Quantcast
Channel: בלוגים המדוברים
Viewing all 25516 articles
Browse latest View live

תודה

$
0
0

תודה
מילה עם תהודה

מהדהדת ומשיבה בהד משלה בתודה
מילה המראה על אדיבות ועל נועם הליכות
מילה עם מראה ממנה משתקפת התודה
יש בה דת ואולי היא עצמה דת
מילה שמנגנת ומתנגדת תו אחר תו, דו, דו ועוד
והשומע שותה תה, מודה למוזג

 וממנה  עד בלי די מתמוגג
כי אותה קיבל במתנה, מודה ומעביר הלאה
תודה מילה שנכנסת לנשמה
אבל רק אם היא כנה
ככה אמרה מעניקת המילה

ולהשתמש בה היא ביקשה


מיני אלבום,"מהונדס" :-) ,+הדרכה מצולמת .

$
0
0

          את ההדרכה להכנת האלבום הקסום הזה פגשתי אצל אירנה, הלא היא "סקראפרית", מיני אלבום שנעשה תוך "הנדסה מרשימה":-) של אירנה! כשאת בסיס האלבום כולו!! היא יצרה  בתרשים מדוייק! על בריסטול עבה 240 גר' בגודל חצי גליון בלבד,,[49X34.5 ס"מ]שמגיע כדף מתוך בלוק ציור גדול [נרכש באופיס דיפו],תוך ניצול מלא של הדף כולו!!!,,
הרעיון מצא חן בעיניי והתיישבתי מול ההדרכה שהיא הכינה,, העתקתי את קווי המתאר ע"פ השרטוט וזהו,,, הבסיס מוכן ,, ולא נותר לי אלא לתכנן את העיצוב.
לעיצוב השתמשתי בחיתוכי נייר מה'סקראפרית' ובדפים המדוגמים של סטאק קטן שנותרו בו מעט  דפי קארדסטוק, שגר אצלי על המדף כבר כמה שנים:-) :-),, ועם השימוש הנוכחי "זכיתי  לסיים!" :-)את כל! תוכן דפיו היפים..:-)))))[נדיר ביותר במחוזותי:-)]

במיני אלבום הנ"ל יש קיפולים סגירות ופתיחות,, בהם השתמשתי במגנטים,ובלשונית מתכת.. וכמו כן,, הוספתי קופסת מעטפת תואמת  שגם היא נסגרת עם מגנט לאיחסון האלבום.[בשונה מהתוכנית הבסיסית הכוללת חבק].

לאלבום המוכן המעוצב הכנתי "בוק" והנה הוא לפניכם.
תחילה בפריסה הפנימית...

.

החלק הימני במצבו הסגור, מעוצב עם סגירת מגנט מתחת לאופניים..
[החיתוך שנקרע מעט,[קורה:-)], תוקן אחרי! הצילומים,,פשוט תתעלמו..:-)...]

ופתוח...

המרכז, עם הפלאפ התלוי,בצילום הוא במצב סגור..

ופתוח...

ונעבור לצד השמאלי,, כיס עם תגיות...

ונעבור לחלק האחורי,,,כאן הפריסה היא חלקית [בגלל זוית צילום],,משום שבחלק הימני,קיימת פתיחה נוספת!
 שלא נראית בצילום הפרוס,,,,[ואותה נראה בצילום הבא..:-)]

החלק הימני כשהאלבום במצב מקופל וסגור,,עם לשונית מתכת שמסתובבת ומאפשרת פתיחה נוספת..

ופתוח....

קיפול סגירה חלקי,של צידו השמאלי של האלבום,

כפי שניתן לראות ניתן לשבץ כאן לא מעט צילומים, למיני אלבום יש 6 דפים בסיסיים לשיבוץ צילומים + פתיחה כפולה בחלק הפנימי ופתיחה כפולה בחלק החיצוני+תגיות לשיבוץ צילומים קטנים,+פלאפ במרכז,,, שכחתי משהו:-)  ?... בהחלט  אפשרויות  רבות לשיבוץ צילומים בכל צד.

ונעבור למעטפת/קופסת האיחסון...
את המעטפת הכנתי באופן דיי ספונטני,וכך גם הסקיצה..:-)
,:-) כך שהשרטוט שלי  נכון במידות ,אך משורבט בקווים כלליים...:-)

כך נראית המעטפת הסגורה  עם מגנט,ובתוכה האלבום.

וכך נראית המעטפת  הפתוחה,עם האלבום בתוכה..

וכמתבקש :-) הצמד בצילום משותף :-)

.....,בשרטוט המקורי של אירנה הסגירה הסופית היא עם חבק יפיפה שגם הוא נכלל בין חיתוכי הבריסטול הבסיסי!

תודה אירנה,,:-)על הרעיון המוצלח! בהחלט לא פשוט לתכנן שרטוט מוצלח שכזה ,שבקלות יחסית הופך למיני אלבום קסום!
מודה לך על ההסבר הנהדר המצולם נהניתי מאוד מההכנה ואוהבת מאוד את התוצאה ,, תודה רבה רבה
אגב.כדאי גם לדעת ש... יש הדרכות נוספות !ל-2 אלבומים שונים נוספים  בסגנון המיוחד הזה ,שאירנה הכינה עבורנו בנוסף למיני אלבום הנוכחי!, מוזמנים לחוות להתנסות וליצור. הקישורים כאן

שוב תודה לאירנה "הסקראפרית" :-)על חדוות היצירה..:-)
ועל ההשקעה בתכנון ועיצוב הדרכות מעניינות ומוצלחות!

תודה רבה וחג סוכות מאושר ושמח..:-)

צילה

 

 

 

 

לידה רביעית ערב סוכות :-)

$
0
0

אז אין ממש סיפור לידה רציני הפעם:
ו הייתה לידה לחלוטין הזויה, כבר התנסיתי בלידה מהירה (הלידה השניה) אבל היא הייתה מאוד טראומטית וכואבת, זו הייתה משהו אחר לגמרי:
בסביבות 5:30 בבוקר התעוררתי כנראה מציר, זה לא כאב נורא, אבל זה העיר אותי, קמתי לשתות מים ולהתפנות ותוך כדי ניהלתי שיחה עם העובר :"לא מתאים היום ערב חג, חכה למחר בערב ככה יהיה לנו זמן, הבית הפוך לא נעים לי"

הלכתי להתפנות (במחילה) ובנוחיות היה עוד איזה ציר, הבנתי שלא מקשיבים לי שם בפנים והורדתי אפליקציה לתזמון צירים.
היה ציר כל 3-5 דקות אבל לא כואב ולא ארוך, אפילו לא דקה.
קצת לפני 6:00 הערתי את האיש ואמרתי לו שנראה לי שהתחלנו, אבל זו ממש ההתחלה אז שיישן ואני אעיר אותו כשיהיה רציני, הוא לא הקשיב לי- הוא אף פעם לא מקשיב לי בלידות (כנראה בצדק).
ב6:00 התקשרתי לאחותי שביקשה להיות בלידה
ב6:05 אישי התקשר למיילדת שתבוא.
בשלב הזה היה לי ציר אחד ממש כואב במסדרון ונכנסתי רגע לשבת על המיטה בזמן שאישי פרש את הבריכה בכוונה לנפח אותה.
ואז אמרתי לו : "אני לא יכולה הפעם, אני חושבת שניסע לבי"ח אני לא אעמוד בכאב הזה"
הוא חייך ואמר: "אנחנו לא נוסעים לבי"ח, בחייך"
אז נעמדתי במטרה ללכת למקלחת, פקעו לי המים (פעם ראשונה שפקעו לי המים, בלידות הקודמות זה לא קרה)
הלכתי למקלחת הספקתי להיכנס ולהיעמד ליד הכיור כשהתחיל ציר לחץ אחד, כרעתי מהר על הריצפה, נשענת על האסלה, קראתי לאיש: "עזוב את הבריכה, הראש בחוץ",

בכורתי שמעה אותי, התעוררה ומיד באה "מה אתם עושים?",

הוא לא שמע מה אמרתי אז הוא הפסיק לנפח ובא לראות מה אני רוצה ובמקום זה ראה את הבת שלו מחליקה החוצה לידיים שלי.

ב6:17 היא הייתה בחוץ

מהר שלחתי אותו להביא שמיכות שלא יהיה לה קר. היא בכתה ממש מהר.


הבעיה הייתה שעוד הייתי לבושה בחצאית וישבתי על הריצפה הקרה במקלחת כולי רטובה ממי השפיר לקום לבד לא יכולתי והייתי צריכה עזרה, מכייון שאנחנו דתיים בשלב הזה כשכבר יצאה התינוקת ויש דימום אנחנו כבר אסורים במגע, אז איכשהו הוא לבש מעין כפפות עזר לי לקום, את החצאית גזרתי (השליה עוד לא יצאה אז חבל הטבור מנע ממני לפשוט את החצאית).
הוא סידר לי מגבות על המיטה והתיישבתי לחכות למיילדת, בינתיים ילדתי את השליה. והמיילדת הגיעה. 
הנקתי, חתכנו את חבל הטבור (בכורתי חתכה אותו, מגניב לא?), שקלנו וזהו. אמי ואחותי הגיעו ועזרו לאיש עם הנקיונות לחג.
עוד לידה נהדרת שהסתיימה בהצלחה.

