הערה: אמנם אין בקטע הבא תוכן מיני בוטה (רק דיון כללי בנושא (קיום/אי-קיום יחסי מין)) ובכל זאת הקטע מבחינתי לפחות מכוון לאנשים בוגרים (>18) ואם מישהו/י רוצה להגיב כאן בתגובות, אז בבקשה שיהיה בוגר/ת בלבד (כאמור מגיל 18 לפחות). תודה.

התלבטות בנוגע למין... מה דעתכם/ן?
כבר כתבתי על זה בעבר... למרות גילי המופלג (58. אפילו שכמעט כולם אומרים/ות לי שאני נראה פחות מגילי אולי בכעשור+ (לפני שבועיים מישהו אפילו אמר לי שאני נראה לו בן +40...). לפחות שני אנשים העלו את ההשערה שזה בגלל שאני רווק... לכאורה אפשר למצוא גם בבדידות והבאסה יתרונות... כנראה שיש פחות מתח ולחצים ואולי זה קשור(?)) לא שכבתי עם אישה מעולם... הייתי מאוד קרוב לזה (יצא שבדייט ראשון היו בחורות (בודדות, לא רבות) שביקשו (לא רמזו) סקס איתי, כולל מקרה שמישהי התפשטה (כמובן בביתה) לגמרי לפני) אבל לא הייתי שלם עם המקרים הללו וגם (ואולי זה העיקר) לא נמשכתי לאותן בחורות (זה היה ב'בליינד דייט' ולא מקרה שהתחלתי עם הבחורה שאז ראיתי אותה מראש ואז יש סיכוי גבוה בהרבה שאמשך אליה..).

איך זה קרה? אני חושב שזה שילוב של בררנות, ביישנות ואולי גם קצת מזל (או חוסר(?) מבחינה זו). בררנות היא לא מילה גסה לדעתי והיא גם תלויה במי את/ה. אני טוען שככל שאדם נמצא קרוב למרכז העקומה הנורמלית ("עקומת הפעמון" כפי שהיא נקראת באופן פופולרי) כך יש לו/ה יותר בני/ות-זוג לבחור מתוכם/ן ולכן הוא/היא יכול/ה להיות פחות בררן/ית... די פשוט. אם אני נמצא מספיק רחוק מהממוצע במספיק תחומים, אז יש לי גם פחות ממי לבחור... אז זה לא שבחרתי להיות בררן, זה נובע ממי שאני.

אפשר גם לטעון כנגדי משהו כמו: "שמע, אתה פשוט נראה לא טוב" או "אתה אדם בעייתי" וכד'... אז אפשר... וכמובן ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו" ו-"הגמל לא רואה את דבשתו" ולמרות זאת (למי שלא קרא/ה כאן בעבר): לפי מדדים אובייקטיבים אני לא כזה 'דפוק' (כלומר אינני מושלם, אבל יש 'דפוקים' ממני...): אני בוגר אוניברסיטה, שירתתי בצבא בקרבי ובתפקיד פיקודי (אמנם פיקודי זוטר), יש לי רכוש משלי, לפעמים בחורות עושות לי 'עיניים' (מובן שרק מיעוט קטן מהן... כידוע, למי שמבין, ולו קצת בהתנהגות אנושית, היופי (וגם רמת חשיבותו) הוא גם בעיני המתבונן) ועוד תכונות, לכאורה לפחות, טובות. אני מכיר אנשים שהם "פחות" (במרכאות, כי כולנו בני אדם) ממני בהרבה פרמטרים ובכל זאת הם בזוגיות...

שאלתי מישהו (רווק) לא מזמן כמה בחורות ביום הוא רואה שמוצאות חן-בעיניו? הוא ענה שמשהו כמו 30... אצלי זה די שונה... אולי פעם ב300 ימים אני רואה בחורה שמוצאת חן-בעיני וגם זה לא תמיד (וזה רק חיצונית... עוד לא דיברנו על אישיות, האם היא פנויה, האם היא מעוניינת בכלל בקשר זוגי, קשר איתי בפרט וכו' וכו').

קראתי לפני כמה שנים (ב-2013) על יו"ר כנסת לשעבר שנפטר רווק בן 100(!). הנה כתבה ישנה עליו בווינט. הוא חיפש זוגיות עם נשים, אבל לפי הכתבה לפחות, בגיל 60 הוא החליט לוותר. אני, להבדיל (אינני יו"ר כנסת... אפילו לא מתקרב לזה, אז אינני משווה עצמי אליו...) עוד לא ויתרתי על מציאת זוגיות, למרות שבנות ארצנו מקשות עלי למצוא בת-זוג ראויה ולהקים איתה משפחה עם ילדים (ואולי אלו לא בהכרח הנשים, אלא החברה בכללותה, כולל גברים. מכל מיני סיבות ועם כל מיני הסברים למשל הצפיפות שהזכרתי בפוסט קודם... סיבה/תירוץ שיכול להשמע ביזארי, אבל יש בו הגיון מסויים, וכן למשל המתירנות, אחוז הגירושין ועוד ועוד. אנחנו לא חיים בוואקום ואנחנו מושפעים ממה שקורה סביבנו).

לגבר יש תחליפים לסקס (גם לנשים, אבל המנגנון והצרכים לעניות דעתי מעט שונים), אבל בכל זאת, אני רואה בזה פיספוס שלא שכבתי מעולם עם אישה, אולי גם הפסד של נשים שהן לא נהנו ממני... למרות שזה לא "סוף העולם"... כלומר יש מלא צרות יותר גדולות... (אני אפילו נמצא בחברה טובה לכאורה... אומרים שאייזיק ניוטון (שוב, אינני, בשום מובן משווה עצמי אליו, אלא רק בקשר ל(היעדר) הניסיון המיני), אחד מהמדענים הכי משפיעים בהסטוריה טרום עידן אלברט איינשטיין, היה בתול). מעבר לעניין הבררנות, יש בי גם איזה "מצפן פנימי" שכיוון אותי לכך ש(כמו בפרסומת לחומוס ולהבדיל..) "סקס עושים באהבה או לא עושים בכלל..." כלומר כמובן עם מישהי שאני נמשך אליה, כמובן לפי כל מגבלות החוק (גיל מתאים (>18), אין יחסי מרות ועוד), המוסר (הבחורה לא נשואה למישהו אחר, פנויה ועוד) וגם מישהי שיש לי איזה חיבור רגשי או הכרות מספקת איתה, בשאיפה זו מישהי שהגיעה להגדרה "חברה" או "אישה" (מלשון אישתי).

לא גדלתי בבית או בסביבה דתית... אלא בסביבה חילונית טיפוסית (צפון ת"א-ית). גם בתקופתי בתיכון היו שיעורים על מין וכבר בגיל 15 (ואף לפני) היו דיבורים בכיתה על זה (שההוא שכב עם ההיא וכו')... לא התחברתי לזה. זה נראה לי דבר של מבוגרים (>18). לא אתחיל לפרט כאן את כל קורותי ואת מאמצי החיפוש במשך עשרות שנים... אבל אפשר לומר שעשיתי מאמץ סביר++ למצוא בת-זוג.

לפני שנתיים+ אימי נפטרה. ידעתי שזה עלול לקרות, אבל בכל זאת כשזה קורה זה מכה בך... אתה מבין שהזמן שלך ע"פ כדור הארץ הוא לא אינסופי (לפחות במצב הטכנולוגי/מדעי הנוכחי... אולי בעוד X שנים תוחלת החיים תגדל בהרבה, אם כי "אינסופית" היא כנראה לא תהיה...).

אם (חשוב לי להדגיש שזה דיון תיאורטי בלבד, כי עוד אין לי החלטה בנושא) ארצה להתנסות בסקס זה יהיה כמובן עם בחורה שאמשך אליה (רמז: אני לא נמשך למישהי בת-גילי...) משמע מישהי בשנות העשרים שלה ואני מעדיף בחורה בתולה. מישהי עם מבנה גוף מלא ונשי ("אנדומורפי מודגש") משמע מישהי עם הרבה מאוד ציצי ואגן, אבל בלי בטן מאוד בולטת (עם מותן -יחסית לשאר- צרה). לכאורה עם בחורה לא בתולה זה עשוי להיות הרבה יותר קל... כי אין את עניין הדם והפחדים(?). מנגד, וזה לא פחות חשוב (אולי הרבה יותר חשוב), הסיכוי של בחורה בתולה להיות חולה במחלות מין (ויש רבות כאלה, חוץ מהאיידס המפורסם) הוא אפסי לעומת מישהי ששכבה, "אפילו רק פעם אחת" עם גבר. כמו כן, גם אני וגם בחורה כנ"ל באותו המצב, אז אנחנו מתקדמים ולומדים ביחד (וזה לא בהכרח דבר רע. ללא קשר, קראתי המון על הנושא, מהרבה אספקטים). כן... אני יודע שיש אמצעי מניעה שאמורים להקטין הסיכוי למחלות מין, אבל מי שחושב/ת שזה 100% כנראה טועה ומוזמן/ת לקרא למשל את הכתבה הזו ב"וואלה".

הדיון הוא תיאורטי לא רק בגלל שעדיין לא החלטתי אם אני רוצה בכך, אלא שגם אם אחליט שזה מה שאני רוצה, היישום של זה, כלומר למצוא מישהי בתולה כנ"ל שרוצה רק להתנסות בסקס (כמה פעמים. אני מניח שהפעם הראשונה אולי קצת פחות מהנה, אז 'צריך' לפחות עוד כמה פעמים חוץ מהראשונה כדי להשאיר 'טעם טוב', ככל שתהא הסכמה של שני הצדדים) עלול להערכתי להיות קשה למדי... לא שאין בחורות בתולות... (חבר שאני מאמין לו, סיפר לי שלפני כך וכך שנים מישהי בקשה לאבד את בתוליה יחד איתו, רק בשביל לאבד את הבתולים ולהתנסות ולא מתוך כוונה ליצור קשר זוגי והוא עזר לה בכך), אלא בגלל שלמצוא בת-זוג למטרה רצינית, במבחן התוצאה של שנים (ב"עולם האמיתי" ובמרחב הוירטואלי) לא ממש הולך לי (כמובן שיש כאן גם מרכיב של מזל, כלומר זה יכול להשתנות בכל יום), אז קל וחומר למצוא מישהי ל"מטרה לא רצינית"... (כנראה (?)) יהיה קשה מאוד.

מה דעתכם/ן בסוגיה אם בכלל יש לכם/ן דעה, כלומר האם כדאי לי לדעתכם/ן ללכת בכיוון הזה של התנסות מינית רק לצורך ההתנסות או להמשיך ולחפש בת-זוג ולהשאר 'בתול' (לגברים אין קרום בתולים...) עד אז? אם אתם/ן עונים אז כאמור רק אנשים בוגרים (>18) ואשמח אם תציינו אם אתם/ן גבר או אישה... תגובות נאצה ימחקו, אז בבקשה להשתמש בלשון סבירה ומכבדת. תודה.

אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

לילה טוב ושבוע טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

עדכון אחרון: 19.01.2020 (העדכון הוא על איך ממלאים נכון את העץ והמסמך הכחול לקהילה)

מטרת הבלוג הזה היא להסביר לכם בדיוק, שלב אחר שלב, בצורה כי מדויקת שניתן - איך להוציא אזרחות פורטוגלית ללא עורך דין.

בעקבות הבלוג הזה, הרבה אנשים פונים אליי לעזרה - הרוב מבקשים שאני אכתוב להם את המכתב בקשה לקהילה היהודית ואלווה אותם בתהליך, אתם מוזמנים לפנות אליי גם כן - 0542811833

קישור לאתר של הבלוג, שם תמצאו הסברים מורחבים יותר: דרכון פורטוגלי בלי עורך דין

קישור לדף פייסבוק של הבלוג  - שהוא בעצם המקום שבו אני מפרסם עדכונים וחדשות ופתרונות יצירתיים.

שלום רב,

אז בהמשך למסעותיי בהוצאת אזרחויות שונות. גיליתי שאני יכול להוציא דרכון פורטוגלי (או ספרדי) בהתבסס על כך שאבותיי גורשו מספרד (ב"גירוש ספרד").

אני נתקל בהמון אנשים שמנסים להוציא דרכון, ועוד לפני שביררו מה צריך הם מסתבכים המון עם להביא כל מיני מסמכים לא נדרשים כמו תעודת לידה מארץ המוצא או כל מיני מסמכים חתומים מארכיונים שונים, זה סתם ללכת סחור סחור - ברוב המקרים לא צריך שום דבר. כמעט בכל הוצאת אזרחות הדברים פשוטים יותר, וכמעט תמיד שיחת טלפון פשוטה לשגרירות תפתור את כל הבעיה ויגידו לכם בדיוק אילו מסמכים אתם צריכים להביא. במקרה של אזרחות ספרדית או פורטוגלית זה אפילו יותר קל והפוסט הבא מפרט בדיוק מה צריך, אני אספתי את המידע הזה ממגוון מקורות (גם אני שהוצאתי בעצמי, גם אנשים אחרים שהוציאו, גם מהנציגים בשגרירות בתל אביב וגם מאינספור שיחות עם עורכי דין בתחום)

אז למה אני מוציא לפורטוגל ולא לספרד ? פשוט בגלל שבשביל להוציא ספרדי צריך לעשות גם מבחן שפה ואני לא יודע ספרדית וגם כן מבחן על תרבות ספרד. ופורטוגלי לא צריך. וגם בגלל שקראתי דירוג של האזרחויות הטובות בעולם ופורטוגלי נמצא שם במקום 4 (!)

את הפוסט הזה אני משפר כל הזמן כשאני לומד עוד ועוד מאנשים ומשיחות עם עורכי דין בתחום. כדי שזה יהיה הפוסט הכי חכם שאפשר למצוא ויהיו בו תשובות לכל השאלות. וחשוב מכל, שהמידע בו ימנע מכם ליפול בבורות בירוקרטיים שאנשים אחרים נפלו. אני משפר אותו כל הזמן בעקבות שאלות שלכם ומידע שאתם נותנים לי כך שאם אתם מוצאים טעות או משהו לא ברור או מדוייק - בבקשה פנו אליי וספרו לי.

אני אכתוב למטה למטה צ'קליסט קצר לאנשים שרק רוצים לראות את השלבים או לכאלה שקראו הכל ורוצים את זה מקוצר

אז מה הם השלבים? 

