האם ראיתם את עבודתו של אלוהים בקרב קבוצת בני האדם הזו? אלוהים אמר שגם במלכות אלף השנים בני האדם חייבים לפעול על פי אמירותיו, ושגם בעתיד אמירותיו של אלוהים יכוונו באופן ישיר את חייו של האדם בארץ כנען הטובה. כשמשה היה במדבר, אלוהים דיבר אליו וציווה עליו פנים אל פנים. אלוהים שלח אל בני ישראל מהשמיים מזון, מן ומים להנאתם. כך גם כיום: אלוהים שלח דברי מזון ומשקה לבני האדם, להנאתם, והוא שלח גם קללות כדי לייסרם. כך מבצע אלוהים כל שלב של עבודתו באופן אישי. כיום, בני האדם כמהים למעשים, לעובדות, ומנסים לראות אותות ומופתים, ויכול להיות שכל בני האדם האלה יינטשו, משום שעבודתו של אלוהים נעשית ברורה יותר ויותר. איש אינו יודע שאלוהים ירד מהשמיים. בני האדם עדיין אינם יודעים שאלוהים ממטיר להם מזון ומרפא מהשמיים – אולם אלוהים קיים באמת, וגם המראות המלבבים של מלכות אלף השנים שבני האדם רואים בדמיונם הם מעשי אמירותיו של אלוהים בכבודו ובעצמו. זוהי עובדה, ורק דבר זה פירושו למשול בעולם עם אלוהים. משילה בעולם עם אלוהים מתייחסת לבשר ודם. דברים שאינם בשר ודם לא קיימים בעולם, ולכן מי שמתרכז בהגעה לרקיע השלישי עושה זאת לשווא. יום יבוא והתבל כולה תשוב אל אלוהים, ומרכז עבודתו ברחבי היקום יעשה וישמע את דבר האל. בכל מקום אחר, בני האדם יתקשרו בטלפון, יטוסו, יעלו על סירה ויחצו את הים, או ישתמשו בלייזר כדי לקבל את אמירותיו של אלוהים. כולם יעריצו את אלוהים ויכמהו לו, והם כולם יתקרבו אל אלוהים, יתקהלו סביב אלוהים ויעבדו את אלוהים – וכל זה יהיה מעשה ידי האל. זכרו! אלוהים לעולם לא יתחיל שוב בשום מקום אחר. אלוהים יגשים את העובדה הזו: הוא יגרום לכל בני האדם מכל קצוות תבל להתייצב בפניו ולעבוד את אלוהים על פני האדמה. הוא יחדל מעבודתו במקומות אחרים, ובני האדם ייאלצו לחפש את דרך האמת. יהיה זה כמו במקרה של יוסף: כולם באו אליו כדי להתחנן למזון והשתחוו בפניו, מפני שהיו בידיו דברי מאכל. כדי להימנע מהרעב בארץ, בני האדם ייאלצו לחפש אחר דרך האמת. הקהילה הדתית כולה שרויה ברעב חמור ורק אלוהים של היום הוא המקור למים חיים. רק לו יש מעיין השופע תמיד להנאת האדם, ובני האדם יבואו וישימו מבטחם בו. זו תהיה העת שיתגלה בה מעשה ידיו של אלוהים, והעת שבה הוא יזכה לכבוד האדם. כל בני האדם בכל קצוות תבל יעבדו את "האיש" הפשוט הזה. האם לא יהיה זה יום כבודו של אלוהים? יום אחד, כמרים קשישים ישלחו מברקים ויבקשו מים מן המעיין השופע מים חיים. הם יהיו זקנים, ובכל זאת יעבדו את האיש הזה שהם בזו לו בעבר. בדבריהם הם יכירו בו ובלבם הם יבטחו בו – והאין אלה אותות ומופתים? כשכל המלכות תעלוז, יהיה זה יומו של כבוד האל, ואלוהים יברך כל מי שיבוא אליכם ויקבל את החדשות הטובות של אלוהים, ואלוהים יברך את המדינות האלו ובני האדם האלה וידאג להם. זה יהיה כיוון העתיד: מי שיזכה באמירותיו של אלוהים יקבל דרך לצעוד בה על פני האדמה. ובין שיהיה זה איש עסקים או מדען, מחנך או תעשיין, מי שלא יזכה בדברי האל יתקשה לצעוד אפילו צעד אחד, וייאלץ לחפש אחר הדרך האמיתית. זהו פירוש האמירה: "עם האמת תצעדו לקצוות תבל, אך בלי האמת לא תגיעו לשום מקום." אלה הן העובדות: אלוהים ישתמש בדרכו (כלומר בכל דבריו) כדי לצוות על התבל כולה ולמשול באנושות ולכבוש אותה. בני האדם תמיד מייחלים למפנה גדול באמצעי עבודתו של אלוהים. במילים אחרות, אלוהים שולט בבני האדם באמצעות דבריו, ועליכם לעשות כדבריו[א] בין שתרצו ובין אם לאו, זוהי עובדה אובייקטיבית שכולם צריכים להישמע לה, והיא נחרצת וידועה לכולם.

