בקיצור: לחרדי ולחרדית קשה להתקבל לעבודה. $$$ [2694]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
גברים חרדים
כולם מדברים על הצורך בתעסוקת חרדים (גברים חרדים) ועל השיפור בכלכלה שיבוא כאשר החרדים, אחרי שישרתו בצבא, יצאו לשוק העבודה, יפרנסו את משפחותיהם, ישלמו מיסים ויועילו לתל"ג ולתקציב המדינה. זה נשמע כל כך טוב, אבל האם זה ריאלי? סיון רהב-מאיר פירסמה בטור שלה ב"ידיעות אחרונות" (מיום 5.7.2013) מכתב שקיבלה בדוא"ל מצעיר חרדי:
סיימתי תואר ראשון ואני מהנדס תעשיה וניהול. במחזור שלי במכון לב למדו לפחות עוד 30 סטודנטים חרדים. חלקם מצאו משרות סטודנט במהלך התואר, אך כולנו גילינו שברגע שמסיימים את התואר ומתחילים לחפש עבודה רצינית עם משכורת נורמלית, העסק מתחיל להיות לא נעים. כל שלב בחיפוש העבודה, ללא קשר לרמת הניסיון של המועמד, הוא טיפוס על האוורסט. המראיינים לא יודעים איך לאכול אותנו, וזה במידה שכבר קיבלו אותנו בכלל לראיון. בהתחלה רשמנו בקורות חיים את האמת, כלומר שאנחנו מבני-ברק, ביתר-עלית או קריית-ספר. אחרי חודשיים ללא תגובות התחלנו להשמיט את הפרט הזה. בהמשך, ברגע שרואים אותך נכנס למשרד עם הלבוש החרדי, הסיכוי שתזומן לראיון נוסף שואף לאפס. אפילו אם אתה בא רק עם חולצה לבנה ומכנסיים שחורים וכיפה שחורה, לא עם חליפה או מגבעת. חלק מהבוגרים מוכנים להתפשר על הבגדים ובעצם לשנות את לבושם ולבוא לראיונות עם חולצות צבעוניות כדי להיחשב יותר פתוחים ופחות מאיימים (דבר שהוא משמעותי מאוד עבורם). חלקם מוכנים להתפשר על משכורת ומוכנים להציע את עצמם במחירי רצפה, העיקר להתקבל לעבודה כלשהי ולקוות להתקדם בהמשך על ידי הוכחת יכולת ועבודה קשה. לדעתי, אחרי ניסיון שכזה במציאת מקום העבודה הראשון שלהם, יחידי סגולה שמצאו סוף סוף מקום עבודה יהיו מוכנים להתפשר בהמשך על הרבה דברים שחשובים להם רק כדי לשמור על מקום העבודה.
אני אישית מחפש עבודה יותר משנה. הקואליציה הנוכחית והשיח הציבורי הנוכחי, לטעמי, מחמירים את המצב. אחרי כל הקריאות לצאת ולעבוד, מדהים לראות שוב ושוב את ההלם והשוק על פני המראיין כשהוא נוכח לדעת שמולו חרדי אמיתי שהוא גם מהנדס תעשייה וניהול אמיתי. טוב, אם בערב הוא רואה בטלוויזיה רק חרדים יורקים ומפגינים, למה שבבוקר הוא יקבל אותם לעבודה בחברה שלו? במקרה הפחות טוב אביא מהבית חיתולים לזרוק על עובדות לא צנועות. אפילו הומור בראיונות העבודה לא עובד. נדמה לי שמראיין שאמרתי לו את המשפטים האלה, כדי להפיג את המתח, חשב שאני רציני.
רהב-מאיר ביקשה מהצעיר רשות לפרסם את המכתב שלו בשמו המלא. הוא הסכים, אבל למחרת הוא כתב לה מייל נוסף: מצאתי עבודה! אני מתחיל היום. אל תפרסמי את מה שכתבתי בשמי.
נשים חרדיות
לפני כמה ימים פירסמתי בבלוג הזה רשומה שהיא סיכום של מאמר של צאלה קוטלר (ב"גלובס") על נושא האפלייה של קבלה לעבודה של נשים, מזרחיים ואחרים. במאמר המקורי מדובר גם על אפליית חרדים, ובמיוחד על אפליית נשים חרדיות. בניגוד לדבריו של המהנדס, שכתב לרהב-מאיר, סקר של משרד הכלכלה מצא בשנת 2011 כי 24% ממחפשי העבודה הדתיים והחרדים דיווחו על תחושת אפלייה, רק 24%. בסקר בין המעסיקים ענו 12% מהמעסיקים שיש להם קושי להעסיק עובדים חרדים – בעיקר סביב העבודה בשבת. הפער בין שני התיאורים נובע מכך, אולי, שבסקר השני כלולים גם דתיים שאינם חרדים.
אשר לנשים חרדיות, מביאה קוטלר את דבריה של אשה חרדית מתל אביב, שפירסמה אותם בפייסבוק: בתור חרדית שעשתה בגרות מלאה ופסיכומטרי ולמדה מקצוע... אני על סף יאוש למצוא עבודה... הפעלתי את כל מי שאני מכירה ולא מכירה. שלחתי מאות ואולי אלפי קורות חיים. הסכמתי לעבוד בכל תחום, אפילו בתחום שונה ממה שלמדתי... ובשעות לא שגרתיות... הסכמתי לשכר של 25 שקלים לשעה ואפילו להביא הביתה פחות משכר מינימום. ועדיין, מעט האנשים שחזרו אלי נרתעו... למה? כי אני גם נשואה, גם אמא לתינוקת בת חצי שנה, גם אין לי ניסיון מספיק ובעיקר כי אני חרדית... שמעתי כבר... ממראייני עבודה כאלה ואחרים, 'ומה אם תלדי לנו כל שנה?'. בפעם הראשונה הייתי בשוק. 'מי אתם שתיכנסו לי לרחם?'. בפעמים הבאות הגבתי בהשלמה.
יש בעייה
משני אלה אנו רואים שהסיסמה "לשלוח את החרדים לעבודה" היא סיסמה בעייתית. לא מספיק שהצעיר החרדי, או הצעירה החרדית יהיו מוכנים לצאת לעבודה, ולא מספיק שיכשירו את עצמם למקצוע רציני. יש בעייות אובייקטיביות כמו עבודה בשבת וריבוי הלידות - והעיקר יש בעייה סובייקטיבית, אותה תיאר הצעיר החרדי הנ"ל במילים: "אם בערב הוא רואה בטלוויזיה רק חרדים יורקים ומפגינים, למה שבבוקר הוא יקבל אותם לעבודה בחברה שלו? במקרה הפחות טוב אביא מהבית חיתולים לזרוק על עובדות לא צנועות".
יש בעייה, בעייה מצערת ומדאיגה. לי אין פיתרון. לכם אולי יש הצעות?
עוד
המאמר שלי על האפלייה בקבלת עבודה נמצא בכתובת:
ומאמר רלבנטי (שלי) על החרדים נמצא בכתובת:
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את שמיטת האדמה, שמיטת השכל – הברכה שהפכה לקללה בכתובת:
מאמר ש-725 איש כבר קראו אותו.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 496,009 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, דת, יהדות, חרדים, עבודה, סיון רהב-מאיר, שבת, ידיעות אחרונות, גלובס, ישראל, ציטטות, תובנות, מחשבות והגיגים, נגד חרדים