התהליך מתחלק ל 2 חלקים:

בחלק הראשון צריך לקבל אישור רשמי מאחת מהקהילות היהודיות של פורטוגל שאתה יוצא ספרד. ישנן 2 קהילות כאלו, אחת בעיר "פורטו" והשנייה בעיר "ליסבון".

אני בחרתי לפנות לקהילה של העיר פורטו מכיוון שהם מקבלים מסמכים בעברית ומדברים עברית, כך שלא צריך לתרגם כלום (אם פונים לליסבון הכל צריך להיות מתורגם לאנגלית) 

קבלת אישור מהקהילה היהודית

באופן כללי, מה שהם מבקשים דיי פשוט להשיג. אם אתם מסתבכים תדברו איתי, אשמח לעזור ולייעץ 0542811833

הם רוצים ממך:

1) מכתב בקשה בו אתה מצהיר שאתה מגורש ספרד ומעוניין לקהל הכרה בכך (אפשר לכתוב הכל בעברית!). הם מבקשים לתאר במכתב למה אתה חושב שאתה מגורש ספרד. כמעט כל מי שיש לו מוצא מזרחי יכול לעשות זאת בקלות יחסית - באתר הבא ישנם מספר רב של שמות משפחה והפניות למקורות שציינו שמדובר בשמות של מגורשי ספרד. מעל כל שם משפחה יש הפנייה אקדמית שאפשר להכניס למכתב ובאמצעותה להסביר שזו הוכחה נוספת שמשפחתכם מגורשת ספרד. 

http://www.sephardicgen.com/names.htm

בנוסף, הנה מאגר גדול מאד שמרכז כמה מאגרים בתוכו. שימו לב שאחרי שמצאם את השם שלכם, יש מימין אליו בסוגיים אות - תעלו למעלה במסמך ותראו לאיזה מאגר שייכת האות הזו:

http://zeevm.co.il/surnames-spharadic.pdf

ועוד:

http://www.avotaynu.com/csi/csi-home.htm

וגם:

https://www.sephardim.co

בנוסף, הם רוצים שתציג זיקה לגירוש ספרד. ואת זה בכלל קל לעשות. למשל ע"י תיאור אורך החיים במשפחה, כמו למשל שמתפללים בבית כנסת ספרדי, המוזיקה בבית, אם מישהו ביקר בספרד או למד קורס באוניברסיטה, חברות במועדון כדורגל ספרדי\פורטוגלי, עניין אישי כמו ספרדים שקראת על גירוש ספרד והמסורת הפורטוגלית.

אני גם הבאתי הוכחה שהקהילה שבה גדל סבי דברה לדינו (שפה שמשלבת ספרדית ושפה מקומית), עשיתי זאת ע"י כך שנכנסתי לאתר של "ארכיון הקהילה היהודית בירושלים" והוצאתי משם רשימה של מסמכים שיש להם על העיר שבה סבי נולד, רוב המסמכים שם נכתבו בלדינו וזו הייתה הוכחה מספקת. בנוסף לכך, אפשר לפנות גם לגניאולוג (מה שיעלה הרבה כסף) או לאדם מכובד שימליץ עלייך. יש כמה כאלה - כמו למשל ראש קהילת יהדות ספרד בישראל, לאלו שפניתי העלויות הלו בין 250 ש"ח ל 1000 ש"ח להמלצה כזו.

אני פניתי לרב ברוך גרזון (או גרשון) שביקש תרומה עבור איזו עמותה על סך 360 ש"ח. הוא שולח שאלון ולאחר מכן, אם הוא סבור שאכן אתה מקיים אורח חיים ספרדי, הוא יכתוב לך מכתב המלצה (כמובן שכל רב ספרדי אחר מהשכונה יכול לעזור, ואולי אפילו יותר אם הוא מכיר את המשפחה)

יחד עם זאת, מומלץ לשלב מסמכים אקדמיים שמקשרים בין עיר הלידה של הסבא לגירוש ספרד. לרוב מאד קל לעשות את זה אם מחפשים קצת ב GOOGLE SCHOLAR. ראו בבקשה הסבר מורחב על הנושא הזה בוידאו הארוך

בנוסף, הם מבקשים פרטים טכניים:

1) הוכחה שאתה יהודי וישראלי - את זה אפשר להוכיח דרך תעודת לידה ממשרד הפנים (שם כתוב שאתה יהודי) - אפשר להגיש בקשה באתר של משרד הפנים והם ישלחו לכם בדואר (פשוט לכתוב "הזמנת תעודת לידה" בגוגל) - שימו לב להזמין תעודת לידה פעמיים, פעם אחת בעברית בלבד ופעם נוספת בעברית-אנגלית (הסיבה לכך היא שבהמשך תצטרכו לתרגם את המסמך הזה, זה שיהיה לכם את המסמך הזה פעמיים ירחיב את האופציות שלכם לתרגום גם אצל נוטריונים שהם לא ישאליים. בנוסף, לעיתים יש חוסר תיאום בין השמות בתעודת הלידה בגרסה העברית-אנגלית ולכן תמיד טוב שתהיה אופציה לעברית בלבד גם)

2) תמצית רישום אוכלוסין ממשרד הפנים - שם גם כתוב שאתה יהודי וגם שמות הורייך (אנחנו צריכים את התמצית כדי לחבר אותך להורה שדרכו מגישים את הבקשה)

3) תמצית רישום אוכלוסין של ההורה שדרכו אתה מוציא את התעודה - כלומר - זה שדרכו יש שורשים ספרדיים. אם זה דרך שני ההורים אז לא יזיק להביא תמצית של שניהם. בתמצית הרישום של ההורה יהיה כתוב ארץ הלידה שלו - שזו הוכחה שהוא אכן עלה משם, לעיתים רבות כתוב להם במחשב גם עיר הלידה ואז צריך לבקש מהם לכתוב ידנית את עיר הלידה. זה עוזר מאד מכיוון שבמכתב בקשה אפשר למצוא הוכחות לא רק בין גירוש ספרד לארץ המוצא אלא ממש לעיר המוצא (לדוגמא, העיר קזבלנקה במרוקו)

4) תמצית רישום של הסב או שני הסבים שדרכם מגישים את הבקשה (כנ"ל, שהם מגורשי ספרד). כמובן שאם ההורים שלכם עלו לארץ אז אין צורך להביא שום דבר מהסבים. כל המטרה פה היא להראות הוכחה שהגעתם מארץ המוצא.

הערה: את התמצית אפשר פשוט להגיש בקשה באתר של משרד הפנים והם שולחים את זה אלייך בדואר (פשוט תכתבו בגוגל "תמצית רישום אוכלוסין" בגוגל).

5) צילום של תעודת זהות עם הספח - שם גם כתוב שאתה יהודי (הוכחה נוספת) וגם כתובת המגורים - זה משהו שהם דורשים

6) כל ההוכחות שיש לך שמוכיחות קשה, כמו שאני כתבתי: במקרה שלי צירפתי את התוכן עניינים של המסמכים מהארכיון היהודי, חתימה בדרכון שלי שביקרתי בספרד, מכתב המלצה מאדם מכובד, וגם כל מיני תמונות של סמלים מזרחיים שסבא שלי מצא.

7) תעודת נישואין, אם אתם עדיין לא נשואים - אז תעודת נישואין של ההורים שלכם

8) לפעמים יש כתובות נישואין שיכולות לסייע המון. למשל, אם להורים שלכם יש כתובה שכתוב עליה משהו שיכול לחבר לגירוש ספרד - זה מעולה. לדוגמא, ראיתי כמה כתובות שכתוב עליהן "לפי מנהג מגורשי קאשטיליה" - שזה מעולה כהוכחת זיקה

9) עץ משפחה - הם רוצים שתציירו עץ משפחה, עד כמה שאתם יודעים, שיכיל תאריכים לידה, נישואין ופטירה ויקשרו בניכם לאדם שדרכו אתם מבקשים. את העץ הזה צריך לעשות כמיטב יכולתכם, אם אתם לא יודעים תאריכים או פרטים אחרים - תשאירו ריק. הנה מסמך וורד שיעזור לכם למלא את העץ משפחה: קישור למסמך. 

10) צילום של הדף הראשי בדרכון (זה עם הפרטים וכו)

זהו ! אחרי שעשיתם זאת אתם שולחים את המסמכים למייל של הקהילה היהודית (זה המייל של הקהילה בפורטו: portuguesenationality@comunidade-israelita-porto.org ) ושואלים אותם אם זה מספיק כדי לקבל את התעודה. במקרה שלי ענו מייד שכן וכל שעליי לעשות הוא לשלם להם תרומה של 250 יורו לאדם.

אנקדוטה חמודה: כשאתם עושים להם העברה בנקאית הפקיד ישאל אתכם מה מטרת ההעברה, אם תגידו לו שזה סתם העברה - אתם תשלמו מס של איזה 30 יורו. אם תגידו לו *אגרה* אז אין מס

לאחר מכן ישלחו לכם עוד מסמך קטן בו ממלאים שמות פרטיים ומשפחה לצורך הוצאת התעודה וגם כן הם מבקשים שתשלחו להם את כל המסמכים פיזית אליהם לפורטוגל (זה עולה 20 ש"ח בדואר, המסמך הסופי ישלח רק אחרי שהמסמכים יגיעו אליהם בדואר, אז כדאי להזדרז ולשלוח את זה זריז)

קריטי קריטי קריטי - המשפט הבא שאני הולך לכתוב הוא אחד הנקודות שהכי הרבה אנשים נופלים בה והיא עלולה להשמיד לכם את התיק אם לא תוודאו אלף פעם שאין טעות:

הקהילה היהודית תשלח לכם קובץ וורד למלא, על בסיס הקובץ וורד הזה הם ינפיקו לכם את המסמך הסופי. בקובץ וורד הזה יש מקום למלא את השמות של ההורים שלכם ואת השם שלכם. חשוב מאד מאד מאד שהשמות של ההורים שלכם במסמך הזה יופיעו בדיוק כפי שהם מופיעים בתעודת הלידה שלכם !! (המון אנשים מתבלבלים וכותבים את השמות של ההורים שלהם כפי שהם מופיעים בדרכונים של ההורים), אני שוב כותב - שמות ההורים צריכים להיות כפי שהם מופיעים בתעודת הלידה שלכם !. בנוסף, השם שלכם צריך להופיע כפי שהוא מופיע בדרכון שלכם. אם יש חוסר תיאום בשם (כלומר, שיניתם את שמכם) תצטרכו לצרף מסמך נוסף ממשרד הפנים שמצביע על השינוי (כמו מסמך שנקרא "תעודה המעידה על שינוי שם"). אם השם השתנה כמה פעמים, תסתכלו למטה באזור של "למתקדמים". בנוסף, כל מי שהשתנה לו השם, צריך לכתוב את שמו במסמך ככה.

אני ממליץ לכם בחום להשתמש בכלי שבניתי פה מכיוון שהקהילה החלה לבקש 100 יורו על כל תיקון טעות שתעשו. ולכן אסור לטעות !!!

הנה קישור לכלי שתכנתתי שיעזור לכם למלא את הכל נכון

*אנקדוטה נוספת ! העץ משפחה והמסמך וורד חייבים להיות זהים זה לזה בול !! בול בול בול ! כלומר, השם שלכם ושמות ההורים שלהם במסמך הכחול זהים לאיך שהם כתובים בעץ*

לאחר סיום שלב זה הם שולחים לכם את האישור חתום במייל (לוקח להם בערך חודש), אתם רק מדפיסים אותו.

נהדר ! החלק הקשה מאחורינו !

בירוקרטיה לאחר שיש אישור

כרגע מה שצריך לעשות זה (אני אסביר בפירוט מה כל דבר אומר למטה):

1) לעשות דבר שנקרא "אימות דרכון"
2) אימות חתימה
3) לתרגם את תעודת היושר ותעודת הלידה אצל נוטריון אחרי ששמתם עליהן חותמת אפוסטיל במשרד החוץ (למי ששינה את השם גם תעודת שינוי שם).
 

יש לכם כעת שני ערוצי פעולה אפשריים: או שאתם קובעים תור לשגרירות שנותנת שירות של אימות דרכון וחתימה (נקודות 1,2) ואז הולכים לנוטריון שישלים את המשימה (נקודה 3). או שאתם מחליטים שאתם עושים את הכל דרך נוטריון\עורך דין פורטוגזי (כזה שיש לו רישיון מפורטוגל). בעבר הייתי אומר לאנשים לעשות דרך השגרירות ואז ללכת לנוטריון (כי זה יותר זול), אבל בגלל שהם (השגרירות) קובעים תורות לעוד כל כך הרבה זמן, לפעמים זה חסר תועלת וחבל על הזמן. 

1) אם בחרתם כן לחכות לשגרירות אז: 

צריך לקבוע תור כמה שיותר מראש ! ממש בתחילת התהליך. לא יזיק לקבוע תור פשוט שיהיה כאופציה. זה המייל שלהם: sconsular.telavive@mne.pt
הרבה פעמים הם פשוט לא עונים, צריך להציק להם פעם בכמה ימים עד שיענו. במייל צריך לבקש מהם שאתם רוצים to certify your passport and signature (הם כבר יבינו מזה)

2) אם אתם מחליטים שאתם הולכים לעשות את זה אצל נוטריון אז ראו טיפה למטה כמה נוטריונים ואופציות לעקיפה של השגרירות (בבקשה גם תקראו מה כתבתי בנושא בחלק "למתקדמים"). ברמת העיקרון השגרירות כבר דיי לא רלוונטי, נראה שהם קרסו תחת העומס ונותנים תורות לזמנים לא רלוונטיים. לכן המסלול עוקף השגרירות, בו אתם מתרגמים, מאמתים מסמכים ומגישים - זה המסלול הנכון והזול ביותר. ראו הסבר למטה על נותני שירות שמאפשרים מעקף מעבר לשגרירות.

