בקיצור: מה האמת בפרשה? $$$ [3668]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
התייחסות לחייל "היורה מחברון"
סיון רהב-מאיר קיבלה פנייה להצטרף למערכה למענו של החייל שירה במחבל הפצוע בחברון. היא ענתה: "לפי מיטב ידיעתי כמעט כל הפרטים שציינת במכתבך אינם נכונים. החייל הגיע לאירוע אחרי שהמחבל היה מנוטרל, החליט לירות בו עצמאית והבהיל את כל הנוכחים... המפקד שלו התלונן עליו מיידית, עוד לפני הפרסום של הסרטון של 'בצלם'. לדעתי זה אירוע חמור כי צה"ל הוא לא כנופיה אלא צבא מסודר שבו לא כל חייל מחליט עצמאית מתי לירות, גם אם הוא מאוד כועס וניצב מול חלאה כמו המחבל הזה... המעשה שלו לא היה מעשה נכון. הוא לא היה בסכנת חיים ולא הציל את עם ישראל, הוא גרם נזק לעם ישראל... ואגב, סרטון כזה שמתפרסם בחו"ל עושה לנו המון נזק. כך שמכל הבחינות – חוקית, יהודית, מוסרית ואפילו סתם הסברתית – זה פשוט שגוי".
"היורה מחברון"
ביום חמישי 24.3.2016 התרחש פיגוע סכינאות בחברון, במחסום "ז'ילבר". שני מחבלים תקפו את החיילים במקום ופצעו את אחד החיילים. החיילים הגיבו באופן מיידי, ירו במחבלים וניטרלו אותם. אחד המחבלים נהרג ואילו השני ספג 6 כדורים, נפל פצוע קשה והיה שרוע על הרצפה מנוטרל. מפקד כיתת הכוננות ניגש לשניים ובדק את מצבם ואת הסכנה הנשקפת מהם. הוא הפך אותם, ואז נפלה סכין, שהיתה צמודה לבטנו של אחד מהם. המ"כ קבע שלא נשקפת כל סכנה מן המחבל הפצוע. 11 דקות לאחר האירוע הגיע למקום חייל, חובש שנשלח לטפל בחייל הפצוע, כהניסט בהשקפותיו (כפי שמשתקף מדף הפייסבוק שלו). החייל הזה, להלן "היורה מחברון", ראה את המחבל שעל הריצפה. הוא הסיר את הקפל"ד שלראשו ומסר אותו לחייל שעמד לידו, כנראה כדי שיהיה לו קל יותר לירות. הוא דרך את נשקו – וירה כדור אחד בראשו של המחבל, כדור שגרם למותו של המחבל. החיילים במקום נבהלו ושאלו אותו: "מה אתה עושה?!". הוא ענה להם: "מי שדקר את החבר שלי - צריך למות!". המ"פ לקח אותו מייד לבסיס בתל רומיידה ושם נערך תחקיר ע"י המג"ד סא"ל דוד שפירא, מי שחיסל את המחבל שרצח 8 תלמידים ב"ישיבת מרכז הרב". גם המג"ד קיבל את אותה התשובה. סא"ל שפירא דיווח לאל"מ גיא חזוט, מח"ט חטיבת "כפיר", שהבין שיש פה היבטים פליליים וביקש שמצ"ח תיכנס לתמונה. המח"ט חזוט דיווח למפקדיו והדברים הגיעו עד לרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט, שהודיע מייד כי ירי במחבל שנוטרל הוא בניגוד להוראות הצבא וסותר את טוהר הנשק, שצה"ל אמון עליו.
לאחר שקלט "היורה מחברון" שפעולתו אינה מקובלת על מפקדיו, החל לטעון שהמחבל הפצוע זז, והוא חשב שלמחבל יש חגורת נפץ שהוא עומד להפעיל אותה. זה לא שיכנע אף אחד משומעיו. באינתיפאדה הנוכחית, אינתיפאדת הסכינים, השיטה של המחבלים, כפי שחמאס קבע אותה, היא פיגועי סכינאות, חצי ספונטניים, ולא פיגועים מתוכננים של מחבלים מתאבדים עם חגורות נפץ – שיטה שנכשלה באינתיפאדה הקודמת, אינתיפאדת המתאבדים. וגם אם כן, האחריות במקום היתה של המפקדים, ולא של חובש, שלא היה שייך לכוח שהותקף. אם באמת חשב "היורה מחברון" שלמחבל שעל הרצפה יש חגורת נפץ, היה עליו לצעוק למפקד: "יש לו חגורת נפץ, אני יורה בו" ולקבל אישור מהמפקד, או לפחות, לא איסור לירות.
הסיפור הגיע לתקשורת
במקביל התרחשה שרשרת אירועים אחרת. עימאד אבו-שמסייה, פלסטיני תושב חברון, שגר לא רחוק מהמקום, שמע יריות ומיהר למקום, מזוין במצלמה שניתנה לו ע"י אירגון "בצלם". הוא הגיע למקום האירוע לאחר הירי, ואחרי שהמחבלים נוטרלו. הוא החל לצלם את הזירה ואז פרץ למקום "היורה מחברון", ירה במחבל – וצולם ע"י אבו-שמסייה. החיילים ראו את אבו-שמסייה מצלם, אך לא ראו בכך בעייה. הפלסטיני רץ הביתה, מבוהל כולו, והעביר את מה שצילם ל"בצלם", שמיהרו להפיץ אותו בכל העולם.
כאמור, הרמטכ"ל גינה את המעשה הפזיז של "היורה מחברון" - אחרי שקיבל את המידע מהתחקיר המבצעי שהתבצע במקום. אבל ברגע שנודע הדבר, מייד פער הגיהינום את פיו ושילח להבות אש לחלל האוויר. כל מי שרואה את עצמו כאיש הימין - יצא נגד הרמטכ"ל ונגד "הרדיפה" של "היורה מחברון". שר החינוך ויו"ר "הבית היהודי", נפתלי בנט, יו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן, שרת התרבות מירי רגב, בנצי גופשטיין מ"להב'ה", חבורת "לה פמיליה" מ"בית'ר ירושלים", ועוד רבים רבים, יצאו להגנת היורה ותקפו את הרמטכ"ל. אמרו שהחייל הוא גיבור. טענו שההודעה של הרמטכ"ל הוצאה באופן פופוליסטי, לפני חקירה מסודרת (של מצ"ח). מאות התארגנו להפגנות לטובת החייל היורה, ליד מקום בית הדין הצבאי, שדן בעניינו.
שר הביטחון משה יעלון דיבר במליאת הכנסת ואמר: "המפקדים בשטח הבינו שיש פה אירוע חריג של חייל שסרח ולא של גיבור. מה שקרה בחברון וגרם לחקירת האירוע זה לא סרטון בצלם. כשהתקרית אירעה, כבר מיד ברמת הפלוגה, הגדוד, החטיבה, נערך תחקיר ראשוני ביום חמישי, שהשורה התחתונה היה דיווח לרמות הממונות של חייל שסרח ולא של גיבור. מי שהחליט להעביר את העניין מהטיפול הפיקודי הראשוני לטיפול של חקירת מצ"ח ופלילית זה מפקד החטיבה. עוד לפני שהסרטון פורסם. ההתמודדות הזו וההתקפות על הרמטכ"ל - עליי עוד מותר אני פוליטיקאי - מה אתם רוצים פה, צבא מתבהם? צבא שאיבד חוט שדרה מוסרי? אני גאה שהמ"פ הצביע על זה שזה אירוע חריג, ושמיד המג"ד והמח"ט דרשו חקירת מצ"ח".
אבל אלפי אנשים ברשתות החברתיות לא השתכנעו. בעיניהם - גם הרמטכ"ל אייזנקוט וגם שר הביטחון יעלון הפכחו "סמולנים". סקר דעת קהל מצא כי 80% מהנשאלים מצדיקים את החייל היורה.
צילום מוטי קמחי
דרור זיכרמן
לעזרתו של "היורה מחברון" התגייס דרור זיכרמן, חייל שנפצע קשה באינתיפאדת המתאבדים. הוא סיפר כיצד הוא נפצע. הוא ראה מחבל מתקרב עם מבט בעיניים, מבט של אדם שהולך למות. הוא אמר למפקד שלו שהוא הולך לירות בחשוד. המפקד צעק עליו: "אל תירה", ואיפשר לחשוד להתקרב. החשוד הכניס את היד למעילו, כאילו להוציא את תעודת הזהות שלו – והפעיל את חגורת הנפץ. המפקד נהרג ואילו זיכרכמן נפצע קשה, ועד היום לא החלים כליל מן הפציעה ההיא. הוא חושב עד היום שהכל קרה משום שהם פעלו לפי ההוראות.
הסיפור של זיכרמן נראה משכנע. אבל בואו נחשוב. האם מותר באמת לירות בכל אדם שניראה לכם חשוד, שמתקרב אליכם? אם נקבל את העיקרון הזה יהיה בכך רישיון להרוג כל מי שניראה לנו חשוד, וכך ייהרגו רבים רבים, שאינם מחבלים, אפילו שאינם ערבים, אלא יהודים בעלי חזות מזרחית.
הסיפור של זיכרמן איננו מטהר את "היורה מחברון". אי אפשר לירות בכל מי שניראה לאחד החיילים כחשוד. זה גם לא רלבנטי לסיפור הנוכחי. המ"כ בדק וקבע שאין חגורת נפץ ואין מסוכנות של המחבלים שנוטרלו - והירי היה לא מחשש אמיתי, אלא משינאה.
סיכום
כל השרים הללו, ו-80% מהאנשים בישראל מאמינים בשקר שהחייל הוא גיבור, ושהרמטכ"ל פעל לפני שידע מה קרה שם. כל השרים הללו, ו-80% מהאנשים בישראל מזדהים עם המעשה הזה של כהניסט שיורה במחבל שנוטרל. זה לא כהנא – זאת ישראל!
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 616,112 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
אם הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, צה'ל, ימין ושמאל, מלחמת עולם נגד ישראל, בצלם, אייזנקוט, בוגי יעלון, אמת ושקר, סיון רהב-מאיר