רוח הקודש מעניקה תחושה לבני האדם. לאחר קריאת דברי האל, הם חשים איתנים בלבם ושלום שוכן בקרבם. לעומת זאת, בני האדם שלא קוראים את דברי האל חשים ריקים מתוכן. זהו כוחם של דברי האל – על בני האדם לקרוא אותם, ולאחר הקריאה, הם יחושו סיפוק ויהיו תלויים בהם. הדבר דומה לנטילת אופיום: האופיום מעניק לאדם כוח, ובלעדיו הוא מרגיש נואש וחסר אונים. זוהי המגמה בקרב בני האדם כיום. קריאת דברי האל מעניקה לבני האדם כוח. אם אינם קוראים את דברי האל, הם חשים תשושים, אבל לאחר שקראו אותם, הם מחלימים מיד. זוהי המשמעות של שלטון האל (דבר האל) עלי אדמות. יש כאלה שרוצים לעזוב, או שעייפו מדברי האל. אלא שהם לא יכולים להתנתק מדברי האל. חרף חולשתם, הם עדיין תלויים בדברי האל, וחרף מרדנותם, הם עדיין לא מעזים לעזוב את דברי האל. עוצמתם של דברי האל באה לידי ביטוי כשאלוהים מושל ומפעיל כוח, וכך אלוהים עובד. בסופו של דבר, אלה הם האמצעים של עבודת האל, ואיש לא רשאי לעזוב אותם. דברי האל יופצו לאינספור בתים, כולם יכירו אותם, ורק אז תופץ עבודת האל לכל קצוות תבל. כלומר, על מנת להפיץ את עבודת האל לכל קצוות תבל, יש להפיץ את דבריו. ביום כבודו של אלוהים, דברי האל יפגינו את כוחם וסמכותם. כל דברי האל, משחר העולם ועד היום יתגשמו ויהיו לאמת. כך ישרור כבוד האל בעולם – כלומר, דברי האל ימשלו בעולם. דברי האל ייסרו את כל הרשעים ויברכו את כל הצדיקים, ודברי האל יבססו וישלימו הכל. הוא גם לא יציג אותות ומופתים – דבריו הם שיגשימו הכל ודבריו הם שיפיקו עובדות. כל אדם על פני האדמה יהלל את דברי האל, בין אם הוא מבוגר או ילד, גבר או אישה, זקן או צעיר. כל בני האדם יתמסרו לדברי האל. דברי האל יתגלמו כבשר ודם וייראו לבני האדם בעולם כמלאי חיים וממשיים. זו המשמעות של התגלמות דבר האל כבשר ודם. אלוהים יורד ארצה בעיקר כדי לבצע את עובדת "הדבר נהיה בשר," כלומר, הוא בא כדי שדבריו יבקעו מבשר ודם (ולא כמו בתקופת משה בתנ"ך, כשאלוהים דיבר מהשמיים). לאחר מכן, כל אחד מדבריו יתגשם בימי עידן מלכות אלף השנים – הם יהיו לעובדות גלויות שבני האדם יוכלו לראות, ובני האדם יביטו בהם במו עיניהם ללא כל עיוות. זו המשמעות העליונה של התגלמות האל כבשר ודם. פירוש הדבר הוא שעבודתה של רוח האל נעשית באמצעות הבשר והדם, ובאמצעות דברי האל. זוהי המשמעות האמיתית של "הדבר נהיה בשר" ו"הופעת הדבר בבשר." רק אלוהים יכול לבטא את רצון הרוח, ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לדבר בשם הרוח. דברי האל נעשים פשוטים בהתגלמות האל כבשר ודם, והם מנחים את כולם. אף לא אחד פטור מהם; הם מתקיימים כולם בתחום הזה. רק מהאמירות האלה יכולים בני אדם לזכות בידע; מי שלא זוכה כך בידע שוגה בהזיות אם הוא סבור שהוא יוכל לזכות באמירות אלה מהשמיים. זו הסמכות שבידי האל בהתגלמותו כבשר ודם: לגרום לכל בני האדם להאמין. אפילו המומחים והכמרים המכובדים ביותר לא יכולים לומר את הדברים הללו. הם חייבים כולם להתמסר לדברים האלה ואף אחד מהם לא יוכל להתחיל מחדש. אלוהים ישתמש במילים כדי לכבוש את התבל. הוא יעשה זאת לא בהתגלמותו כבשר ודם, אלא בשימוש באמירות האל אשר יתגלמו כבשר ודם כדי לכבוש את כל בני האדם בתבל כולה. זוהי ההתגלמות היחידה של הדבר בבשר ודם זוהי הופעתו היחידה של הדבר כבשר ודם. ייתכן שנדמה לבני האדם שאלוהים לא ביצע עבודה רבה – אך כל מה שאלוהים צריך לעשות הוא לומר את דבריו, ובני האדם ישתכנעו לחלוטין וירחשו יראה כלפיו. ללא עובדות, אנשים צועקים וצורחים; לנוכח דברי האל, הם משתתקים. אלוהים בוודאי יבצע עובדה זו, מפני שזוהי תוכניתו של אלוהים מימים ימימה: ביצוע עובדת ירידת דברי האל ארצה. למעשה, אין צורך שאסביר זאת – בואה של מלכות אלף השנים לעולם שקול לבואם של דברי האל לעולם. ירידתה של ירושלים החדשה מהשמיים שקולה להגעתם של דברי האל לחיות בקרב בני האדם, ללוות כל פעולה של האדם וכן את מחשבותיו הכמוסות ביותר. זוהי גם העובדה שאלוהים יגשים, וזוהי גם התמונה הנפלאה של מלכות השמיים. זוהי התוכנית שבנה אלוהים: דבריו יופיעו על פני האדמה למשך אלף שנה, יוכיחו מעל כל ספק את כל מעשיו וישלימו את כל עבודתו בעולם. לאחר מכן, השלב הזה של האנושות יגיע לקצו.

מתוך 'מלכות אלף השנים הגיעה'

הערות שוליים:

א. בנוסח המקורי נשמטה המילה "כדבריו."

עוד

חקר הברק ממזרח

בעקבות השה - כנסיית האל הכול יכול

האל הכול יכול - נסיך השלום

כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

מאז "נעלמת" לא היה כזה מותחן פסיכולוגי!

'13 דקות' הינו ספר מתח לנוער, בתחילתו מוזיקאי שיוצא בשלג הקפוא לטייל עם כלבו ליד הנהר ומוצא נערה שצפה במים הקפואים. טשה האולנד היא הנערה, כיצד הגיעה למים ואיך שרדה בהם 13 דקות ונכנסה לתרדמת האם תצא ממנה.
הרשת החברתית מככבת חזק בספר ממנה ממליכים ומפילים את המלכות שלהם. כל תמונה ואמירה באינסטגראם, פייסבוק וטוויטר מקבלת נפח ועוצמה.
קבוצת הבנות שניהלה נטשה ביחד עם היילי וג'יני נקראה 'הברביות' בשל צורתן המעודנת והיפה.
במשטרה חוקרים את הפרשה לנסות לפענח אותה ומגיעים למסקנה העצובה שזה לא ממש חריג, שחברה שהופכת להיות קצת משעממת נזרקת לטובת חברות 'שוות' יותר.
גם כיוון של התאבדות שנבדק נשלל עד מהרה. במקרה של חברויות מהסוג הזה לא ניתן לדעת מי אויב ומי אוהב. מי מרגל ומרכל מאחורי הגב ומי אוהד בדיוק כמו שקרה לנטשה שמקרה הטביעה שלה הציף את הכל.

השקרים הופכים לאמת ולטייח את האמת אין קל מזה.
כשנטשה מתעוררת היא לא מבינה איך הגיעה ללב הנהר הקפוא. דבר אחד ברור לה שזאת לא הייתה תאונה מישהו ניסה להתנקש בחייה. החשד נופל מיד על שתיים מחברותיה שקצת מוזרות. נטשה פונה לבקה שאותה זרקה לפני שנים כשהיא עצמה הפכה להיות הדומיננטית. היא בטוחה באהבת חברותיה, אך האם זו האמת והן לא ניסו לפגוע בה?

