידה שלכם !! (המון אנשים מתבלבלים וכותבים את השמות של ההורים שלהם כפי שהם מופיעים בדרכונים של ההורים), אני שוב כותב - שמות ההורים צריכים להיות כפי שהם מופיעים בתעודת הלידה שלכם !. בנוסף, השם שלכם צריך להופיע כפי שהוא מופיע גם בתעודת הלידה שלכם וגם בדרכון שלכם. אם יש חוסר תיאום בשם (שלכם) תצטרכו לצרף מסמך נוסף ממשרד הפנים שמצביע על השינוי (כמו מסמך שנקרא "תעודה המעידה על שינוי שם"). אם השם השתנה כמה פעמים, תסתכלו למטה באזור של "למתקדמים". בנוסף, כל מי שהשתנה לו השם, צריך לכתוב את שמו במסמך ככה:

zeev maayan (born: zeev perez)

 

הכנתי לכם גם הסבר איך ממלאים בוידאו

(שוב, אני מזכיר שהכל צריך להיות כפי שזה כתוב אצל המבקש בתעודת הלידה שלו עצמו)

לאחר סיום שלב זה הם שולחים לכם את האישור חתום במייל (לוקח להם בערך חודש), אתם רק מדפיסים אותו.

 

נהדר ! החלק הקשה מאחורינו !

 

בירוקרטיה לאחר שיש אישור

 

כרגע מה שצריך לעשות זה (אני אסביר בפירוט מה כל דבר אומר למטה):

1) לעשות דבר שנקרא "אימות דרכון"
2) אימות חתימה
3) לתרגם את תעודת היושר ותעודת הלידה אצל נוטריון אחרי ששמתם עליהן חותמת אפוסטיל במשרד החוץ (למי ששינה את השם גם תעודת שינוי שם).
 

יש לכם כעת שני ערוצי פעולה אפשריים: או שאתם קובעים תור לשגרירות שנותנת שירות של אימות דרכון וחתימה (נקודות 1,2) ואז הולכים לנוטריון שישלים את המשימה (נקודה 3). או שאתם מחליטים שאתם עושים את הכל דרך נוטריון\עורך דין פורטוגזי (כזה שיש לו רישיון מפורטוגל). בעבר הייתי אומר לאנשים לעשות דרך השגרירות ואז ללכת לנוטריון (כי זה יותר זול), אבל בגלל שהם (השגרירות) קובעים תורות לעוד כל כך הרבה זמן, לפעמים זה חסר תועלת וחבל על הזמן. 

1) אם בחרתם כן לחכות לשגרירות אז: 

צריך לקבוע תור כמה שיותר מראש ! ממש בתחילת התהליך. לא יזיק לקבוע תור פשוט שיהיה כאופציה. זה המייל שלהם: sconsular.telavive@mne.pt
הרבה פעמים הם פשוט לא עונים, צריך להציק להם פעם בכמה ימים עד שיענו. במייל צריך לבקש מהם שאתם רוצים to certify your passport and signature (הם כבר יבינו מזה)

2) אם אתם מחליטים שאתם הולכים לעשות את זה אצל נוטריון אז ראו טיפה למטה כמה נוטריונים ואופציות לעקיפה של השגרירות (בבקשה גם תקראו מה כתבתי בנושא בחלק "למתקדמים"). ברמת העיקרון השגרירות כבר דיי לא רלוונטי, נראה שהם קרסו תחת העומס ונותנים תורות לזמנים לא רלוונטיים. לכן המסלול עוקף השגרירות, בו אתם מתרגמים, מאמתים מסמכים ומגישים - זה המסלול הנכון והזול ביותר. ראו הסבר למטה על נותני שירות שמאפשרים מעקף מעבר לשגרירות.

 

הסבר מורחב על כל אחד מהמסמכים שאתם צריכים כדי לסיים את בניית התיק:

1) תעודת יושר קונסולרית (לא רגילה !) חתומה ע"י משרד החוץ עם חותמת "אפוסטיל". זה קצת טירטור מכיוון שהתעודת יושר הזו לא תינתן לכם ביד בתחנת המשטרה (זו לא תעודה רגילה !) אלא הם מוכנים אך ורק לשלוח אותה לקונסוליה לבחירתכם. גם כן שהתעודה הזו לוקח לה בערך 3 שבועות להגיע, כך שצריך להתכונן לזה גם מראש. את התעודה הזו אפשר להזמין באינטרנט (מפה), הנה הסבר איך מוציאים תעודת יושר קונסולרית מהמשטרה (הסבר וידאו של 2 דק'). עכשיו נקודה חשובה ! תעודת היושר חייבת להיות בתוקף של 90 יום מהנקודה שהיא הונפקה ועד שהיא מגיעה לשלב הסופי (של ההגשה בפורטוגל). לכן מומלץ להזמין אותה בסוף, כמה שיותר בסמוך למועד הפגישה בשגרירות או אצל הנוטריון (אבל לא יותר מידי לקראת כדי שהיא תספיק להגיע, קחו בחשבון שלוקח לה בערך 4 שבועות להגיע). אני הזמנתי אותה ממש בהתחלה וזו הייתה טעות כי זה גרם לכך שהייתי מאד גבולי בזמנים.

*חשוב ! שימו לב שאתם מקלידים את השם שלכם בבקשה לתעודת היושר בדיוק כפי שהוא מופיע בדרכון שלכם ! זה כדי שכל השמות יהיו מתואמים בכל המסמכים שלכם. מספיק ששם אחד כתוב אחרת והבקשה שלכם תידחה ! (אם השם שלכם השתנה, יש מקום שם להזין את השם הקודם כשמזמינים את הטופס)

הטרטור בכל הסיפור הזה הוא שהתעודה הזו מגיעה לשגרירות ללא חותמת אפוסטיל, לכן צריך להגיע פיזית לשגרירות (או מישהו מטעמכם עם דרכון שלכם וייפוי כח), לקחת אותה מהם (עולה 41 ש"ח לאסוף אותה מהם ואפשר רק בימי שלישי), לאחר מכן יש ליסוע למשרד החוץ בירושלים (שזה המקום היחיד שבו אפשר לקבל חותמת אפוסטיל). החותמת עולה 34 ש"ח שאפשר לשלם רק בכרטיס אשראי (בתוך משרד החוץ עצמו).

נקודה חשובה ! אם גרתם בחו"ל במדינה כלשהי מעל 3 חודשים (אני יודע שזה מבאס. אם יש לכם מדינה מוזרה כמו למשל הודו, תסתכלו למטה בחלק של "למתקדמים"), אתם צריכים להביא תעודת יושר עם אפוסטיל גם מאותה מדינה. זה נוגע רק לאם גרתם מעל 3 חודשים, אם למשל יש לכם אזרחות זרה נוספת אבל לא גרתם באותה מדינה זה בסדר. אם זה נשמע לכם מורכב ובלתי אפשרי - תקראו למטה בסעיף "למתקדמים" פתרון לדלג על העניין הזה.