והנה כמה תובנות:
1. כל פעם שאני רוצה ללכת לבי"ח זה אומר שאני בשלב המעבר ותיכף יצא תינוק ולא זה לא משנה שהיו לי רק 20 דקות של צירים, ככה זה! שלב המעבר הוא השלב הכי קשה שבו תמיד רוצים שזה ייגמר, זה ממש רגע מצירי הלחץ.
2. טינקטורה של מורן עושה פלאים לכאבים של התכווצות הרחם אחרי לידה, הרבה יותר יעיל מארניקה ותודה לשרהלה שהביאה לי, עדיין יש התכווצויות אבל הכאב ממש כלום לעומת מה שיכל להיות
3. טיפ גאוני ששרהלה נתנה לי, למרוח שמן זית על האיברים של התינוק/ת עד שכל המקוניום מסתיים ככה הדבר הדביק והשחור הזה לא נדבק בכלל, ממש מלא שמן זית על כל האיזור שם כולל קצת על הרגליים.
4. להגיד ולבקש מהשם כל מה שרוצים כבר בצירים הראשונים כי אין שום סיכוי שתדעי כמה זמן עוד יש וזה גם הצירים שאת הכי בעניינים
5. לא זוכרת מי כתבה את זה כאן- להגיד בע"ה לפני כל ציר וב"ה אחרי כל ציר עשה קסמים!!! גם תיחם לי את הצירים וגם טוב נו... הזכיר לי לבקש בשביל מי שרציתי לבקש.

מאחלת לכולן לידה קלה כתרנגולת!!

בבוקר ערב סוכות יד' תשרי שנת התשע"ה הצטרפה אלינו נשמה טהורה חדשה

 


 

                                                                               

ויקרא שמה בישראל עמליה קדן:

 

 

 


                                                                    

21 - מוזיאון הביצים המעוטרות בעיר ואמה רומניה

$
0
0

מוזיאון הביצים המעוטרות בעיר וואמה שבמחוז סוצ'בה, צפון רומניה, מיוחד במינו.

המוזיאון  הגדול ביותר ברומניה, מכיל מעל 3000 ביצים מתקופות עתיקות ועד ימינו.

 נאסף על ידי הגברת פרופ' לאטיצ'יה אורשיויסקיץ העוסקת בעצמה בעיטור ביצים .

באוסף ביצים מארצות שונות בעולם

 על אופן הציור ומשמעויותיהם השונות של הציורים ניתן הסבר באנגלית בוידאו . 

דוגמא שמועתקת לביצה

פרחים בחצר

על הנסיעה ברכבת קיטור בפוסט הבא

יום שכולו טוב

שבוע קסום

 


 

ימי השבוע-ראשון

$
0
0

ימי השבוע- ראשון

ביום ראשון קפץ ראשן ואמר-

פנו דרך אני ראשן ,ראשון   להפוך לצפרדע-

ומיד הראשן היה לצפרדע-

ומאז מחכה הוא לנשיקה להפוך לנסיכה.

ראה זאת שון האישון לקח הצפרדע

נשק לה והופ לראשונה צפרדע

הפכה  לנסיכה יפיפייה

אך אוי  לנסיכה כאבה השן הראשונה

גרמה לה לכאב ראש דווקא ביום הראשון

לפגישתה עם שון.

מיני אלבום מפל כפול

$
0
0

כשחברה שעושה את צעדיה הראשונים בסקראפ בקשה ליצור את האלבום הראשון שלה, הזמנתי אותה לקורס בסיסי מזורז. החלטתי על אלבום מפל. התקופה הלוהטת של אלבומי המפל אמנם כבר מאחורינו, אבל הם תמיד נהדרים לצורך לימוד הבסיס, ואם הם נעשים כהלכה, אף אחד לא יחשוד שאת מתחילה.

גודל האלבום הוא 7 אינץ' על 8.5 אינץ' (כריכה חיצונית) והוא מיועד לבחור מקסים בן 6 (כמעט)

האלבום נבנה בצורה סימטרית

 האלבום מיועד לתמונות של 10 על 15 ס"מ, כך אני אוהבת בזמן האחרון. כרטיסיות מהקולקציה משמשות גם לקישוט וגם לכתיבת הברכה לבן ה-6

יש בו גם שני כיסים (אחד מכל צד) - אלה מוסיפים  אפשרות  לעוד ברכות או תמונות

בסוף הערב החזקנו ביד אלבום מוגמר. היוצרת החדשה יצאה מרוצה, וגם אני

כשזה האלבום הראשון שלך, השמים הם הגבול!

תודה שבקרתם , תגובות תשמחנה את שתינו...

סוכות שמח

אש

 

טראמפ הוא אסון למדינת ישראל ולממסד האמריקני

$
0
0

כן הוא אומר דברים שהרבה פעמים אנחנו אוהבים לשמוע,

תומך בישראל בהתלהבות, עומד נגד אויביה וכו'

אבל כל זאת שירות דוב

באותה עת, מדובר באוליגרך מושחת שיודע לסובב את המערכת והחוקים לטובתו

אדם שמתנהג כמו ילד בן 6 שקיבל חינוך גרוע

מתכחש לענייני סביבה, אקולוגיה, זיהום, הדרך הלא נכונה שבה אנחנו הולכים

מתעלם לחלוטין ממשבר בבריאות ובתזונה ואף מקצץ ונותן אור ירוק לכל הדברים השליליים להמשך

תוך כדי שהוא מתנהג כמו אדם פסיכוטי מסוכן שמקומו בטיפול נפשי צמוד

איך כל זה עוזר לישראל?

העולם מביט ורואה את שירות הדוב הזה נמשך ונמשך, אני אוהב את ישראל בלופ בלופ האישה הזאת היא השטן!

אני אוהב את ישראל בלופ בלופ פייק ניוז פייק ניוז איי טל יו

התנהגות כמו של לוקה בנפשו

משחיר את תפקיד הנשיא בבית הלבן וכל הבכירים הישראלים המהנהנים לצידו ומשבחים אותו צובעים את כולנו 

בצבעים האלו ובדרך האמריקנית השגוייה הזאת, שאף אחד בעולם כבר לא מאמין בה כמעט

המציאות הזאת רק תמשוך עוד אש לכיוון של יהודים ולאנטישמיות.

היום הראשון - 15/10

$
0
0

משקל נוכחי: 80

המטרה: 64


10:10 - נס קפה על בסיס מים עם חלב שקדים

10:40 - סלט מ-2 עגבניות, 2 מלפפונים וביצה קשה


למנהיגים מימין שמאל יש אינטרס הפוך משלנו האזרחים, כדי להמשיך לפרנס תאוותיהם, יבצעו קבוע "הפרד ומשול"

2]שחמט ב2 מסעים, וגם: לבן כופה תיקו, "ידיעות" 8/9. 1] הספר האחרון בסדרת "נרניה". "הקרב האחרון"./ ק.ס

$
0
0

2]שחמט ב2 מסעים, וגם: לבן כופה תיקו, "ידיעות" 8/9. 1] על הספר האחרון בסדרת "נרניה". "הקרב האחרון". מאת ק.ס לואיס

 

1] קראתי את הספרים בימי נעורי, והקיץ קראתי מהדורה של כל הספרים בכרך 1

בשאר 7 ספרי נרניה העלילה מסתיימת בנצחון של הטובים, וחזרה של הגיבורים הראשיים לביתם. הילדים הבריטים חוזרים לעולם שלנו בסוף כל ספר.

הנער שסטה גיבור הספר, "הסוס ונערו, הרפתקה בתור הזהב" חוזר אמנם לבית שהוא לא  מכיר, אך מסתבר שהארמון הוא בכל זאת ביתו.

ממנו הוא נחטף בהיותו תינוק קטן. אפילו מטילים עליו את עול השררה, להיות יורש העצר, מלך…  ארץ המלאכים. הסוס המדבר חוזר לביתו, נרניה.

לספר האחרון בסדרה יש סוף מסוג שונה.      אך אחזור קצת לאחור: לקראת סוף 2 מהספרים, בכל 1 מהם ,האריה אסלן, הישות הנשגבת של נרניה,

אומר ל2 מהילדים לקראת חזרתם הביתה, שהם כבר מבוגרים מדי מכדי לשוב לנרניה.               בספר אחר ,לקראת סוף הספר "כס הכסף",

אסלן מפגיש את 2 הילדים גבורי העלילה יוסטס וג'יל, עם המלך כספיאן [עם הרוח שלו או משהו כזה] שמת מזקנה, [וכנראה גם מצער.]