הסבר מורחב על כל אחד מהמסמכים שאתם צריכים כדי לסיים את בניית התיק:

1) תעודת יושר קונסולרית (לא רגילה !) חתומה ע"י משרד החוץ עם חותמת "אפוסטיל". זה קצת טירטור מכיוון שהתעודת יושר הזו לא תינתן לכם ביד בתחנת המשטרה (זו לא תעודה רגילה !) אלא הם מוכנים אך ורק לשלוח אותה לקונסוליה לבחירתכם. גם כן שהתעודה הזו לוקח לה בערך 3 שבועות להגיע, כך שצריך להתכונן לזה גם מראש. את התעודה הזו אפשר להזמין באינטרנט (מפה), הנה הסבר איך מוציאים תעודת יושר קונסולרית מהמשטרה (הסבר וידאו של 2 דק'). עכשיו נקודה חשובה ! תעודת היושר חייבת להיות בתוקף של 90 יום מהנקודה שהיא הונפקה ועד שהיא מגיעה לשלב הסופי (של ההגשה בפורטוגל). לכן מומלץ להזמין אותה בסוף, כמה שיותר בסמוך למועד הפגישה בשגרירות או אצל הנוטריון (אבל לא יותר מידי לקראת כדי שהיא תספיק להגיע, קחו בחשבון שלוקח לה בערך 4 שבועות להגיע). אם הנוטריון שלכם נמצא בפורטוגל אפשר לשלוח אליו ישירות את תעודת היושר (מה שחוסך הגעה לשגרירות), הנה הסבר. אני הזמנתי אותה ממש בהתחלה וזו הייתה טעות כי זה גרם לכך שהייתי מאד גבולי בזמנים.

*חשוב ! שימו לב שאתם מקלידים את השם שלכם בבקשה לתעודת היושר בדיוק כפי שהוא מופיע בדרכון שלכם ! זה כדי שכל השמות יהיו מתואמים בכל המסמכים שלכם. מספיק ששם אחד כתוב אחרת והבקשה שלכם תידחה ! (אם השם שלכם השתנה, יש מקום שם להזין את השם הקודם כשמזמינים את הטופס). גם כן יש שם סעיף שנקרא "סמכות ממונה דרכונים" - המון אנשים לא ממלאים את זה (זה מופיע בצד שמאל למטה בדרכון) וחשוב מאד למלא.

הטרטור בכל הסיפור הזה הוא שהתעודה הזו מגיעה לשגרירות ללא חותמת אפוסטיל, לכן צריך להגיע פיזית לשגרירות (או מישהו מטעמכם עם דרכון שלכם וייפוי כח), לקחת אותה מהם (עולה 41 ש"ח לאסוף אותה מהם ואפשר רק בימי שלישי), לאחר מכן יש ליסוע למשרד החוץ בירושלים (שזה המקום היחיד שבו אפשר לקבל חותמת אפוסטיל). החותמת עולה 34 ש"ח שאפשר לשלם רק בכרטיס אשראי (בתוך משרד החוץ עצמו).

נקודה חשובה ! טכנית, הממשלה הפורטוגלית מבקשת שתביאו תעודת יושר מכל מקום שבו גרתם מעל 3 חודשים בחייכם. בפועל, אף אחד לא באמת מדווח. היום כבר לא מצלמים את כל הדרכון אלא רק את הדף הראשון והדף עם התמונה כך שהנטייה של רוב העוסקים בתחום היא לא להתעסק בלהביא תעודות יושר ממקומות שטיילתם בהם אחרי הצבא. אם אתה עדיין כרגע גרים במדינה בחו"ל, או אם הדרכון שלכם הונפק במדינה שהיא לא ישראל, אני הייתי מחמיר ומוציא תעודת יושר מאותה מדינה.

2) תעודת הלידה שלכם, וגם עליה לשים חותמת אפוסטיל במשרד החוץ. שימו לב שתעודת הלידה צריכה להיות חדשה, בתוקף של חצי שנה (כשהתיק מוגש). הם לא יסכימו לשים חותמת אפוסטיל על תעודת לידה ענתיקה שההורים שמרו לכם. בנוסף, שימו לב שכתבתי טיפ "למתקדמים" למטה בהקשר הזה. אני מציע לכם להוציא (ממשרד הפנים) את תעודת הלידה פעמיים, פעם אחת בעברית בלבד ופעם אחת בעברית-אנגלית. וזאת מכיוון שבהמשך הדרך אתם צריכים לתרגם את זה, יש נוטריונים שיתרגמו תעודת לידה בעברית בלבד ויש שיעדיפו עברית-אנגלית, אז כבר כדאי שיהיה לכם מראש. בנוסף, יש אנשים שהשם שלהם (באנגלית) למשל בדרכון מופיע שונה מאיך שהוא מופיע באנגלית בתעודת לידה, לכך במקרים כאלה הפתרון הוא להשתמש בתעודת לידה העברית בלבד.

*שימו לב שתעודת הלידה חייבת להיות לכל היותר בת חצי שנה בעת ההגשה*

3) טופס בקשה לבקשת אזרחות (או "אימות חתימה"): את הטופס אפשר לקבל משגרירות פורטוגל - או להוריד אותו מפה בבלוג (הנה המסמך). צריך למלא אותו בפורטוגזית (לא בכתב יד, מודפס !), ולכן זה מאתגר טיפה. אני מצאתי מישהו ברזילאי חמוד שעזר לי למלא את זה בעלות של 20 יורו. מדובר בטופס של עמוד שחצי ממנו זה סתם פרטים טכניים וחצי ממנו זה להסביר למה אתם מרגישים חלק מהעם הפרטוגלי ולמה מגיע לכם לקבל אזרחות (דומה מאד למה ששלחתם לקהילה היהודית אז אפשר סתם להעתיק, או לבקש עזרה מהברזילאי, הוא כבר עשה את זה מלא פעמים. הנה קישור לפרופיל של הבחור: https://www.facebook.com/andre.sarli.5 , זה הוואטסאפ שלו: 41762909969

הבחור הזה כבר מתורגל בטופס הזה, בעקבות הבבלוג הזה הוא עזר כבר להרבה ישראלים, לכם אם תגיעו אליו בבקשה לעזרה הוא כבר יבין מה אתם רוצים ומה הוא צריך לכתוב לכם בטופס.

*בסוף הטופס הזה יש מקום למלא תאריך ולחתום. אתם משאירים את זה ריק וביום שאתם מגיעים לשגרירות (או מול הנוטריון\עורך דין אתם חותמים מולם במקום (זה נקרא "אימות חתימה")

*עצה חשובה !: בראש הטופס מצד שמאל תוסיפו את האימייל שלכם, ככה לאחר שתגישו את כל התיק בליסבון, אם יהיו להם שאלות אליכם או בקשות - הם יפנו באמצעות המייל ולא בדואר (מה שיקח מלא זמן)

4) אימות דרכון: צילומים של כלל הדפים של הדרכון שלכם, כולל הכל (גם הדפים הריקים וגם הכריכה) + יש להביא גם את המקורי כהוכחה שהם יבדקו ביום הפגישה בשגרירות\אצל הנוטריון או העו"ד הפורטוגזי - זה נקרא "אימות דרכון"

6) לכל מי ששינה את שמו (כולל נשים נשואות ששינו את שמן בעקבות נישואין): צריך להביא (ממשרד הפנים) גם תעודה שתוכיח את שינוי השם, זה יכול להעשות באמצעות (ואני כותב את האופציות לפי סדר העדיפות שלהן): "תעודה המעידה על בחירת שם\שינוי שם" (עדיפות ראשונה), "תמצית רישום אוכלוסין שתכיל אך ורק שני עמודים, הראשון פרטים אישיים והשני שינויי שמות" (עדיפות שנייה), תעודת נישואין (עדיפות אחרונה - לא מומלץ). כמובן שכל אחד מהמסמכים הללו צריכים לקבל גם אפוסטיל (כל מסמך רשמי של מדינת ישראל צריך אפוסטיל). 

שימו לב שכדי לקבל אפוסטיל על תעודת נישואין צריך קודם חותמת של משרד הדתות (ברחוב כנפי נשרים, לא רחוק). 

שימו לב, אני חוזר וכותב משהו כי זה מבלבל אנשים. אם השתנה לכם השם פעם אחת (כלומר, שיש חוסר תיאום בין תעודת הלידה שלכם לדרכון שלכם) אז אתם צריכים להביא ממשרד הפנים תעודה שתעיד על שינוי השם הזה (הרגע מניתי את סוגי התעודות), אם השתנה לכם יותר מפעם אחת, אז אתם צריכים להביא "תמצית רישום אוכלוסין שתכיל אך ורק שני עמודים, הראשון פרטים אישיים והשני שינויי שמות" (ששם יש דף שמסביר את כל שינויי השם במכה אחת). מכיוון שהרבה יותר זול לתרגם את המסמך הראשון, הוא בעדיפות ראשונה.

תרגום נוטריוני במקום השגרירות

חברים, כמו שהרבה מכם יודעים יש תקנה חדשה שאומרת שלא צריך לתרגם את המסמכים בתנאי שהפקיד בפורטוגל יודע אנגלית. בשגרירות אומרים לאנשים לא לתרגם. לטעמי - זו טעות, משני סיבות: הראשונה היא שממש לא כל הפקידים יודעים אנגלית, וגם אם יש פקיד שקצת יודע אנגלית יש סיכוי גדול שהוא פשוט יחזיר לכם את התיק לתרגום כי אין לו כח. סיבה שנייה היא שכשאנחנו מגישים תיק לבד, אי אפשר להרשות לעצמנו טעויות, צריך שהכל יהיה כמה שיותר סטנדרטי כי אם תהיה תקלה יהיה קשה לטפל בה. הנה קישור לתקנה

סיכום ביניים כדי שנבין אחד את השני - בבקשה תקראו את המשפטים הבאים בקפידה כי מלא אנשים מתבלבלים:

התיק הסופי מורכב מ: (1) תעודת לידה, (2) תעודת יושר, (3) מסמך בקשה (שכתוב בפורטוגזית), (4) צילומים של כל דפי הדרכון (אימות דרכון), (5) ולנשים נשואות או כל מי שהשתנה לו השם - גם תעודה שתעיד על שינוי השם) (6) והתעודות שתקבלו מהקהילה היהודית (עץ משפחה ואישור קהילה).

השגרירות מספקת לכם שירות ל: אימות חתימה ואימות דרכון. לכן נותר לכם למצוא נוטריון שיתרגם לכם את התעודת לידה ותעודת היושר (ותעודת שינוי השם - למי ששינה את שמו) או לחלופין, כמו שכתבתי נוטריון שיטפל לכם בכל העניינים וזהו.

מה עושים ?

כמו שאני רואה את זה, יש לכם כרגע 4 אופציות שיאפשרו לכם לעקוף את השגרירות:

1) למצוא נוטריון פורטוגלי, כלומר, אחד כזה שהחתימה שלו מוכרת על ידי הראשויות הפורטוגליים. אתם שתשלחו אליו את המסמכים (כלומר, את הדרכון המקורי שלכם יחד עם כל המסמכים שציינתי למעלה בחלק הבירוקרטי) והוא יחתים הכל בליסבון - ככה אתם לא צריכים את השגרירות בישראל. יש כמה נותני שירות שמאפשרים קומבינה על העניין הזה - ראו פה למטה תחת נותני השירות.

2) להשתמש בנוטריון ישראלי, ואחרכך "לאשרר" את העבודה שלו או אצל עו"ד פורטוגזי או אצל נוטריון פורטוגזי. אני אפרט למטה על נותני שירות שמאפשרים את זה.
זו אופציה גרועה !!! תקראו מה כתבתי ב"למתקדמים" בנושא

3) ללכת לנוטריון ישראלי שבעצמו יקח את המסמכים שלכם לשגרירות (נוטריון שמקומבן בשגרירות) וככה לא תצטרכו לחכות לתור.

4) לטוס לפורטוגל לסגור פינה ביום אחד (אני אפרט למטה)

דיברתי עם מלא נוטריונים שיכולים לתת שירותי תרגום שיהיו הכי זולים ויעילים. מצאתי כמה אופציות:

*שימו לב לנקודה חשובה מאד ! אם אתם תלכו לנוטריון ישראלי אתם תצטרכו אחרכך להגיע לשגרירות "לאשרר" את התרגום שלהם (בעוד כסף), כאמור, השגרירות נותנת תורות לעוד מלא זמן וזו לא דרך יעילה. לכן עדיף לפנות או לנוטריון פורטוגלי או לנוטריון ישראלי שיילך בעצמו "לאשרר" את התרגומים שלו. לפעמים כשמגיעים לשגרירות (לצורת אימות דרכון וחתימה) הם אומרים "איפה התעודת יושר ולידה שלכם ? לצורך אישרור" ובכך מבלבלים מלא אנשים. אין צורך באישרור אם אתם לוקחים את אחד מנותני השירות שמצויינים פה למטה:

*נקודה נוספת שחשוב לומר: אני מציע לכם לקחת נותן שירות שלוקח על עצמו כמה שיותר ממשימות התיק, זה יקטין את הסיכויים לטעויות של מתחילים. לפרק את התיק שלכם בין כמה נותני שירות זה מתכון לתקלות*

1) אבישי בק - אבישי הוא אחד הדמויות הוותיקות בתחום, הוא סוג של "ללכת על בטוח" מכיוון שהוא כבר ביצע את הדברים הללו הרבה פעמים וכמה אנשים שאני מכיר קיבלו דרכו אזרחות. יש אפשרות אצלו רק ל"חבילה מלאה" שזה אומר מסלול עוקף שגרירות (וכולל את כל האימותים, התרגומים וההגשה) 
הייתרון איתו, כמו כל נוטריון פורטוגלי, הוא שלא צריך להגיע לשגרירות "לאשרר" את המסמכים מכיוון שהוא מחתים הכל כבר בליסבון. גם כן הוא מאפשר לעשות את ההליך עוקף השגרירות ישירות מהארץ בלי לשלוח את הדרכון בדואר שזה גם ייתרון למי שחושש. זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/avishay.back, הטלפון שלו: +351926221950 (וואטספ שלו)

2) לירון - לירון הוא שחקן שמפעיל גם כן אופרציה מאד זולה בפורטוגל. כלומר, גם אצלו לא צריך לאשרר שום דבר בשגרירות. אם הייתם בשגרירות הוא מוכן לתרגם ולהגיש לכם תיק בעלות נמוכה מאד, המחיר טיפה משתנה מתיק לתיק ולכן תצטרכו לשאול אותו על המחיר. אם אתם רוצים מסלול עוקף שגרירות הוא מוכן לבצע זאת בעלות נמוכה מאד . אני לא יודע כמה הוא לוקח רק עם תרגום בלבד - תוכלו לשאול אותו. ייתרון נוסף הוא שהוא נמצא בישראל (ומפעיל עורך דין בפורטוגל) ולכן ניתן לשלם בשקלים וגם לפגוש אותו פיזית. הטלפון שלו הוא: 0543103515

3) ניר הוא שחקן נוסף, נמצא בפורטוגל (בעיר פורטו). ניר גם כן שחקן דיי חדש אבל הספיק להגיש לא מעט תיקים. ניר בחור נחמד שנותן גם כן מחירים דיי זולים , כמובן שגם הוא מחתים נוטריון פורטוגלי על התרגומים כך שלא צריך את האישרור של השגרירות. ניר מציע חבילה מאד משתלמת של תרגום, דילוג על השגרירות והגשה עם עורך דין (דומה מאד למה שאבישי ולירון מציע) בעלות מאד זולה. זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/kabalali, זה הוואטספ שלו: 351964441613. עכב אכילס פה הוא שצריך לשלוח לניר את הדרכון בדואר שליחים והוא מחזיר בדואר שליחים או לחלופין ללכת לנוטריון בישראל שיעלה עוד קצת.