היום כשרוב החיים שלנו ושל הנוער והצעירים מתרחשים בהודעות כתובות ועל גבי המסכים קל מאוד לפגוע, להשמיץ ולתכנן מזימות מאחורי הגב.
קל לבגוד, קל לפגוע, וזה כל כך כואב במיוחד כשזה מגיע להיבט הנפשי והפיזי של הבן אדם. כמעט כולנו נתקלנו בחברה שבגדה, פגעה והשמיצה, כאן בסיפור התופעה מקבלת תאוצה מפחידה שכמעט גובה חיים צעירים.

13 דקות הינו מותחן ריאליסטי עם נקודות משבר ותובנות על הגיל המתעתע, על חברויות ועל הרשת החברתית המפילה חללים בכל יום.

 מאנגלית: חגי שור, הוצאת "דני ספרים". 416 עמודים  2018.  

שבועת הרופאים היא שבועה שניתנת על ידם כשהם מסיימים את הלימודים שלהם ובו הם מתחייבים לדאוג לחולים, לטפל ולשמור על סודיות רפואית בכל מחיר.
'פשעים בלבן' מאת ד"ר אילנה רבאו-פרידמן מנפץ דעה תמימה זו על רופאים בספר המתח הרפואי החדש שכתבה. העלילה מתפרשת על פני שישה סיפורים שכולם ככולם נגועים בשחיתות בית החולים והרופאים הבכירים העומדים בראשם. עלילתם מתרחשת בין כתלי בית החולים והגיבורים שלו התמימים בינתיים הם ארבעה סטודנטים לרפואה שמתמודדים חוץ מהעוולות שגילו גם עם קנאה ואהבה בחיים הפרטיים שלהם.

הסיפור הראשון שנקרא שתיקת המתים נוגע בנתיחת גופות אליהן נשלחים הסטודנטים כדי להתלמד. אמנון דורון אלה ודורית שבהמשך יהפכו גם לשני זוגות מוצלחים במיוחד. אמנון שם לב לצלקת קטנטנה המופיעה בצד שמאל מתחת לפטמת הגופה ומסב את תשומת ליבו אל דורון בן זוגו לנתיחה. העניין מקבל תאוצה כשאמנון מערב את אביו הפקד קראוס שמיד מערב את המשטרה. כשהם מגלים את תיבת פנדורה שיוצאת משם נשימתם נעתקת.

מסתבר שלהילת הרפואה ישנה גם צד אפל ומסוכן שמעורבים בו אגו, עולם תחתון והרבה מאוד כסף מוסתר.

בולטת מאוד העובדה של היחסים האנושיים בין הדמויות. דמויות ראשיות ודמויות משניות בסיפור ועלילה שמסתעפת לכמה מקומות. בנוסף מספר מחלקות בבתי החולים מקבלות נפח בספר על תחלואיהן והעוצמות שבהן.

"על ההשראה לכתיבתה, מספרת אילנה רבאו-פרידמן: "לדעתי רפואה זה לא רק מקצוע, אלא זהו אורח חיים. סיפורי החיים שנחשפתי אליהם הם קרקע פורייה לספרים. מקצועו של אבי, קצין חקירות במשטרה, תפקידי ותפקיד ילדי בצבא ומקצועי בחיים הם שיצרו את השילוב של מתח ורפואה".
ספר מרתק ומעניין הטומן בחובו זרקור על המון סכנות לצד אומץ ורצון לשנות את המציאות המתרחשים להם בבית החולים.

הוצאת הספרים "ספרי ניב"/ עריכה: טל איפרגן/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 285 עמודים 2018. 

רו-פוד וטבעונות 
מתכונים טעימים ובריאים במיוחד

הרצון להיות טבעונית התבשל בתוכי במשך שנים רבות. אך מעולם לא חציתי את הקו המפריד בין הטבעונות לבין היותי אוכלת כל. האהבה העצומה שאני חשה לבעלי חיים היה אחד המניעים המרכזיים ברצון שלי להיות טבעונית. במשך הזמן ירדו מהתפריט שלי עופות ועצמות בפרט, שהזכירו לי את הסרטונים המזעזעים שראיתי באנונימוס. גם ביצים התחילו להגעיל אותי הריח היה דוחה ואז ביום אחד התרחש לו הקסם שגופי כה שיווע אליו. הבת הבכורה שלי סיפרה לי שיש בפייסבוק קבוצה שנקראת אתגר22 ויש בה מדריכים ותזונאים וביחד הם עוזרים לנו להיות טבעונים. קפצתי על המציאה זה היה לפני פחות מחודשיים ומאז בכל יום אני מגלה מטעמים חדשים, נחשפת ליופי שבטבעונות/מוסריות ומגלה את הבריאות והעוצמה שבטבעונות.
כל מה שהוסר מצלחתי ביום אחד אינו נחוץ לי עוד, אינני מתגעגעת יש תחליפים בריאים יותר או לטעמי זה המקור.

מטבע הדברים בקבוצת הפייסבוק שלנו מדברים על אוכל כל היום, מעלים מתכונים ומתנסים בכל יום מחדש ביופייה של הטבעונות. הספקתי כבר לבקר בחנויות טבע, לקנות קמחים מיוחדים, קטניות וטופו ולהכין מהם מטעמים נהדרים.

ספרה החדש והמרהיב של ענת דרור הגיע אליי בדיוק בזמן, הוא מכיל בתוכו מתכוני מעדנים ומטעמים חלקם מורכבים חלקם פחות שאפשר להכין והכל  על טהרת שיטת הרו-פוד שהיא שיטת תזונה טבעונית המכילה פירות ירקות, קטניות, אגוזים, זרעים, ואצות.
בשיטת הרו-פוד אין שימוש בגלוטן, לקטוז, או כל מוצר מעובד או מוצר מהחי – נפלא!
'כדי לשמר את הערכים התזונתיים של המזון, נמנעים מלחמם את המרכיבים בחום גבוה מ – 50 מעלות.' כאן בא לעזרה מייבש המזון  המאפשר להכין מנות כגון קרקרים, צ'יפס מירקות ופירות. ישנה עוד אופציה והיא להשתמש בתנור הביתי כמייבש מזון.

