היום הייתי באולטרסאונד ראשון לסבב הזה. הגעתי בשבע שלושים ושמונה (מה לעשות, שמתי את פלא בגן בשבע אפס אפס, יצאתי מהגן בשבע וחמישה אבל הפקקים לתל אביב, פפפפ 
). הגעתי והיו מלאאא בנות בתור, אבל איכשהו הצלחתי להכנס לאולטרסאונד די מהר, אפילו לפני בדיקת הדם. בדק אותי פרופ' עזאם שלא הרבה במילים, ובסופו של דבר אמר לי שהכל נראה תקין ושאחזור למעקב ביום רביעי הקרוב.
אז באולטסאונד הזה נצפו שמונה זקיקים, ורירית מצטיינת של 8 מ"מ. רוב הזקיקים אמנם עדיין קטנים, אבל אני צופה להם גדולות ונצורות 
משם חזרתי מהר לעבודה, ובסביבות אחת עשרה ראיתי שיחה שלא נענתה מהגן. אם יש משהו לא כיפי זה שיחת טלפון מהגן. ואם יש משהו עוד יותר כיפי זה כשאת חוזרת לגן והם לא עונים לך. אז בסופו של דבר הצלחתי לתפוס את הגן ולהבין שפלא שלי מרגישה לא טוב. היא כל היום בוכה ולא אוכלת והקיאה פעמיים (את זה הן אמרו לי רק כשבאתי לקחת אותה). אז באתי לקחת אותה ואיך שהגענו הביתה היא הקיאה פעם שלישית. כמובן שהרעפתי עליה חום ואהבה והלכנו לישון יחד עור לעור והיא נרדמה וקמה ונרדמה וקמה ואכלה טיפה ושוב נרדמה וקמה. בסביבות ארבע הלכנו לרופא שקבע את האבחנה המעצבנת ביותר שיכולה להיות "וירוס בטן" ו"אין מה לעשות". חזרנו הביתה והיא שוב נרדמה וקמה אבל הרגישה כבר הרבה יותר טוב ואפילו שיחקנו טיפה ביחד. ואז קילחתי אותה ונתתי לה לאכול והיא חזרה לישון.
וזהו, כך נראה היום שלי, ריצה בין בדיקות וטיפולים, עבודה, ילדה חולה, רופא, וטיפה מנוחה. ובין לבין לא הזכרתי כביסות והזרקות, וכמובן לבוא ולספר לכםן כאן בבלוג. ובמהלך היום חשבתי מה היה קורה אם הייתי כרגע בהריון, או איך מתפקדים כיחידנית עם שני ילדים עם העומס הזה של היום יום. אבל אז נרגעתי ונזכרתי שאני יכולה, ושיש לי המון תמיכה מסביב. ומקסימום אם אצטרך אז אשיג תמיכה בכסף.
אז זהו, אני ממשיכה בתהליך, וכמובן מקווה שהזקיקים שלי לא יאכזבו וייצרו ביציות בשלות ומוכנות להפריה, ומשם הדרך להחזרה כבר ידועה.. ואני שוב מזכירה לעצמי - שלב שלב, צעד צעד, לאט לאט. סבלנות ואמון. הכל בסדר. אין דרך אחרת. התוצאה שווה את זה. תהייה חזקה. את מסוגלת. תמשיכי ככה. שיהיה בהצלחה. ולא, אלה לא מנטרות לשינון וחזרה עצמית (טוב נו, אולי קצת כן 
), זו המציאות היום יומית שלי. כי אין לי ברירה אחרת. חייבת להיות מכוונת מטרה ולהאמין בעצמי, בגוף שלי, ברופאים, בביציות, באלוהים, באהבה. חייבת להאמין. מאמינה. ב-ה-צ-ל-ח-ה!