באופן כללי אני בהחלט ממליץ על אחד משלושת נותני השירות הללו, למרות שאלו שבהמשך גם בסדר, פשוט יקרים יותר.

בנקודה הזו חשוב לי לומר שאני באופן אישי מאד מחבב את אבישי, לירון וניר - למען גילוי נאות.

4) עופר דה-קלו - מתאים למי שמתעקש לעשות את כל התהליך פה בארץ ומוכן לשלם יותר. הוא עו"ד ונוטריון ישראלי, כך שהכל מתבצע בארץ. מה שהוא מציע זה שירות של תרגום כל מסמך, כולל חותמת אפוסטיל בירושלים ואישרור בשגרירות בעלות של: 595 ₪ כולל מע"מ. ללא אפוסטיל משרד החוץ וללא אישור משרד הדתות העלות היא 520 ₪. ללא אישור קונסוליה וללא אפוסטיל משרד החוץ: 430 ₪. ללא אישורי אפוסטיל (משרד החוץ ומשרד המשפטים) וללא אישור קונסוליה: 300 ₪ כולל מע"מ לכל מסמך. עלות אימות דרכון רגיל (17 עמודים): 400 ₪ כולל אגרת קונסוליה פורטוגלית. אימות חתימה נוטריוני על טופס הבקשה לאזרחות – 600 ₪ כולל מע"מ, כולל אגרת אפוסטיל ואשרור בקונסוליה. הטלפון שלו: 054-4934493. המייל שלו: dklaw@inter.net.il, אתר האינטרנט: www.de-kalo.co.il

בעקבות הבלוג מישהו סיפר לי שעופר דה קל עשו לו מחיר של תרגום תעודת הלידה+יושר+חותמת אפוסטיל בעלות של 1000 ש"ח לשני מסמכים. כך שאם הוא הוריד אותו במחיר, אולי גם אתם תוכלו :)

5) לאון אסאו - למיטב ידיעתי - הוא הנוטריון היחיד בישראל שהוא נוטריון פורטוגלי (כלומר, לא צריך לאשרר שום דבר שהוא מתרגם. זה כאילו תרגמתם בפורטוגל). הוא גובה 380 ש"ח על אימות חתימה (שזה כפול מהשגרירות), 289 ש"ח לאימות דרכון, 878 ש"ח לתרגום תעודת יושר + לידה (שני מסמכים). הוא אמנם יקר יותר מהאחרים אבל אם המטרה שלכם זה רק לעשות אצלו אימות דרכון ואז להעביר את יתר המסמכים לנותן שירות אחר - הוא מושלם (כי הוא הנוטריון הפורטוגזי היחיד בישראל), זה מתאים במיוחד למי שממהר או למי שמוכן לשלם יותר או מי שמפחד לשלוח את הדרכון שלו ב DHL. יוצרים איתו קשר ב: 0522641664 או 0525796473, הוא טוען שהוא לא תמיד זמין כי הוא שבועיים בארץ ושבועיים בפורטוגל. 

לכל אחד מהם, תגידו שהגעתם מהבלוג כדי שהם יבינו באילו מחירים מדובר. אני הצעתי להם פרסום בבלוג בתמורה למחירים אטרקטיביים.

*שימו לב - יש נוטריונים בישראל שנותנים שירות דומה, אבל אם הנוטריון הוא ישראלי, אתם תצטרכו ללכת לשגרירות (מה שכמעט בלתי אפשרי) לקבל חתימה על מה שהוא תרגם לכם (בעלות של 30 יורו) כך שזה לא משתלם בכלל לפי דעתי (מלבד דה-קלו, שהולך בעצמו לאשרר, שזו הסיבה שפרסמתי אותו)

זהו, אחרי שתרגתם הכל התיק מוכן, כעת חשוב מאד שתוודאו שכל התאריכים מתואמים (תעודת לידה-דרכון-תרגומים), ושכל השמות מתואמים (תעודת לידה-דרכון-תרגומים). מספיק שתהיה אות אחת לא מתואמת ואני מבטיח לכם שזה יסבך אתכם בהמשך בפורטוגל בעוד חצי שנה.

לכן אני ממליץ לכם בחום להגיע לנוטריון עם טבלאה שבה כתובים כל השמות עם כל התאריכים באנגלית כמו שצריך להיות. ככה מי שמתרגם שם לא יעשה  טעויות כי הוא ילך לפי הטבלאה שלכם.

*שימו גם כן לב שאין צורך להביא לשגרירות\לנוטריון את האישור מהקהילה. לכן אתם יכולים לסנכרן בין הדברים, לקהילה לוקח בערך חודש לשלוח לכם את המסמך הסופי מהנקודה ששלחתם להם אסמכתא שביצעתם תרומה. בזמן הזה תוכלו להתעסק עם השלב הזה של התרגום וכו..

הגשת התיק בפורטוגל

באופן כללי, אני חושב שאם בחרתם באופציה של לתרגם את המסמכים בפורטוגל (אצל אבישי, לירון או ניר) כבר עדיף שתזרמו עם אחד מהם על ההגשה תוך כדי, אין סיבה שיחזירו לכם את התיק לארץ ואז תגישו מפה.

יש לכם כרגע 3 אופציות ריאליות להגשת התיק (יש אופציה של לשלוח עצמאית את התיק אבל זה מאד לא מומלץ כי נראה שהרבה תיקים הולכים לאיבוד):

1) העו"ד זיו בן דוד מציע שירות ב 250 ש"ח שבו הוא שולח את התיק באמצעות שליח משפטי של DHL שמוסר את התיק עבורכם בליסבון + אתם מקבלים בחזרה ממנו בחזרה אישור תשלום ומספר (שמהווה מספר מעקב זמני, עד קבלת הספר הקבוע 4 חודשים לאחר מכן). באופן הזה אתם יכולים להיות רגועים שהתיק יגיע בוודאות, לא ילך לאיבוד במערכת ושתקבלו מיידית את המספר מעקב והאסמכתא. בנוסף זיו אומר שאם תהיה בעיה הוא יסייע (ללא עלות נוספת) בדברים מינימאלים כמו ניסוח מייל לממשלה והתייעצות. זה המספר שלו : 054-6482019 (הוא מעדיף בוואטסאפ)

אם אתם הולכים בשיטה זו, חשוב לכתוב את המייל שלכם על המסמך בקשה (למעלה), כדי שאם ירצו לדבר איתם זה יהיה במייל ולא בדואר. באופן כללי אני ממש לא בעד השיטה הזו, כבר כמה אנשים סיפרו לי שהם שלחו בדואר ואין להם מושג מה קרה לתיק.

2) להגיע עצמאית לפורטוגל, ליסוע למשרד הפנים (שנקרא "הקונסבטוריה") בליסבון, לשלם את ה 250 יורו ולהגיש את הכל שם (הנה קישור לתשלום). ככה תהיו בטוחים שהתיק עבר מייד למחלקה המשפטית ואתם על הדרך המהירה ביותר לאזרחות. הנציג עובר על התיק במקום, אך עדיין ייתכן שיהיו שאלות בהמשך ושוב העניין עם הדואר יתקע הכל. 

שימו לב ! : אם החלטתם ללכת בעצמכם, קחו בחשבון שיכול להיות שהנציג יבקש עוד משהו, תצטרכו לסדר את זה בזרירות ולחזור יום אחרי, אז חשבו לכם יומיים של התעסקות עם זה שם.

הנה סרטון שצילמתי על איך נראת הקונסבטוריה בליסבון:

https://www.youtube.com/watch?v=NiCcm3Z4Lo0

3) האופציה הריאלית הטובה ביותר לטעמי:  למצוא מישהו שיגיש את זה עבורכם, ישלם את האגרה של ה 250 יורו לממשלה או יראה להם אסמכתא ששילמתם און ליין ויקבל אסמכתא שהתיק התקבל. פה קיימות שני אופציות:

- שחבר יגיש לכם את התיק

בכדי לעשות זאת, אתם צריכים לחתום קודם על מסמך ייפוי כח שנקרא POWER OF AN ATTORNEY, הנה לינק למסמך, ביום הפגישה אתם חותמים עליו ולאחר מכך תוכלו לייפה את הכח שלכם למי שתרצו, כמובן שאפשר גם שעורך דין עם רישיון מפורטוגל יחתום במקום השגרירות. זו שיטה גם טובה אם יש לכם מישהו בפורטוגל שאתם סומכים עליו. שימו לב שעליכם לכתוב את הפרטים של מי שמגיש לכם לפני שאתם הולכים לשגרירות לקבל חתימה על המסמך הזה.

שימו לב ! השגרירות מטעה אנשים לגבי המסמך הזה. הם אומרים לאנשים שמספיק לכתוב מכתב ייפוי כח רגיל על דף וזהו. הם טועים ! אחרכך מגיעים לליסבון והם אומרים שצריך מכתב חתום על ידי השגרירות (או נוטריון). השגרירות בתל אביב מתבלבלת בגלל שהם חושבים שאתם הולכים להגיש באמצעות עורך דין פורטוגלי (מה שבאמת לא מצריך ייפוי כח עם חתימה שלהם). אם אתם מגישים דרך אדם פרטי, אתם חייבים את הטופס ייפוי כח המיוחד הזה עם חותמת של השגרירות ואחרי שמילאתם אותו בצורה מודפסת (לא בכתב יד !). כבר לא מעט אנשים שדיברנו איתי טסו לליסבון בלי הייפוי כח החתום וגילו שלא מוכנים לקבל את התיק.

- שעורך דין יגיש לכם את התיק:

אני התלבטתי הרבה מאד אם לטוס לבד או להגיש באמצעות מישהו. חיפשתי המון ודיברתי עם המון עורכי דין. פערי המחירים היו משוגעים, אחד ביקש 3500 ש"ח, אחד ביקש 550 יורו. ברמת האידיאל אין ספק שעדיף שמישהו יגיש עבורכם, מכיוון שלאחר ההגשה אם יש לכם בעיות בתיק אז אותו אדם יכול לטפל לכם משם. יש כמה אופציות להגשה של המסמכים דרך מישהו. אבל באופן כללי אני ממליץ שתעשו בארץ כל מה שניתן לעשות ואז כשתגיעו לשלב התרגום וההגשה (או לחלופין אם אתם עושים מסלול "עוקף שגרירות") אז הכי נכון למצוא את האדם הנכון שכבר יעשה הכל וגם יגיש. יש כמה אופציות טובות:

1) לירון - כמו שכתבתי למעלה , לירון נותן שירותים נוטריונים בפורטוגל וגם מציע הגשה של תיקים. הייתרון אצלו הוא שהוא שולח את העורך דין שלו מידי יום להגיש תיקים פיזית, מה שאומר שהתיק מקבל סריקה במקום - מספר מעקב לתיק במקום, וכך בעצם ההליך מקבל "בוסט". בעוד שאצל רוב המתחרים (וגם החברות הגדולות בשוק) התיקים לא נסרקים באותו היום (מכיוון שלכל עורך דין מותר להגיש עד 5 תיקים ביום וזה בלתי אפשרי), בהקשר הזה, דווקה לקחת אדם שיש לו אופרציה קטנה והוא סורק תיקים במקום - זה ייתרון.

2) הגשה עם עורך דין עם בחור נחמד בשם ניר, ההגשה בלבד אצלו עולה 100 יורו (עם העורכת דין שלו). זה הפייסבוק של ניר: https://www.facebook.com/kabalali

אם אתם הולכים על לירון או ניר, כמו שכתבתי למעלה, הם "בולעים" חלקים ניכרים מהתהליך ולכן כדאי לדבר איתם עוד לפני שאתם נכנסים לתהליך כדי להבין מה לא צריך לעשות בכלל. 

נקודה חשובה: הבעיה בלהגיש לבד בעצמכם, כלומר, לטוס לשם ולהגיש או חבר שבטיול שיגיש, היא שאם יהיה לכם ריג'קט כלשהו אז עד שהוא יגיע אליכם בדואר ועד שתבינו מה רוצים מכם - יקח הרבה זמן. לפעמים הם נותנים משך זמן קצוב למענה, כמו למשל 20 יום , ולכן זה לא אידיאלי. בעיקר לא בעולם שבו המחירים להגשה ותרגום וכו הם מאד זולים. מה שלא היה בעבר. ראו למעלה שפרסמתי כמה פתרונות הבמחירים מאד יפים.

זהו, אחרי שנגמר כל הסיפור הזה. ביום ההגשה תקבלו אסמכתא שהוגש התיק (שחשוב מאד לשמור). תוך בערך 9 חודשים תקבלו מכתב הבייתה שהתהליך עבר לשלב האנליזה (לא תמיד מקבלים מכתב כזה, לפעמים פשוט לא מקבלים). ותוך בערך שנה וקצת תקבלו מכתב שהתיק שלכם אושר ועבר לשרת המשפטים (שזה אומר שהכל בסדר), אחרי בערך 3 חודשים תקבלו הודעה שקיבלתם אזרחות וכעת תמתינו לרישום שלכם במוסדות הביקורטים השונים בפורטוגל, אחרי בערך 3 חודשים תקבלו אישור סופי שיש לכם תעודת לידה.