הוא אומר להם שהפעם הבאה שהם ישובו לנרניה זה יהיה לנצח.  עוד רמז לבאות, אסלן מוסיף שגם הוא עצמו כבר מת, לא בין החיים עלי אדמות…

האם הילדים כולל 4 המלכים ביניהם ישובו לנרניה? כן ולא…

ועתה על הספר "הקרב האחרון של נרניה".  הקוף טריק לוקח תחת חסותו ופטרונותו את החמור בהייה. אפשר לומר שהוא מנצל אותו. יום 1 הוא מוצא פרוות אריה שנסחפת בזרם מים

ובדרבונו,  החמור מוציא אותה ומביא לו אותה. הקוף מלביש אותו בפרווה, משכן אותו באורווה, ומספר בנרנייה שזהו האריה אסלן.

מסתבר שהקוף הוא סוכן מטעם אימפריית קלורמן ששואפים לכבוש את נרנייה. הוא נותן פקודות, כביכול בשם אסלן, שיוצרים סמטוכה ובלבול בנרנייה,

ומקלים מאד על הקלורמנים לכבוש אותה.  הוא מוסיף גם שטש [אליו סוגדים הקלורמנים, ואסלן, אחד הם וקורא לו "טשלן"

מלך נרנייה דאז, טיריאן שיוצא לסייר בממלכה מגיע לאורווה. שם כובלים אותו. יש גם קטע שהוא מתבשר שנרנייה נכבשה ונחרבה ע"י הקלורמנים…

ובשלב זה מגיעה אליו הצלה מידי 2 גיבורי "כס הכסף" ג'יל פול ויוסטס סקרב… הם חוזרים לאזור האורווה

שם הקוף, בחברת הטיסרוק,מנהיג קלורמן וחיילים קלורמנים  קורא לחיות לפגוש את "טשלן". כנראה מזימה לחסל אותם, אליה שותף גם החתול ג'ינג'יר…

אבל, פרט קטן שלא נלקח בחשבון שקלקל להם את החגיגה, הופיע האל טש בדמות עוף דורס ענק…

חוץ מזה, ג'יל חושפת את "אסלן" המזויף, הלא הוא החמור בהייה שמתגלה כחביב מאד.

מתפתח שם קרב. טיריאן והילדים מצילים גמדים מעבדות, אך חוץ מגמד 1, הם מתגלים ככפויי טובה והורגים ב2 הצדדים. ולבסוף טיריאן, הילדים והחמור מושלכים לתוך האורווה האפלה…

לפני כן נכנס נכנס לשם מרצונו החופשי בנו של הטיסרוק, הנער אמת האמיץ והאידיאליסט.

על ההגעה של ג'יל ויוסטס לעולם של נרנייה,  7 ידידי נרנייה, [כולל המלכים, למעט סוזן וגם הפרופסור דיגורי הזקן ופולי קבעו מפגש שכלל נסיעה ברכבת.

במהלך הנסיעה ג'יל ויוסטס חשים פתאם זעזוע חזק, ונכנסים לעולם של נרנייה. ופוגשים את טיריאן הכבול.         ו5 ידידי נרנייה האחרים…

לסיום הספר האחרון בסדרת ספרי נרנייה אני מתכון להתייחס ברשומה אחרת.

 

2]שחמט, A]אתחיל ב2 מסעי הלבן שמובילים לתיקו. לאחר המסע ה1 מביניהם, השחור מוריד את הצריח,  [האלטרנטיבה: הלבן מוריד את הצריח השחור, וצפוי לנצח]

במסע ה2: הלבן מצדו מוריד את הצריח השחור, ואז השחור יכול לבחור: כוחות שקולים לחלוטין: מלכה VS מלכה, או לסיים בפט,

כלומר: המלך לא מאוים בשח ולאף כלי של השחקן שתורו לשחק אין מסע חוקי   [נניח שהשחור בוחר להמשיך לשחק, אז, הלבן אם יבחר בכך,

יכול תוך 2-3 מסעים נוספים לכפות תיקו, או פט, או חילופי מלכות, ואז, בוריאציה על "שיר השחמט" עללוח ריק רק מלך ומלך…]

B]ועתה לחידת המט ב2 מסעים.  בעמדת הפתיחה: ללבן 2 איומי מט בפוטנציה במסע אחד. 1 מהם, אם הצריח השחור מסיר הגנתו מהשורה,  ה2, אם הצריח הנ"ל מסיר הגנתו מהטור.

כמו  כן, המלך השחור תקוע במקומו, כנ"ל לאחר המסע הנכון של הלבן

2 מסעי המט בפוטנציה, עם אותו כלי.  כיון שכך, השחור במקרה זה יזיז את הרץ.

לאחר המסע הנכון של הלבן. גם אז 2 איומי מט בפוטנציה,שניהם עם אותו כלי, [כלי אחר הפעם] על תזוזת הצריח כנ"ל.

לשחור 2 מסעים שמונעים את האיומים, בשניהם הכלי שזז תופס למלך השחור ערוגה שהוא היה עשוי להמלט אליה.   מסע 1 עם הצריח, וה2, כמו במצב הפתיחה עם הרץ.

לסיכום: ללבן  4 מסעי מט אפשריים. כולם משח ישיר. 3 של המלכה, 1 של הרץ

אין "איום מקורי" בחידה זאת, אבל, 2 מטים אפשריים של הלבן, רק 2 מסעים של השחור [1 עם הרץ ו1 עם הצריח] יכולים למנוע את שניהם ביחד.

מסע שח 1, אפשרי  [אם כי לא ממש רלוונטי] לשחור.   כלי שחור 1 [2 אפשרויות לא ממש רלוונטיות] עשוי להיות מסולק מהלוח

בהצלחה לפותרים!

 

17 - העיירה ואמה בוקובינה רומניה

$
0
0

המשכנו דרך הכפרים

הזדמנות למכירה כל הקודם זוכה!

 

היגענו לואמה עיירה קטנה בדרום בוקובינה 

אחד הישובים הותיקם באזור  וכשמה "ואמה" מכס מקום שבו שלמו את המכס במסחר עם מולדובה.

תושבי העיריה התפרנסו מחקלאות וגידולים ביתיים והיו משווקים בערים השכנות.

בואמה  התאכסנו בפנסיון ביתי מקסים בשם Casa elvira

: strada Closca, jud. Suceava, Vama 727590, Romania

Phone: +40 745 923 066

מלון מוקף יערות, דשאים, תרנגול קורא להשקמה בבוקר, (עד שבאתי לצלם ברח עם כל הפרגיות סביבו)

ריח התפוחים  והשזיפים מציף אותך כשאתה פותח את החלון

 

מהתפחוים עושים  גם יין

שני חדרים נקיים ומרווחים, מרפסת, אינטרנט חינם, אוכל טוב ואויר צלול כיין

הנאה צרופה.

כל יום כשחזרנו לחדר מצאנו סידור  יפה ומיוחד  של המגבות.

 

השולחן ערוך לארוחת הערב

המשך יבוא

שישו ושמחו בשמחת החג

יום טוב

 

 

 

 

 

 

 

שישו ושמחו בשמחת תורה!

$
0
0
שמחה (שם בדוי, או שלא) תמיד שמח מאוד כאשר חג שמחת תורה התקרב. הוא אמנם שמח גם כאשר פורים התקרב (ואפילו הרבה בשמחה מיד משנכנס אדר) אבל לקראת שמחת תורה הוא שמח עוד יותר וזאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה הייתה כמובן העובדה ששמו של החג כלל את שמו הפרטי של שמחה והשנייה הייתה השיר הידוע "שישו ושמחו בשמחת תורה".
ולא סתם שמח שמחה בשל השיר – "שישו" היה במקרה שם המשפחה (הבדוי, או לא) של שמחה!
 
כעת, כשברור לכל הקוראים והקוראות מדוע שמח שמחה בשמחת תורה, כדאי למצוא גם עלילה כלשהי לסיפור, כדי שהוא יצדיק את פרסומו בבלוג. ואין טוב מקונפליקט כדי להניע עלילה של סיפור. ובשביל קונפליקט נדרשת בעיה כלשהי. הבעיה הקלאסית המניעה את רוב הספרים והסיפורים בעולם היא האהבה: אהבה נכזבת, קשיים באיחוד האוהבים, או סתם חוסר באהוב/ה יכולים להתאים.
 
שמחה חיפש כבר שנים את העזר כנגדו, את האחת לה ייתן את ידו (ואת היד השנייה) ואת ליבו, אבל הוא נתקל בבעיות רבות ולא הצליח למצוא את בח"לתו. וכל זאת למה? רק בגלל שמו. מסתבר שבחורות בישראל לא נטו להתאהב בבחורים בשם שמחה.
במיוחד אם אותם בחורים בשם שמחה היו עניים. ומכוערים. וטפשים. ובעלי ריח רע מהפה.
 