בספר מגוון של מתכונים בקטגוריות שונות כל מתכון תאווה לחיך ולעיניים. יש בו מתכוני ארוחות בוקר, מנות עיקריות, לחמים וממרחים, סלטים, רטבים ותוספות, קרקרים, גבינות ויוגורטים (טבעונים), מתוקים, קינוחים וחטיפי אנרגיה, ועוגות ללא אפייה.

הספר הזה הינו המיטב המשובח שנאסף על ידי המחברת ענת דרור, שגם מופיעה בחלק מהמתכונים כשהיא כולה שופעת בריאות וחיוכים נעימים.
בתחילת הספר המלצות לקניה ומה כדאי שיהיה לנו במזווה כגון אגוזים, דגנים, תבלינים, קמח ממרחים ועוד.

הספר בפורמט אלבומי מרהיב שיתאים לכל שוחר בריאות שירצה להכין מטעמים בביתו לעצמו ולאוהביו. הצילומים כל כך מרהיבים שנראה שהמנה תקפוץ עוד מעט מהדף. ההסברים מאירי עיניים ולעתים ישנה אפשרות להשתמש בתחליפים מה שמקל על העשייה.

ספר מיוחד מלא בהשראה ובבריאות ממיטב המזון הבריא הקיים היום והדרוש לנו לבריאות מיטבית. אין לי ספק שאיעזר בו בתהליך החדש שאני עוברת.

הוצאת אגם/ מתכונים וכתיבה: ענת דרור/ צילומים: רוסטיסלב אלכסנדרוביץ'/ צילם כריכה: פלורין קאלין/ עיצוב: גלית כהן ויטוס, סטודיו אומגה 360 168 עמודים 2018.

'כמה קשה זה כבר יכול להיות' הוא ספר אמיתי חכם צובט וציני המתחיל בסלפי תחת של בתה בת ה-16 של הגיבורה קיית ומסתיים באותה תקרית אומללה שהתפרסמה בכל הרשת וגרמה להמון בעיות. מסתבר שחברה של אמילי פיתתה אותה להעלות תמונה של האחוריים העירומים שלה והפיצה את התמונה 'בטעות' בפייסבוק התמונה הפכה ויראלית תוך זמן קצר תחת הכותרת 'בלפי'.
קייט מתקרבת לגיל חמישים המאיים, היא מתכוונת להגיע אליו ללא דרמות מיוחדות וללא אזכורים לתופעה כדבריה עד שתמונת ה'בלפי' העירה אותה מקפאונה. לקייט עוד ילד בשם בן המתגורר בפייסבוק הוא צעיר מאמילי ובעל העונה לשם ריצ'רד, אותו היא סוחבת על הגב מאז שהתמכר לרכיבה על אופניים והוא מחפש את עצמו בשבילי העבודה. ציוד הרכיבה של ריצ'רד עולה אלפי פאונדים. המשפחה מתגוררת בבית טירה מתפורר והם מטופלים בהורים מזדקנים וחולים מאוד.
קייט מסתירה מבעלה את התמונה האומללה ואת העובדה שאלפים חזו בה, ממילא הוא לא שם לב למה שקורה סביבו.
קייט יושבת בבית כבר שנים רבות ומתכננת לחזור לעבודה, לשם כך היא נרשמה לקבוצה תמיכה הנקראת 'קרייריסטיות חוזרות' ובה מגוון נשים בגילאים מבוגרים המנסות לחזור למעגל העבודה ולחדר כושר כדי למזער את הצטברות השומן בגופה.
 בהומור אופייני רק לה גורמת  קייט לדברים להיראות אחרת, היא מדברת על הכל על בתה המתבגרת שמעדה, על בנה שמתגורר בפייס, על בעלה ששינה צורה ונפח כשהתחיל לרכב על האופניים, על אמה החולנית ועל המעסיקים שרואים בגיל שלה מכשול, על ביתה המתפורר ועל הקניות האובססיביות שלה , על חברות בין נשים ועל הגוף שבוגד והכל ביותר משמץ של הומור עצמי שנובע מהכרת המציאות האכזרית לעתים.
היא בוחנת את עצמה בזכוכית מגדלת, כל קפל, כתם צלקת ושומן בגופה נבדקים בעין בוחנת ולא מחמיאה. "בשורה התחתונה? אני מסתובבת ומנסה להעיף מבט מעבר לכתף. טוב, הכול עדיין במקום פחות או יותר, ובלי צלוליטיס, אבל... הטוסיק. נגיד את זה ככה, אני לא אצלם אותו בזמן הקרוב ואחלוק אותו עם חברי בפייסבוק." (עמוד 50)

ומכאן עולות השאלות כמה קשה זה כבר יכול להיות: חזרה לעבודה אחרי שש שנים?, להיות אמא למתבגרים?, להזדקן? להיות אישה לבעל? להתמודד עם הורים מבוגרים? למצוא עבודה בגיל המתקדם 49 ? לעבור כריתת רחם? לנסות לרדת במשקל? להתמודד עם הרשת החברתית? להיות באבטלה? להתאהב בגבר אחר?.... כמה כמה קשה??

הקריאה בספר משולה ללונה פארק ענק עם שלל מתקנים, אין רגע דל, צחקתי, דמעתי, והתרגשתי עם הגיבורה. אין ספר שאליסון פירסון יודעת לרגש היא כותבת על אמיתות החיים בצורה מרגשת וסוחפת. נהניתי מאוד לקרוא את הספר ממליצה עליו בחום לכולנו!

הוצאת כנרת זמורה ביתן/ מאנגלית: קטיה בנוביץ'/ עיצוב העטיפה: אמרי זרטל/ 429 עמודים 2018.

בכל יום על אם הדרך,

נזכר בך,מחייכת חיוך של בערך.

הרדיו מנגן ברקע,את שיריו,

והשדרן מפריע לרגע,כהרגליו.

בכל רמזור שכמעט מתחלף,

רצון עז שבי ,נבעת,חולף.

מגביר את מהירות הנסיעה,

ויש בי את האמת,והידיעה.

ששוב יהיו אלה געגועיי,

שידחקו הצידה,לכל חיי..

נתקלתי בבעייה מעניינת שראוי שאשתף בה את הקוראים

הבת שלי מתגייסת בשבוע הבא.

נתתי לה מתנת גיוס 20000 שקל ועוד שיק של מישהו שהיה חייב לי כסף

 מלפני כמה שנים והחזיר  22000 שקל.

התקשרה אלי בחורה מבנק הפועלים ודרשה הסבר לגבי הכסף מה פתאום , מאיפה וכו.