עם תעודת הלידה הזו אתם תלכו לשגרירות בתל אביב, תשלמו עוד 60 יורו ויוציאו לכם תעודת זהות, ולאחר מכן דרכון (בפגישה נפרדת). או לחלופין תלכו לפורטוגל עצמה להנפיק את הדרכון, בדף הפייסבוק שלי פרסמתי הסבר מפורט בדיוק מה ואיפה.

אם אתם רוצים שמישהו ילך אתכם יד ביד ויעזור לכם ביום הנפקת הדרכון, יש גם בחור ישראלי שעוזר בעלות של 150 יורו, זה הפייסבוק שלו: https://www.facebook.com/sivan.bandel

חבר'ה, באמת שזה לא מורכב. זה קצת התעסקות אבל אם עוקבים בדיוק אחרי מה שכתבתי זה לא יקח יותר מיומיים של טרטור. אם אתם רוצים להתייעץ, דברו איתי בכיף 0542811833

הצ'קליסט הוא (לפי סדר הזמנים שיש לבצע כל דבר)- הנה גם הסבר על סדר פעולות אופטימלי

0) קובעים תור לתרגום המסמכים בשגרירות פורטוגל לעוד חודש וחצי מעכשיו (יש את המייל שלהם למעלה) - אם לא עונים ואתם בתל אביב - לכו לשם ויקבעו לכם פגישה (אבל וודאו שזה לעוד חודש וחצי כדי שיהיה לכם זמן לתפקד)

1) לצורך האישור של הקהילה (ראו למעלה הסבר): נכנסים לאתר משרד הפנים (כותבים בגוגל "תמצית משרד הפנים"), או הולכים פיזית לסניף ומבקשים:

 - תמצית שלך

- תמצית של ההורה דרכו אתה מבקש את האזרחות

- תמצית של הסבא\סבתא דרכו מבקשים (אם הסבא נפטר יהיה צריך שההורה - הבן שלו - יתקשר לבקש, או לחלופין יתן לכם תעודה מזהה וייפוי כח)

בתמצית חשוב שיהיה מצויין לאום - יהודי, ארץ לידה ושמות ההורים (בנוגע לסבא, מוטב גם לבקש שיכתבו ידנית את עיר הלידה).

- תעודת לידה שלך, פעמיים, פעם בעברית בלבד ופעם בעברית-אנגלית (ראו הסבר למעלה למה)

- פונים ל"אדם מכובד", ראש קהילת יוצאי ספרד, ראש עמותה של יוצאי ספרד או גניאולוג. - זה לא חובה אם אתם ממדינה מאד קלאסית כמו למשל מרוקו\תורכיה\יוון\תוניס\מצריים

- חופרים באינטרנט על שם המשפחה, מחפשים באתרים ששמתי וגם באתרים אחרים - כל דבר שיקשר בין שם המשפחה ליוצאי ספרד. נכנסים לארכיון הקהילה היהודית בירושלים (באינטרנט) ובודקים אם יש שם מסמכים.

- כותבים מכתב בקשה להכרה כיהודי יוצא פורטוגל, כותבים על האופן שבו גדלת (בתי כנסת בהם התפללת), אורך החיים המזרחי בו גדלת, מוזיקה, ספרדים שקראת, קבוצת כדורגל שאתה מעריץ, ביקורים בספרד או פורטוגל וכל דבר שמעיד על קשר לפורטוגל.

- אם אתם צריכים עזרה בכתיבת המכתב הזה, אני מאד מיומן במחקר מהסוג הזה (עושה דוקטורט באוניברסיטה העברית), אתם יכולים לפנות אליי 0542811833

2) שולחים במייל לקהילה היהודית בעיר פורטו (למעלה צירפתי את המייל שלהם) את המסמכים:

- צילום תעודת זהות + הספח (כי בספח כתוב הכתובת מגורים והם דורשים את זה)

- התמצית שלך (שם כתוב שאתה יהודי וזה גם מחבר אותך להורים שלך) + של ההורה + של הסבא

- המכתב מהאדם המכובד (לא חובה במקים ברורים)

- תעודת הלידה שלך (שם גם כתוב שאתה יהודי)

- המכתב שכתבת שמחבר אותך ליהדות פורטוגל וספרד

- כל מסמך אחר שמסייע, כמו למשל מסמך מהארכיון או סימון ממורקר של שם המשפחה שלך בתוך מאגר שמות המשפחה (שמתי קישור למאגר למעלה)

אחרי שקיבלתם אישור מהם במייל - הם ישלחו לכם:

(א) מסמך וורד שתמלאו את הפרטים שלכם, אסור שיהיו טעויות פה כי על בסיס המסמך הזה האישור הסופי שלכם יהיה - שימו לב שאתם כותבים את השם שלכם ושל ההורים באופן שמתואם עם תעודת הלידה והדרכון שלכם
(ב) עץ משפחה - תוכלו להוריד את העץ משפחה פה מהבלוג שלי (למעלה) ולהגיש אותו כבר מראש, ככה לחסוך זמן
(ג) הם יבקשו שתשלחו את כל המסמכים שלכם פיזית, אני מציע לכם לשלוח אותם כבר מראש, ככה תהיו הכי יעילים והתעודה הסופית תגיע אליכם הכי מהר שאפשר.
(ד) הם יבקשו תרומה של 250 יורו לאדם - תצטרכו לשלוח להם אסמכתא או הוכחה שבוצע תשלום

3) כשיש אישור קהילה ושילמתם להם את התרומה והם אישרו שהדברים נכנסו לתהליך, נכנסים לאתר המשטרה ומבקשים תעודת יושר קונסולרית (ראו פה הסבר, אם יש לכם נוטריון בפורטוגל שמגיש לכם אז ראו פה הסבר). מזמינים את התעודה לשגרירות פורטוגל בתל אביב (אני מזכיר שללכת למשטרה לא יעזור כי הם לא נותנים את זה ידנית)

4) הולכים לקחת את תעודת היושר משגרירות פורטוגל שלושה שבועות אחרי שהזמנתם אותה (רק בימי שלישי)

5) נוסעים למשרד החוץ בירושלים (לבדוק שעות פתיחה קודם) עם התעודת יושר (שאספתם מהשגרירות) ותעודת הלידה (שלקחתם ממשרד הפנים), שמים על שניהם חותמת אפוסטיל (שעולה 35 ש"ח לכל חותמת ואפשר לשלם במקום רק בויזה) (לנשים נשואות צריך גם לשים אפוסטיל על תעודת שינוי שם, ראו הסבר למעלה)

6) ממלאים את המסמך בקשה (צירפתי את המסמך למטה) ממלאים את המסמך הזה בפורטוגזית (יש להסתייע במישהו דובר את השפה - שמתי לינק לפייסבוק של מישהו כזה שעוזר ב 15-20 דולר, שמתי לינק לפרופיל שלו למטה). שימו לב שיש שם פסקא שבא צריך לכתוב למה אתם זכאים לדרכון, אני ממליץ לכם לכתוב משהו מאד כללי סטייל "לפי החוק החדש אני מבקש. קיבלתי אישור מהקהילה" וכו. ולא דברים קונקרטיים כמו "אבא שלי מדבר לדינו" או כל דבר אחר שיכול לגרום לפקיד ממשלה להחליט לבדוק האם ההצהרה שלכם נכונה

7) מגיעים ליום הפגישה עם : הדרכון שלכם + צילום של כל הפי הדרכון (גם הריקים וגם הכריכה) + המסמך בקשה שמילאתם בפורטוגזית + מביאים איתכם כסף מזומן (שימו לב שאתם לא חייבים פה את המסמך של הקהילה, כך שאם הוא עדיין לא הגיע - לא נורא)

8) מתרגמים את תעודת הלידה ותעודת היושר (לנשים נשואות גם שינוי שם) אצל נוטריון (כתבתי למעלה 3 אופציות)

9) מגישים את התיק בליסבון (כתבתי למעלה שלוש אופציות להגשה)

זהו בגדול, עכשיו ממתינים. תוך חצי שנה תקבלו מכתב שהדברים בתנועה ואחרי שנה בערך תקבלו אזרחות. כמובן שהזמן המתנה נחשב רק מהנקודה שבה הגשתם את התיק כולו בפורטוגל (הקהילה היהודית זה רק שלב בדרך)

הנה וידאו שבו צילמתי איך נראה תיק מוכן סופי סופי:

https://www.youtube.com/watch?v=Ieotw9WZIps

מסמכים שצריך

אני מצרף את המסמכים שצריך וגם דוגמא למכתב בקשה:

- מסמך בקשה שצריך למלא בפורטוגזית - ניתן להוריד פה:

http://zeevm.co.il/APPLICATION_FORM.pdf

הנה אותו מסמך עם תרגומים באנגלית של כל חלק (תוכלו לראות את התרגומים רק אם תפתחו בתוכנת PDF חכמה כמו אקרובט). כך תוכלו פשוט לכתוב באנגלית את התוכן ולתת לבחור מהאתר FIVERR לתרגם לכם לפורטוגזית (הנה קישור לפרופיל פייסבוק שלו, יש למעלה קישור לפרופיל פייסבוק שלו אם אתם מעדיפים, או הווטאספ שלו : 41762909969):

http://zeevm.co.il/Nationality_Form.pdf

- מסמך ייפוי כח:

http://zeevm.co.il/power_of_attorney__nationality_.pdf

למתקדמים: אני עושה רשימה של דברים שעורכי דין שעושים את זה שנים אמרו לי שצריך לשים לב:

1) המסמך של הקהילה: אחת הטעויות הנפוצות ביותר בכל התהליך הוא שהקהילה שולחת בסוף מסמך וורד ומבקשת שתמלאו פרטים שלכם ושל ההורים, אתם חייבים לכתוב את השמות של ההורים שלכם בדיוק כפי שכתוב אצלכם בתעודת הלידה. אם יש לכם אחים, אז כל אחד כפי שכתוב אצלו. ואת השם שלכם בדיוק כפי שכתוב אצלכם גם בתעודת לידה וגם בדרכון (אם יש פער אפילו של אות אחת, אז או שתשתמשו בתעודת לידה בעברית בלבד (ראו פה למטה נקודה 6) או שתצטרכו להביא תעודה המעידה על שינוי שם)

2) לעבור על המסמכים: הרבה עורכי דין אומרים לי "אתה צריך להבין שהשגרירות בתל אביב זה לא משרד שנותן שירות" - והם צודקים. כלומר, את המסמכים שקיבלתם מהשגרירות, אתם צריכים לעבור על הכל בדייקונות ולוודא שהכל תקין. לדוגמא, אני הגשתי תעודת לידה בעברית, ובתוכה יש את שמות ההורים, התרגום של שם משפחתה של אימי לא היה תואם לזה שמופיע במסמך של הקהילה היהודית - ולכן נוצר חוסר תאימות. לא מדובר בהרבה מסמכים אבל צריך לעבור על הכל לעומק.

3) אם חייתם במדינה זרה תקופה ארוכה והדרכון שלהם הונפק באותה מדינה - אתם צריכים להוציא דרכון חדש או שיבקשו מכם תעודת יושר מאותה מדינה

5) אם כבר הגשתם את המסמכים לפני הרבה זמן וקיבלתם כבר אישור שהתיק בתהליך, אתם ממתינים מלא זמן (מעל שנה), אתם יכולים לפנות למשרד הפנים הפורטוגלי יחד עם המספר תיק שלכם ולשאול אותם מה הסטטוס (שימו לב שיש לכתוב בפורטוגזית את המייל). יש אפשרות חדשה לבדוק סטטוס של תיקים דרך האתר הבא:
https://nacionalidade.justica.gov.pt/Home

כשתיק מוגש הוא יקבל מספר מעקב למערכת הזו. אם הגשתם כבר את התיק ואתם רוצים לברר - אתם יכולים לפנות אליהם במייל. זה המייל שלהם: rcentrais.naturalizacao2@irn.mj.pt יש גם בחורה מאד נחמדה בשם אנדריאה שגובה 20 יורו בשביל להתקשר בשבילכם לשם, לחכות עם הקו ולדבר עם נציג ולברר לכם מה שתבקשו ממנה (לרוב אנשים מבקשים ממנה לברר או מה מספר התיק הקבוע או מה הסטטוס של התיק, דברים כאלה) הטלפון שלה הוא: 351961916065 (רק בוואוסאפ).

6) לבקש תעודת לידה בעברית בלבד. כלומר, הרבה אנשים כתוב להם משהו אחד בתעודת הלידה ומשהו אחר בתמציות של ההורים. כך שלדוגמא יכול להיות ששמו של אבא שלך הוא חיים. את השם חיים אפשר לכתוב גם HEIM וגם CHEIM. יכול להיות מצב שבתמצית רישום אוכלוסין שלו כתוב CHEIM אבל בתעודת הלידה שלך שמו כתוב HEIM. אנחנו חייבים ללכת פי תעודת הלידה ! (כי זה מסמך שמגיע בסופו של דבר לליסבון). לפיכך, אני ממליץ לבקש תעודת לידה בעברית בלבד , כדי שאם יש תקלה - אז הנוטריון יתרגם את זה כך שתהיה אחידות. אם המסמך האנגלי מתואם עם הכל, אפשר להשתמש בו. אם לא, עדיף להשתמש בעברי ולבקש מהם לתרגם את השם של אבא כפי שנוח לכם (או CHEIM או HEIM) - כדי שיהיה מתואם עם יתר המסמכים (הקהילה והדרכון)

9) על המסמך בקשה של ה 2 עמודים - לכתוב למעלה את המייל שלכם - כדי שאם ירצו לפנות אליכם זה יעשה דרך האימייל ולא רק דרך הדואר

10) וידאו שהכנתי ומסביר איך לעשות את התהליך הכי יעיל שאפשר: https://www.youtube.com/watch?v=HDkBCTsWMrM

11) לאנשים שהשם שלהם השתנה, כלומר, שיש הבדל בין מה שכתוב להם בתעודת לידה לדרכון - אתם צריכים לתקן את הפער הזה באמצעות מסמך שנקרא "תעודה המעידה על בחירת שם" (ממשרד הפנים). אם השם שלכם השתנה יותר מפעם אחת, תוכלו לבקש ממשרד הפנים "תמצית רישום אוכלוסין מורחבת" ושם (בדף השני או השלישי) יהיה טבלה של כל שינויי השם שלכם - כמובן שכל מסמך כזה צריך יהיה להחתים באפוסטיל ולתרגם גם כן אצל נוטריון ולצרף לתיק הסופי. העניין הוא שיקר לתרגם כל דף במסמך, לכן מוטב לבקש מהפקיד\ה במשרד הפנים לתת לכם רק את הדף הראשי ושהדף השני כבר יהיה הדף שינויי שמות. ככה תוכלו להוזיל עלויות משמעותית.