לא ששמחה שלנו ענה על כל הקריטריונים האלה חלילה! אמנם קראו לו שמחה, אבל הוא לא היה עני. הוא גם לא היה עשיר. היה לו מחסור כרוני בכסף, אבל תמיד היה לו מה לאכול כך שהוא לא החשיב את עצמו כעני. גם יופי זה כידוע עניין של טעם ולא כל מי שאינו גאון צריך להיות מסווג כטיפש.
בעניין ריח הפה, כנראה מישהו היה צריך להסב את תשומת ליבו לכך.
 
בכל אופן, לאחר שנים של חיפושים חסרי תוחלת אחר בת הזוג האידיאלית החליט שמחה שהוא כנראה מכוון גבוה מדי והוא מוכן לצמצם את הדרישות שלו. בסופו של דבר, לאחר צמצומים והתפשרויות הוא הגיע לדרישה בסיסית אחת עליה הוא לא היה מוכן לוותר ויהי מה: בת הזוג שלו הייתה חייבת להיות נקבה.
 
אולי מיותר לציין, אבל מחוץ לתקופת שמחת תורה ופורים שמחה לא היה תמיד שמח במיוחד. נושא בת הזוג החסרה הטריד אותו והעיב מאוד על אושרו ועל שמחתו.
אבל בשמחת תורה (ובפורים) הוא שכח את כל צרותיו והתרכז בשמחה.
 
והנה, באחד מחגי שמחת תורה הוא גילה תגלית מדהימה: בזמן שהוא רקד בבית הכנסת עם ספר תורה הוא חש מאוד קרוב לאותו ספר. הוא חיבק אותו בכל כוחו ונדמה היה לו שהתורה מחבקת אותו חזרה באהבה רבה.
ברגע זה הוא הבין דבר חשוב: אמנם "ספר" הוא זכר, אבל התורה היא ללא ספק נקבה ובכך היא עומדת בתנאי הבסיסי של בת הזוג האידיאלית בשבילו!
 
נדרשו עוד לא מעט התפלפלויות והתייעצויות עם רבנים אבל בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום ושמחה קיבל היתר להתחתן עם התורה (וכך הוא אף נודע ללילה בלתי נשכח אחד בכינוי "חתן תורה").
שמחה תמיד כיבד את בת זוגו (על פי הנאמר: "ותנו כבוד לתורה") והיא הייתה נאמנה לו ושמרה עליו. אמנם היו לה הרבה חוקים אותם הוא היה צריך למלא, אבל מכיוון שלא סטה מהם הוא ראה ברכה בעמלו והיה מאושר ואף שמח כל השנה.
 
 
מוסר השכל:  חביבה תורה על לומדיה אך יותר מכך על אוהביה
 
חג שמח ושבת שלום!
 
 
והרשומה המומלצת היא - פעם עברה פה הרכבת – סרט קצר – בבלוג של באבאיאגה
 

 

התמונה באדיבות pixabay
 

ביתו של המשנה למלך - סרט מעניין ויפה !

$
0
0

לורד מאונטבטון, המשנה למלך, מגיע בשנת 1947 להודו והמשימה שלו היא להכין אותה לקבלת העצמאות. הלורד, המכונה בפי חבריו "דיקי", עטור נצחונות בבורמה, מתקבל בארמון בטקס מרהיב שעורכים 500 העובדים ההודים במקום. כמעט מיד הוא מתחיל בפגישות והתייעצויות עם המנהיגים ההודים כמו גנדי, נהרו ואחרים. גם אשתו, שהיא מאוד מעורבת בפוליטיקה, מנסה להפעיל תהליכים שישפרו את מצבם העלוב של המוני ההודים.

אולם הכל גועש מתחת לפני השטח. שיטת ה"הפרד ומשול" של הבריטים אכן עבדה והמתיחות בין ההינדים למוסלמים גוברת ומתגלה גם בין העובדים בארמון. הניסיונות להרגיע ולמצוא פתרון קסם עולים בתוהו. מהומות קשות מתפרצות במספר חבלי ארץ. המוסמלמים טובחים בהינדים ולהיפך. מאונטבאטן נוסע להתייעצויות בלונדון אשר עדיין מלקקת את פצעי המלחמה, וחוזר עם הפתרון ההגיוני היחיד - חלוקה : הודו להינדים ופקיסטן למוסלמים. מאות אלפים נהרגים, נפצעים והארץ מתמלאת פליטים הנסים על נפשם. זה המצב כשמכריזים על העצמאות וחוגגים בריקודים, שירים והנפות דגלים.

בלי סיפור אהבה אי אפשר, כמובן. צעיר הינדי מגיע מכפרו לעבוד בארמון ופוגש שם את אהובתו המוסלמית מהכפר. האהבה פורחת ביניהם אך היא מיועדת לאחר ולא מצליחה להשתחרר מהמחויבות לאביה העיוור והחולה. המהומות מטלטלות את שניהם והסיפור הופך לדרמה של ממש. מסתבר שזהו סיפור סבתה של במאית הסרט שעשתה אותו ברגישות רבה.

במהלך כל הסרט המרשים בשחזור התקופה, אי אפשר שלא לחשוב על מה שקורה כאן אצלנו. על ה"הפרד ומשול" של הבריטים בפלשתינה, על שתי מדינות לשני עמים וכל הדברים המדווחים בחדשות כל הזמן...

צפיתי בסרט בפסטיבל הסרטים ואני מאמינה שיהפוך ללהיט מיד כשיצא לאקרנים.

העשיר יתעשר והדל ידולדל: (כ) מה יעשו האנשים?

$
0
0
בקיצור: לא להתבטל. $$$ [4218]
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
הקדמה
       אני מדבר על מה שיקרה תוך שלושים שנה. אולי פחות, ואולי יותר, אבל זה יקרה. רוב המקצועות יתבטלו. רוב האנשים ימצאו את עצמם ללא עבודה. רובוטים אינטליגנטיים, או תוכנות מחשב מבוססות AI (בינה מלאכותית), יהיו מסוגלים לבצע את רוב המלאכות, שהיום הן בידי אנשים, שנדרשים להפעיל את שכלם. המחשבים ילמדו, ע"י רישום של מיליוני אירועים, כיצד אדם אינטליגנטי מתנהג בכל מצב ומצב, וכך יוכלו לבנות רובוטים אינטליגנטיים, שיחקו את ההתנהגות של אדם אינטליגנטי, בלי להבין את הסיבות שגרמו לאדם לבחור מהלך מסוים, ולא אחר.
מהפכת ה-AI
       האנושות עברה כמה מהפכות:
- המהפכה החקלאית, שבה האדם למד לייצר את מזונו, ולא רק ללקט אותו ולצוד אותו
- המהפכה התעשייתית, שבה האדם למד להפעיל מכונות, במקום להסתמך על שרירי האדם, או על שרירי הסוס
- מהפכת המידע, שבה האדם למד להפעיל מחשב, כדי לבצע כל עבודה שיגרתית, שבה בכל שלב, יש מצב מוגדר, ויש פעולה שיש לבצע ברגע שהמצב הזה נוצר
- מהפכת ה-AI, שבה רובוטים אינטליגנטיים יוכלו לבצע עבודות לא שיגרתיות, עבודות שדורשות שיקול דעת
יתרונות הרובוט
       הרובוט האינטליגנטי, שנבנה ע"י מערכת שלמדה כיצד מתנהג האדם, ומסוגל לעשות כל מה שהיה דרוש בעל מקצוע כדי לבצע את העבודה, הרובוט האינטליגנטי הזה, כמו הרובוטים הטיפשים שממלאים היום את אולמות הייצור בתעשיות רבות – יש לו יתרונות עצומים על העובד האנושי. הוא פועל בדיוק כפי שנידרש ממנו. הוא איננו עושה טעויות מטופשות של היסח הדעת. הוא איננו חולה. הוא איננו מחליט לשבות. הוא איננו זקוק להפסקת קפה. הוא איננו צריך לנוח בשבתות. הוא איננו דורש חופשה שנתית. הוא פועל 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, 365 יום בשנה – ולא דורש משכורת. הוא גם לא דורש העלאה במשכורת מפעם לפעם.
יסלקו את בני האדם ממקומות העבודה
       לכן ברור שהמעסיקים יעדיפו להכניס רובוט אינטליגנטי לכל עבודה, ברגע שזה רק יתאפשר, ברגע שהאמינות של הרובוט האינטליגנטי תהיה שווה לזאת של האדם, שעבד קודם במלאכה הזאת. זה לא שהרובוט האינטליגנטי יהיה מושלם, וידע מה המהלך הנכון בכל מצב, כולל המיקרים החריגים, שמתרחשים בשל צירוף נסיבות, שקורים לעיתים כה רחוקות, כך שהמחשב לא עלה עליהם. אבל זה לא יפריע למי שצריך להחליט להכניס לעבודה את הרובוט האינטליגנטי – ולפטר את העובד האנושי.
       הבעייה איננה רק של העובדים שיפוטרו ויאבדו את פרנסתם. הבעייה היא גם של הצעירים, שייכנסו לשוק העבודה, ולא ימצאו עבודה. לא תהיה תעסוקה למרבית הצעירים שמצטרפים לשוק העבודה בכל שנה ושנה.
עיסוק, ולא תעסוקה
       בעייה חמורה היא הבעייה ממה יתפרנסו כל משוללי העבודה שיהיו בעתיד. זה נושא שנדון בפרקים אחרים של סידרת המאמרים הזאת, שהתגית שלה היא "האלפיון העליון". הפעם נדון בשאלה: במה יעסקו כל האנשים, שאין להם עבודה?
       בימי הביניים היו האצילים, האלפיון העליון, שחיו חיי רווחה, על חשבון כל העמלים, שעבדו קשה ותוצרת עבודתם היא ששימשה לאצילים לחיות בטוב. אבל עם ירידת מעמדו של מענמד האצילים, הנכונות לחיות חיי בטלה ולראות בכך כבוד – הנכונות הזאת עברה מן העולם. היום, גם העשירים מאוד, האלפיון העליון, המיליארדרים – אינם מוכנים לראות בחיי בטלה כחיים ראויים. גם הם עובדים. הם עושים עסקים. כל האנשים ביתר 999 האלפיונים עובדים, או רוצים לעבוד. עבודה איננה רק דרך להתפרנס, איננה רק אילוץ. היום העבודה היא החלק המשמעותי ביותר בזהותו של אדם. כששואלים אדם על זהותו, שואלים אותו: "מה אתה עושה?" וכל אדם עונה ומציין את מקצועו. "אני סוחר", "אני אחות", "אני מורה", "אני מנהל" וכו'. העבודה חשובה לאדם, כי היא מראה שהוא ממלא תפקיד מועיל, ושעבורה הוא מקבל שכר, שמוכיח שהוא שווה את הכסף שהוא מקבל. עבודה היא הסיבה שבגללה אדם קם בבוקר, יוצא ממיטתו והולך למקום העבודה, או למחשב בביתו, שבו הוא מבצע את עבודתו. עבודה גם מאפשרת לאדם לקיים אינטראקציה אנושית עם עובדים אחרים.
מה יעשו האנשים?
       אם כך, השאלה מה יעשו האנשים, היא שאלה קריטית. במה יעסקו? מה יתן להם זהות? מה יאפשר להם אינטראקציה עם אנשים אחרים? לשם מה הם יקומו בבוקר? מה ייתן כיוון לחייהם? מה יאפשר להם הישגים? במה הם יתפארו?
ספורט – אחד הדברים המיידיים למלא תוכן את החיים משל האנשים זה הספורט, כולל שחמט. לעסוק בספורט תחרותי – זה נהדר. לעסוק בספורט קבוצתי – זה יופי. גם לעסוק בספורט כצופה, ללכת לצפות בתחרויות ובמשחקים קבוצתיים – גם זה עניין לענות בו.
כתיבה – כל אדם יכול לעסוק בכתיבה יצירתית, לכתוב סיפורים, לכתוב שירים, לכתוב בלוגים ובפורומים יצירתיים. אנשים רבים מסוגלים לכתוב מוזיקה, מוזיקה קלאסית, פזמונים. גם מי שאיננו מסוגל להיות יצירתי, יכול לעסוק בכך באופן פאסיבי, קבוצות של קריאה משותפת, השתתפות בקבוצות יצירתיות כשומעים פעילים, גם זה עניין לענות בו.
אמנות – ציור, צילום, פיסול, קרמיקה – כמעט כל אחד יכול לעסוק בהם באופן יצירתי, ואם לא, אז לפחות השתתפות בחוגים כצופים פעילים.
תיאטרון, קולנוע וטלביזיה – כמעט כל אדם יכול להשתתף בחוג תיאטרון, אם כשחקן חובב, או רק כשומע פעיל. גם חוג תיאטרון, של הליכה להצגות תיאטרון, עם הרצאות ועם דיונים – מועיל. כנ"ל לגבי קולנוע וטלביזיה, יצירה, שומע פעיל או משתתף בחוג צפייה – גם אלה עניינים לענות בהם.
לימודים – השכלה מתמשכת. אדם יכול וצריך ללמוד גם אחרי שסיים את הלימודים האקדמיים, או התיכוניים. אדם יכול ללמוד באופן אקטיבי, לבצע עבודות סמינריוניות ומחקרים, או באופן פאסיבי, לשמוע הרצאות, עם בחינות, או כשומע חופשי. לימודי זוגיות, לימודי הורות, לימודי בנים להורים זקנים – חשוב לעודד.
פוליטיקה, דת, מקומי – כל אדם יכול להשתתף בפעילויות שקשורות למפלגה פוליטית, לקהילה דתית או לנושאים מקומיים. זה יוצר מעורבות ועניין.
התנדבות – סיוע לחולים, לזקנים ולילדים. יש פה מקום לרבים להתגדר בו.
חקלאות ביתית, חיות בית – מקור להתעסקות ולהנאה
פעילויות שונות – טיולים, משחקים, חידונים, פיתרון חידות, כל אלה התעסקויות חיוביות
כושר גופני – כל אדם חייב לעסוק באימוני כושר. זה חשוב מאוד גם לבריאות, אבל עניין לעסוק בו, גם עם אלמנט חצי תחרותי.
       למה אני מספר לכם את כל זה? כדי להראות שיש פיתרונות, יש מה לעשות. אבל צריך לתת על זה את הדעת, צריך להתארגן, צריך לעודד.
 
       ואולי העיסוקים הללו, שדורשים מארגנים ומדריכים - בתשלום, אולי אלה יהיו מקצועות העתיד.
 
המלצה
       אם אינכם זוכרים את כל מה שקראתם מזמן בנושא הזה, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את המאמרים שלי בנושא
 
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 737,792 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
      את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
 
תגיות: כלכלה, כלכלה ועסקים, פיקטי, האלפיון העליון, מחשבים, בינה מלאכותית, רובוטים, עבודה, המהפכה התעשייתית , פנאי, ספורט, תיאטרון, התעמלות, תובנות, מחשבות והגיגים, גיל הזהב

ידיים - קטע קצר

$
0
0

שתי ידיים. שתי ידיים ברא אלוהים, כדי שלא תוכל לעשות הכל בו זמנית, שתצטרך להשקיע מחשבה ולתעדף דברים. 

לא היית מוצלח בזה. בלחשוב, אני מתכוונת. לא ידעת מה עושים קודם ומה אחר כך. 

לא עזר לך שהייתי הראשונה שלך. אני בטוחה בזה. לפניי לא הייתה אף אחת, כאילו שהתור היה שומם כי הקדמתי בשעות, שעות לפני שהחנות שלך נפתחה, ולא הייתה עוד אף אחת אחרת באזור. 

הייתי הראשונה. אומרים שאת הפעם הראשונה אתה הכי זוכר, אבל אני לא חושבת שזה נכון. החדר היה חשוך ואני הייתי בכיתה ט׳ - בכיתה ט׳, למען השם - וזה נורא הצחיק אותי אז, איך שבהית בחזה שלי כאילו הוא היה עב״מ שהופיע בבית שלך. 

אחריי הגיעה עמית ואחריה אור ואחריה יובל, זנזנות כאלה שקיבלו חינוך רע, להיכנס למיטה בכזה גיל - עם חוטיני מהקולקציה של אמריקן איגל (איך אהבתי את הבד שלו) והשיער הצבוע. אני חושבת שאור אפילו קנתה את הקונדומים בעצמה. עד כדי כך זונה היא הייתה. 

אתה בוודאי לא זוכר אותי, למרות שהייתי הראשונה. המטומטמת הזאת, הראשונה שהסתכלה לך ישר בעיניים. הראשונה שחיכתה בחדר בזמן שערכת חיפוש בהול בחדר של ההורים. הראשונה, עם השיער הארוך שתמיד היה פזור, המחשוף בתחפושות של פורים והגשר בשיניים. 

אני לא יודעת אם אתה לא זוכר אותי או אלא תזהה אותי עכשיו. אני נראית קצת שונה היום. השיער חבוי והחזה מוסתר לגמרי מתחת לשתי שכבות לפחות. שום פיתויים שיזמנו לי צרות. 

אני האישה עם העגלה בהמשך הרחוב, 

האישה עם הגרביונים הארוכים בקיץ, 

האישה עם ספר הספרים קרוב ללב,

ואתה כתם בולט על הדף החלק שלי. 

שתי ידיים ברא אלוהים, וחבל כל כך שלא שמרת אותן לעצמך. 


פרופ` רחל אליאור על החשמונאים

$
0
0
בקיצור: החשמונאים אינם פרושים ואינם צדוקים. על קידוש השם ועל רעיון הישארות הנפש לאור הכתוב במגילות מדבר יהודה. $$$ [337]

     - 1,360 איש כבר למדו את העניין של המאבק בין החשמונאים לבין הצדוקים -

אל רשימת הנושאים ( <- קליק על) 

 

שלום ליוסף רגב תשובותי לשאלותיך באוות כחולה בתוך מכתבך למטה.

17.12.2007  10:03 AM

Prof. Rachel Elior

Cohen Professor of Jewish Philosophy

Chair. Department of Jewish Thought

 Hebrew University of Jerusalem

Scholion Center, Rabin Building

http://pluto.huji.ac.il/~mselio

 

- - -Original Message- - -
From: Joseph Regev
Sent:
Saturday, December 16, 2006 11:44 PM
To: Rachel Elior
 Subject: Questions about Hashmonean

אל: פרופ` רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

מאת: יוסף רגב

תאריך: 16.12.2006

הנדון: דבריך בסמינר "אבות ומייסדים"

   שמעתי את הרצאותיך במסגרת "אבות ומייסדים" וגם במסגרת "פרשת השבוע" בשדה בוקר והתרשמתי מאד. את הרצאתך על לוח השמש שמעתי שלוש פעמים, ובכל פעם התפעלתי מכל מה שאמרת. אבל בפעם האחרונה, הדברים ששמעתי לא התקבלו על דעתי ואני מבקש את רשותך לשאול את שאלותי ולקבל ממך הבהרות, שאני בטוח שיש לך.  תודה על דבריך

חשמונאים, פרושים וצדוקים  

   כשאני למדתי את הסיפור הזה, קראתי כי החשמונאים היו עם הפרושים עד יוחנן הורקנוס ובימיו עברו אל הצדוקים. האתרוגים שהושלכו על אלכסנדר ינאי, הושלכו ע"י המוני הפרושים, משום שנהג כמו צדוקי. הסיפור שלך, כפי שקלטתי אותו, שיש לנו שלוש קבוצות: חשמונאים, פרושים וצדוקים. גם הפרושים וגם הצדוקים שונאים את החשמונאים. זה לא ברור לי. 

 

כל ידיעותינו עד לא מכבר היו מבוססות על ספרי החשמונאים ועל יוסף בן מתתיהו שכתב בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה

היום ידיעותינו רחבות לאין ערוך משום שהספרייה של בני צדוק במגילות מדבר יהודה מאירה באור חדש את הדברים .

כותבי המגילות כידוע רואים עצמם כמתייחסים על הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם, (כעולה מסרך הברכות, מסרך היחד ומברית דמשק, מפשר ישעיהו ומהפלורילגיום בין השאר) דהיינו כנמנים על הסדר המקראי וככפופים לחלוקות  ההירארכיות המקודשות המתועדות בו ביחס לכהונה גדולה ולמלוכה.

כאמור הם רואים עצמם כנמנים על החלוקה המקראית המיוסדת על בחירה אלוהית ושושלת כוהנית, ובעיני עצמם הם המייצגים את כלל ישראל האמיתי המופקד על שמירת הברית. בשעה שהם עזבו את ירושלים, בסביבות מחצית המאה השנייה לפני הספירה הם עשו זאת משום שבני חשמונאי תפסו את מקומם בכוחו של מינוי סלווקי או בכוח הזרוע, ללא שום קשר לבחירה אלוהית או לסדר המקראי.

מבדיקת העדויות הכתובות מן המאות האחרונות לפני הספירה עולה שהיו שלוש קבוצות מרכזיות -

1)בני צדוק ואנשי בריתם שמייצגים את העולם המקראי וההנהגה הכוהנית העתיקה השושלתית שרואה את הכהונה הגדולה שמורה לזרע אהרון קודש קודשים מימי אהרון ועד ימי חוניו השלישי בנו של שמעון הצדיק, שכיהן בקודש על דעת כל העם בשנות השמונים ומחצית שנות השבעים של המאה השניה לפניה"ס.

 2) החשמונאים שראשיתם במינויי של שליטים סלוקים אלכסנדר בלס ודימיטריוס

3)הפרושים שמייצגים מקור סמכות חדש שאינו מבוסס על העולם המקראי השומר את המלוכה לבית דוד ואת הכהונה הגדולה לזרע אהרון קודש קודשים או לכהונה הגדולה מבית  צדוק.

משנת 175 לפני הספירה הסדר המקראי  מתהפך, אנטיוכוס אפיפנס הוא אנטיוכוס הרביעי מדיח את הכוהן הגדול מבית צדוק- חוניו בן שמעון המסרב לציית לתביעותיו, ממנה תחתיו שורה של כוהנים מתיוונים יזון מנלאוס ואלקימוס ובשנת 167 פורצת מלחמת החשמונאים. אנטיוכוס מת בפרס בשנת 164 לפני הספירה, זו גם שנת סיום מלחמת החשמונאים  ומתנהל מאבק בין יורשיו אלכסנדר בלס ודימיטריוס השני ממחצית שנות הששים ולאורך שנות החמישים של המאה השנייה לפניה"ס. . החשמונאים משתתפים במאבק כלוחמים ומסייעים לשני הצדדים. בשלב הראשון ידו של אלכסנדר בלס על העליונה והוא גומל תודה למי שסייע בידו:  בלס  יורשו של אנטיוכוס ממנה את יונתן החשמונאי לשליט בירושלים בשנת 152 לפני הספירה. אין ליונתן כוהן ממשמרת יהויריב שום קשר לשושלת הכהונה הגדולה מבני צדוק ממשמרת ידעיה שהיא ורק היא נחשבת לכהונה מקודשת במסורת המקראית ובניה יכולים לכהן בקודש ככהן הראש או ככוהן גדול –ראה למשל ספר דברי הימים א  ה כז-מא וספר עזרא ז, א-ה.

את דעת הציבור המחזיק בסדר המקראי האידיאלי על הכהונה החשמונאית שמונתה בידי הסלווקים תוכל לקרוא בספר מזמורי שלמה.

מחבר ספר `מזמורי שלמה` -ככל הנראה כוהן שנמנה על נאמני הסדר המקראי השומר את המלוכה לשבט יהודה ואת הכהונה הגדולה לבני צדוק, ונמנה על מתנגדי בית חשמונאי שמונו לכהונה הגדולה בידי המלכים הסלווקים ונטלו לעצמם את המלוכה ממחצית המאה השנייה לפני הספירה - מתאר בלשון בוטה את לקיחת המלוכה בכוח הזרוע בתקופה זו:

 "אתה ה` בחרת בדוד למלך על ישראל

 ואתה נשבעת לו על זרעו עד עולם

כי לא תכרת ממלכתו לפניך;

 ובעונותינו קמו עלינו חטאים

 ויתנפלו עלינו וידיחונו

אשר לא הבטחת למו המה לקחו בחזקה

ולא קדשו שמך הנכבד

 וישימו [בראשם] הוד מלכות בגבהם

 ויחריבו את כסא דוד בשאון תרועה".  

מזמורי שלמה יז, ד- ו; (הספרים החיצונים, מהדורת א` כהנא תרצ"ז, עמ` תנז).

בניגוד למציאות הכאוטית המתוארת במזמורי שלמה של מדיחים ומודחים, מצב הדברים הראוי, המתאר את הסדר המקראי המקודש, מיוצג בדברי הכוהן יהושע בן סירא שכתב בראשית המאה השנייה לפני הספירה:

 "הודו למצמיח קרן לבית דוד כי לעולם חסדו;

הודו לבוחר בבני צדוק לכהן כי לעולם חסדו".

בן סירא (מהדורת מ"צ סגל) ירושלים תשל"ב,  נא, כח- כט.  

. לעניות דעתי במאה השנייה לפני הספירה לא היה שום מוקד סמכות לגיטימי בירושלים שהיתה לגביו הסכמה ציבורית רחבה- מ175 לפניה"ס בתקופת הדחת חוניו האחרון בכוהני בית צדוק, עבור בכהונה שנקנתה בכסף של יאזון מנלאוס ואלקימוס וכלה ביונתן שמעון ויוחנן החשמונאיים אין במאה השנייה לפני הספירה מרכז מוסכם או מקודש. אין תיעוד המציע מוקד פרושי בשלב זה (המאבק עם אלכסנדר ינאי רק בעשורים הראשונים של  המאה הראשונה לפסה"נ) לכן השאלה היא האם יש בכלל מרכז סמכות מוסכם על העם? ממתי החשמונאים הם לגיטימיים? ובעיני מי? יוספוס (הכותב כאמור בסוף המאה הראשונה לספירה) מרוחק מזירת האירועים המתרחשים  בין 175—37 לפניה"ס או עד הכיבוש הרומי- מרחק לא מבוטל, מחלק בין צדוקים פרושים ואיסיים ומטשטש את המאבק האמיתי בין בני צדוק לבני חשמונאי ולפרושים.  כללו של דבר בני צדוק התנגדו לחשמונאים כי גזלו מהם את הכהונה שלא כדין; הפרושים שהקימו מוקד סמכות מריטוקרטי ולא שושלתי כוהני נרדפו בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי לפי מסורות פרושיות מאוחרות ולפי יוסף בן מתתיהו ולפי עדות עקיפה במגילות, והם מצדם התנגדו לו וללגיטימיות של שלטונו. יתכן, אם כי מסופק בעיני, שבראשית המאה הראשונה לפני הספירה בשעה שנאבק עם הפרושים חבר המלך החשמונאי לשרידים מהכהונה העתיקה של בני צדוק כשחיפש לגיטימציה לשלטונו, אם כי אינני רואה מדוע זו תוענק לו בידי אלה הרואים אותו כמלך אוזורפטור וככהן גדול אוזורפטור.

קידוש השם

   לפי דברייך בסמינר, קידוש השם הוא רעיון חשמונאי, שנועד לגרום ליהודים להיות נאמנים להם, עד מוות. חזרתי וקראתי את מקבים א`. החסידים שלפני מתתיהו הם שמסרו את נפשם על קידוש השם, שלא לאכול חזיר, שלא להילחם בשבת. המסר של מתתיהו הוא של חיים, נילחם בשבת כדי שלא נמות ולא ניכחד. לבוא ולהדביק לחשמונאים את המסר של המוות? לא מה שאני קורא בכתובים. אני מתרשם כי עם ישראל חייב את חיי כל היהודים ואת קיומו דווקא למתתיהו ואנשיו, שביטלו את קידוש השם כרעיון מחייב.

   את דברייך ביססת על ספר מקבים ב`, שהוא לפי דברי פרופ` דניאל שוורץ, רחוק מלייצג את החשמונאים, ונותן גישה גלותית של אנשים המאמינים בניסים, בחטא ועונש המיקראי, בשעה שמקבים א`, אין בו ניסים ואין בו חטא ועונש מקראי, שיד ה` מנהלת.

דבריי לא התייחסו ליחס בין מקבים א למקבים ב כלל וכלל. הם רק התייחסו לרעיון הנורא של הורים המקריבים את ילדיהם במסגרת סיפורי קידוש השם המופיעים לראשונה בסוגה זו בספור האם ושבעת בניה בספר מקבים ב ומשתלשלים משם למסורות היסטוריות שונות לאורך ההיסטוריה היהודית. הקבוצה שסירבה להילחם בשבת היא הקבוצה הכוהנית בהנהגת בני צדוק ואנשי בריתה כעולה מספר היובלים ומברית דמשק המחמירות מאד בקדושת השבת. מעשיהם של החשמונאים יכולים להישפט מנקודות מבט שונות, אני הצגתי את העמדה של בני צדוק שהודחו מכהונתם בשלהם.

הישארות הנשמה

   הישארות הנשמה היא עיקרון פרושי, כך למדתי. אמרת שהיא הופיעה רק אחרי עשרת הרוגי מלכות? אבא שאול מדבר על כך בסנהדרין י, א והוא קדום יותר. היא נזכרת כבר בספר דניאל, שגם הוא קדם לעשרת הרוגי מלכות. האם אני טועה?  השארות הנפש ותחיית המתים נזכרות בספר מקבים ב הראשונה בפרק ז השניה בפרק יב  והיא אף נדונה בצורה מורכבת בספר דניאל שנכתב בשנות הששים של המאה השנייה לפני הספירה כשהחלה מלחמת החשמונאים אך טרם נסתיימה

הפרושים אף הם צדדו בתחיית המתים והשארות הנפש ואילו הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם התנגדו לרעיון זה שכן אינו מצוי בתורה. ודאי שלא אמרתי שרעיון זה הופיע רק אחרי עשרת הרוגי מלכות שמתייחס למאה השנייה לספירה לכל המוקדם -הלא בברית החדשה נזכרת המחלוקת בעניני האמונה בהשארות הנפש בין הצדוקים לפרושים ואף יוספוס מתאר זאת בשלהי המאה הראשונה לספירה כנושא של מחלוקת בין הפרושים המאמינים והצדוקים שאינם מאמינים בכך.

הבריחה מירושלים

   לא הבנתי מתי ברחו אנשי הכת מירושלים? בימי יונתן? לפני חורבן ירושלים במרד הגדול?

זו איננה כת זו הכהונה הגדולה ואנשי בריתה שייצגו את העולם המקראי. ככל שהדעת נותנת לגבי עזיבת ירושלים והמקדש מדובר במחצית המאה השנייה לפני הספירה באחד משני תאריכים  או בזמן שהמקדש הפך לנחלת הכוהנים המתיוונים בין 175- 159 לפני הספירה ולכוהני בית צדוק הייתה סיבה לחשוש לחייהם ולברוח כעולה מרצח חוניו השלישי בידי אחד משליחי הכוהנים המתיוונים ששמו היה אנדרוניקוס

או אחרי עליית יונתן החשמונאי בשנת 152 לפני הספירה ואילך שהיתה לו סיבה טובה לרדוף את קודמיו המודחים המאיימים על הלגיטימיות של שלטונו כפי שנראה מעדות המגילות -למשל פשר חבקוק המדברת על כוהן הרשע הבא להפריע לכוהן הצדק ועדתו ביום הכיפורים שמועדו היה שנוי במחלוקת

 

   אודה לך על תשובה,

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 30,801 לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

 

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

   את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

 

תגיות: הסטוריה, דת, יהדות, חשמונאים, אבות ומייסדים, רחל אליאור

מוט קוורץ עם חריץ עבור סיב אופטי

$
0
0

מוט קוורץ עם חריץ עבור סיב אופטי

 

ליצירת קשר לחצו כאן

 

 

 

 

 

סיבים couplers ו ספליטרים
מצמד סיבים
איור 1: מצמד סיבים 2-by-2.

בעת שימוש בסיבים אופטיים, לעתים קרובות צריך להשתמש couplers סיבים למטרות שונות. כמה דוגמאות:

מצמד יכול לשמש מפצל לזוג חלק חלק של האור במחזור מהוד של סיב לייזר, למשל. צירים כיווניים 2 × 2 (ראה איור 1) משמשים בדרך כלל למטרות אלה.
אותו סוג של מכשירים הוא שימושי אינטרפרומטרים סיבים, גם עבור שילוב של שתי תשומות. (שים לב שעשויות להתרחש בעיות קיטוב).
מצמדים דיכרואי ניתן להשתמש כדי לשלב משאבה קלט אות עבור מגבר סיבים, או כדי להסיר את משאבת האור האור לאחר המגבר.
עבור לייזרים סיבים הספק גבוה ומגברים, אחד צריך לעתים קרובות משאבת couplers עם תשומות מרובות, המשלבת את התפוקות של כמה גבוה דיודות כוח דיודות.
סביר להניח כי עקרון הפעולה הנפוץ ביותר של coupler סיבים כיוונית הוא צימוד גל גלים בתצורה שבה שתי ליבות סיבים להתקרב זה לזה. מכשיר כזה יכול להתבצע על ידי חימום שני סיבים חשופים כגון זכוכית מתחיל להמיס את הסיבים הפתיל יחד. אפשר גם למשוך מעט את הסיבים במהלך תהליך זה. פרופיל מקדם השבירה המתקבל בדרך זו מוצג באיור 1:

 

 

ליצירת קשר לחצו כאן

 

===================================================

מצמד סיבים אופטיים מקוורץ | מצמד זכוכית לסיבים אופטיים | quartz glass fiber couplers

October 11, 2017UncategorizedComments: 0yaronTags: fiber couplersFiber optic couplerFused quartz glass substrateGrooved Glass SubstratesGrooved quartz Substratesoptical fiber systemspacking optical fiber componentsquartz glass fiber couplersthermally fusing fibersאריזת סיבים אופטייםמארז זכוכית לסיב אופטימארז קוורץ לסיב אופטימצמד זכוכית לסיבים אופטייםמצמד סיבים אופטיים מקוורץמצמד סיבים אופטיים מקוורץ | מצמד זכוכית לסיבים אופטיים | quartz glass fiber couplersמצע זכוכית עם חריץמצע קוורץ עם חריץ

https://www.linkedin.com/pulse/%D7%9E%D7%A6%D7%9E%D7%93-%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5-tech-products-israel/

מי את חושבת שאת ? אני אומרת לעצמי, ו"מי את חושבת שאת?" כתבה אליס מונרו

$
0
0

 

ראיתי את הספר בחלון הראווה של חנות הספרים ומיד הוא דיבר אלי: מי את חושבת שאת?!!! הוא אמר.

מי את חושבת שאת? אני אומרת לעצמי, ראי, האחרות משכילות יותר - עובדות על דוקטורט, מרצות בפורומים מכובדים, לבושות בהידור (ובמידה 36....)  וגם יופי אלוהים לא חשך מהן בלונדיות תמירות ממש כאילו נולדו על שפת הנייבה ( הנהר החוצה את פטרבורג)

ואת?

 - אני אומרת לעצמי

משתדלת , מתאמצת, "דם יזע ודמעות" ועבודה קשה

יש לך קצת ידע ואת מתהדרת בו כנוצת טווס אשר את נועצת בזנבך - זנב העורב 

לפני פרישתי לגימלאות הייתי יועצת חינוכית. העבודה העניקה משמעות לחיי, ועתה אני אומרת לעצמי :מי את חושבת שאת - אסקופה הנדרסת , חיה מהקרדיט שנותן לי עברי

מה כתוב בכרטיס הביקור שלי? לשעבר?

 ועתה, באמצעות מה אני מזדהה?

 דרך חיי אחרים? 

 (אני סבתא, אמא)

 

גיבורת הספר בונה את הקומה הראשונה של דברים אותם לא תוכל לספר ( עמוד 37) אני יכולה לבנות מגדל רב קומות מהדברים אותם לא אוכל לספר, וזאת כאין ואפס לעומת הסיפורים אותם המצאתי - אותם לבטח לא אוכל לספר (עמוגד 47) והמכנה המשותף לכל הדברים הוא ההשפלה, הביזוי העצמי וההתבטלות בפני מושא הערצתי (עמוד 51 ) אשר משתנה חדשות לבקרים...

אביה של גיבורת הספר נישא לאשה אחרת לאחר מות אמה, וגיבורת הספר חוטפת ממנה ומאביה "מכות לתיפארת", אבי אמנם לא נשא אשה שניה אחר מות אמי , אולם מסר אותי לבית יתומים בהיותי בת 5 ואני חטפתי שם מכות לתפארת

( ניתן לקרוא בגוגל:פנינים באפר מכות בבית היתומים )

ומתוך המצוקה התחלתי להעריך דברים חומריים, איך סבתא  ויקטוריה היתה אומרת "היא נוסעת לחו"ל, אבל וילונות בבית עוד אין לה" ממש העתק מדברי פטריק העשיר בעלה של רוז גיבורת הספר על חברת הנפש שלה: " היא הולכת לפסיכיאטרית אבל מכונת כביסה עוד אין לה" ( עמוד 156).

זה הבעל פטריק שתמיד צריך להיות בסדר איתו. שתמיד נדמה לגיבורת הספר - וגם לי -   שאנחנו לא בקצה הנכון של הדברים ((עמו 157)  ואנחנו -גיבורת הספר ואני - מבקשות מחילת על חטא שחטאנו בחוסר תשומת לב בכך שלא הקדשנו את עצמנו למטלות הבית, שלא אפינו לחם ביתי, שלא היינו ממוקדות בכל נפשנו ומאודנו בטקסים הביתיים -  בצרכי הדרים בו (עמוד 198)

 והנישואים עם פטריק : איזו תרמית של נישואים מאושרים, איזה שקרים אמיתיים (עמוד 169) איזו תרמית עבור כולם ( עמוד 170) כולם שחשבו: רוז העלתה "דג שמן" בחכתה ומעתה תהא דרכה סוגה בשושנים. אותם נישואים בהם חשה עצמה כסוכנת הבית - הבית של פטריק

 "זאת היתה הפעם האחרונה שבטחתי בגבר" אומרת דורותי - אחת מחברותיה של רוז גיבורת הספר עמוד 172) - אני לכשעצמי: השתוקקתי, אהבתי, אבל מעולם לא האמנתי או בטחתי בגבר  

ומה שמסייע לי לשכוח ולהדחיק את חוסר המשמעות של החיים כגמלאית היא רשימת המטלות שעלי לבצע - ממש כרוז גיבורת הספר - יום יום ומטלותיו והמכשולים שהוא מציב בדרך להתנהלות תקינה (עמוד 174) אני מתנהלת בדרכי החיים ואומרת לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע ( עמוד 176) ואז עולה הסיכוי להתנהלות על מי מנוחות

אני אומרת לרוז גיבורת הספר : כמה קשה הוא פרק ב' תשתדלי   בכל יכולתך  למונעו - כמובן אם זה מות בן הזוג -  יכולתך שואפת לאפס, אבל עדין לא משנה/לא חשובה הסיבה בעטיה נכנסת לפרק ב': לא אם זה כניסה זו היתה בשליטתך או לאו , עדיין  את מקריבה כל כך הרבה מעצמך, עבור פירורים מתשומת לבו של האהוב - לא מדוייק - יותר נכון - הגבר העכשוי  של פרק ב' ( עמוד 186)

מחפשת גבר צפוי בטוח ( עמוד 205)

רוז גיבורת הספר יושבת בחושך, מחכה. אבל מי שחשבה שהוא צפוי/בטוח - לא מגיע, גם לא מצלצל ( עמוד 208) ו כמה כסף בזבזה לארחו, כמה סיכונים לקחה על עצמך באירוח זה

רוז מהרהרת: אולי קרתה לו תאונה? אולי עקב זאת אינו מגיע? מצלצלת למשטרה לבתי חולים - לא גברת, לא אירעה שום תאונה הכל בסדר...(עמוד 209)

הזמן חולף והעולם חדל להיות במה שאולי תוכל לפגשו שם באקראי, עד שיום אחד תצפה בו מרחוק חובק נערונת בלבוש משי מנומר. (עמוד 211 )

רוז - היא אומרת לעצמה - אל תראי את אשר בלבך.  אם תבכי  תבכי לבד..(כמוד 246)

 הרי לבטח כל אותו זמן שהמתנת לו היתה נערה ששכב עימה, נערה אחרת שכתב לה מכתבי כמיהה געגועים, ונא לא לשכוח את זוגתו הרשמית....( עמוד 251)

ובכל אותו הזמן שאת תהית: מה הוא רוצה שתאמרי כאשר תפגשו (עמוד 252)

 

גבורת הספר רוז נתקפת בגעגועים לחפצי נוי מפוארים ליופי ולנינוחות שמאפשר ההון  בעיצוב הבית , ואני אומרת לה : הרי כל זה היה תחת ידך, את העדפת לתגרש - את החופש - יש לשאת בעלותו!

ואני לא נכנסת לויכוח בנושא כדאיותו...

 ותמיד הפחד! הפחד מלווה הזורם בזרם חשאי תת קרקעי: לא יהיה כסף, או כדברי גיבורת הספר רוזי :מניין תבוא המשכורת הבאה

וכל אלה המדברי/ות גבוהה גבוהה: הכסף לא חשוב - כנראה לא התנסו במחסור מעודם

 

.אבל עדיין יש לתת את הדעת להבדל החריף בין גברים לנשים: האשה עם הפנים המבוגרות , מה היא חשה במסיבת רעים/עמיתים???....

ואילו ראו את הגבר עם פניו המבוגרות: הישיל מעצמו בית, רעיה, משפחה, ילדים, עתיד שגרתי ומדכדך ( עמוד 196) והרי הוא מוכן ומזומן לציד  פרגיות רעננות

 

המסר שאני שולפת מהספר: החיים יאוש שקט , תתחילי לחיות למען עצמך . כל האומר שאיכפת לו ממך - רצוי שלא תעמידי אותו במבחן....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחייאת....את...תגידי:

$
0
0
 

״בחייאת את. זהו, כבר סגרת את הבאסטה? כאילו מה, נשים אחרי 60 זה טוטאל לוס-ט? תעשי טובה: צבעי תשערות שלך, בלונד הכי טוב, תעשי קארה, מה זה כל הקופץ הזה ישועפרוע יבש יבש? תמרחי שמן קוקוס טובטוב על הפרצוף העייף שלך ועל הצוואר, חוחובה על

הידיים שלך, הכי טוב אם את יכולה לארגן לך כמה זריקות בוטוקס שלא נדבר על ניתוח, וואי מה נהיה ממך, את זוכרת שהיית פעם שווה? וואי וואי. הכי טוב תקני לך כמה מסכות בד כאלו ספוגות בג׳ל לחות , מסה מסה, תצאי לך לאיזה חופש,מנוחה מנוחה,קצת מסז׳, קצת

קוסמטיקה וספר, הכי טוב ספר הומו שירומם אותך, מניקור פדיקור, וואי, כזו הזנחה מזמן לא פגשתי, מהלכת לה חופשי ברחוב, ועוד את שהיית.., נו טוב לא נבכה על חלב שנשפך, ובחייך עושים שפם לעיתים יותר קרובות, לא משנה שלבן... וזהו. בחייאת, תורידי איזה 10 קג׳...

אני רחמנית איתך, את שומעת?! באמיתי את צריכה להוריד 15-20. תראי אותי! את רואה? מי היה מאמין למדנו באותה כיתה שאם מישו עובר פה, חסר לך שתגידי ככה, אני מקסימום 45 נותנים לי. וחיים? יש לך קצת חיים? יוצאת? מבלה? שותה? סקס? נו תספרי קצת

בחייך... ותגידי, למה את לא מתלבשת צמוד? האוהל הזה אפשר לגור בתוכו משפחה מרובת ילדים...בעיניים שלי לא יודעת איך זיהיתי אותך בכלל.. ״ 
??????

שלמה גרוניך: אנס.

$
0
0

אשה שלישית התלוננה. על אונס. האם עוד נשים תתלוננה?

האיש צריך ללכת לבית כלא. אסור שתהיה התיישנות על פשעי אונס ותקיפה מינית.

Viewing all 25516 articles
Browse latest View live


<script src="https://jsc.adskeeper.com/r/s/rssing.com.1596347.js" async> </script>