ההסברים שנתתי לא סיפקו אותה.

מסקנה!

יש להחזיק כסף מזומן ! לא לדווח לבנקים ! לא אשראי ולא כלום.

חזרנו 40 שנה אחורה !

            הכותרת אמורה  היתה להיות " יצירה עם משמעות,,החיים לצד/על הספקטרום,וגם יצירה":-)...רק שנראתה לי קצת ארוכה הכותרת.. אז "זיקקתי",,לתוך מנעד הגוונים והדקויות שמתחברים יחד בעולם הצבעים,ובעולם האוטיזם,,, החיבור המואר נקשר גם לקשת בענן:-) וגם לקשת האנושית ,שגם היא צבעונית וזוהרת,כמו  מתוך פריזמה מיוחדת וקסומה ,וכסבתא מאוהבת לצמד שובבים,:-)על הספקטרום, התחום הזה נוגע בי, וממלא אותי ,בהבנה חדשה, נרכשת ונלמדת,,,חווית סבתאות אחרת , מעצימה ,שונה,לא תמיד קלה, אך מתגמלת באהבה גדולה.

     לקראת אפריל,שנקבע כ-"חודש המודעות הבינלאומית לאוטיזם"..יזמה שרון ‏‎Sharon Schlezinger Bayer  אמא נפלאה ויוצרת מוכשרת ביותר! את "יצירה עם משמעות"....

מצרפת את המילים שלה,,שאומרות  הכל.

מי מצטרפת אלי ליצירה עם משמעות? ??

חודש אפריל נקבע לחודש המודעות הבינ"ל לאוטיזם וה-2 לאפריל - ליום המודעות הבינ"ל.

בתמצית, אוטיזם היא הפרעה בתיקשורת הבין-אישית, הגורמת לקשיים ביצירת קשרים חברתיים המצופים מן הילד. ההפרעה באה לידי ביטוי באופנים שונים ועשוייה לכלול קשיים בשפה ובדיבור, קשיים בהבנת מצבים חברתיים, וקשיים התנהגותיים נוספים. לא אחת יתארו הורים לילדים אוטיסטים כי ילדם "חי בבועה".

כאמא גאה לילד רגיש, אמיץ, חכם ויפה המתמודד עם אוטיזם - חשוב לי לעורר מודעות לאוטיזם... כיוון שעדיין הבורות, האטימות, הרתיעה וחוסר הקבלה בחברה קיימים, בה בעת שעוד ועוד ילדים מאובחנים על הרצף האוטיסטי בקצב מבהיל ומכאן, שלא לעולם חוסן.

בואו נלמד להכיר ולחבק את השונה וללמוד ממנו - כי יש והרבה. הבן שלי אוטיסט. זה לא שיגעון. זה לא תפלצת. זה לא פיגור (ולא שחלילה יש פסול בשגעון או פיגור חלילה!). למעשה הוא יותר ובהרבה מרובנו: יותר חכם (מחונן על רשמית), יפה, מצחיק עד דמעות, יותר רגיש ועדין. השימוש במושג אוטיסט כמילת גנאי הוא פשוט חטא כלפיו וכלפי אנשים נוספים שמתמודדים עם הלקות. אז אנא...

ולענייננו יוצרות חברות אהובות שלי - אני בטוחה שאתן מכירות באופן ישיר או עקיף, או שנתקלתן בילד/ה או משפחה המתמודדת עם אוטיזם. בואו נחזק אותם ונתמוך בהם.

בואו להשתתף איתי, באמצעות הכנת יצירות סקראפריות, בהעברת המסר והמודעות לאוטיזם, לקבלת השונה, לתמיכה בילדים ובמשפחותיהם ולכוחות הרבים, הפיסיים, הכלכליים ובעיקר הנפשיים שהם נדרשים להם.

אוהבת אתכן המון

ושתפו את הפוסט!!! העבירו את המסר !!!
שרון, אמא גאה של פיצי

כמובן שהצטרפתי,,, לקח לי זמן להתארגן במחשבה ובתכנון היצירה ואמירה,, ולבסוף החלטתי להכין סט סימניות ש"מדברות" מבחינתי מתוך ועל האוטיזם,העיצוב נעשה בחזית,על קארדסטוק/יוטה מחוספסת,אמירה ,ומראה מוזהבת ,ומאחור,אמירה חזותית ,מחיתוכי קארדסטוק,נראה לי [מקווה] שהעיצוב מדבר בעד עצמו,,,,וצירפתי כרטיס ברכה תואם שכולו "אושר" שנעשה באהבה גדולה לילדודס שהפכו אותי לסבתא מאוהבת:)..

חזית..

מאחור...

תקריב לאמירה..

הכרטיס...

תודה שרון.תודה על היוזמה הברוכה החשובה,,.את נפלאה בעיניי

המשך חים טובים לכולנו

צילה

זה היה טעים טעים טעיםםםם !! 

1 ק"ג סטייק פרגית שחתכתי לקוביות

1 בצל ענק קצוץ עבה 

2 כפות סילאן

תבלין גריל עוף, מלח גס

1/4 מיכל חלב קוקוס של 500מל

ההכנה ממש פשוטה. 

מטגנים בצל במחבת בשמן קוקוס עד השחמה. מוסיפים את קוביות הפרגיות ומבשלים עד שמאפירות. מוסיפים סילאן ותבלינים וגם את חלב הקוקוס ומבשלים תוך ערבוב למשך עוד 20 דק' עד שהכל מקורמל וטעים. 
אם חסרים נוזלים אפשר לשים עוד חלב קוקוס... האורז הלבן יודה לכם 

מגישים על אורז לבן.

נתחיל מהגאדג'ט החדש למטבח שלי. 

הוא לא יקר, הוא ידני, אבל הקונספט הוא מצוין וגם עובד טוב. 

זה המאסטר סלייסר, קוצץ ירקות ידני, שבעזרתו אני מכינה לנו סלטים נהדרים בצ'יק זמן, והיום לארוחת ערב אפילו השתמשתי בו כדי להכין רוטב עגבניות מהמם לפסטת אורז שאכלנו כחלק מארוחת הערב. 

פשוט הכנסתי לתוכו 4 עגבניות בשלות, שום כתוש\שום גבישי וחצי צרור עלי בזיליקום וסובבתי את הידית עד קיצוץ מלא, הוספתי המון שמן זית ומלח גס וזה חסך לי בעצם לגרד עגבניות בפומפיה וללכלך עוד כלים, כי גם ככה התכוונתי לחתוך סלט לארוחת הערב. 

מה היה לנו בסלט ? 

גזר, מלפפונים, עגבניה, עגבניות שרי צהובות, כרוב סגול, צנוניות, המון פטרוזיליה, פלפל אדום. המון ירקות בממש מעט זמן, ואפילו ילדה אחת בררנית שלא אוהבת פלפלים אדומים בד"כ, הסכימה לאכול בחדווה. 

היו שם גם כנפי עוף, במרינדה של סילאן, שמן זית, פפריקה, מלח גס ושום גבישי ל-20 דק' בתנור בחום 200 מעלות. 

והיה גם קינוח טעים טעים !!

8 תמרים

3 כפות דבש

כוס אגוזי פקאן/מלך/קשיו/מקדמיה

3 כפות אבקת קקאו

1/2 כוס שמנת מתוקה

50 גרם מסת קקאו

120 גרם חמאה רכה

1 כף תמצית ווניל משובחת(כזו על בסיס אלכוהול)

חצי כוס שבבי קוקוס 

במעבד מזון, לערבב את כל המצרכים, לפי הסדר, אבל להפעיל את המעבד כדי לגרוס את האגוזים ראשונים. להעביר את כל התערובת לתבנית לשטח ולפזר קוקוס מלמעלה. להקפיא שעה, להוציא, לחתוך לריבועים ולשמור בקופסה סגורה במקפיא. 

טעיםםםם !!!

       מועצת הביטחון גינתה פה אחד. את מי גינתה מועצת הביטחון? למעשה, את אף אחד. מועצת הביטחון גינתה את "ההתקפות על שכונות מגורים שבהן נטלו טנקים וארטילריה של הצבא". מי שלח את הטנקים ואת הארטילריה? מי אחראי לטבח? לא נאמר. לא ברור. לא ידוע. כלומר, זה ידוע, אבל רוסיה מתנגדת לגינוי מפורש של בשאר אסאד.

מה שקורה בסוריה

       אתמול עשה הצבא הסורי טבח מחריד בעיר חולה בסוריה. הטנקים והתותחים של אסאד ירו על בתי העיר, רצחו 108 איש, ביניהם 34 ילדים (מתחת לגיל 10), ופצעו 300 איש, שנישארו בשטח לדמם, כי לא ניתן היה להביאם לטיפול רפואי. הלילה, למרות הגינוי החריף של מועצת הביטחון, נעשה טבח דומה בעיר חומס, עם עוד 75 הרוגים. שני מעשי הטבח הללו אינם משהו חדש. למעלה מאלף איש כבר נירצחו בסוריה, אלפים רבים ניפצעו ורבים איבדו את בתיהם – אבל שום פעולה רצינית כנגד אסאד לא נעשתה בשום מדינה בעולם. למעלה משנה שבסוריה מתבצעים פשעים כנגד האנושות – והאנושות מגנה, אבל אינה נוקפת אצבע כדי למנוע את הטבח ולהביא את מבצעיו לדין.

מה שקורה בעולם

       פה ושם ישנן הפגנות של גולים סוריים כנגד הטבח בסוריה, אבל אין התגייסות כללית של אנשים רבים בכל העולם, להפגין, למחות ולהטיל חרם על סוריה. עשרות אלפי אנשים בעולם משתתפים בתנועות המחאה כנגד ישראל, וכנגד "הטבח שישראל עושה בפלשתינאים המסכנים", טבח שלא היה ולא ניברא, מכריזים על חרמות (דרא"פ, דנמרק) – אבל הטבח בסוריה לא מוציא אותם לרחובות. למה? תחשבו בעצמכם.

ציר הרשע

       סוריה של אסאד היא חוליה אחת בציר הרשע, שכולל גם את איראן של האייאתולות, וגם את החיזבאללה בלבנון. אבל מי שתומך בציר הרשע הזה, ומונע את מפלתו, הן רוסיה וסין. לרוסיה הפוטינית יש בסיס ימי בטרטוס, ולכן היא תומכת באסאד, מספקת לו נשק ומונעת מארה"ב ומיתר המדינות באו"ם מלפעול נגד סוריה באופן קונקרטי. סין תלויה באיראן באספקת הנפט שלה, ולכן גם סין תומכת בציר הרשע, ונמנעת מלהשתתף בסאנקציות שהוטלו על איראן.

בסוריה

       גם בסוריה המצב אינו שחור/לבן. המוני העם בסוריה אינם מוכנים לחיות עם מימשל אסאד והם יוצאים להפגנות שוב ושוב, למרות שהם מסתכנים ליהרג בטבח המתמשך במפגינים, שאינם חמושים (לרוב). המוחים הם סונים, אנשים פשוטים. הצבא הסורי ממשיך לתמוך באסאד וממשיך לבצע את מעשי הפשע המזוויעים הללו. גם הדרוזים, הנוצרים, הכורדים – וכמובן העלאווים, כולם תומכים באסאד, כי הם חוששים ששילטון סוני יפגע בהם, כמו במצרים וביתר מדינות האיסלם. גם העשירים תומכים בו, כי הם חוששים מהתוצאות הכלכליות של מהפכה.

בישראל

       מחשבה נלוזה שעולה בדעתי כשאני רואה את מעשי הזוועה הללו. זה מה שהערבים תיכננו לעשות לנו, אם לא היינו מנצחים במלחמת העצמאות, בשנת 1948. וזה מה שיקרה לנו אם השמאלנים הקיצוניים יצליחו במאמציהם להטיל חרם על ישראל ולהרוס אותה.

       זה לא שנעשיתי לאיש הימין. אני עדיין נגד ממשלת במב"י (ביבי, מופז, ברק, ליברמן), שנתונה תחת שליטת המתנחלים, שמתעקשים על המשך הבנייה ביו"ש, גם כשזה גורם נזק לישראל. הם מחזקים את ידי אויבי ישראל, לא פחות מן השמאלנים הקיצוניים.

המלצה

       אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את איג`תיהאד – השערים נינעלו בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1931576

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 429,338 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.

אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.

כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

תגיות: אקטואליה, סוריה, אירן, חיזבאללה, רוסיה, סין, איסלם, סונים, או"ם, ביבי, מתנחלים, מלחמת העצמאות, מלחמת עולם נגד ישראל

האם יצר האדם רע מנעוריו? ואולי טוב מנעוריו?
בעקבות השואה נערכו מחקרים בפסיכולוגיה חברתית השופכים אור על היצור האנושי ומעלים חשש מבוסס לכך שיש בנו נטיות מאד הרסניות. אך האם משמעות הדבר שיצר האדם אכן רע? האם יש למין האנושי תקווה?