12) לאחרונה יש לנו הרבה מאד דיליי בזמן שהשגרירות נותנת תורות. ויש הרבה אנשים שכבר יש להם אישור קהילה ועכשיו מחכים 3 חודשים לתור בשגרירות ומחפשים אלטרנטיבות (לאימות דרכון ואימות מסמך בקשה), האלטרנטיבות למיטב ידיעתי הם: 1) לשלוח את הדרכון בדואר לעורך דין או נותן שירות בפורטוגל שיעשה שם את הכל (כמו אבישי או ניר שהמלצתי עליהם); 2) ללכת לנוטריון פורטוגזי בארץ - רק לאון אסאו למיטב ידיעתי (קצת יקר); 3) ללכת לנוטריון שיש לו גישה לשגרירות, כמו עופר דה-קלו (יקר); 4) לטוס למדינה שיש בה שגרירות פורטוגל ובה אפשר גם לאמת מסמכים, כמובן שתתקשרו לפני לאותה שגרירות ותוודאו שהם מבינים על מה אתם מדברים.

13) המון אנשים מבזבזים זמן כי הם לא מבינים שאלו תהליכים מקבילים. כלומר, אתם לא חייבים אישור קהילה כדי לבוא לשגרירות לעשות שם מה שצריף, ואתם לא צריכים לעבור בשגרירות כדי לתרגם מסמכים. לכן הכי טוב לסנכרן את הדברים כפי שכתבתי בצ'קליסט למעלה וככה תוכלו לסיים את התיק מהר מאד (הכי מהר שראיתי היה תוך חודש).

14) מסתבר שיש לא מעט אנשים שנופלים תחת הנושא של נוטריון ישראלי, הם הולכים לנוטריון שיתרגם להם את המסמכים והוא אומר להם "בגלל שישראל ופורטוגל חתומות על אמנת האג אז לא צריך לאשרר את התרגומים שלי" - אז אוקיי, טכנית הוא צודק, אבל בפועל זה לא מעניין את הפקיד הפורטוגזי. לכן חברים, לתרגם רק אצל נוטריון שמאשרר את עצמו או לחלופין אצל נוטריון פורטוגזי.

15) וידאו שהכנתי על הטעויות הנפוצות שאני נתקל בהם כשאנשים מוציאים דרכון פורטוגלי: https://www.youtube.com/watch?v=72GBKoc6jkc

16) כתובת של הקונסבטוריה למשלוח מסמכים אם מבקשים מכם: CONSERVATORIA DOS REGISTROS CENTRAIS RUA RODRIGO DA FONSECA, 200 1099-003 – LISBOA

הנה טבלאת עלויות בסיס (כלומר, אם תבחרו באופציה הזולה ביותר בכל צומת אפשרית)

1) אישור קהילה יהודית - 250 יורו

2) 250 יורו לממשלת פורטוגל - אגרה להגשת התיק

3) 41 ש"ח לאיסוף תעודת היושר מהשגרירות

4) 68 ש"ח למשרד החוץ כששמים את החותמות אפוסטיל (34 ש"ח לכל חותמת, רובכם צריכים רק 2 חותמות [על תעודת לידה ועל היושר])

5) בערך 277 ש"ח לאימות דרכון בשגרירות

6) בערך 130 ש"ח לאימות חתימה בשגרירות (המסמך 2 עמודים בפורטוגזית)

7) בין 500 ל 1200 ש"ח לתרגום נוטריוני עם כל החתימות הנדרשות (בהנחה שאתם צריכים רק 2 מסמכים: תעודת לידה ותעודת יושר- שזה רובכם)

8) עלויות משלוח התיק לליסבון, בערך 100 ש"ח בדואר שליחים עם אישור מסירה, כמובן שיש אופציות יקרות יותר של הגשה פיזית

אם הגעתם עד לכאן ואתם עדיין מרגישים שאתם צריכים עזרה וליווי

- אתם יכולים לפנות אליי במייל:

zeevm87@gmail.com

פתחת גם דף פייסבוק לבלוג - אני מאד אעריך את זה אם תעשו לייק 

תוכלו לפנות אליי גם דרך העמוד שם

- בבקשה מכם, השקעתי הרבה, הרבה אנרגיות וזמן. תפרגנו לי פה בלייק או ב"פלוס" ביו טיוב הוידאו (זה המינימום, לא? )

הסבר מקוצר:
https://www.youtube.com/watch?v=HDkM_DnZ_Xg

הסבר ארוך:
https://www.youtube.com/watch?v=Mzx9ZK5KmA8

סרטון בו צילמתי איך נראה תיק מוכן:

https://www.youtube.com/watch?v=Ieotw9WZIps

וידאו קצר שצילמתי בקונסבטוריה בליסבון:

https://www.youtube.com/watch?v=NiCcm3Z4Lo0

הנה תמונה של הדרכון שלי !

רשימותי בנושא הפלמ"ח

דר' אמנון טיל

amnont@walla.com

מקורות דיגיטליים העוסקים בפלמ"ח

שירי הפלמ"ח

בקיצור: שאלה שאלתית $$$ נוח נכנס לתיבה בגיל שש מאות שנה. הוא נכנס לתיבה עם אשתו, בניו ונשי בניו. לא היו לו נכדים? בגיל 600 לא היו לו נכדים?

תגיוןת: תנ"ך, נכדים, הומור

כשטיילתי בנובמבר - דצמבר האחרונים בניו זילנד, בשבוע האחרון של הטיול אחד המדריכים של הקבוצה היה מישהו שהכרתי מראש. הוא היה מטייל במקביל אלי בטיול בארה"ב שאליו יצאתי בקיץ 2014, ובתחילת הטיול בא להציג את עצמו בפני כולם - כך שכמה מאיתנו היינו בטוחים שהוא אחד המדריכים, ודי התפלאנו לגלות שהוא היה סתם מטייל. ומסתבר שלמרות שעברו חמש שנים בין הטיול הזה לטיול שלי בניו זילנד, הוא זכר אותי.

באחד הימים האחרונים של הטיול, הוא תפס אותי לשיחה באחד הערבים. בתזמון כנראה לא היה מקרי: בערך באותה תקופה מטיילית שטיילה איתנו ועזבה את הטיול ימים ספורים לפני כן - כתבה ביקורת די קשה על חברת הטיולים בפייסבוק, ולמדריך כנראה היה חשוב להרגיע את העניינים באופן כללי מול שאר המטיילים ולוודא שכולנו נהנים. במקרה שלי, היו לו שתי נקודות שהיה חשוב לו לחדד ולוודא שאני מרגישה בסדר איתן:

1. אני הגעתי בכושר נמוך יחסית לטיול שבמהותו היה כזה שמעודד פעילות אתגרית בכל מובן - החל מהעובדה שיכולנו לבצע במהלך הטיול פעילויות אתגריות כמו קפיצות באנג'י או צניחה חופשית, וכלה בעובדה שלא מעט מהמסלולים היו מאתגרים בפני עצמם. טסתי בעבר בטיולים בפורמט דומה (כמו למשל הטיול שבו פגשתי את המדריך), ולמרות שגם בהם הייתי באופן יחסי בכושר נמוך, ברוב המקרים היו איתי מישהו או שניים בכושר דומה, כמו למשל נשים מבוגרות (ופעם פעמיים אני הייתי זו שהיתה בכושר קצת יותר גבוה מהן). ולפעמים אם התיידדתי עם מישהו או מישהי - הם היו מוכנים ללכת קצת יותר לאט או לוותר על חלקים במסלול או חלק מהאתגרים כדי ללכת איתי במסלול. אבל הפעם התחושה שלי היתה ש"קפצתי מעל הפופיק" בציפיה שהטיול יהיה גמיש כמו אותם הטיולים, כשהוא היה מיועד לאנשים בכושר שהוא גבוה יותר.
   למדריך היה חשוב לשוחח איתי כנראה מתוך רצון לגרום לי להרגיש שהטיול היה לי בכל זאת "שווה" ומהנה. הוא סיפר שמניסיונו האישי כמדריך די ותיק ומנוסה, כל אדם מגיע לטיול עם מטרות וציפיות שונות - ושהוא התרשם שהייתי בטיול בעיקר כדי לצלם תמונות (מה שהיה נכון, לפחות חלקית), ולכן הוא מקווה שנהניתי מהטיול והצלחתי לצלם תמונות יפות.
2. עוד נקודה שהוא העלה היתה הנושא החברתי. בימים הראשונים של הטיול, ניסיתי לטייל עם כמה מטיילים אחרים שנראו לי נחמדים. אבל זה התברר כמשהו שהיה מעייף ומתיש עבורי, וזה גרם לדאגה אצל המטיילים האחרים והמדריכים. אחרי כמה ימים שבהם אפילו חששתי לצאת להליכות, הגעתי למסקנה שאולי עדיף שאצא להליכות לבד - ופשוט אעשה מה שאני יכולה. אבל בהרבה מובנים זה גרם לי להיות מבודדת מבחינה חברתית - האנשים היו חביבים אלי, ויכולתי לפנות אליהם אן הייתי צריכה עזרה או לשוחח עם מישהו - אבל הרושם שלי היה שחברויות נוצרו במהלך ההליכות או פעילויות משותפות (כמו למשל רכיבה על אופניים), לא פעם בין אנשים עם רמת כושר דומה.
   מעבר לזה, בערב שבו שוחחנו, המדריך הזמין מכר שלו לבקר אותנו, כי נראה היה לו שאותו מכר הוא טיפוס מעניין שאנשים ישמחו לשוחח איתו. אני מודה: אני קצת פיספסתי את מה שקורה כי המכר הגיע בדיוק כשהתחילה השקיעה שאותה רציתי לצלם. בשלב מסוים אנשים שונים הצטרפו אלי (כנראה בין השאר כי הם שמו לב שאני מצלמת), אבל בהתחלה באמת הייתי לבד בלי ששמתי לב שמישהו הצטרף לקבוצה והציע לאנשים משהו לשתות והמדריך מציג אותו.
   המדריך עצמו פשוט אמר לי שהוא מבין שיש אנשים שפשוט לא מתחברים לקטע החברתי של הטיול, והוא נתן לי דוגמא של מישהו שהוא הכיר שהגיע לטיול אחרי גירושים מכוערים וקשים ופשוט רצה את השקט שלו. במובן מסוים הוא צדק: לי אולי קצת פחות הפריע שלא היו לי חברים קרובים בקבוצה (בין השאר כי מניסיוני האישי הקשרים האלו, לפחות עבורי, לא נשארים לאורך זמן אחרי שהטיול מסתיים כחברות קרובה אלא בעיקר כחברות פייסבוק וכו'), ובאמת פחות עניין אותי לשבת עם החבר שלו ולשמוע על החוויות שלו - אבל להגיד שלא ממש חיפשתי חברים לא היה מדויק, כי איכשהו פשוט לא יצא לי הפעם להתקרב לאנשים באופן "זורם" ו"טיבעי" - ואני מודה שזה קצת הטריד אותי. זה נכון שאני ביישנית ולא בהכרח מתחברת לאנשים בקלות - אבל בעבר כן זכיתי להתיידד עם כמה אנשים בטיולים, ואני בהחלט תהיתי למה הפעם זה לא ממש קרה.

וכל הנושא הזה התקשר לי לכמה דברים שקרו במהלך הטיול ואחריו, אבל בשביל זה צריך להסביר קצת רקע על הטיול. באופן עקרוני, החברה מריצה טיול שעושה סיבוב מעגלי בשני האיים של ניו זילנד באופן רציף. אנשים יכולים להצטרף אל הסיבוב בכמה נקודות - ולבחור לטייל במסלול כולו או בחלק ממנו. איתי למשל היו בטיול:

• כמה אנשים שהתחילו את הסיבוב כמה ימים לפני, ולכן גם עזבו כמה ימים לפני - ובגלל העובדה שהם הצטרפו ועזבו באחת הערים ובכך הם חסכו לעצמם לינת לילה אחד ולכן הטיול שלהם היה קצר כביכול ביום מזה שלי.
• מישהי שהתחילה איתי אבל העדיפה לוותר על המקטע האחרון ולכן ירדה עם שאר החבר'ה מהנקודה הקודמת.
• היו כמה אנשים שהצטרפו אלינו בוקר אחרי העזיבה בגלל שהם התחילו את הסבב שלהם מאותה נקודה של העוזבים מהנקודה הראשונה.
• מישהי שהתחילה איתי אבל רצתה לטייל רק באי הצפוני - ולכן טיילה איתנו רק ארבעה ימים, ואז ביום שבו עברנו מהאי הצפוני לאי הדרומי היא נפרדה איתנו, ובשלב מאוחר יותר ביום הצטרפה לטיול שיצא קודם לכן וחזר בדיוק באותו היום מהאי הדרומי לאי הצפוני כדי להשלים בו את הסבב. כשאנחנו חזרנו מהאי הדרומי לאי הצפוני כמה שבועות אחר כך - גם אלינו הצטרפה מישהי במסלול דומה שעברה בין קבוצות.
• זוג בריטים שהצטרף אלינו באמצע התקופה שלנו באי הדרומי - ועזב אותנו ביום שבו עזבנו אותו כדי לחזור לאי הצפוני. הם היו איתנו באותה מעבורת שעוברת בין האיים, אבל הם העדיפו להתרחק מאיתנו ולבלות שוב לבד.