2) תעודת הלידה שלכם, וגם עליה לשים חותמת אפוסטיל במשרד החוץ. שימו לב שתעודת הלידה צריכה להיות חדשה, בתוקף של חצי שנה (כשהתיק מוגש). הם לא יסכימו לשים חותמת אפוסטיל על תעודת לידה ענתיקה שההורים שמרו לכם. בנוסף, שימו לב שכתבתי טיפ "למתקדמים" למטה בהקשר הזה. אני מציע לכם להוציא (ממשרד הפנים) את תעודת הלידה פעמיים, פעם אחת בעברית בלבד ופעם אחת בעברית-אנגלית. וזאת מכיוון שבהמשך הדרך אתם צריכים לתרגם את זה, יש נוטריונים שיתרגמו תעודת לידה בעברית בלבד ויש שיעדיפו עברית-אנגלית, אז כבר כדאי שיהיה לכם מראש. בנוסף, יש אנשים שהשם שלהם (באנגלית) למשל בדרכון מופיע שונה מאיך שהוא מופיע באנגלית בתעודת לידה, לכך במקרים כאלה הפתרון הוא להשתמש בתעודת לידה העברית בלבד.

*שימו לב שתעודת הלידה חייבת להיות לכל היותר בת חצי שנה בעת ההגשה*

3) טופס בקשה לבקשת אזרחות (או "אימות חתימה"): את הטופס אפשר לקבל משגרירות פורטוגל - או להוריד אותו מפה בבלוג (הנה המסמך). צריך למלא אותו בפורטוגזית (לא בכתב יד, מודפס !), ולכן זה מאתגר טיפה. אני מצאתי מישהו ברזילאי חמוד שעזר לי למלא את זה בעלות של 20 יורו. מדובר בטופס של עמוד שחצי ממנו זה סתם פרטים טכניים וחצי ממנו זה להסביר למה אתם מרגישים חלק מהעם הפרטוגלי ולמה מגיע לכם לקבל אזרחות (דומה מאד למה ששלחתם לקהילה היהודית אז אפשר סתם להעתיק, או לבקש עזרה מהברזילאי, הוא כבר עשה את זה מלא פעמים. הנה קישור לפרופיל של הבחור: https://www.facebook.com/andre.sarli.5 , זה הוואטסאפ שלו: 41762909969

הבחור הזה כבר מתורגל בטופס הזה, בעקבות הבבלוג הזה הוא עזר כבר להרבה ישראלים, לכם אם תגיעו אליו בבקשה לעזרה הוא כבר יבין מה אתם רוצים ומה הוא צריך לכתוב לכם בטופס.

*בסוף הטופס הזה יש מקום למלא תאריך ולחתום. אתם משאירים את זה ריק וביום שאתם מגיעים לשגרירות (או מול הנוטריון\עורך דין אתם חותמים מולם במקום (זה נקרא "אימות חתימה")

*עצה חשובה !: בראש הטופס מצד שמאל תוסיפו את האימייל שלכם, ככה לאחר שתגישו את כל התיק בליסבון, אם יהיו להם שאלות אליכם או בקשות - הם יפנו באמצעות המייל ולא בדואר (מה שיקח מלא זמן)

4) אימות דרכון: צילומים של כלל הדפים של הדרכון שלכם, כולל הכל (גם הדפים הריקים וגם הכריכה) + יש להביא גם את המקורי כהוכחה שהם יבדקו ביום הפגישה בשגרירות\אצל הנוטריון או העו"ד הפורטוגזי - זה נקרא "אימות דרכון"

6) לכל מי ששינה את שמו (כולל נשים נשואות ששינו את שמן בעקבות נישואין): צריך להביא (ממשרד הפנים) גם תעודה שתוכיח את שינוי השם, זה יכול להעשות באמצעות (ואני כותב את האופציות לפי סדר העדיפות שלהן): "ספח תעודת לידה עם שינויי שמות בעברית-אנגלית" (עדיפות ראשונה), "תעודה המעידה על בחירת שם" (עדיפות שנייה), "תמצית רישום אוכלוסין מורחבת" (עדיפות שלישית) או תעודת נישואין (עדיפות אחרונה - לא מומלץ). כמובן שכל אחד מהמסמכים הללו צריכים לקבל גם אפוסטיל (כל מסמך רשמי של מדינת ישראל צריך אפוסטיל). 

שימו לב שכדי לקבל אפוסטיל על תעודת נישואין צריך קודם חותמת של משרד הדתות (ברחוב כנפי נשרים, לא רחוק). 

שימו לב, אני חוזר וכותב משהו כי זה מבלבל אנשים. אם השתנה לכם השם פעם אחת (כלומר, שיש חוסר תיאום בין תעודת הלידה שלכם לדרכון שלכם) אז אתם צריכים להביא ממשרד הפנים תעודה שתעיד על שינוי השם הזה (הרגע מניתי את סוגי התעודות), אם השתנה לכם יותר מפעם אחת, אז אתם צריכים להביא "תמצית רישום מורחבת" (ששם יש דף שמסביר את כל שינויי השם במכה אחת). מכיוון שהרבה יותר זול לתרגם את המסמך הראשון, הוא בעדיפות ראשונה.

 

תרגום נוטריוני במקום השגרירות

 

חברים, כמו שהרבה מכם יודעים יש תקנה חדשה שאומרת שלא צריך לתרגם את המסמכים בתנאי שהפקיד בפורטוגל יודע אנגלית. בשגרירות אומרים לאנשים לא לתרגם. לטעמי - זו טעות, משני סיבות: הראשונה היא שממש לא כל הפקידים יודעים אנגלית, וגם אם יש פקיד שקצת יודע אנגלית יש סיכוי גדול שהוא פשוט יחזיר לכם את התיק לתרגום כי אין לו כח. סיבה שנייה היא שכשאנחנו מגישים תיק לבד, אי אפשר להרשות לעצמנו טעויות, צריך שהכל יהיה כמה שיותר סטנדרטי כי אם תהיה תקלה יהיה קשה לטפל בה. הנה קישור לתקנה

 

סיכום ביניים כדי שנבין אחד את השני - בבקשה תקראו את המשפטים הבאים בקפידה כי מלא אנשים מתבלבלים:


התיק הסופי מורכב מ: (1) תעודת לידה, (2) תעודת יושר, (3) מסמך בקשה (שכתוב בפורטוגזית), (4) צילומים של כל דפי הדרכון (אימות דרכון), (5) ולנשים נשואות או כל מי שהשתנה לו השם - גם תעודה שתעיד על שינוי השם) (6) והתעודות שתקבלו מהקהילה היהודית (עץ משפחה ואישור קהילה).

השגרירות מספקת לכם שירות ל: אימות חתימה ואימות דרכון. לכן נותר לכם למצוא נוטריון שיתרגם לכם את התעודת לידה ותעודת היושר (ונישואין לנשים נשואות) או לחלופין, כמו שכתבתי נוטריון שיטפל לכם בכל העניינים וזהו.

מה עושים ?

כמו שאני רואה את זה, יש לכם כרגע 4 אופציות שיאפשרו לכם לעקוף את השגרירות:

1) למצוא נוטריון פורטוגלי, כלומר, אחד כזה שהחתימה שלו מוכרת על ידי הראשויות הפורטוגליים. אתם שתשלחו אליו את המסמכים (כלומר, את הדרכון המקורי שלכם יחד עם כל המסמכים שציינתי למעלה בחלק הבירוקרטי) והוא יחתים הכל בליסבון - ככה אתם לא צריכים את השגרירות בישראל. יש כמה נותני שירות שמאפשרים קומבינה על העניין הזה - ראו פה למטה תחת נותני השירות.