כמו בכל שנה, גם הפעם סביב יום השואה העברתי הרצאה בשם "האם יצר האדם רע מנעוריו?" הרעיון של ההרצאה הוא שהשואה שקרתה לעם היהודי חשפה משהו עמוק על המהות שלנו, של בני האדם ככלל. אחרי רצח העם המתוכנן הזה שעבד כמו מכונה בירוקרטית מתקתקת, בה המוני אנשים שיתפו פעולה או ידעו ולא עשו דבר כנגד מכונת הרוע האדירה הזו, נשאלות שאלות קשות: איך כל כך הרבה אנשים יכלו לקחת חלק ברוע הזה? האם יצר האדם פשוט רע מנעוריו? ואולי הגרמנים הם פשוט עם צייתן מדי? ומה עושים כעת, האם אפשר לעשות משהו כדי שרוע שכזה לא יחזור בשנית?

בסופו של דבר, לדעתי, השאלה האם יצר האדם רע מנעוריו היא שאלה לא נכונה. התפתחנו אבולוציונית לשרוד, אין בטבע שסביבנו שאלות של מוסר. רק התודעה האנושית יודעת לשאול על טוב ורע. כשנחש טורף עכבר בשדה אנחנו לא זועקים שהנחש אינו מוסרי. כמו התינוק, אין לו הבנה מופשטת מספיק כדי להבין את תוצאות ההתנהגות שלו. הוא פועל רק מתוך דחפים אבולוציוניים כיצד לשרוד ולהתרבות. אצלנו המצב שונה, בזכות ההתפתחות המוחית לאורך האבולוציה של קופי האדם, יש לנו יכולות שאין לאף חיה אחרת מסביבנו. אנחנו גם מודעים לסביבה וגם לעצמנו. לקוף האדם יש יכולת להשתמש בשפה בצורה מופשטת. בדרך כלל חיות אחרות משתמשות בשפה רק כדי לתקשר ביניהם לגבי דברים מוחשיים - כאן יש אוכל, שם יש טורף וכדומה. לנו יש בנוסף יכולת להבין, לחוות ולתקשר על רעיונות שלא נמצאים כאן ועכשיו, רעיונות כמו האני, כמו אהבה, טוב ורע. היכולות הללו פתחו לנו אוקיינוס רחב של אפשרויות ובחירות חדשות ברמה שאין לחיות אחרות. בעזרתם אנחנו יכולים לא  רק לחיות, להתרבות ולשרוד אלא גם להגיע למשמעות, ליצור ולבחור את דרכנו.

האדם לא נולד עם יצר רע או טוב, במקום זאת יש לו את היכולת לבצע מעשים של טוב עצום ואת היכולת לבצע מעשים של רוע עצום מתוך אוקיינוס האפשרויות והבחירות שנפתח לפניו. בעקבות השואה והמחקרים השונים גילינו שיש בנו נטיות אבולוציוניות שיכולות לפעמים להוביל למעשי זוועה. כעת בעזרת המודעות שלנו אנחנו יוכלים וחייבים לבחור איזה נטיות כדאי לטפח ועל איזה נטיות צריך להתגבר. זהו המסע בו המין האנושי צריך לצעוד כדי לפתח את עצמו ולממש את אוקיינוס היכולות העצום שפרוש מלפניו תוך בחירה בטוב, באמיתי וביפה.

דיאטת אטקינס היא דיאטה אשר קיימת בשוק מסוף שנות השבעים של המאה העשרים, שהואמצאה על ידי רופא בשם ד"ר רוברט אטקינס. באותה תקופה האמונה היה שהשומן במזון הוא זה שגורם להשמנה, ודיאטות דלות שומן (אבל מאוד עתירות בפחמימות) היו נפוצות. ד"ר אטקנס טען שדווקא הפחמימות הן אלו שמשמינות ושהן אלו שגורמות למחלות שקשורות להשמנה, ולכן הוא המליץ למטופלים שלו על דיאטה שהיא דלה מאוד בפחמימות אבל עתירה מאוד  בשומנים וחלבונים. בתחילת הדרך לא היתה מגבלה על כמות השומן הרווי בתוכנית, אבל כיום עם המודעות לסכנה שבשומן רווי ההמלצה היא להפחות בו ולאכול יותר שומן בריא כמו שמן זית.

מתחילת דרכה הדיאטה היתה שנויה במחלוקת. היא היתה ידועה בכך שמרזים בה יחסית מהר, למרות שמחקרים מראים שההרזיה המהירה שמורה רק לתחילת הדרך (שבה בגלל אופי הדיאטה מרזים בעיקר משקל מים) ושלאורך זמן ההרזיה פחות או יותר שווה להרזיה בשיטות דיאטה אחרות. אבל הקסם של הדיאטה נבע מכך שאין בה מגבלה על כמות האוכל שאוכלים (למרות שיש הוראה לאכול עד תחושת שובע נעימה), יש בה לא מעט מאכלים שאנשים אוהבים שהיו אסורים בדיאטות דלות שומן (למרות שבאותה מידה הדיאטה קובעת איסורים משלה על מאכלים אהובים אחרים), ורבים טוענים שהפחתת הפחמימות בתזונה גורמת לתחושת שובע מוגברת ולכך שמרגישים הרבה פחות רעב (וגם אותו בצורה עדינה יותר) מכיוון שהגוף מפריש פחות אינסולין והאיזון ההורמונלי בגוף משתנה.

כשהדיאטה הפכה להיות פופולרית מאוד אי שם בתחילת המילניום, הדיאטות הדלות בפחמימות (והעשירות בחלבונים ושומנים) לא היו ידועות, ורבים התלהבו מההבטחו להרזיה מהירה עם הרבה אוכל. אבל כיום הגישה שרואה בפחמימות את האויב האולטמטיבי לכל דיאטה מאוד נפוצה בדיוק בגלל דיאטות כמו אטקינס או היורשות שלה. כל זה, למרות שדיאטניות רבות רואות בגישה הזו גישה מאוד בעייתית לא רק להרזיה אלא גם מבחינה בריאותית. רבות טוענות שדיאטות כאלו שמוותרות לחלוטין על פחמימות, ושבהן אין הפרדה בין פחמימות בריאות לפחמימות מזיקות - גורמות לכך שאנשים נמנעים מפחמימות (במהלך הדיאטה) ואז אוכלים אותן בהגזמה (כשנשבר להם ממנה), וגם אז הבחירות שלהם היא בהרבה מקרים בפחמימות לא בריאות כמו מאפים או ממתקים או לחם לבן. 

מצד שני, עבור רבים דיאטה עתירה יותר בחלבונים ו / או שומן מתאימה - הן פיזית והן נפשית. יש כאלו שמעדיפים לאכול בלי מגבלת כמות או ספירת קלוריות, שהאוכל החלבוני והשומני טעים להם יותר, או באופן כללי מתחברים יותר לקונספט. יש כאלו שההשפעה של השומן הרווי משפיעה עליהם פחות מבחינת בריאות הלב. ויש גם גרסאות פחות מחמירות של "שנאת פחמימות": כאלו שלא אוכלים פחמימות אחרי שעה מסויימת בערב, או כאלו שמוותרים על סוכר ומזון עם גלוטן (וכך מוותרים על הרבה פחמימות פשוטות). 

אבל האם דיאטה שאוסר לחלוטין (או לפחות מפחיתה באופן מוגזם) אב מזון אחד או יותר היא בריאה? האם היא לא תגרום למחסורים תזונתיים כאלו ואחרים?  האם זה לא משהו שיוביל להתקף אכילה של אותו אב מזון ברגע שנשבר לנו מה"דיאטה"? האם זה לא יוביל אותנו למצבים שקשה לנו לעמוד במצבים חברתיים כמו חגיגות יום הולדת או ארוחות חגים כשנאלץ להחשף למאכלים אסורים? כנראה שאין אמת מוחלטת וזה משהו מאוד אישי - אבל זו נקודה שחשוב מאוד לחשוב עליה כשאנחנו בוחרים בדיאטה.

עוד הרפתקה בדרום שמתחילה בטיול "על הדרך" בארץ 1000 המערות בואכה לכיש. הפעם על הכוונת טיול במערכות המסתור בחורבת טבק למרגלות תל גודד. באתר יש 3 מערכות: מערכת המקווה, מערכת הקולומבריום והמערכת הגדולה. התמקדנו בסיור במערכת השנייה ומעט בשלישית. את המערכת הגדולה נשמור להזדמנות אחרת. להלן תרשים של המערות.

מאחר ולא כל משתתפי הטיול הם מחובבי הז'אנר החלטנו לוותר על המערכת הגדולה ולהסתפק במנת הפתיחה של מערכת הקולומבריום. הזחילה במנהרה צרה קצרה מאד ומובילה לאחר פחות מ 10 מטרים לאולם המרכזי אליו יורדים (בזהירות) בסולם שהוצב במקום ומגלים שאנחנו בליבו של מתחם קולומבריום מרשים שכניסותיו המקוריות (והנוחות) נסתמו בהכנות למרד בר כוכבא והגישה אליו הייתה אפשרית רק בזחילה ללא שיריון ורומח. הרעיון היה טוב אך התוצאה בפועל הייתה טראגית והמרד דוכא לאחר אבידות רבות למורדים היהודים,

מהחלל המרכזי מתפצלות מספר מחילות צרות שבחרנו רק להציץ בהן ולא יותר מזה... בכל זאת אנחנו אחרי ארוחת ליל הסדר. במערכת השנייה, מערכת המקווה, שלחנו את הצעירות הנועזות קדימה אך הן הסתפקו בזחילה קצרה ולא ירדו לבריכת המקווה. 

עם סיור הביקור באתר, המשכנו לעבר שדה פרגים מ-ד-ה-י-ם ביער המלאכים בו צילמנו "בוק" לבנות ומשם הלאה למכתש רמון שיהיה עבורנו בסיס יציאה לטיולים במרחב בימים הקרובים. 

אהבה, חושניות, התמכרות ועוד בספרה החדש של דריה מעוז 'ימי האהבה'. הספר מתאר את חדר הטיפול האישי של תמר מטפלת זוגית שבעצמה נקלעת למשברים וגירושים בחייה. כשהיא נכנסת לעולם הקשוח של הפנויים פנויות,  היא מגלה על בשרה את הקושי העצום במציאת נפש תאומה להמשיך איתה את מהמורות החיים.

מחברת הספר דריה מעוז היא אנתרופולוגית בהכשרתה  וחוקרת זוגיות כבר שנים רבות מה שבא לידי ביטוי בספר בניתוח הנפשות הפועלות בסיפור. כולנו חווים שחיקה בחיינו קל וחומר בחיי הנישואים בהם לא קל לתמרן מתוך זוגיות שלא תמיד צולחת את מבחן הזמן.

במרכז הספר עומדים למבחן אורית ואדי זוג בשנות הארבעים שלו, שנושם את אדי הנישואים שנים רבות. משהו מתפקשש בדרך. בתחילה חיזר אדי לימים עו"ד מצליח אחרי אורית בלהט ובכישרון רב בולע את האוויר שהיא נושמת בהערצה רבה. אך השנים החולפות לא הטיבו עם הזוג והם מגיעים לטיפול אצל תמר ששמה הולך לפניה. אורית בטוחה שאדי בוגד בה עם כל חצאית שזזה בקרבתם  וזה יוצר קנאה בוערת שמורידה אותה שאולה. תמר יושבת מולם נשאבת להערצה מהוססת לאדי הגבר הכובש שיושב מולה ומנסה להבין מה לא בסדר אצל הזוג הזה.

לאט לאט היא מרגישה שהיא נמשכת לאדי מצב מסוכן מאוד בתור מטפלת זוגית שמחויבת בדיסקרטיות ומרחק כראוי.
הפרקים קצרצרים ונעים מאורית לתמר פעם זו הדוברת ופעם שומעים את מחשבות השניה מתוך מצוקתה. מרגישים שבכוחניות של אדי יש משהו מובנה ביחסים בין גברים ונשים שמושך את האישה למטה מתוך רצון להערכה עצמית והזמן הנוגס ביופייה.

מערכות היחסים של הגיבורים בספר נעים כמטוטלת קדימה ואחורה נשאבים לאתגרים שהחיים מזמנים להם. יש בספר גם קטעי אירוטיקה מעניינים ופסיכולוגיה על מערכות יחסים ועל נשיות בפרט.

ספר מעניין ממליצה!

הוצאת כנרת זמורה ביתן/ עורכת הספר: נועה מנהיים/ עיצוב העטיפה: אמרי זרטל/ 336 עמודים 2018.