כך שבשונה מטיולים מאורגנים אחרים בכך שהמסלול גמיש, הרכב הקבוצה משתנה לאורך זמן - ובאופן טבעי לאור העובדה שהטיול עובר באופן סיבובי ורציף, גם המדריכים משתנים בנקודה מסוימת. הנקודה שנבחרה היא הנקודה שבה הקבוצה חוזרת מהאי הדרומי לאי הצפוני - וצוות חדש מתחיל ללוות אותנו כשאנחנו חוזרים לאי הצפוני. כל צוות הדרכה מורכב משני מדריכים: אחד מהם הוא הבכיר יותר (ולרוב מבוגר יותר), שהוא גם הנהג, וזה שיודע להגיש עזרה ראשונה במקרה הצורך. השני הוא לרוב צעיר יותר, ואחראי על הרבה דברים יומיומיים: הוא זה שמתעסק בפירוט ובהסברים על הפעילויות הנוספות שאפשר לבצע כפי שציינתי קודם (החל מקפיצות הבאנג'י שציינתי וכלה בסיורים של אתרים מסרטי "שר הטבעות" ו"ההוביט") - ולהזמין אותם למי שמעוניין. המדריך הצעיר גם אחראי להכנת הארוחות המשותפות, למרות שחלוקת העבודה יכולה להשתנות בין הצוותים. למשל בצוות הראשון שליווה אותנו - המדריך הבכיר היה מאוד מעורב בהכנת ארוחות הערב בעיקר, לעומת המדריך הבכיר השני (זה שכתבתי עליו קודם) שאיפשר למדריך הצעיר שעמד מולו להיות הרבה יותר עצמאי.

המדריך שכתבתי עליו והמדריך הצעיר שעבד איתו היו איתנו בשבוע האחרון של הטיול שלי, והיה לנו צוות שונה לשלושת השבועות האחרונים. המדריכה הצעירה היתה מישהי מקסימה וחייכנית ומאוד מאוד ידידותית (למרות שגם מי שהחליף אותה היה מאוד נחמד וידידותי), אבל היתה לי תחושה מוזרה לגבי המדריך הבכיר יותר שליווה אותנו בהתחלה.

קודם כל, נראה היה שרמת הכושר הנמוכה שלי מאוד הפריעה לו. למשל באחד הימים הראשונים של הטיול, כשעדיין ניסיתי להצטרף לשאר המטיילים במסלולים - נוצר מצב שבו במסלול ארוך שהיה המסלול השני לאותו היום הייתי עייפה וגם היתה לי נפילת סוכר (כנראה כי לא אכלתי בצורה מסודרת במיוחד כששעת ארוחת הצהרים הגיעה ועברה בלי שאכלנו משהו מסודר). אני חושדת שאחת המטיילות מההקבוצה "דיווחה" למדריכים על זה - כי אני יודעת שהיא חיפשה די בקולניות את המדריכים ברגע שהגענו לסוף המסלול, וקצת אחרי שהתכנסנו בנקודת האיסוף שמעתי אותם משוחחים ואת המדריך הזה אומר שהוא שמע שהיה לי מאוד קשה באותו יום. אחרי האירוע הזה באמת העדפתי להתחיל ללכת לבד, אבל זה לא תמיד התאפשר: באחד הימים טיילנו בכמה מסלולים קצרים יותר, כשהראשון מביניהם היה קל יחסית ועמדתי בו בקצב של הקבוצה - אבל המסלול השני כלל עליה די תלולה, שהיינו גם צריכים לרדת. אני התחלתי את המסלול יחסית מוקדם, אבל כולם עקפו אותי - כולל המדריך, וכולם המתינו לי למעלה (למרות שכל מה שעשינו היה להצטלם לכמה תמונות קבוצתיות ואז המדריך זירז אותנו להתחיל לרדת). אבל מכיוון שהעליה היתה תלולה במסלול שלא היה סלול - גם הירידה לא היתה קלה לי והייתי צריכה לרדת את רובה בזהירות - ושוב יחסית לאט. אז שוב נתתי לאנשים לעקוף אותי והמדריך אכן עקף אותי - אבל מי שהלך איתו ושוחח איתו החליט להשאר איתי כדי לוודא שהכל בסדר ולעזור לי במקרה הצורך, ולכן בעצם גם המדריך נשאר (לא ברור לי האם כדי להמשיך לשוחח עם המטייל, או מתוך הבנה שראוי שהוא בתור מדריך ישאר לוודא שהכל בסדר). כשהגעתי למטה כמה אנשים החמיאו לי על זה שהתמדתי, כולל מישהי שהזכירה לי שגם אם ירדתי הכי לאט - עדיין הגעתי למטה בזמן שהמדריך קבע מראש. אבל כשהודיתי למטייל שנשאר איתי ולמדריך - המטייל אמר לי שזה בסדר ושהיה נחמד ללכת לאט ולהנות מהדרך, אבל המדריך די התעלם מזה והראה חוסר נוחות די גדול מזה שהודיתי לו.

יש לי תחושה שבשיחה שהזכרתי קודם עם המדריך שהחליף אותו - חלק מהרצון שלו שארגיש מרוצה מזה ש"עשיתי משהו" בטיול גם אם לא ממש עמדתי באתגרים שלו נבעה מזה שהוא היה מודע להיבט הזה של היחס של המדריך מולי. אני לא יודעת אם זה נבע מזה שהמדריך הראשון התלונן / העלה באופן רשמי את הנושא כי הוא היה מודאג מהעניין - או שהוא ראה במדריך השני מעין מנטור (המדריך השני הוא זה שהדריך אותו כשהוא הצטרף לחברה) והתייעץ איתו כי הוא היה מעוניין בתובנות או פשוט לפרוק תסכולים. המדריך הבכיר יותר כן רמז על זה שישנם מדריכים שעדיין לא מבינים שאנשים שונים מגיעים לטיולים מסיבות שונות, ושזה דורש ניסיון ובגרות שלו יש - והוא רצה כן להרגיע אותי שהייתי בסדר (ושאולי המדריך הקודם הבין כמה דברים דרכי).

אבל היחס המוזר שלו קרה גם ברמה האישית באירועים שלא היו קשורים בכלל למסלולי ההליכה. קחו לדוגמא משהו שקרה שבוע וקצת לפני שהחלפנו צוותים: היינו בעיר בשם קווינסטאון שלושה ימים בערך - הגענו לעיר לקראת הצהרים ביום הראשון, שהינו יום מלא ביום השני, ועזבנו בשעות אחרי הצהרים המוקדמות ביום השלישי. מכיוון ששהינו בעיר, לא יכולנו לעשות באיזור קמפינג כפי שעשינו ברוב הטיול - והיינו צריכים להשאר באכסניה. אני ביקשתי חדר פרטי, וקיבלתי אחד בקומה השלישית של האכסניה שהיו בה רק מספר קטן של חדרים. מהר מאוד אחרי שהגענו לעיר יצאתי בה לסיבוב, וכשחציתי את אחד הרחובות ראיתי את המדריך - אבל הוא עשה ככל יכולתו להתרחק ממני כמה שאפשר כדי שאפילו לא נוכל ליצור קשר עין וכדי שהוא לא יצטרך להגיד לי שלום. ושעה או שעתיים אחרי זה - התחיל להיות מאוד גשום והחלטתי לחזור לאכסניה כדי לנוח קצ,ת וכדי לקבל את המפתחות לחדר שלי (שלא יכולתי לקבל מוקדם יותר כי הגענו לפני שעת הצ'ק אין של האכסניה). בעודי סוחבת את כל החפצים שלי לכיוון המעלית שתיקח אותי לחדר, חשבתי שראיתי את המדריך אבל הוא שוב נעלם - רק שפגשתי אותו בקומה השלישית ליד החדר שלו. הרושם שלי היה שהוא ניסה להתחמק ממני ועלה לחדר שלו כדי שהוא לא יצטרך לשוחח איתי.

משהו דומה קרה כמה ימים אחר כך, ימים ספורים לפני שסיימנו את הסיור שלנו באי הדרומי. היינו באחד הפארקים הלאומיים של ניו זילנד, שבו נשארנו כמה ימים. באחד הימים יצאתי מוקדם לטייל רגלית, וחזרתי בצהרים לאתר הקמפינג שהיינו בו. מכיון שזה אתר קמפינג שהחברה משתמשת בו באופן קבוע, יש לה סיכום שבו אנחנו יכולים גם להשתמש במבנה שבו היה מטבחון - ושולחן אוכל גדול שלידו יכולנו כולנו לאכול. באותו היום, המדריך שאל אותי בשלב מסוים אם הכנתי לעצמי ארוחת צהרים מהמוצרים שהיו זמינים לנו באותו הבוקר. עניתי שכן, והנחתי שהוא מתכוון לאכול צהרים אז חשבתי שיהיה נחמד לאכול גם כן כדי לא לאכול לבד. התחלתי לאכול בזמן שהוא התארגן - ואז הוא בחר לשבת בקצה השני והכי מרוחק של השולחן ממני.

מה שהיה מבלבל היה שלפעמים הוא היה הכי מקסים בעולם. למשל יום אחרי ההתחמקות שלו באכסניה בקווינסטאון, היתה לנו ארוחת ערב משותפת של הקבוצה. מכיוון שדי טיילנו לבד בעיר, כנראה שלמדריכים היה חשוב מידי פעם להזכיר לנו שאנחנו חלק מהקבוצה ולבלות יחד כחלק מהקטע החברתי. אני מודה שקצת התלבטתי האם לצאת או לא כי הייתי עייפה אחרי יום יום ארוך שבו יצאתי מוקדם מאוד לסיור מודרך, ואז החלטתי לעלות על גבעה באיזור העיר, מה שלקח לי כמה שעות שכמה מהן היו בעליה רציפה. אבל החלטתי שחשוב לי בכל זאת להראות קצת חברותית, והחלטתי בכל זאת לצאת ואפילו קצת מוקדם. אבל בדרך החוצה מהאכסניה, במקרה נתקלתי במדריך ועוד כמה חבר'ה שותים יין לפני היציאה, והוא הזמין אותי להצטרף אליהם - למרות שלפחות בעיני אפשר היה לחתוך את חוסר הנעימות עם סכין.

אבל אחרי ארוחת הערב, בכל זאת הייתי צריכה לגשת ולשוחח איתו כדי להתייעץ מה לעשות יום אחרי, בגלל שחששתי שאהיה עייפה מידי בשביל ללכת ברגל. הייתי שואלת את המדריכה השניה, אבל היא היתה כל כך לא מנוסה שלא היה לה מושג איך ומה להמליץ לי - והיא היתה בלאו הכי מפנה אותי אליו. אז אחרי שכולם אכלו (ושתו בירה או שתיים), והוא הסביר לנו הסבר לגבי איך דברים יתנהלו יום אחרי כשנעזוב את העיר (היינו אמורים לעזוב את האכסניה בבוקר אבל לצאת מהעיר בשעות אחר הצהרים, אז היה צורך להתארגן כך שנוכל להעביר את התיקים לאוטובוס בבוקר ולפגוש אותו במרכז העיר כשנצא ממנה) - פניתי אליו בשאלה מה לעשות. ואחרי שהוא נתן לי עיצות, הוא התחיל להתעניין מה עשיתי באותו היום (וחשב שזה מגניב שטיפסתי על הגבעה), והאם הבנתי את התוכנית למחר (והאם היא לא מסובכת מידי), ואיך הוא קצת חושש מאיך הזוג החדש ישתלב בקבוצה. השיחה בינינו נקטעה רק כשמישהו אחר קרא לו, למרות שהוא יכול היה פשוט לקטוע אותה קודם.

והיו עוד לא מעט רגעים אחרים: באתר הקמפינג האחרון שלנו, הוא "תפס" אותי באמצע בניית האוהל והתבדח איתי על כמה השתפרתי בנושא (כן, אני גרועה בהקמה של אוהלים וכאלו, מודה). כשבאתר קמפינג אחר מישהי החמיאה לי על שרשרת שקניתי, גם הוא החמיא לי עליה. היה ערב אחד שבו הלכנו כקבוצה לראות תולעים זוהרות (זן תולעים שהוא ייחודי לניו זילנד) בחורשה ליד אתר הקמפינג שלנו, והוא לא רק דאג לזה שארגיש בטוחה בהליכה לשם בלי ליפול - אלא הסביר לי באופן אישי איך להשתמש במצלמה שלי כדי לצלם את התולעים בחושך (למרות שהוא כבר הסביר לאנשים בעבר). וכששיתפתי את התמונות שהוא צילם בקבוצת הווטסאפ של הקבוצה ביום שבו הגעתי הביתה - הוא הגיב אלי באופן אישי (משהו שהוא עשה רק באופן די נדיר, והגיב בעיקר כתשובות כלליות או שאל שאלות כלליות לכל הקבוצה) ואמר שהוא מצפה כבר לראות את התמונות שלי כשאסיים לעבור עליהן ולארגן אותן (והניסוח היה שוב הומוריסטי כי סיפרתי לו בשלב מסוים שיש לי המון תמונות לעבור עליהן).

כששוחתי עם כמה נשים בקבוצה על זה, קיבלתי תשובות שונות. אחת היתה מישהי שהיתה קרובה אליו אבל כנראה לא ממש חיבבה אותי, ואמרה לי משהו בסגנון של "גם אם עשית משהו לא בסדר - הוא בחור די רגוע ונינוח והוא לא לקח את זה אישית". לא היה ברור לי האם הוא באמת סיפר לה שעשיתי משהו אבל היא רצתה להגיד לי שאני יכולה להרגע (בלי לשתף אותי במה שהוא אמר לה), היא חשבה שאולי עשיתי משהו אבל רצתה להגיד לי שאני יכולה להרגע (גם בלי לדעת מה זה) - או פשוט לשחק איתי קצת ולגרום לי להרגיש שמשהו לא בסדר.