2) להשתמש בנוטריון ישראלי, ואחרכך "לאשרר" את העבודה שלו או אצל עו"ד פורטוגזי או אצל נוטריון פורטוגזי. אני אפרט למטה על נותני שירות שמאפשרים את זה.
זו אופציה גרועה !!! תקראו מה כתבתי ב"למתקדמים" בנושא

3) ללכת לנוטריון ישראלי שבעצמו יקח את המסמכים שלכם לשגרירות (נוטריון שמקומבן בשגרירות) וככה לא תצטרכו לחכות לתור.

4) לטוס לפורטוגל לסגור פינה ביום אחד (אני אפרט למטה)

דיברתי עם מלא נוטריונים שיכולים לתת שירותי תרגום שיהיו הכי זולים ויעילים. מצאתי כמה אופציות:

*שימו לב לנקודה חשובה מאד ! אם אתם תלכו לנוטריון ישראלי אתם תצטרכו אחרכך להגיע לשגרירות "לאשרר" את התרגום שלהם (בעוד כסף), כאמור, השגרירות נותנת תורות לעוד מלא זמן וזו לא דרך יעילה. לכן עדיף לפנות או לנוטריון פורטוגלי או לנוטריון ישראלי שיילך בעצמו "לאשרר" את התרגומים שלו. לפעמים כשמגיעים לשגרירות (לצורת אימות דרכון וחתימה) הם אומרים "איפה התעודת יושר ולידה שלכם ? לצורך אישרור" ובכך מבלבלים מלא אנשים. אין צורך באישרור אם אתם לוקחים את אחד מנותני השירות שמצויינים פה למטה:

1) אבישי בק - אבישי הוא אחד הדמויות הוותיקות בתחום, הוא סוג של "ללכת על בטוח" מכיוון שהוא כבר ביצע את הדברים הללו הרבה פעמים וכמה אנשים שאני מכיר קיבלו דרכו אזרחות. החיסרון הוא שהוא לא הכי זול בתחום (כמובן שלא קרוב אפילו למחירים שחברות ישראליות לוקחות). יש אפשרות אצלו לקחת "חבילה מלאה" שזה אומר מסלול עוקף שגרירות (וכולל את כל האימותים, התרגומים וההגשה) ואפשר לרכוש שירותים באופן נפרד, אלו המחירים שלו: 100 יורו לתרגום כל מסמך (שכולל שילוח לכיוון אחד והחתימות הנוטריוניות שנדרשות) על יתר השירותים תצטרכו לשאול אותו כי עדיין לא נתן לי מחירים. 
הייתרון איתו, כמו כל נוטריון פורטוגלי, הוא שלא צריך להגיע לשגרירות "לאשרר" את המסמכים מכיוון שהוא מחתים הכל כבר בליסבון. גם כן הוא מאפשר לעשות את ההליך עוקף השגרירות ישירות מהארץ בלי לשלוח את הדרכון בדואר שזה גם ייתרון למי שחושש. זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/avishay.back, הטלפון שלו: +351926221950 (וואטספ שלו)

2) לירון - לירון הוא שחקן חדש שמפעיל גם כן אופרציה מאד זולה בפורטוגל. כלומר, גם אצלו לא צריך לאשרר שום דבר בשגרירות. אם הייתם בשגרירות הוא מוכן לתרגם ולהגיש לכם תיק בעלות נמוכה מאד, המחיר טיפה משתנה מתיק לתיק ולכן תצטרכו לשאול אותו על המחיר. אם אתם רוצים מסלול עוקף שגרירות הוא מוכן לבצע זאת בעלות נמוכה מאד (בערך 390 יורו לתיק פשוט). אני לא יודע כמה הוא לוקח רק עם תרגום בלבד - תוכלו לשאול אותו. ייתרון נוסף הוא שהוא נמצא בישראל (ומפעיל עורך דין בפורטוגל) ולכן ניתן לשלם בשקלים וגם לפגוש אותו פיזית. הטלפון שלו הוא: 0543103515

3) ניר הוא שחקן נוסף, נמצא בפורטוגל (בעיר פורטו). ניר גם כן שחקן דיי חדש אבל הספיק להגיש לא מעט תיקים. ניר בחור נחמד שנותן גם כן מחירים דיי זולים (אבל לא כמו של לירון), כמובן שגם הוא מחתים נוטריון פורטוגלי על התרגומים כך שלא צריך את האישרור של השגרירות. ניר מציע חבילה מאד משתלמת של תרגום, דילוג על השגרירות והגשה עם עורך דין (דומה מאד למה שאבישי ולירון מציע) בעלות מאד זולה. זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/kabalali, זה הוואטספ שלו: 351964441613. עכב אכילס פה הוא שצריך לשלוח לניר את הדרכון בדואר שליחים והוא מחזיר בדואר שליחים או לחלופין ללכת לנוטריון בישראל שיעלה עוד קצת.

באופן כללי אני בהחלט ממליץ על אחד משלושת נותני השירות הללו, למרות שאלו שבהמשך גם בסדר, פשוט יקרים יותר.

בנקודה הזו חשוב לי לומר שאני באופן אישי מאד מחבב את אבישי, לירון וניר - למען גילוי נאות.

4) עופר דה-קלו - מתאים למי שמתעקש לעשות את כל התהליך פה בארץ ומוכן לשלם יותר. הוא עו"ד ונוטריון ישראלי, כך שהכל מתבצע בארץ. מה שהוא מציע זה שירות של תרגום כל מסמך, כולל חותמת אפוסטיל בירושלים ואישרור בשגרירות בעלות של: 595 ₪ כולל מע"מ. ללא אפוסטיל משרד החוץ וללא אישור משרד הדתות העלות היא 520 ₪. ללא אישור קונסוליה וללא אפוסטיל משרד החוץ: 430 ₪. ללא אישורי אפוסטיל (משרד החוץ ומשרד המשפטים) וללא אישור קונסוליה: 300 ₪ כולל מע"מ לכל מסמך. עלות אימות דרכון רגיל (17 עמודים): 400 ₪ כולל אגרת קונסוליה פורטוגלית. אימות חתימה נוטריוני על טופס הבקשה לאזרחות – 600 ₪ כולל מע"מ, כולל אגרת אפוסטיל ואשרור בקונסוליה. הטלפון שלו: 054-4934493. המייל שלו: dklaw@inter.net.il, אתר האינטרנט: www.de-kalo.co.il

בעקבות הבלוג מישהו סיפר לי שעופר דה קל עשו לו מחיר של תרגום תעודת הלידה+יושר+חותמת אפוסטיל בעלות של 1000 ש"ח לשני מסמכים. כך שאם הוא הוריד אותו במחיר, אולי גם אתם תוכלו :)

5) לאון אסאו - למיטב ידיעתי - הוא הנוטריון היחיד בישראל שהוא נוטריון פורטוגלי (כלומר, לא צריך לאשרר שום דבר שהוא מתרגם. זה כאילו תרגמתם בפורטוגל). הוא גובה 380 ש"ח על אימות חתימה (שזה כפול מהשגרירות), 289 ש"ח לאימות דרכון, 878 ש"ח לתרגום תעודת יושר + לידה (שני מסמכים). הוא אמנם יקר יותר מהאחרים אבל אם המטרה שלכם זה רק לעשות אצלו אימות דרכון ואז להעביר את יתר המסמכים לנותן שירות אחר - הוא מושלם (כי הוא הנוטריון הפורטוגזי היחיד בישראל), זה מתאים במיוחד למי שממהר או למי שמוכן לשלם יותר או מי שמפחד לשלוח את הדרכון שלו ב DHL. יוצרים איתו קשר ב: 0522641664 או 0525796473, הוא טוען שהוא לא תמיד זמין כי הוא שבועיים בארץ ושבועיים בפורטוגל. 

לכל אחד מהם, תגידו שהגעתם מהבלוג כדי שהם יבינו באילו מחירים מדובר. אני הצעתי להם פרסום בבלוג בתמורה למחירים אטרקטיביים.

*שימו לב - יש נוטריונים בישראל שנותנים שירות דומה, אבל אם הנוטריון הוא ישראלי, אתם תצטרכו ללכת לשגרירות (מה שכמעט בלתי אפשרי) לקבל חתימה על מה שהוא תרגם לכם (בעלות של 30 יורו) כך שזה לא משתלם בכלל לפי דעתי (מלבד דה-קלו, שהולך בעצמו לאשרר, שזו הסיבה שפרסמתי אותו)

 

זהו, אחרי שתרגתם הכל התיק מוכן, כעת חשוב מאד שתוודאו שכל התאריכים מתואמים (תעודת לידה-דרכון-תרגומים), ושכל השמות מתואמים (תעודת לידה-דרכון-תרגומים). מספיק שתהיה אות אחת לא מתואמת ואני מבטיח לכם שזה יסבך אתכם בהמשך בפורטוגל בעוד חצי שנה.

לכן אני ממליץ לכם בחום להגיע לנוטריון עם טבלאה שבה כתובים כל השמות עם כל התאריכים באנגלית כמו שצריך להיות. ככה מי שמתרגם שם לא יעשה  טעויות כי הוא ילך לפי הטבלאה שלכם.

*שימו גם כן לב שאין צורך להביא לשגרירות\לנוטריון את האישור מהקהילה. לכן אתם יכולים לסנכרן בין הדברים, לקהילה לוקח בערך חודש לשלוח לכם את המסמך הסופי מהנקודה ששלחתם להם אסמכתא שביצעתם תרומה. בזמן הזה תוכלו להתעסק עם השלב הזה של התרגום וכו..

 

הגשת התיק בפורטוגל

באופן כללי, אני חושב שאם בחרתם באופציה של לתרגם את המסמכים בפורטוגל (אצל אבישי, לירון או ניר) כבר עדיף שתזרמו עם אחד מהם על ההגשה תוך כדי, אין סיבה שיחזירו לכם את התיק לארץ ואז תגישו מפה.

יש לכם כרגע 3 אופציות ריאליות להגשת התיק (יש אופציה של לשלוח עצמאית את התיק אבל זה מאד לא מומלץ כי נראה שהרבה תיקים הולכים לאיבוד):

1) העו"ד זיו בן דוד מציע שירות ב 250 ש"ח שבו הוא שולח את התיק באמצעות שליח משפטי של DHL שמוסר את התיק עבורכם בליסבון + אתם מקבלים בחזרה ממנו בחזרה אישור תשלום ומספר (שמהווה מספר מעקב זמני, עד קבלת הספר הקבוע 4 חודשים לאחר מכן). באופן הזה אתם יכולים להיות רגועים שהתיק יגיע בוודאות, לא ילך לאיבוד במערכת ושתקבלו מיידית את המספר מעקב והאסמכתא. בנוסף זיו אומר שאם תהיה בעיה הוא יסייע (ללא עלות נוספת) בדברים מינימאלים כמו ניסוח מייל לממשלה והתייעצות. זה המספר שלו : 054-6482019 (הוא מעדיף בוואטסאפ)

אם אתם הולכים בשיטה זו, חשוב לכתוב את המייל שלכם על המסמך בקשה (למעלה), כדי שאם ירצו לדבר איתם זה יהיה במייל ולא בדואר. באופן כללי אני ממש לא בעד השיטה הזו, כבר כמה אנשים סיפרו לי שהם שלחו בדואר ואין להם מושג מה קרה לתיק.

2) להגיע עצמאית לפורטוגל, ליסוע למשרד הפנים (שנקרא "הקונסבטוריה") בליסבון, לשלם את ה 250 יורו ולהגיש את הכל שם (הנה קישור לתשלום). ככה תהיו בטוחים שהתיק עבר מייד למחלקה המשפטית ואתם על הדרך המהירה ביותר לאזרחות. הנציג עובר על התיק במקום, אך עדיין ייתכן שיהיו שאלות בהמשך ושוב העניין עם הדואר יתקע הכל. 

שימו לב ! : אם החלטתם ללכת בעצמכם, קחו בחשבון שיכול להיות שהנציג יבקש עוד משהו, תצטרכו לסדר את זה בזרירות ולחזור יום אחרי, אז חשבו לכם יומיים של התעסקות עם זה שם.

הנה סרטון שצילמתי על איך נראת הקונסבטוריה בליסבון:

https://www.youtube.com/watch?v=NiCcm3Z4Lo0

3)האופציה הריאלית הטובה ביותר לטעמי:  למצוא מישהו שיגיש את זה עבורכם, ישלם את האגרה של ה 250 יורו לממשלה או יראה להם אסמכתא ששילמתם און ליין ויקבל אסמכתא שהתיק התקבל. פה קיימות שני אופציות:

- שחבר יגיש לכם את התיק

בכדי לעשות זאת, אתם צריכים לחתום קודם על מסמך ייפוי כח שנקרא POWER OF AN ATTORNEY, הנה לינק למסמך, ביום הפגישה אתם חותמים עליו ולאחר מכך תוכלו לייפה את הכח שלכם למי שתרצו, כמובן שאפשר גם שעורך דין עם רישיון מפורטוגל יחתום במקום השגרירות. זו שיטה גם טובה אם יש לכם מישהו בפורטוגל שאתם סומכים עליו. שימו לב שעליכם לכתוב את הפרטים של מי שמגיש לכם לפני שאתם הולכים לשגרירות לקבל חתימה על המסמך הזה.

שימו לב ! השגרירות מטעה אנשים לגבי המסמך הזה. הם אומרים לאנשים שמספיק לכתוב מכתב ייפוי כח רגיל על דף וזהו. הם טועים ! אחרכך מגיעים לליסבון והם אומרים שצריך מכתב חתום על ידי השגרירות (או נוטריון). השגרירות בתל אביב מתבלבלת בגלל שהם חושבים שאתם הולכים להגיש באמצעות עורך דין פורטוגלי (מה שבאמת לא מצריך ייפוי כח עם חתימה שלהם). אם אתם מגישים דרך אדם פרטי, אתם חייבים את הטופס ייפוי כח המיוחד הזה עם חותמת של השגרירות ואחרי שמילאתם אותו בצורה מודפסת (לא בכתב יד !). כבר לא מעט אנשים שדיברנו איתי טסו לליסבון בלי הייפוי כח החתום וגילו שלא מוכנים לקבל את התיק.

- שעורך דין יגיש לכם את התיק:

אני התלבטתי הרבה מאד אם לטוס לבד או להגיש באמצעות מישהו. חיפשתי המון ודיברתי עם המון עורכי דין. פערי המחירים היו משוגעים, אחד ביקש 3500 ש"ח, אחד ביקש 550 יורו. ברמת האידיאל אין ספק שעדיף שמישהו יגיש עבורכם, מכיוון שלאחר ההגשה אם יש לכם בעיות בתיק אז אותו אדם יכול לטפל לכם משם. יש כמה אופציות להגשה של המסמכים דרך מישהו. אבל באופן כללי אני ממליץ שתעשו בארץ כל מה שניתן לעשות ואז כשתגיעו לשלב התרגום וההגשה (או לחלופין אם אתם עושים מסלול "עוקף שגרירות") אז הכי נכון למצוא את האדם הנכון שכבר יעשה הכל וגם יגיש. יש כמה אופציות טובות:

1) אבישי, בחור נחמד מאד, ישראלי,  שגר בליסבון כבר עשר שנים. הוא מאד אמין ומקצועי אבל גם לא הכי זול. הוא מגיש את התיק באמצעות עורכת דין, מה שמבטיח טיפול בתיק שלכם אם יהיו בקשות מצד ממשלת פורטוגל. אבישי גם חוסך כמה חלקים נוספים כמו טופס בקשה, אימות חתימה, הזמנת תעודת יושר, ליווי בהכנת הניירת וכו. זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/avishay.back

2) לירון - כמו שכתבתי למעלה , לירון נותן שירותים נוטריונים בפורטוגל וגם מציע הגשה של תיקים.

2) הגשה עם עורך דין עם בחור נחמד בשם ניר, ההגשה בלבד אצלו עולה 100 יורו (עם העורכת דין שלו). זה הפייסבוק של ניר: https://www.facebook.com/kabalali

אם אתם הולכים על אבישי, לירון או ניר, כמו שכתבתי למעלה, הם "בולעים" חלקים ניכרים מהתהליך ולכן כדאי לדבר איתם עוד לפני שאתם נכנסים לתהליך כדי להבין מה לא צריך לעשות בכלל. 

נקודה חשובה: הבעיה בלהגיש לבד בעצמכם, כלומר, לטוס לשם ולהגיש או חבר שבטיול שיגיש, היא שאם יהיה לכם ריג'קט כלשהו אז עד שהוא יגיע אליכם בדואר ועד שתבינו מה רוצים מכם - יקח הרבה זמן. לפעמים הם נותנים משך זמן קצוב למענה, כמו למשל 20 יום , ולכן זה לא אידיאלי. בעיקר לא בעולם שבו המחירים להגשה ותרגום וכו הם מאד זולים. מה שלא היה בעבר. ראו למעלה שפרסמתי כמה פתרונות הבמחירים מאד יפים.

 

זהו, אחרי שנגמר כל הסיפור הזה. ביום ההגשה תקבלו אסמכתא שהוגש התיק (שחשוב מאד לשמור). תוך בערך 9 חודשים תקבלו מכתב הבייתה שהתהליך עבר לשלב האנליזה (לא תמיד מקבלים מכתב כזה, לפעמים פשוט לא מקבלים). ותוך בערך שנה וקצת תקבלו מכתב שהתיק שלכם אושר ועבר לשרת המשפטים (שזה אומר שהכל בסדר), אחרי בערך 3 חודשים תקבלו הודעה שקיבלתם אזרחות וכעת תמתינו לרישום שלכם במוסדות הביקורטים השונים בפורטוגל, אחרי בערך 3 חודשים תקבלו אישור סופי שיש לכם תעודת לידה.

עם תעודת הלידה הזו אתם תלכו לשגרירות בתל אביב, תשלמו עוד 60 יורו ויוציאו לכם תעודת זהות, ולאחר מכן דרכון (בפגישה נפרדת). או לחלופין תלכו לפורטוגל עצמה להנפיק את הדרכון, בדף הפייסבוק שלי פרסמתי הסבר מפורט בדיוק מה ואיפה.

אם אתם רוצים שמישהו ילך אתכם יד ביד ויעזור לכם ביום הנפקת הדרכון, יש גם בחור ישראלי שעוזר בעלות של 150 יורו, זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/sivan.bandel

 

חבר'ה, באמת שזה לא מורכב. זה קצת התעסקות אבל אם עוקבים בדיוק אחרי מה שכתבתי זה לא יקח יותר מיומיים של טרטור. אם אתם רוצים להתייעץ, דברו איתי בכיף 0542811833

 

 

הצ'קליסט הוא (לפי סדר הזמנים שיש לבצע כל דבר)- הנה גם הסבר על סדר פעולות אופטימלי

 

0) קובעים תור לתרגום המסמכים בשגרירות פורטוגל לעוד חודש וחצי מעכשיו (יש את המייל שלהם למעלה) - אם לא עונים ואתם בתל אביב - לכו לשם ויקבעו לכם פגישה (אבל וודאו שזה לעוד חודש וחצי כדי שיהיה לכם זמן לתפקד)

1) לצורך האישור של הקהילה (ראו למעלה הסבר): נכנסים לאתר משרד הפנים (כותבים בגוגל "תמצית משרד הפנים"), או הולכים פיזית לסניף ומבקשים:

 - תמצית שלך

- תמצית של ההורה דרכו אתה מבקש את האזרחות

- תמצית של הסבא\סבתא דרכו מבקשים (אם הסבא נפטר יהיה צריך שההורה - הבן שלו - יתקשר לבקש, או לחלופין יתן לכם תעודה מזהה וייפוי כח)

בתמצית חשוב שיהיה מצויין לאום - יהודי, ארץ לידה ושמות ההורים (בנוגע לסבא, מוטב גם לבקש שיכתבו ידנית את עיר הלידה).

- תעודת לידה שלך, פעמיים, פעם בעברית בלבד ופעם בעברית-אנגלית (ראו הסבר למעלה למה)

- פונים ל"אדם מכובד", ראש קהילת יוצאי ספרד, ראש עמותה של יוצאי ספרד או גניאולוג. - זה לא חובה אם אתם ממדינה מאד קלאסית כמו למשל מרוקו\תורכיה\יוון\תוניס\מצריים

- חופרים באינטרנט על שם המשפחה, מחפשים באתרים ששמתי וגם באתרים אחרים - כל דבר שיקשר בין שם המשפחה ליוצאי ספרד. נכנסים לארכיון הקהילה היהודית בירושלים (באינטרנט) ובודקים אם יש שם מסמכים.

- כותבים מכתב בקשה להכרה כיהודי יוצא פורטוגל, כותבים על האופן שבו גדלת (בתי כנסת בהם התפללת), אורך החיים המזרחי בו גדלת, מוזיקה, ספרדים שקראת, קבוצת כדורגל שאתה מעריץ, ביקורים בספרד או פורטוגל וכל דבר שמעיד על קשר לפורטוגל.

- אם אתם צריכים עזרה בכתיבת המכתב הזה, אני מאד מיומן במחקר מהסוג הזה (עושה דוקטורט באוניברסיטה העברית), אתם יכולים לפנות אליי 0542811833

2) שולחים במייל לקהילה היהודית בעיר פורטו (למעלה צירפתי את המייל שלהם) את המסמכים:

- צילום תעודת זהות + הספח (כי בספח כתוב הכתובת מגורים והם דורשים את זה)

- התמצית שלך (שם כתוב שאתה יהודי וזה גם מחבר אותך להורים שלך) + של ההורה + של הסבא

- המכתב מהאדם המכובד (לא חובה במקים ברורים)

- תעודת הלידה שלך (שם גם כתוב שאתה יהודי)

- המכתב שכתבת שמחבר אותך ליהדות פורטוגל וספרד

- כל מסמך אחר שמסייע, כמו למשל מסמך מהארכיון או סימון ממורקר של שם המשפחה שלך בתוך מאגר שמות המשפחה (שמתי קישור למאגר למעלה)

אחרי שקיבלתם אישור מהם במייל - הם ישלחו לכם:

(א) מסמך וורד שתמלאו את הפרטים שלכם, אסור שיהיו טעויות פה כי על בסיס המסמך הזה האישור הסופי שלכם יהיה - שימו לב שאתם כותבים את השם שלכם ושל ההורים באופן שמתואם עם תעודת הלידה והדרכון שלכם
(ב) עץ משפחה - תוכלו להוריד את העץ משפחה פה מהבלוג שלי (למעלה) ולהגיש אותו כבר מראש, ככה לחסוך זמן
(ג) הם יבקשו שתשלחו את כל המסמכים שלכם פיזית, אני מציע לכם לשלוח אותם כבר מראש, ככה תהיו הכי יעילים והתעודה הסופית תגיע אליכם הכי מהר שאפשר.
(ד) הם יבקשו תרומה של 500 יורו לאדם הראשון + 250 יורו לכל אדם נוסף (שיש לו קשר דם) - תצטרכו לשלוח להם אסמכתא או הוכחה שבוצע תשלום

3) כשיש אישור קהילה ושילמתם להם את התרומה והם אישרו שהדברים נכנסו לתהליך, נכנסים לאתר המשטרה ומבקשים תעודת יושר קונסולרית (ראו פה הסבר). מזמינים את התעודה לשגרירות פורטוגל בתל אביב (אני מזכיר שללכת למשטרה לא יעזור כי הם לא נותנים את זה ידנית)

4) הולכים לקחת את תעודת היושר משגרירות פורטוגל שלושה שבועות אחרי שהזמנתם אותה (רק בימי שלישי)

5) נוסעים למשרד החוץ בירושלים (לבדוק שעות פתיחה קודם) עם התעודת יושר ותעודת הלידה (שלקחתם ממשרד הפנים), שמים על שניהם חותמת אפוסטיל (שעולה 34 ש"ח לכל חותמת ואפשר לשלם במקום רק בויזה) (לנשים נשואות צריך גם לשים אפוסטיל על תעודת שינוי שם, ראו הסבר למעלה)

6) ממלאים את המסמך בקשה והמסמך כניסות יציאות (צירפתי את המסמכים למטה) ממלאים את המסמכים הללו בפורטוגזית (יש להסתייע במישהו דובר את השפה - שמתי לינק לפייסבוק של מישהו כזה שעוזר ב 15-20 דולר, שמתי לינק לפרופיל שלו למטה)

7) מגיעים ליום הפגישה עם : הדרכון שלכם + צילום של כל הפי הדרכון (גם הריקים וגם הכריכה) + 2 המסמכים שמילאתם בפורטוגזית (המסמך בקשה והמסמך כניסות יציאות) + מביאים איתכם כסף מזומן (שימו לב שאתם לא חייבים פה את המסמך של הקהילה, כך שאם הוא עדיין לא הגיע - לא נורא)

8) מתרגמים את תעודת הלידה ותעודת היושר (לנשים נשואות גם שינוי שם) אצל נוטריון (כתבתי למעלה 3 אופציות)

9) מגישים את התיק בליסבון (כתבתי למעלה שלוש אופציות להגשה)

 

זהו בגדול, עכשיו ממתינים. תוך חצי שנה תקבלו מכתב שהדברים בתנועה ואחרי שנה בערך תקבלו אזרחות. כמובן שהזמן המתנה נחשב רק מהנקודה שבה הגשתם את התיק כולו בפורטוגל (הקהילה היהודית זה רק שלב בדרך)

הנה וידאו שבו צילמתי איך נראה תיק מוכן סופי סופי:

https://www.youtube.com/watch?v=Ieotw9WZIps

 

מסמכים שצריך

אני מצרף את המסמכים שצריך וגם דוגמא למכתב בקשה:

- מסמך בקשה שצריך למלא בפורטוגזית - ניתן להוריד פה:

http://zeevm.co.il/APPLICATION_FORM.pdf

הנה אותו מסמך עם תרגומים באנגלית של כל חלק (תוכלו לראות את התרגומים רק אם תפתחו בתוכנת PDF חכמה כמו אקרובט). כך תוכלו פשוט לכתוב באנגלית את התוכן ולתת לבחור מהאתר FIVERR לתרגם לכם לפורטוגזית (הנה קישור לפרופיל פייסבוק שלו, יש למעלה קישור לפרופיל פייסבוק שלו אם אתם מעדיפים, או הווטאספ שלו : 41762909969):

http://zeevm.co.il/Nationality_Form.pdf

- מסמך ייפוי כח:

http://zeevm.co.il/power_of_attorney__nationality_.pdf

 

למתקדמים: אני עושה רשימה של דברים שעורכי דין שעושים את זה שנים אמרו לי שצריך לשים לב:

1) המסמך של הקהילה: אחת הטעויות הנפוצות ביותר בכל התהליך הוא שהקהילה שולחת בסוף מסמך וורד ומבקשת שתמלאו פרטים שלכם ושל ההורים, אתם חייבים לכתוב את השמות של ההורים שלכם בדיוק כפי שכתוב אצלכם בתעודת הלידה. אם יש לכם אחים, אז כל אחד כפי שכתוב אצלו. ואת השם שלכם בדיוק כפי שכתוב אצלכם גם בתעודת לידה וגם בדרכון (אם יש פער אפילו של אות אחת, אז או שתשתמשו בתעודת לידה בעברית בלבד (ראו פה למטה נקודה 6) או שתצטרכו להביא תעודה המעידה על שינוי שם)

2) לעבור על המסמכים: הרבה עורכי דין אומרים לי "אתה צריך להבין שהשגרירות בתל אביב זה לא משרד שנותן שירות" - והם צודקים. כלומר, את המסמכים שקיבלתם מהשגרירות, אתם צריכים לעבור על הכל בדייקונות ולוודא שהכל תקין. לדוגמא, אני הגשתי תעודת לידה בעברית, ובתוכה יש את שמות ההורים, התרגום של שם משפחתה של אימי לא היה תואם לזה שמופיע במסמך של הקהילה היהודית - ולכן נוצר חוסר תאימות. לא מדובר בהרבה מסמכים אבל צריך לעבור על הכל לעומק.

3) טיפ שקיבלתי מעורך דין שהיו לו לקוחות שחיו במדינה זרה שקשה לקבל ממנה תעודת יושר עם אפוסטיל - הוא סיפר לי שאם תוציאו דרכון חדש אז בעצם החותמת של אותה מדינה לא יופיע וכך ניתן לדלג על הדרישה להוציא מהם תעודת יושר. קיבלתי את האינפורמציה הזו משני עורכי דין. עדיף שהדרכון יונפק כמה שיותר מראש, כדי שיעבור טיפה פרק זמן וזה לא יראה מאד ברור שהוצאתם דרכון חדש ממש הרגע בשביל זה.

5) אם כבר הגשתם את המסמכים לפני הרבה זמן וקיבלתם כבר אישור שהתיק בתהליך, אתם ממתינים מלא זמן (מעל שנה), אתם יכולים לפנות למשרד הפנים הפורטוגלי יחד עם המספר תיק שלכם ולשאול אותם מה הסטטוס (שימו לב שיש לכתוב בפורטוגזית את המייל). אני ממליץ לכתוב ממש בקצרה רק "שלום, רציתי לשאול מה הסטטוס לתיק....". זה המייל שלהם: rcentrais.naturalizacao2@irn.mj.pt יש גם בחורה מאד נחמדה בשם אנדריאה שגובה 20 יורו בשביל להתקשר בשבילכם לשם, לחכות עם הקו ולדבר עם נציג ולברר לכם מה שתבקשו ממנה (לרוב אנשים מבקשים ממנה לברר או מה מספר התיק הקבוע או מה הסטטוס של התיק, דברים כאלה) הטלפון שלה הוא: 351961916065 (רק בוואוסאפ).

6) לבקש תעודת לידה בעברית בלבד. כלומר, הרבה אנשים כתוב להם משהו אחד בתעודת הלידה ומשהו אחר בתמציות של ההורים. כך שלדוגמא יכול להיות ששמו של אבא שלך הוא חיים. את השם חיים אפשר לכתוב גם HEIM וגם CHEIM. יכול להיות מצב שבתמצית רישום אוכלוסין שלו כתוב CHEIM אבל בתעודת הלידה שלך שמו כתוב HEIM. אנחנו חייבים ללכת פי תעודת הלידה ! (כי זה מסמך שמגיע בסופו של דבר לליסבון). לפיכך, אני ממליץ לבקש תעודת לידה בעברית בלבד , כדי שאם יש תקלה - אז הנוטריון יתרגם את זה כך שתהיה אחידות. אם המסמך האנגלי מתואם עם הכל, אפשר להשתמש בו. אם לא, עדיף להשתמש בעברי ולבקש מהם לתרגם את השם של אבא כפי שנוח לכם (או CHEIM או HEIM) - כדי שיהיה מתואם עם יתר המסמכים (הקהילה והדרכון)

9) על המסמך בקשה של ה 2 עמודים - לכתוב למעלה את המייל שלכם - כדי שאם ירצו לפנות אליכם זה יעשה דרך האימייל ולא רק דרך הדואר

10) וידאו שהכנתי ומסביר איך לעשות את התהליך הכי יעיל שאפשר: https://www.youtube.com/watch?v=HDkBCTsWMrM

11) לאנשים שהשם שלהם השתנה, כלומר, שיש הבדל בין מה שכתוב להם בתעודת לידה לדרכון - אתם צריכים לתקן את הפער הזה באמצעות מסמך שנקרא "תעודה המעידה על בחירת שם" (ממשרד הפנים). אם השם שלכם השתנה יותר מפעם אחת, תוכלו לבקש ממשרד הפנים "תמצית רישום אוכלוסין מורחבת" ושם (בדף השני או השלישי) יהיה טבלה של כל שינויי השם שלכם - כמובן שכל מסמך כזה צריך יהיה להחתים באפוסטיל ולתרגם גם כן אצל נוטריון ולצרף לתיק הסופי. העניין הוא שיקר לתרגם כל דף במסמך, לכן מוטב לבקש מהפקיד\ה במשרד הפנים לתת לכם רק את הדף הראשי ושהדף השני כבר יהיה הדף שינויי שמות. ככה תוכלו להוזיל עלויות משמעותית.

12) לאחרונה יש לנו הרבה מאד דיליי בזמן שהשגרירות נותנת תורות. ויש הרבה אנשים שכבר יש להם אישור קהילה ועכשיו מחכים 3 חודשים לתור בשגרירות ומחפשים אלטרנטיבות (לאימות דרכון ואימות מסמך בקשה), האלטרנטיבות למיטב ידיעתי הם: 1) לשלוח את הדרכון בדואר לעורך דין או נותן שירות בפורטוגל שיעשה שם את הכל (כמו אבישי או ניר שהמלצתי עליהם); 2) ללכת לנוטריון פורטוגזי בארץ - רק לאון אסאו למיטב ידיעתי (קצת יקר); 3) ללכת לנוטריון שיש לו גישה לשגרירות, כמו עופר דה-קלו (יקר); 4) לטוס למדינה שיש בה שגרירות פורטוגל ובה אפשר גם לאמת מסמכים, כמובן שתתקשרו לפני לאותה שגרירות ותוודאו שהם מבינים על מה אתם מדברים.

13) המון אנשים מבזבזים זמן כי הם לא מבינים שאלו תהליכים מקבילים. כלומר, אתם לא חייבים אישור קהילה כדי לבוא לשגרירות לעשות שם מה שצריף, ואתם לא צריכים לעבור בשגרירות כדי לתרגם מסמכים. לכן הכי טוב לסנכרן את הדברים כפי שכתבתי בצ'קליסט למעלה וככה תוכלו לסיים את התיק מהר מאד (הכי מהר שראיתי היה תוך חודש).

14) מסתבר שיש לא מעט אנשים שנופלים תחת הנושא של נוטריון ישראלי, הם הולכים לנוטריון שיתרגם להם את המסמכים והוא אומר להם "בגלל שישראל ופורטוגל חתומות על אמנת האג אז לא צריך לאשרר את התרגומים שלי" - אז אוקיי, טכנית הוא צודק, אבל בפועל זה לא מעניין את הפקיד הפורטוגזי. לכן חברים, לתרגם רק אצל נוטריון שמאשרר את עצמו או לחלופין אצל נוטריון פורטוגזי.

15) וידאו שהכנתי על הטעויות הנפוצות שאני נתקל בהם כשאנשים מוציאים דרכון פורטוגלי: https://www.youtube.com/watch?v=72GBKoc6jkc

16) כתובת של הקונסבטוריה למשלוח מסמכים אם מבקשים מכם: CONSERVATORIA DOS REGISTROS CENTRAIS RUA RODRIGO DA FONSECA, 200 1099-003 – LISBOA

הנה טבלאת עלויות בסיס (כלומר, אם תבחרו באופציה הזולה ביותר בכל צומת אפשרית)

1) אישור קהילה יהודית - 500 יורו (לאדם הראשון ו 250 יורו לכל אדם נוסף שמגיש יחד איתו ויש לו קשר דם)

2) 250 יורו לממשלת פורטוגל - אגרה להגשת התיק

3) 41 ש"ח לאיסוף תעודת היושר מהשגרירות

4) 68 ש"ח למשרד החוץ כששמים את החותמות אפוסטיל (34 ש"ח לכל חותמת, רובכם צריכים רק 2 חותמות [על תעודת לידה ועל היושר])

5) בערך 277 ש"ח לאימות דרכון בשגרירות

6) בערך 130 ש"ח לאימות חתימה בשגרירות (המסמך 2 עמודים בפורטוגזית)

7) בין 500 ל 1200 ש"ח לתרגום נוטריוני עם כל החתימות הנדרשות (בהנחה שאתם צריכים רק 2 מסמכים: תעודת לידה ותעודת יושר- שזה רובכם)

8) עלויות משלוח התיק לליסבון, בערך 100 ש"ח בדואר שליחים עם אישור מסירה, כמובן שיש אופציות יקרות יותר של הגשה פיזית

 

אם הגעתם עד לכאן ואתם עדיין מרגישים שאתם צריכים עזרה וליווי

- אתם יכולים לפנות אליי במייל:

zeevm87@gmail.com

פתחת גם דף פייסבוק לבלוג - אני מאד אעריך את זה אם תעשו לייק 

תוכלו לפנות אליי גם דרך העמוד שם

 

- בבקשה מכם, השקעתי הרבה, הרבה אנרגיות וזמן. תפרגנו לי פה בלייק או ב"פלוס" ביו טיוב הוידאו (זה המינימום, לא? )

 

הסבר מקוצר:
https://www.youtube.com/watch?v=HDkM_DnZ_Xg

הסבר ארוך:
https://www.youtube.com/watch?v=Mzx9ZK5KmA8

סרטון בו צילמתי איך נראה תיק מוכן:

https://www.youtube.com/watch?v=Ieotw9WZIps

וידאו קצר שצילמתי בקונסבטוריה בליסבון:

https://www.youtube.com/watch?v=NiCcm3Z4Lo0

 

 

חמישיית הבריונים מתיכון לאנשים בצרכים מיוחדים.

$
0
0
לפני 13 שנים בזמן שהייתי בכיתה י'א עד י'ד, היו חמישה בנים שהשליטו טרור בתלמידים אחרים. הם נהגו לנחור בחוזקה כדי להבהיל לירוק ולצחוק בחוזקה על תלמידים אחרים. אני הייתי אחת הקורבנות של מעשיהם. הבריונים היו בכיתה י' אצל מורה קפדנית שלא הצליחה לשלוט בהם. הם נקראו ד' וחבורתו. בכל פעם שאני הייתי נתקלת בהם, הם היו ישר מציקים לי בדרכיהם. אני הייתי אומרת למורה שלהם על זה והיא הייתה מצוברחת על כך. בכל פעם שהיא אמרה להם להפסיק, הם עדיין המשיכו. ונהגו להציק לתלמידים אחרים כולל אותי בטיולים שנתיים, בשיעור כתר בזמן נקיון מכוניות וניקוי עלים. הבריונים הציקו למשך ארבע שנים. אף מורה ואף תלמיד לא עשה כלום ולא אמר למנהלת על זה.

מי אחראי?

$
0
0
בקיצור: מי אחראי על הפריצה לטלפון של גנץ? $$$ [4744]
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
הסמארטפון של גנץ
       הליכוד מתרכז בקמפיין על הפריצה לטלפון הסלולרי של גנץ. נתניהו אמר: אם גנץ לא יכול לשמור על הטלפון שלו מן האיראנים, איך הוא ישמור על המדינה שלנו?
       זה שקר. גנץ איננו מומחה מחשבים, ואין זה תפקידו להגן על מחשב מפני האקרים. זה תפקידם של מערך הסייבר הלאומי, השב"כ והמוסד – שלושה גופים שנמצאים באחריותו של ראש הממשלה, כלומר נתניהו הוא שאחראי לפריצה של ההאקרים.
       יתר על כן, עמית סגל שדיווח בחדשות ערוץ 12 על הבכירים בשב״כ שהגיעו לפגישה עם ראש מפלגת כחול לבן גנץ, והודיעו לו כי טלפון סלולרי שהוא מחזיק ברשותו נפרץ בידי שירותי המודיעין של איראן – עשו זאת לפני חמישה שבועות.  מדוע הסיפור הזה פורסם דווקא עכשיו, בעיצומה של מערכת הבחירות? מי הגורם, שעוסק בהאזנות ופריצות, שמוסר לעיתונאים מידע שמשרת את נתניהו, ראש הממשלה, שממונה על שירותי הביטחון?
איך הם יודעים?
       גורמים בלשכת ראש הממשלה מפיצים שמועות כי בטלפון של גנץ היה מידע מביך, שמאפשר להביך אותו. איך הם יודעים, אם הם לא פרצו גם הם לטלפון של גנץ? גנץ הוא אדם פרטי, ולא רמטכ"ל. תחשבו בעצמכם, כאשר פורצים לטלפון של אדם פרטי נורמאלי – איזה מידע מביך ניתן למצוא שם? אם יפרצו לטלפון שלכם – איזה מידע מביך ניתן למצוא שם? האקרים מעוניינים במספרי כרטיסי אשראי ובפסוורד של חשבון בנק – לא במידע מביך. בלשכת ראש הממשלה רומזים כי יש בטלפון של גנץ מידע על כך שבגד באשתו. זה פייק ניוז. גם אם זה היה נכון, בימינו זה כבר לא סיפור כזה נורא. ולבסוף, אם המודיעין האיראני החליט לפרוץ לטלפונים סלולאריים בישראל – רק לגנץ הם פרצו? קרוב לוודאי שהם פרצו לעוד כמה טלפונים של עוד כמה אנשים. מדוע לא סיפרו לנו על אנשים נוספים שהטלפונים שלהם נפרצו? סיפרו לנו רק על הטלפון של גנץ – כי זה משרת את הקמפיין של נתניהו, שנאחז בסיפור הזה כאילו היתה זאת הפרשה החשובה ביותר בימים הללו, ולא הסיפור של הצוללות.
הפריצה למחשב של השופטת
       הסיפור הזה צריך להזכיר לנו את הפרשה של הפריצה למחשב ולווטסאפ של השופטת רונית פוזננסקי-כץ, לשיחות עם עו"ד ערן שחם-שביט, נציג הרשות לניירות ערך. אף אחד לא הסביר לנו מאיפה הגיעו לטלביזיה כל הצילומים של ההתכתבות הזאת? שהרי ווטסאפ היא תוכנה המצפינה את כל המסרים שעוברים, כך שרק הכותב והמקבל יכולים לקרוא אותם. מישהו פרץ למחשב של השופטת, דיווח למישהו אחר, מישהו שמצא לנכון להוציא את זה לתקשורת.
       עוד על כך בכתובת:
       ההדלפה הזאת של הפריצה לטלפון של גנץ מזכירה לנו גם את ההדלפה, שנתניהו, בעת "צוק איתן", הדליף את המצגת הסודית של צה"ל, מדוע לא ניתן להיכנס לרצועה ולחסל שם את שילטון חמאס - הדלפה שהיתה פגיעה קשה בביטחון ישראל, ונתנה לחמאס את המידע, שהוא יכול להמשיך לשגר רקטות על כל ערי ישראל, וצה"ל לא ייכנס לרצועה ולא יפגע בו.
        "אם גנץ לא יכול לשמור על הטלפון שלו מן האיראנים, איך הוא ישמור על המדינה שלנו?" - מי שלא שמר על הטלפון של גנץ, ולא שומר כהלכה על המדינה שלנו - זה נתניהו עצמו!
הערה
        אין בכל האמור לעיל משום המלצה להצביע בעד "כחול לבן". רוב המפלגות הודיעו שהן לא ישבו בממשלה שבה ראש הממשלה הוא תחת כתב אישום, אחרי שימוע, ואחרי החלטת היועמ"ש להגיש כתב אישום גמור.
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 931,490 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
       חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
 
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, ביבי, בני גנץ, סמארטפון, האקרים, שב"כ, צוק איתן,
Viewing all 25516 articles
Browse latest View live


<script src="https://jsc.adskeeper.com/r/s/rssing.com.1596347.js" async> </script>