שתי הנשים האחרות ששוחחתי איתן לא בהכרח היו מקורבות אליו, אבל אני כן הרגשתי קצת יותר נוח מולן, ושתיהן אמרו משהו די דומה: לדעתן הוא כבר היה מותש ועייף מאוד לקראת סוף הטיול, והאירועים האלו שקרו - קרו בגלל זה. ואם אני חושבת על זה, מדובר היה באמת על אירועים שלא רק קרו לקראת סוף הטיול - אלא גם בדיוק בזמנים שהיו אמורים להיות מעין הפסקה בשבילו, שבהם הוא פחות היה צריך להדריך ויכול היה להיות לו קצת זמן לעצמו בתפקיד מאוד אינטנסיבי מבחינת השעות והתפקיד בכל שאר הזמן. במיוחד כששמתי לב לזה שהוא באמת עשה הרבה - ואפילו יותר ממה שהתפקיד שלו היה אמור להכיל. כמו שסיפרתי כבר קודם - הוא היה מעורב בהרבה דברים שהוא לא היה אמור לעשות, כמו לעזור לנו בהכנת ארוחת הערב (משהו שהמדריכה הצעירה היתה אמורה לעשות לבד), ורק לקראת הסוף היתה לי תחושה שהוא ניסה להעביר לה קצת יותר סמכויות. ההסבר הזה היה כביכול אמור לתת לי הרגשה שזה לא אישי, אבל בכל זאת גרם לי לשאול את עצמי עד כמה זה אומר שבעצם כל הקטעים שבהם הוא היה נחמד היו בעצם משהו מקצועי נטו, ובתכלס הוא לא ממש חיבב אותי, ואולי אפילו יצרתי עליו רושם די שלילי - כשאני בעצם די חיבבתי אותו (עד כדי כך שאמרתי לאחת מהן שבנסיבות אחרות הייתי שמחה להכיר אותו יותר לעומק). (ורק ראוי לציין שמדובר פה על רצון להתיידד, לא על קטע רומנטי או משהו דומה)

מה שעוד רמז על מה שהרגיש לי קצת מוזר היה בתחום של המידע האישי שהוא בחר לשתף (או שלא). מתישהו במהלך הטיול יצא שהעדפתי בהמלצת המדריכה הצעירה לא להצטרף לקבוצה להליכה מאתר הקמפינג לאתר שבו ביקרנו באותו יום, מה שאמר שהייתי צריכה להגיע לשם איתו באוטובוס - והייתי המטיילת היחידה שנסעה איתו. הוא הזמין אותי לשבת לידו מקדימה (במושב של המדריכה השניה), ובדקה או שתיים הראשונות באמת לא ממש זרמה בינינו השיחה. אבל אחרי שהוא הצליח לעבור את השער הצר של אתר הקמפינג - הוא התחיל לספר לי איך הוא ביקר פעם בישראל, והיה בהלם משינוי האווירה שהוא הרגיש במעבר בין ירדן השמרנית לישראל הפתוחה, ואיך הוא טייל בדרום ואז עלה צפונה ועבד באכסניה בטבריה תקופה מסוימת. אבל לאורך זמן, הרגשתי שהוא לא ממש מעוניין לפרט משהו מעבר לזה, גם אם היו הזדמנויות לזה.

אחת הנשים שאיתן שוחחתי לגביו היא מישהי שעובדת בתחום ההיי טק כמוני, אבל כמנהלת - וכשאמרתי מה שאמרתי לה לגבי הרצון שלי להכיר אותו יותר, היא אמרה שלדעתה הוא טיפוס מאוד לא יציב, כמו לדוגמא ה"סיפור" שלו עם המעבר לאירופה לטובת איזו בחורה והעבודה שלו בתחום המחשבים - דברים שלא ממש ידעתי לגביו. אמנם אין לי אפשרות לחקור את החיים הפרטיים שלו, אבל חיפוש גוגל מהיר גילה לי שהוא למד תואר בדברים כמו ניהול וכלכלה (יכול להיות שזה מקביל לתואר בתעשייה וניהול אצלנו), התחיל לעבוד בחברה שתמכה בו בלי ניסיון ודי מהר התקדם לתפקיד ניהולי - אבל אז יצא לחופשה ארוכה שבה הוא טייל ועבד. חלק מזה היה כנראה גם בישראל, אבל למשל חלק אחר היה הדרכת תיירים בנורווגיה לצילום של אורות הצפון - מה שהסביר את הידע שהיה לו לגבי צילום בלילה כשחיפשנו תולעים זוהרות, למרות שביום יום הוא לא הסתובב עם מצלמה רצינית או גילה עניין בצילום (וגם לא ממש פירט איך הוא יודע לצלם בחושך, למרות שאני ניסיתי לגשש). אחרי אותה חופשה נראה שהוא חזר לעבוד בניהול בתחום המחשבים לפני כמה שנים - אבל איכשהו שוב התגלגל להיות מדריך טיולים. כל זה באמת יוצר רושם של טיפוס לא יציב, במיוחד כשהתרשמנו שהוא בן שלושים ומשהו שזה גיל שבו כבר אפשר לצפות שיהיה לאדם כיוון כלשהו בחיים (היא היתה בטוחה שהוא היה בסוף שנות השלושים שלו, גיל שהוא כבר מבוגר למדי - אבל בשלב מסוים שמעתי אותו אומר למישהו שהוא בתחילת שנות השלושים שלו).

אין לי ממש סיכום לרשומה הזו. אני מודה שאין לי מושג עד כמה באמת היתה לו בעיה ספציפית איתי - או שמבחינתו הייתי עוד מטיילת שהוא ישכח תוך כמה שבועות, ואני הקדשתי יותר מידי תשומת לב לפרטים שוליים בימים שבהם פשוט היה לו יום קשה. וכנראה שלעולם לא תהיה לי תשובה לשאלה הזו.

     - 2,479 איש כבר קראו את הטענה הזאת -

אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)

       שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה, היא כניראה חולת נפש. שרה נתניהו שולטת שליטה בלי מצרים בבעלה ראש הממשלה בנימין (ביבי) נתניהו, משפיעה על פעולותיו – ולא לטובה. כך עולה מן הפירסומים בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", פירסומים בהבלטה גדולה.

       ארי שביט, עיתונאי מ"הארץ", טוען כי הפירסומים הללו נעשו רק כנקמה של המו"לים של שני העיתונים הללו, נקמה בשלדון אדלסון, המיליארדר ספק ההימורים, שמוציא לאור בישראל את העיתון "ישראל היום", חינמון הנוגס בתפוצת שני העיתונים הללו, עיתון שתומך באופן בוטה בבנימין נתניהו.

       שתי הטענות הללו אינן סותרות זו את זו. כניראה, שרה באמת חולת נפש. כניראה שני העיתונים ניכנסו לסיפור הזה והבליטו אותו בגלל הנזק ששלדון אדלסון ו"ישראל היום" גורמים להם – אבל לא נובע מכך שהסיפור על שרה נתניהו הוא שקר. הסיפור הגיע לכותרות לרגל ההאשמות שהעלתה ליליאן פרץ, עוזרת הבית של משפחת נתניהו בדירתם בקיסריה. שני העיתונים בחרו להבליט את הסיפור הזה, האמיתי, כדי לנקום בביבי ובאדלסון, אבל הם לא המציאו את הסיפור ולא עמדו מאחורי הגב` פרץ.

       שרה נתניהו חולה כניראה במחלת או.סי.די. [OCD] [1], עם נטייה קלה לפראנויה. כך עולה באופן עיקבי מן התיאורים של ליליאן פרץ, היידי בת יאיר, רחל יעקוב, טניה שאו ונעמי איגוס. לפי מה ששמעתי בהרצאות בבאר שבע, מחלות כאלה אינן ניתנות לריפוי מוחלט, אבל הן ניתנות לטיפול ולאיזון ע"י תרופות מתאימות. אני תוהה, האם הגב` נתניהו מקבלת את הטיפול הראוי? לפי התיאורים בעיתונות - כניראה לא.

הערות

[1] OCD – הפרעה טורדנית כפייתית, היא מחלת נפש שמתבטאת בנטייה מוגזמת לניקיון ובראיית זיהומים במקומות שאדם נורמלי אינו רואה אותם. בד"כ, המחלה אינה מונעת מן החולה לתפקד בעבודה ובמשפחה, והיא מורגשת רק ע"י אנשים המצויים בקירבתו של החולה באופן רציף, או מי שניתקל בהתקפת זעם בשל זיהום שהחולה רואה והאחר אינו יודע על מה הוא מדבר.

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 224,357 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

תגיות: אקטואליה, ביבי, עתונות, שרה נתניהו, פגועי הנפש, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ישראל היום עתון, תובנות, שרה ברגר

אחרי "מסיבת החותנת" הגיע הזמן למסיבה האמיתית. לכבוד מסיבת הנישואין הכנתי כרטיס ברכה די לא שגרתי לחתונות, אך מתאים לזוג שעושה דברים בדרכו שלו. צבעי הכרטיס  לא אופיניים לכרטיס חתונה, למרות שהם פסטליים, רכים. התאריך שהוספתי, המדבקה עם המשפט "זה הרגע" והלבבות הנחבאים בין הפרחים, מרמזים על הארוע.

הכרטיס מצטרף לשלושת אחיו כרטיסי החתונה שהוכנו לאחרונה. כל אחד וסגנונו הוא. את כל הכרטיסים תוכלו לראות ברשומות כאן וכאן. 

לפני שאני חותמת את סדרת "עבודות החתונה" שלי לקיץ זה, אני  חוזרת לסיים את הפרוייקט האחרון שעל שולחני - מיני אלבום שקשור גם הוא בחתונה, שיפקוד בקרוב את הבלוג.

נשתמע, אש

לדליה שור, שהיתה

דליה בצעירותה

אחרי החלום, אני עדיין קצת שם.

מנסה להאחז בזנבו, בבדל שנשאר.

דליה עדיין פה,

זאת אומרת, מתה כמו באמת, עצומת עיניים, אבל בבית

כאילו ישֵנה, כאילו כך היה במציאות

כאילו שהתבוננתי בה, כשהיא ישֵנה, כאילו התאבנה

ואני מתבוננת בה,

כפי שאף פעם לא התבוננתי

בפניה, כשהיא ישֵנה.

אני אורבת לרגע שֶכֵּן, עכשיו, היא תפקח את עיניה

לאט.

והיא פוקחת

תנועת עפעפיים בלבד

לאט.

ואנחנו, זאת אומרת, אני ועוד כמה מהאֶקְס-חיים שלי, מְצַפִּים

שתנועת העפעפיים תתרחב.

זה מפחיד אותנו, אבל למרות הפחד, אנחנו רוצים

אני והאקס-חיים שלידי.

נדמה לי, שהם היו שם בחדר, אבא שלי מהאקס-חיים שלי וברקע גם אמא שלי מהאקס-חיים. היא לא ממש שם, אבל אם אבא שם, אז גם היא מהאקס-חיים שלו, לידו.

זה קורה לאט, לפי הציפיות, עוד קצת חיים, עוד קצת תזוזה בגוף, תנועה.

העיניים נפקחות ממש, יש מבט

בהתחלה הוא מת, אחר כך נכנסים בו החיים. לאט.

הוא מסתכל עלינו, המבט

המת.

כשהוא רואה אותנו, זה הרגע שנכנסים בו החיים ממש, לא האקס-חיים. בעצם, כן.

הבטחתי רק בדל חלום, והוא נושר, הוא ניתק, אני צריכה לאסוף את האפר, את בדל הבדלים.

לראות את התמונה, את האקס-תמונה, את התנועה שנכנסה לתמונה באקס-חלום, שבא מהאקס-חיים שלי, שבעצם, לא היו כך, אלא, אולי אחרת, כמו בחלום, שאינו דומה לאקס חיים, רק חלקיו, אולי, לפעמים.

בינתיים, מתעצמת התנועה הקטנה של דליה.

בעצם, של הגופה של דליה, שחוזרת להיות גוף, כי הוא נע, היא קמה מהמיטה, וזה מפתיע אותנו ואותה.

השיער שלה קצר, אבל בחיים שהיו,  היה לה שיער ארוך, אף פעם לא ראיתי אותה בשיער קצר, רק בתמונה לפני שהיתה חבֵרה.

היא נעה בחדר לאט, היא יֶשנה. אנחנו יוצאים, היא יודעת שזה בקטנה.

לזמן מה

כל החזרה הזאת לחיים, לתנועה.

זה באוויר, הידיעה, היא עוטפת אותה, היא עוטפת אותנו, שלא נמהר, שדליה לא תמהר, שהכל לאט,                  

כי היא יכולה להעלם. כל רגע, כל דקה, אז לאט עם התנועה.

כמעט אין רהיטים בחלל הזה, בדירה, רק הבסיס. המיטה שדליה מתה עליה באקס-חלום, באקס-חיים, כשהיתה.

ויש ריקות נקיה בחדר, יש שקיפות

כך שרואים כל התקדמות בתנועה, כל נסיגה

כדי שאפשר יהיה לזכור כל הזמן, שהכל הפיך, שדליה בעצם מתה, היא פה לשניה.

אבל בגלל שהכל בהיר ונהיר וזהיר, אולי יותר משניה.

זה לא בטוח, זה לא ידוע, דליה יודעת, שהכל קצוב, גם אנחנו יודעים. אנחנו לא יודעים איך פועלת ההקצבה, את הגבולות שלה, כמה הוקצב לנו, כמה הוקצב לה.

בצלילות החדר הזה ובצלילות הדעה, גם אבא שלי, מהאקס-חיים מתעניין במעשה הקימה

של דליה, אף שבאקס-חיים שלו, הוא לא הכיר אותה,

באקס חלום שלי, שאני רוכבת עכשיו על בדל בדליו.

אני עדיין לא יודעת, שהוא כבר לא נמצא הרבה, הרבה שנים

אולי חמישים, כי הנוכחות שלו טבעית באקס-חיים שלי, כאילו תמיד נמצא.

הוא לא אומר, הוא לא מדבר, הוא אף פעם לא דבר, אבל יש לי הרגשה, זה ידוע, זה באוויר, זה ברור לפני שהכל נקטע, הוא מפחד מהקימה של דליה, הוא מפחד שגם הוא יצטרך.

נדמה לי, שדליה מבקשת להצטרף לארוחת הבוקר, שאבא שלי יכין, כמו שהכין תמיד בשבילנו, לא בשבילה

באקס-החיים שלו, באקס-החיים שלי, לא רק באקס-החלום, אלא באמת, זאת אומרת, בחיים האמיתיים, שהיום בגלל מרחק השנים מתערבבים

עם בדל החלום, שאני לא יכולה לזכור, איך בדיוק היה.

וטוב לי, כי זו אוירה אחרת, לא של זכרונות, לא חלומות

הכל צלול והכל מובחן באין זמן.

וכל האקסים של החיים שלי ואולי של החלומות מעורבבים

מיקס.

אבל לא כל האקסים, חלקם.

עוד רגע אטּוש והם לא יהיו שם, יאבד בדל החלום, שהחזיר אותי אליהם, שבכלל לא היה, רק בחלום  כמו היה, והיה אמיתי, כמו בחיים, זאת אומרת, באקס-חיים שהיו, שלא היו באמת.

למעלה, אלבום ציוריה של דליה, כלניות היא אהבה לצייר במיוחד

ופריחת הכלניות ביום קבורתה

כתבה וצלמה: באבא יאגה

(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה